אני מאחר

רונן ריזק, כ' בשבט תשע"ו,

מחכים לכלה
מחכים לכלה
צילום: http://www.somethingclicked.co.uk/

אתם מכירים את זה שתמיד משהו בקצה המוח לכם אומר שפספסתם משהו.אצלי זה הזמן.לא משנה אם אני מתכונן לצאת בשעה מסוימת אני מוצא את עצמי נאבק על הדקות האחרונות.ובקיצור מאחר.לא יודע איך להילחם בזה.כבר מגיל קטן אני במאבקים.אני זוכר את עצמי מאחר בתגובה ונחתך ממסמר.המחיר היה זריקת טטנוס וחבישה קלה פעמים אחרות זה הסתכם גם בביקור בביה״ח למקצה שיפורים.

לאחר זה כנראה מאפיין כי גיליתי שאני מאחר בצורה מדוייקת לבית הכנסת.כמו ששמעתי את אחד המתפללים משבח אותי.הוא הצהיר שהוא כבר מעל לעשור מתפלל ומעולם לא ראה אותי מגיע בזמן.טוב לפחות אני עקבי.יש גם את האיחורים לרכבת.להגיע לתחנה בדיוק כשהיא עוצרת.להתעכב אצל המאבטח שהחליט היום שהוא חייב אבל ממש חייב לפתוח את כל התאים אולי שם מסתתרת לה איזו מתכת חשודה.מקרה נוסף הוא לעבור את הכל אבל להגיע לדלת והיא לא נפתחת והיא מתחילה להאיץ כאשר אתה ממש לידה.המקרה האהוב עליי הוא ליסוע כל הדרך במהירות העולה על המותר ולראות את הרכבת חולפת על פני התחנה כי היא הקדימה בדקה ויצאה בדיוק, אבל בדיוק בזמן.דווקא היום,דווקא עכשיו,דווקא כשאתה סופר ממהר להגיע ליעד.

עם הזמן לומדים להתמודד עם האיחורים.שעון מעורר נודניק במיוחד.גם כשכיבית אותו במהלומה ניצחת הוא מתעורר בקול מרוסק שחודר את השמיכות גם ביום הכי קר בשנה.תוכנית גיבוי נוספת שעון בתוך הנייד הרחק כמטחווי קשת מהישג ידך.הסכנה היא לא לשמוע אותו אבל מצד שני הוא ישמור על שלימותו.גיבוי נוסף הוא השעון מעורר במחשב.אפשרי רק בימות החול.הסכנה היא כאבי ראש עקב שמיעת צלילים בטונים גבוהים ותלונות מהשכנים בסביבה על מטרד רעשני.

אבל פשוט יותר להקדים את השעון או לקחת מקדם זמן.סוג של תכנות עצמי.כשחוזרים על זה מספיק פעמים זה חודר.מאידך באיזשהו זמן אתה לומד לחשב את ההפרשים וחוזר לסורך.מאבק תמידי כבר אמרנו? אם כבר מדברים על איחורים,אי אפשר שלא לדבר על מלך האיחורים.האיחור הנוסף,בואו נקרא לילד בשמו הוא האיחור להתחתן.זה הפך לתופעה.היא מכה שורשים.חוצה גבולות מגזרים שונים.חוצת ישראל.אם בעבר היו אומרים אצלנו זה לא קורה,הרי שכיום זה בכל בית.זה מתחיל באיחור של שנים עד עשור ולעיתים גם יותר..

אני לא יודע אם זה נובע מפחד,מחוסר יכולת להתחייב,אחוז הגירושים העולה,בלבול או אי היכולת להחליט האם זו היא האחת.על אחרים לא אדע לספר רק על עצמי.יכול להיות שכל הסיבות לעיל נכונות.ייתכן שרק אחת מהן.יש שקוראים לזה פריחה מאוחרת אני קורא לזה איחור ממושך.אין זה משנה אם זה מהסיבות הנכונות.אם זה טראומות שעברנו בעבר,אם זה הפחד להיפגע שוב,להיכשל, לחשוף את הלב שוב.אך בלי להסתכן ולצאת החוצה זה לא יקרה.הדבר ברור לי כהוא זה.

יש להוריד את קליפות העבר,את שכבות הצער.לתת ללב להפתח גם אם זה יקח זמן.אך לא יותר מדי זמן.לקחת זמן להרפא מקשרים קשים.לא לשקוע בצער בבדידות ובמסכנות.היאוש כל כך מפתה ונוח הוא עוטף כמו שמיכה חמה בלילה קר.כך זה נדמה.הוא יותר דומה לקורי עכביש.ככל שמתחפרים הוא מתחזק ומונע את כניסת האור.

ככל הרבה שנים יכולות לגרום לנוקשות,לחיתוכים מהירים .לעיתים נעדרי התחשבות,לעיתים נראים כאלה.אני רוצה להתנצל בפני כל שאי פעם פגשתי ולא חזרתי אליה ביום למחרת.אני מאחר .זה לא תרוץ.אני משתדל לעבוד על זה.לא ידעתי עד כמה זה מצער את הצד השני.היום כבר לא אעשה זאת.בייחוד שחוויתי את זה על בשרי.גם להגיד לא יודע ואני צריך לחשוב על זה היא גם תשובה הולמת ואמיתית.העיקר לא להשאיר דברים באוויר...מה ששנוא עליך אל תעשה..,ואהבת לרעך כמוך מה שעושה את זה. העיקר להודיע.גם תשובה שלילית היא תשובה.הצד השני יקבל זאת בהבנה.אבל לא לסנן שיחות,הודעות ולתת לו להבין לבד לאחר מספר שיחות/הודעות שלא נענו ולא הושבו במשך כמה ימים.

לעיתים אני חש שאני במרוץ נגד הזמן כמו האוגר בתוך הגלגלת.היחיד שמתעייף זה אני.מוקף שעונים על היד,בנייד,על הקיר.לא מצליח להגיע בזמן.תמיד משהו מעכב.הימים עוברים,הופכים לחודשים,לשנים.הזמן לא עוצר עבורי או אף אחד אחר.רוצה להספיק להיות כמו כולם.אף פעם לא אהיה כמו כולם.הרי אני מאחר.קטגוריית המאחרים.כיצד אתה מאפיין את עצמך? מאחר...לא יותר מדי.אני מקווה ומתפלל שלא אאחר אלייך.אני משתדל למזער נזקים.לאחר פחות,להפגש יותר.להקטין את המרחק אלייך בשנים,בחודשים,בימים,בשעות וברגעים.אני מקווה ומתפלל לאל שלא אאחר יותר מדי עד לשכשאגיע מתנשף וירטואלית כי רצתי כל הדרך את לא תאמרי לי :״אני יודעת שאתה מאחר.אבל תוכל להמתין עוד קצת אני בדרך לפגישה.אולי הוא האחד...

 

 

מחכים לכלה somethingclicked

.

 

פינת מעניין ת'סבתא

הבנתי שאתה מאחר.לא ראיתי אותך מבקר כבר די הרבה זמן,עכשיו כשאני חושבת על זה.אני מקווה שלא תאחר להביא את ההזמנה לחתונה,אתה יודע שלא אחיה לנצח...