גמרא מתמטית

נתנאל קראוס, כ"ה בשבט תשס"ז,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

משוואות ומיספרים, גזירות שוות והיקשים. מתמטיקאים חרושי קמטים, רבנים בעלי זקנים מפותלים. תורה למשה מסיני ואקסיומות. אמונות ודעות.
טיק טק........
זמן עובר, ימים חולפים, חודשים נמוגים.
ההיסטוריה אוספת אל חיקה את שברי השניות החולפות.
רגעים חדשים מתיישנים.
בו בעת שני בחורי ישיבה ישובים.
בית כנסת קטן. שקט של שבת בצוהריים, עייפים לאחר הצ'ולנט של שבת.
שני בחורים ומולם ספרים פתוחים.

אלכס לצידי, שעון בכיסאו לאחור. חולצה כחולה עליה נתלית עניבה צבעונית משוחררת, שיער חום אדמדם, מבטא רוסי חמקמק שמכה באנגלית השוטפת ומבט זורח של אחד שהבין משהו שאני בכלל לא מחפש.
והתורה כתמיד, פועלת את פעולתה, סוחפת שני אנשים שרק דקות ספורות מכירים. נשטפים להרהורים ותהיות, דאגה לאומית, אידאלים ושאר מרעין בישין. בעיות והצעות.

אלכס סיים את לימודיו ב"היברו אקדמי" לפני שנתיים, אז החליט, מסיבותיו שלו, לדחות את הקולג' עד להודעה חדשה ופנה לארץ ישראל.
ל-"אייש" הירושלמית, ישיבת "אש התורה".
קיומו של ה-"חוזר בתשובה" האונברסלי, המניעים, כח הרצון והסקרנות, מאז ומתמיד העיקו עליי, מאיץ בי לחשוב, לשאול, להסס, לחקור פנימה לו יכולתי... לו הייתי מעז.
ומעז יצא מתוק, בן תורה.

משוואות ומיספרים, גזירות שוות והיקשים.
מתמטיקאים חרושי קמטים, רבנים בעלי זקנים מפותלים.
תורה למשה מסיני ואקסיומות.
אמונות ודעות.

שאלה ישנה עלתה.
בעבר, עוד לפני שמוסד השליחים צבר את תאוצתו הבלתי טבעית בבית הספר, רבנים לימדו בכיתות.
לנו נאמר שדווקא בשנים האחרונות, מאז הגיעם של השליחים, ההצלחה רבה יותר, בחורים ובחורות נרשמים לישיבות הגולה ואף עולים לארץ.
ילדים בני שמונה עשרה מחליטים לפתע לעבור לעולם מושגים אחר לגמרי.

"אלכס יש לי שאלה" שיניתי נושא, אמרתי לו שממש מעניין אותי לדעת איך היה ב"היברו אקדמי" בזמן שרבנים עוד לימדו.
מהיר וחלק – "היה נורא" הוא ענה, היישיר מבט והסביר, "הם לימדו הרבה... אבל הם לימדו אתאיסטים גמרא".
"וכשבאו השליחים?" רציתי לדעת. - הוא צחק, "כשהיו שליחים...", אמר בהגזמה, "...לא למדנו כלום". – "כלום?" – "כלומר לימדו...", תיקן," ...אבל זה לא היה זה. הם, השליחים, הראו את ההשקפה, הם הראו - יהדות".

סיפור, שמעתי, על שליח אשר נסע ללמד עיברית ברוסיה לתקופה של כשלושה חודשים. כבר ביום הראשון הודיע שהוא לא בא ללמד עיברית, הוא בא ללמד יהדות.

ילדים חילוניים שנשאבו לתרבות האמריקאית המקרקשת. כאשר שישי בערב מזכיר מסיבות ושבת בבוקר שינה ארוכה ועריבה. הלכות שבת?! קיר יָקְנה תחושה נעימה יותר, לפחות הוא לא יפגין אדישות או ינפנף אותך בפיהוקים.

מה ללמד? מה להראות?
אלכס אמר זאת במילים עדינות יותר, אבל "בדיחה" תהיה הגדרה די קולעת. זו בדיחה ללמד ילדים אתאיסטים גמרא, צריך יותר השקפה יהודית, פילוסופיה יהודית. קירוב.

השאלה התחדדה כאשר עמדתי לפני כיתה חדשה, כחמש עשרה בחורים בשכבות הגיל שבין כיתות ט' עד י"ב.
שיעור "דינים ומנהגים". הנושא אשר נבחר לתקופה זו – שבת.
בתחילה לימדתי את המחשבה מאחורי שבת, מקורות ועניינה.
כשהגעתי להלכות, לתכ'לס, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
ילדים חילוניים שנשאבו לתרבות האמריקאית המקרקשת. כאשר שישי בערב מזכיר מסיבות ושבת בבוקר שינה ארוכה ועריבה. הלכות שבת?! קיר יָקְנה תחושה נעימה יותר, לפחות הוא לא יפגין אדישות או ינפנף אותך בפיהוקים.

נתונים יבשים או למשוך ב"קליות ואגוזים".
לדחוף מידע או לגרד בעדינות שכבות של אדישות מצטברת.

לסקרן, בתקווה שאגרום להם לרצות לדעת.
רצון שיחלחל בעד שכבות האטימות, שיחפש, שימצא, שיגע בהם.