כל אלו לא סתם סיפורים, אף על פי שאלמלא הכרתי אותם אישית, לא הייתי מאמינה. באמת שזה נשמע הזוי לגמרי. אבל הם אמתיים
לפני שנה פחות כמה ימים, תחילת בין הזמנים של פסח.

חבר של אח שלי מתקשר, אחרי כמה הרגעות מגיעה הבשורה - אח שלי נעצר. אבל הסיפור הזה רק מתחיל. כל היום הוא היה עצור, ורק בערב נתנו לו להתקשר. מה מסתבר? אחרי שפוזרה החסימה המשטרה הסתובבה ברדיוס שני קילומטר ועצרה את כל מי שהיה עם כיפה על הראש. מזלי שהיה לי טרמפ' הביתה באותו יום, אחרת גם אותי היו עוצרים (לבשתי חולצה כתומה). לאימא שלי הספיק בן אחד בכלא. באותו יום הבנתי שאין לנו פה דמוקרטיה.

חברון, תחילת שבט. עכשיו תורי להעצר.  מבט מבפנים על ה"צדק" בישראל. יחד איתי עצורה אימא עם תינוק חולה באשמת נסיון לדריסת שוטר (כלומר היא לא הסכימה להראות תעודת זהות בכניסה לחברון), נערה בת 14 שנלקחה בכוח מבית הספר, ועוד חברה שלי. דרך אגב בדיון השוטר בלי למצמץ אפילו משקר על האירועים שהובילו למעצרנו (יהודיות בחברון).

האח הקטן קיבל זימון לקב"ן. אמרתי בצחוק שזה בטח בגלל שהוא הגיע לצו ראשון עם חולצה כתומה. רק מה? מסתבר שהצחוק הזה הוא לא כ"כ צחוק, כי שמעתי מעוד מישהו שהגיע עם חולצה כתומה לצו ראשון וקיבל זימון לקב"ן. נו טוב זה לא חדש, יש את אותה עצורה מפורסמת שנשלחה להסתכלת פסיכאטרית בגלל היותה אידיאולגית. הייתי איתה בחנוכה במאחז, באמת בחורה נהדרת.

מ' שנה א' בעתודה. היה גם בגוש קטיף. רק שמשום מה הוא קיבל צו גיוס לאחרי פסח. כבר כמה שיחות ניהלתי איתו על הבעיות שהצבא עושה לו, ועל איך אפשר להתחמק. (לדוגמא: לבוא עם חולצה כתומה ללשכת הגיוס ולהגיד להם שאתה רוצה להכנס בערבים) אבל השיחה האחרונה ממש הכניסה אותי להלם.

             "...לא רק שרימו אותי והעיפו אותי מהנח"ל הם גם שיבצו אותי בחוות השומר,  שזה אומר עם "אוכלוסיות מיוחדת" של מעשנים, מסוממים וכאלה"
תפיצו את הסיפורים אלו לכל מי שאפשר, (במיוחד למי שרוצים להתגייס) צריך נפץ את האשליה. לפני שיהיה מאוחר מדי

                   "זה אחלה תפקיד.... לבנות"                      

                  "כלומר? פספסתי אותך"

                    "משקיות הוראה זה אחלה תפקיד לבנות"

                   "הם רוצים לשבץ אותי שם יחד עם החבר'ה הכי גרועים בצבא, לא כמפקד או משה ובדומה"

לא להאמין, נכון? כדי להיות עתודאי צריך קב"א לפחות 54 (מתוך 56) שמישהו יסביר לי בבקשה איך מישהו יכול תוך חצי שנה לעבור מקבוצת האיכות הגבוהה ביותר של צה"ל לקבוצת האיכות הנמוכה ביותר? זה פשוט מאוד הוא היה בגוש קטיף, אז מנסים להתנכל לו. הסיפור גם לא נגמר, הצבא גם ניסה להחזיר אותו בשאלה. ע"י נסיון להכניס אותו למגורים בבית החייל. באותו זימון שבו הציעו לו לגור בבית החייל, הוא דובב קצת את החיילת שראיינה אותו, והסתבר שאכן אלו הדברים, רוצים לשכנע אותו לגור בבית החייל כדאי להפטר מה"מטען עודף" של האידאולוגיות שלו.

