זוהי הקריאה, זהו צו השעה
לקום ולהתהלך בארץ, לכבוש בה שבילים.
לכבוש אותה דרך שביליה. הן זוהי המשמעות של לכבוש - ללכת.
בגולן, ובגליל, בנגב, ובמיוחד ביהודה ושומרון.
שלנו הם לנצח, עלינו לממש זאת.

זכיתי ויצא לי לממש זאת אתמול. מאלון מורה עד לאיתמר במסלולים מרהיבים ומאתגרים.
יצאנו קבוצה של 13 בנות וכמה בנים (להדרכה, נשק) לסיור הכנה  לקראת הצעדה הגדולה.
אז אני קוראת לכולכם לבוא להצטרף לכיבוש הארץ ברגלים, בו'-ז' תמוז מאלון מורה לכל-ציון.

והנה קצת תמונות מאתמול שתראו על קצה המזלג מה מחכה....

  

 
   

לכל התמונות בגודל מלא

שבועות שישי שבת
עוצרים את הזמן
העולם יכול להשאר בחוץ
חג ואז שבת
והזמן קודש לה'.

השעון מתקתק, זמן שקיעה
הלחץ נשאר מאחור
מתפוגג עם הדלקת הנר
היומיים הבאים
הם קודש לה'

לימוד הלילה מתחיל
לתקן את אשר קילקלנו
תורת ה' תמימה, משיבת נפש.
לומדים כל הלילה
הלילה קודש לה'.

השמים מחווירים
השמש מפציעה
האויר מואר באור תפילה זכה
תפילת חג מתן תורה
אנו קודש לה'

בואי בשלום עטרת בעלה
שבת קודש נכנסת
במתיקות מופלאה
שוב בתפילה
שבת קודש לה'.

שבועות שישי שבת
עוצרים את הזמן
שקיעה שלישית ואחרונה
נפרדים מהשבת
חוזרים לעולם
ורק הזמן נשאר

קודש לה'

דוד יקר שלום

כבר לפני 10 שנים עברתם כל המשפחה את הארץ. 10 שנים?! אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. וביום שישי האחרון כשבאת לבקר דיברנו, ושיחה אודות זה עשה כך וזה לומד כך הפכה מהר מאוד לשיחה על אידיאלים, למאבק תרבויות. אמרת שאינני יודעת עד כמה אתה קיצוני, צדקת. תמיד האמנתי לסיפור שלכם על כך שעזבתם כדי שתוכל לעשות את הפוסט דוקטורט שלך, ושנשארתם כי פחדתם בגלל הפיגועים. וביום שישי אמרת שאין זה כך. גירשו אתכם מהבית אמרתי לי. מי גירש אתכם? שאלתי אני, איזה יסמני"ק עם אלה? אתם גירשתם, ענית אתה. לא יכולנו להישאר בגלל ההתנחלויות.

דיברנו עוד. הצעתי לך ללכת לבקר את החברה שלי מנצרים שגרים בקרווילה... לראות מה זה אנשים שגורשו מהבית. אמרת שאתה כבר 10 שנים לא גר בארץ שלך. אבל אתה, דודי היקר, אתה בחרת לברוח, אף אחד לא בא וגרר אותך בכוח ברחת, הפקרת את עמך, לא גורשת. אמרת שכל בר דעת היה יכול לראות שנוכחותנו בגוש הייתה מיותרת, אבל כששאלתי אותך מה לדעתך זכותנו על הארץ, שתקת. הוספת גם לספר איך לילדים שלך אין כמעט בכלל חברים יהודים, אז אימא שלי אמרה לך שזה אולי לא המקום לגדל בו את הילדים את הילדים, עשית פרצוף של מה לעשות, והכרזת שבעינייך מה שחשוב זה איך מגדלים את הילדים, ולא מי אימא שלהם. כך שאם הילדים שלך יתחתנו עם גויות זה לא ממש משנה. הוספת גם שלדעתך אלטלנה היה דבר גדול ונפלא, מהלך נכון ביותר, יהודים יורים על יהודים. צעד הכרחי, קראת לזה כמדומני.

אמור לי, מאיפה השנאה? מאיפה השנאה לעם, לארץ ולתורה? מאיפה לקחת כ"כ הרבה שנאה שאתה מוכן לירות בכל מי שלא חושב כמוך? מאיפה לקחת כ"כ הרבה שנאה שאינך מוכן אפילו לחיות באותה ארץ עם אילו שדעתם שונה, שעושים את מעשים בכוח ערכי התורה? טענת נגד הכיבוש, והלכת לגור במדינה הכובשת הגדולה ביותר בעולם, שהשפילה את עם הארץ וסגרה אותו בשמורות. בכך נתגלתה חרפתך. לא משום שנאת הכיבוש הלכת, כי אם משום שנאת העם והארץ הלכת.

הרבה דיברנו על מאבק התרבויות, הדת מול החילוניות. לאיפה זה הולך. אני טענתי שלטווח הארוך יש כאן מקום רק לתרבות אחת. טענת למולי שדווקא יש מקום לתרבות התורה תחת שלטון התרבות החילונית, והבאת כראיה את פריחת הציבור הדתי כיום. לא כ"כ הצלחתי להסביר לך למה לטווח הארוך המצב הזה לא יכול להמשך, וזה לא רק בגלל שתרבות החילוניות שמה לה למטרה להשפילנו. אתה הסיבה הטובה ביותר שיש לי להביא, אתה ההוכחה שהתרבויות לא יוכלו לדור פה בכפיפה אחת לעולמים. הן בחרת לעזוב כי לא יכולת לחיות עם דרכי, ודרכם של עוד רבים וטובים מבני עמנו. בקיצוניות, רואים את נקודת המאבק. ואתה בקיצוניות שלך לא יכולת לקבל תרבות אחרת.

