הרצל על המצב הטיפשי של הציבוריות

נתנאל קראוס, ט' באלול תשע"ה,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

על הצורך בהדחקה והתעלמות. אמירתו של לוי אשכול על פשרה. ומה הרצל, כמו הפרסומאי הממוצע, חושב על יכולת תפיסתו של הציבור.

יושב בשיעור המופנה ללא ספק לחברים מן הנגזרת השמאלית בארץ. הנושא הוא נושא פוליטי ויש בו כל מה שמסוגל לטעון ויכוח אין סופי בין ניצים. הקהל הוא קהל חד גוני במבט גס, אך לאורך המפגשים מורגש שהמנעד רחב מאוד. השעה שעת ערב. כוסות קפה חמימות וצלחות מלאות בבייגלים, סלטים וגבינות לפנינו. הכל הוזמן ממסעדה נחמדה וכשרה, ככה זה בירושלים, וככה זה כשיש (ככל הנראה) תקציב ממקורות אירופאים. הקורס מרתק והאיפוק בוודאי נצרך גם ממי שאינו ימני. כך הוא הדבר, ברגע שמנסים לפתור ולהבין את המציאות - מגלים שהיא מורכבת לכל אחד מן הצדדים. אפילו לאנרכיסטים. ולא, לא היו אנרכיסטים בקורס, אולי משום שזה קורס. בעבר השתתפתי בסדרת מפגשים בין ימנים ושמאלנים. היוזמה הייתה מצד גוף שמאל שוחר חלוקה למען פתרון מדיני. המפגשים הראשונים היו קצת מזעזעים אך הם הובילו למפגשים אמצעיים ואז גם למפגשים אחרונים שהיוו, גם אם לא קבלה, סוג של הבנה לקראת פשרה.
ללוי אשכול ישנו ביטוי יפה בנוגע לפשרה. למען האמת יש לו הרבה ביטויים יפים, אך לעניינינו - לוי אשכול אמר שהוא מתפשר ומתפשר עד שהוא מגיע למה שהוא רצה מלכתחילה.


פפיון. 10 סיבות ללבוש - קישור.

במאבק כל צד מקצין. במאבק פוליטי נוטה הימני ימינה יותר מן הרגיל והשמאלי שמאלה גם הוא יתר על מידתו. גם נטיה אישית קלילה לכיוון מסוים עלולה להתייצג כנטיה מובהקת בחדותה בשעת מאבק. בסופו של דבר, עימות אינו מייצג שאיפה לאמת כי אם חתירה למען מרווח בטיחות שיאפשר הכרעה קרובה לדעתנו המקורית. מיקוח לעולם לא ייצג מציאות או אמת, במיקוח צובעים קווים באדום בכדי לעשות סייג לקווים האדומים המקוריים. במיקוח נוקבים מחיר נמוך בכדי להתפשר לעבר מחיר ריאלי. בפועל, אמת עשויה להיות רחוקה מאוד מכל מה שעולה בויכוח, במיקוח, בעימות. שאיפה לאמת גם היא אינה מן הבריא כאשר היא מיושמת באמצעות ויכוח ותוכחה. מציאות זוגית תהווה דוגמא מושלמת לכך. בחיים הזוגיים לומדים בני הזוג שיש נושאים שעדיף להמנע מלשוחח עליהם. לא מדובר בהדחקה חלילה, כי אם בנושאים נפיצים שהתפצפצו בעבר. שני אנשים שונים בהכרח יחלקו, והרצון לחיים בצוותא מביא את הזוג לכך שהוא ימנע מלהציף נושאים רגישים ללא צורך. כך גם בנושאים פוליטיים. אנשים החלוקים בדעותיהם יכולים להסתדר יופי גם בעיתות משבר כל עוד לא מציפים את המשבר. הדבר עלול להשמע מוזר ולא "שאיפתי", אך יש הבדל עצום בין אידיאלים תיאורטיים ואידיאלים מציאותיים. 

יש שיהיו בעד ויש שיהיו נגד, בכל נושא, בכל דבר. לפעמים הדעה נובעת מתוך תפיסת עולם ולפעמים הדעה נובעת מתוך עמדה, תפקיד או/ו ציפייה מצד שלישי. כל צד, מי בעד ומי נגד, חפץ בתמיכה ובכדי לרתום קהל עליו לספק סיבה. איזו מן סיבה תביא לתמיכה רבה יותר?
הרצל אמר בשנת 1902 ש"רק הפנטסטי מלהיב בני אדם". בשנת 1898 הרצל אמר גם ש"הציבוריות מכירה רק כותרות וסיסמאות. זה טיפשי אך כך הוא" ו-"עם העמים חייבים לשוחח בשפה ילדותית. 'בית', 'דגל', 'שיר' - אלו הם סימני התקשורת". הרצל אינו היחיד. לאורך ההיסטוריה אוספים של פרטים מתאגדים אחר סמלים, החל מעבודה זרה וכלה במותגי אופנה. מסרים קליטים, הסברים פשוטים, ובעיקר הרבה הבטחות. בני אדם פועלים על פי היוריסטיקות, על פי "כללי אצבע". אם הוא לבוש בחליפה הוא כנראה חכם. אם הדמות בפוסטר מביטה כלפי מעלה באלכסון אז בוודאי יש לה חזון. וכו'.
הרצון בגיוס דעת קהל מצריך פישוט מפני שאף אדם, גם לא מי שייחשב למשכיל, אינו מומחה בכל תחום. פרופסור בתחום מסוים הינו טאבולה ראזה בתחום אחר. אינטואיציה וחוש ביקורת מחודד הינם מוגבלים וכך יוצא שהמדד העיקרי הנותר בידינו בכל נושא הוא רושם ראשוני: חיתוך דיבור, יציבה, פרטי לבוש ולא שום דבר שקשור לכישורים נצרכים. דוגמא נוספת להמחשת האבסורד הוא אייקון המנעול שמעצבים מוסיפים באתרים שונים ברחבי הרשת. למראה האייקון של המנעול כל גולש מצוי יניח שהאתר מאובטח בצורה יוצאת דופן כאשר בפועל אין הכרח לדבר. זו בסך הכל תמונה קטנה של מנעול.  


אשכול של הומור / עפרה נבו - אשכול.
מומלץ מאוד, מספק תמונה שלא ניתן לקבל מספרי ההיסטוריה - קישור.


"כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב" קהלת א, י"ח.
מצודת דויד מתייחס אל הפשט בקהלת ומצביע על בעל הניסיון אשר מביט מן הצד בעצב. האדם המודע שנאלץ להכנע למציאות מפני שלרוב תהליכים גדולים הם מעבר לכוחו של האדם הבודד. אדם בעל חכמה ודעת יהיה מתוסכל מפעולתם המוטעת של הסובבים אותו. אמירה זו אינה אמירה אופטימית אלא אבחנה במצב מסוים. אבחנה בקיומם של דמויות שאין בכוחם לשנות את המציאות, דמויות הצופות מן הצד, מכוונות את מי שביכולתן לכוון ומתאזרות בסבלנות. דמויות המזכירות את דמותו של יודה מ"מלחמת הכוכבים".