כל אלו לא סתם סיפורים, אף על פי שאלמלא הכרתי אותם אישית, לא הייתי מאמינה. באמת שזה נשמע הזוי לגמרי. אבל הם אמיתיים,ויש עוד עשרות. הגיע הזמן שנפקח את העיניים ונראה מה עומד מולנו. הדמוקרטיה לא מתה בגוש קטיף, היא פשוט מעולם לא היתה קיימת כאן. תפיצו את הסיפורים אלו לכל מי שאפשר, (במיוחד למי שרוצים להתגייס)  צריך נפץ את האשליה. לפני שיהיה מאוחר מדי

חג גאולה כשר ושמח לכולנו.

הייתי הערב בחתונה, חתונה זה תמיד שמחה. יש לי עוד שתי חתונות שבוע הבא. מענין שתמיד בצמוד לגזירות חורבן יש חתונה או אירוסים. בנין בצמוד לחורבן.

הייתי צריכה ללכת מוקדם. ביציאה ראיתי חברה שלי בוכה. מה לך, מה קרה? - אינני יכולה לספר, זה לא קשור אלי. ידעתי מיד. היה פיגוע.

היה פיגוע בקדומים. כל הנראה 3 הרוגים. 3 נשמות טבוחות על קידוש ה'. דור הגאולה, חבלי משיח, למה ציפתם?

אלוקים! אינני רוצה להתריס, אני מאמינה בך בכל לבי, אבל בבקשה תעזור לנו! תן לנו לראות גם את הטוב. תן שהשמחה תהיה שמחה, שלא נצטרך לצאת מחתונות בוכים. אנחנו בחודש ניסן, זה חודש של שמחה ואינני מבינה כיצד דברים שכאלו קורים דווקא בחודש זה, זה חודש של שמחה, של הקמת המשכן, של גאולה, מדוע אנו יוצאים משמחה לאבל במקום מאבל ליום טוב, מדוע? אנחנו רק רוצים לקדש את שמך בעולם, אבל איננו יודעים כיצד. אנחנו מוכנים ללכת גם בדם ואש אחריך גם בלי מענה לשאלותינו.

אמרו לי תמיד שאחנו צריכים לצעוק לקב"ה בכל הכוח להגיד לו שאנחנו כבר לא יכולים יותר, ואז הגאולה תבוא. אז צעקנו בכל הכוח, בגוש קטיף צעקנו בכל הכוח, אבל כנראה שאלוקים יודע יותר טוב שעוד יש לנו כוח כי אחרת הוא לא היה מביא את הנסיונות האלו. תגיד לנו בבקשה מה אנחנו צריכים לעשות כי את הארועים האלו אנחנו לא מצליחים להבין.

בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל.  כמה אמונה צריך בשביל להאמין בזה גם עכשיו

אחרי המאורעות הכל כך קשים שעברנו בתקופה האחרונה. כשדרך ההמשך נסתרת מאיתנו והעתיד כלל לא נראה טוב. (וזה לא תרתי משמע). זה הזמן להזכר קצת מה אנחנו עושים פה. הגיע הזמן לפתוח את הגמרא מסכת סוטה דף מב: וללמוד על דור הגאולה. רק בשביל להזכר. ואולי כדאי גם לפתוח בספרים של הרב קוק וללמוד קצת על סגולת עם ישראל,  רק בשביל להזכר מי אנחנו ומה אנחנו בכלל עושים כאן. ולא לשכוח גם עם קדימה - נצח ישראל לא ישקר.

שמעתי מפי הרב שרקי שמלך שהומלך בכט' אדר בא' ניסן כבר סופרים לו שנה למלכות. אז חבר'ה תעודדו, הוא כבר סיים שנה מהקדנציה שלו. מה זה שלוש שנים לעומת נצח ישראל?

בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל - שיהיה לנו חודש של גאולה