דוד יקר, יהודי אתה, וכזה תישאר. גם תנסה להתכחש, גם אם תעזוב אל מעבר ים, גם אם תחניק כל רגש יהודי, כל מנהג, כל זיקה, יהודי אתה, את נשמתך האלוקית לא תוכל לכבות גם אם תחניק אותה עד אפר. פתח את ליבך, הקשב לנשמתך, קוראת היא לך, הן לא מאוחר, הן עוד יש לאן לחזור.

באמונה ואהבה
אחייניתך

-----------------------------------------------------------------

הסיפור הזה הוא אמיתי. השיחה הזאת ביני לבין הדוד שלי אכן התקיימה. כמובן שאת שמו העדפתי להשאיר אנונמי, מטעם מובן. המכתב הזה לא נשלח, וכמובן שלא ישלח אינני חושבת שיש טעם.  בעומק בתוך כל השיחה, הבנתי לראשונה מה פירושו של ותקא הארץ אותם. משום שיש אנשים שפשוט מוטב שיהיו בגלות. משום ששם הם מאבדים עצמם לדעת, אבל כאן, כאן היו מאבדים את כולנו.

חברון עיר אבותינו.
אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה ולאה
אתם קבורים כולם בעיר הזאת, אחת מארבע ערי הקודש.
כלום, אינכם יכולים להשפיע שם למעלה עבור מקום קבורתכם?
אנו בניכם, ועלינו להיאבק באויבים מבית ומחוץ על כל בית חדש בעיר האבות - עירכם.
גישתנו חסומה לתפילה על קברכם, לא תמיד אפשר להתפלל על כל הקברים,
לכן שמעו נא צעקת בניכם גם כשזו נשמעת לא ליד הקבר.

אתם שם עם אבינו ריבונו של עולם, בקשו נא עבורנו שישלח לנו גאולה בקרוב. מוכנים אנו גם למאבק על כל בית אם נדרש לכך, אך נשמח לעזרתכם בתפילה.

לא לקחתי חלק מאבק האחרון בחברון.
חיכיתי עד 12:00 בלילה בטרמפיאדה בקדומים, בתקווה להגיע
נסעתי לירושלים בטרמפ' הראשון שהיה לי בבוקר.
רגע לפני שירדתי מהטרמפ' שמעתי את הידיעה ברדיו.

הבית נפרץ, נכשלנו.
ההלם מכה בכאב, הבית נפל כמעט בלא מאבק, ואני לא עשיתי דבר.
אני יודעת שנוכחותי שם לא הייתה מעלה או מורידה הרבה, אך נוכחות רבים הייתה יכולה לשנות.
ואני? אני לא עשיתי מספיק.

אני מתפללת שלא תהיה לי הזדמנות לתיקון, שלא יהיה צורך במאבקים נוספים, אך יודעת שהצורך יהיה, ומקווה שיעמוד לי כוחי ללמוד מכישלון זה.

חברון שלנו, צר לי שלא הגעתי לעזור, אבותינו הקדושים, אנא אל תמנעו תפילתכם רק בגלל שלי לא הייתה מספיק מסירות נפש.  אלוקים שבשמיים רק אתה יודע את נסתרות לבי, ומה הייתה כוונתי, קח את תפילתי ודמעותיי, הן הבטחת,

          הבטחת שלא תשיב ריקם דמעותיה של בת מלך.

• חברון איננה במה פוליטית
• רן ארז תומך בביקורי תלמידים בחברון
• אסור להשאיר את המגרש לשמאלנים
• הישוב בחברון: לא קשורים לסיורי התלמידים
• גם אזרחים ותיקים יטיילו בחברון
• 'הארץ' בהיסטריה מהביקורים בחברון
• הפורום המשפטי: לחקור המתנגדים לסייר בחברון
• מאות מורים: לא נצא לחברון
• הפרשת תרומות ומעשרות ביקבי חברון
• סער מרחיב תכנית הביקורים בחברון

את השיר הזה מצאתי ביומן שלי, אחרי שחברה שלי השאירה אותו שם.

א. יש פה ארץ נהדרת, האם כדאי בה לחיות? כאשר אותך מגרשים מאדמת האבות אז יש פה ארץ נהדרת. אם נדע להאבק במאבק ללא פשרות, אם נצליח לאחד את כל המחנות אז אולי תהיה פה ארץ נהדרת?

ב. אם נפרק מהמשטרה את היחידה של היס"מ, ואם לא יקחו אותנו בלי עילה למעצר אז יש פה ארץ נהדרת. אם יתנהגו אלינו לפחות כמו לערבים, ואם הפרשים יהיו קצת יותר אנושיים אז אולי תהיה פה ארץ נהדרת?

ג. אם נדאג לעצמנו במקום לערבים, אם נזכור ולתמיד שעניי עירך קודמים אז אולי תהיה פה ארץ נהדרת. אם לא נפחד מהכוחות אף על פי שהם רבים. אם נזכור שהכל מה' ולא נשכח את אלוקים אז אולי תהיה פה ארץ נהדרת?

ד. אם נזכור שמהכבים היו מעטים מול רבים וה' עזר להם והם ניצחו ת'יוונים אז אולי תהיה פה ארץ נהדרת. אם התשקורת תדווח בלי שקרים והגזמות, ואם העם יפתח עיניים ויבין מה קורה סביבו אז אולי תהיה פה ארץ נהדרת?

פזמון: אז בא נקח נשימה ונשבור את הקיר הימים אדומים והלילה משחיר, אם אין מה לפחד ומותר גם לשיר (בטוח?), המחר יתקרב והאופק בהיר (הלואי!).