|
י"ד אייר תשס"ז, 02/05/2007
כבר זמן רב לא הייתי כאן. לא שכחתי, פשוט הייתי עסוקה. בניתי בית בארץ ישראל. הייתי בבית החדש בחברון, ראיתי את השמחה על עוד בית בעיר האבות. שמחתי לפגוש את האלפים בסיבוב שערים ובחומש. ישבתי שעות רבות בישיבות מטה, וזה למרות שהפסדתי יותר מחצי מהן. פגשתי אין סוף אנשים טובים באמצע הדרך. יש כל כך הרבה טוב מסביב צריך רק להביט והלב מתמלא שמחה. יש כל כך הרבה טוב שצריך להזהר לא לשכוח שיש עוד הרבה מה לשנות. אבל כל הטוב הזה הוא כמו אבוקה שמאירה את הדרך ונותנת כך להמשיך. להתראות בקרוב.
כותרות היום ביטחוןמדיניות בארץ כלכלה פנאי
|
|
ארץ ישראל בלבימאת יהודיה מארץ ישראל
תושבת גב ההר,
ארץ ישראל בלבי, עם ישראל בנפשי ותורת ה' בדרכי.
על מה שמחבר ומה שלא.
שבועת עזה/ מאת תדהר הירשפלד, עדי עד אם אשכח דיר-אל-בלח תשכח ימיני אם אשכח בית להיא תדבק לשוני אם אשכח את חאן-יוניס בורייג' נוצירת אם אשכח את כל אלה אפילו אחת אם אשכח את עבסן אל-צעיא ואל-כיבר אם אשכח את ג'בליה ועזה העיר אם אשכח את רפיח, מורג, כפר דרום אם אשכח גוש קטיף וחופי החלום אם אשכח חבל עזה אדמת ישראל אם תנוח נפשי בנצחון ישמעאל אם אשכח את אחד הכפרים השוקטים אם אשכח את אחרון מחנות הפליטים אז תשכח ימיני וזרועי גם תקהה ואור בוקר על עזה ראה לא אראה אם יסור לבבי מאדמת אבותיי אם ירעילו לבי הבוגדים באחי השמחים לאיד עזה בפרוץ בה ערב האומרים חבל עזה מאוס כעקרב השוממים מחוזות ילדותי הטובים ומשתפים זימרתם הצרחות-העורבים אך אני לא כהם, וכהם לא אהיה חבל עזה לי הוא, ולי גם יהיה לא קטיף וגדיד ישובון לחולות: כי ג'בליה, חאן יוניס ושאר הגלילות הן שלנו, שלנו, זיכרון בי נצור ויחכו יום מחר, לעת אפס עצור ואחזנו אז חרב ושיר ומזמור ואשק חולות עזה, וזרח שוב האור נצרים, בדולח, גן אור, וגדיד גני טל, דוגית, תל-קטיפא ונווה דקלים עצמונה, אלי סיני, כפר דרום אלי סיני, נצר חזני, רפיח-ים אף מורג, ניסנית ושירת הים כפר-ים, פאת-שדה, שליו וקטיף עימהם גם גנים, כדים, חומש ושא-נור הן אשבע בשבועה עזה נשוב לבנותכם בלא כל מורא
עוד בבלוגים
|