קריקטורה

נתנאל קראוס, ו' באלול תשס"ז,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7


מעיק לצפות מהצד במאבק הבזוי בין ניצולי השואה והממשלה.


נ.ב.

לא ראוי לציין זאת ככותר כשלעצמו, מי אני שאטיף. על כן (וברשותכם כמובן) ראיתי לציין זאת ב-"נ.ב." מעט ארוכה.
העניין הוא כך – מזה שנים הדבר הציק לי. בתחילה, כתיכוניסט, צחקתי לתופעה. כהסדרניק למדתי לכבד את העניין עקב בורותי בנושא וחוסר התעמקותי בו.
נתחיל בעובדה קטנה לצורך הנושא: בנתניה עיר קודשינו בתי הכנסיות מעמידים ארונות קודשיהם לצד מזרח.

הצעת ייעול - להביא לבית הכנסת ג'י.פי.אס או מפה ומד זוית.

זו הפעם השניה ביומיים האחרונים בהם רציתי לפנות ולשאול בחור, אחר בכל ערב, אשר החליט לפנות בתפילת 'שמונה עשרה' מספר מעלות דרומה, למעשיו.
אני לא מדבר על טיולים שנתיים בהם קבוצות מבתי ספר חילוניים עוברים לצד מחזור מישיבה תיכונית, זו אחרת, על תלמידיהם ורבניהם המתפללים שמונה עשרה כאשר איש לכיוון הישר בענייו.
תפילת 'שמונה עשרה' סטנדרטית בזמן ערבית, ללא אף זר שילעג למחזה. אמת, לא נגשתי לשאול אבל בכל אחת מן הפעמים נזכרתי בסיפור שאולי כן הייתי צריך לספר להם.

מעשה שהיה.
נחזור רגע לסן פרנסיסקו.
על רחוב נוריאגה, ממש ליד בית הכנסת הצנוע בו אנו התפללנו שַכַן בית הכנסת "עדת ישראל".
והיה אם תִמַצֵא דרככם, ביום מן הימים, בעיר סן פרנסיסקו, נחמד יהיה לבוא ולהתרשם מבית הכנסת. מלבד מניין, וזאת אם תשימו לב היטב (אני הורס לכם את ההפתעה, עמכם הסליחה), תבחינו בדבר מוזר במבנה בית הכנסת.
בבית הכנסת ישנם שני אולמות תפילה. אולם קטן המשמש לתפילת שישי בערב ולימי החול ואולם גדול ומעוטר המשמש לתפילות שבת בבוקר כאשר ציבור רב מגיע.
בסן פרנסיסקו מתפללים, כמובן, לצד מזרח.

יום אחד, לאחר מספר לא מועט של תפילות בבית הכנסת, הבחנתי בדבר - האולם הקטן פונה לצד מזרח אך האולם הגדול והמרשים, ללא בושה, פונה לצד צפון (!). באופן אינסטנקטיבי, אצתי לרב בית הכנסת לספר על "התגלית המרעישה" שלי. שאלתי אותו על פשר הדבר אך התשובה שקיבלתי סַבֵבַה את ההסבר הפשוט 'שכך האולם נבנה' / 'היו הדברים מעולם' וכהנה... אממ טוב.

***
בחור צעיר, ליטאי למדי, זכיתי להכיר בסן פרנסיסקו.
אינני זוכר אם היה זה בפסח או באחת השבתות כאשר הבחנתי במעשיו.
התפללנו באולם הגדול של בית הכנסת. לאחר מספר תפילות שמונה עשרה הבחנתי שהבחור מתפלל כאשר הוא עומד ככל הציבור לכיוון צפון אך, כאילו נתפס לו הצוואר, ראשו פנה לצד מזרח. שאלתי (כן... אני יודע, אני לפעמים די מציק בקטעים האלו) ונענתי. אני לא זוכר במדוייק את השיחה אבל באופן תמציתי – הוא הסביר לי על המבנה של בית הכנסת ושכך ראה בספרים, לגבי הטיית הראש, כשחיפש בעניין.
בקיצור, לא לפרוש מן הציבור.
אני מסייג את דברי באוֹמרי שאולי המצב הוא שונה, שכן באַרץ בד"כ אנשים מכירים את המציאות הזו אך בבתי כנסת מסויימים בחו"ל יש להזהר יותר, ...יתכן.

היום, לאחר שהדבר הציק לי, החלטתי לבדוק במו עיניי, לא מהמבט ההלכתי כי אם מההיבט המפתי.
פתחתי מפה ובעזרת מד זוית קטנטן אשר ברשותי נוכחתי לדעת שעל מנת לקלוע הישר לכיוון ירושלים, מנתניה, יש לפנות מצד מזרח כשישים מעלות (עם סטיה של מעלה או שתיים) דרומה.
רק רציתי להזהיר את "המדייקים" שטעות של מעלה, פלוס-מינוס, תפנה אותם לערים כגון: מעלה אדומים, מודיעין ועוד... אשר, פחות או יותר, נמצאים באותו האיזור של קו המעלות.
הצעת ייעול - להביא לבית הכנסת ג'י.פי.אס או מפה ומד זוית.
בהצלחה.