הפתרון

נתנאל קראוס, כ"ג באדר תשס"ח,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7


ישנו פתרון לקאסם, לפחות כך ההיסטוריה מלמדת אותנו. חבל שאנו נשמע עליו רק בעוד 40 שנה, כאשר כתבת תחקיר תחשוף ממצאים סודיים שיותרו לפרסום.
הוא קיים, תהיו בטוחים שהוא קיים.
שרבוט קצר המובן לעוסקים בדבר, נח במגירה נעולה במרחב משרדי אי שם. עובר מפה לאוזן בשיחות 'לא לציטוט'. צפון בפולדר מקרטון הנושא כותרת סיווג ביטחוני.

השבוע ראיינו בחדשות שלושה מומחים, אנשי צבא במיל', אשר יצאו כנגד המערכת המתוכננת כנגד הקאסם – "כיפת ברזל".
ההשוואה עמדה בין מערכת ה"נאוטילוס" ובין מערכת "כיפת ברזל". מלבד העלות הכספית (פער עצום כנגד "כיפת ברזל" היקרה) טענו ש"כיפת ברזל" כלל לא תוכל לתת מענה מבצעי להגנת שדרות. לעומת זאת, ה"נאוטילוס", בתקציב של כמה מיליונים תוכל להיות מבצעית בטווח זמן קצר יותר.
הערה אחת, להפתעתי, לא זכתה להתייחסות. אחד המומחים שִיעֵר שהאחראים ל"כיפת ברזל" העלימו את העניין הפעוט של חוסר המבצעיות בשל התעניינות מדינה זרה במערכת. אותה מדינה-נעלמת מסבסדת את בניית המערכת ולכן, ככל הנראה, הוחלט להמשיך בפיתוחה.
המהדורה המשיכה הלאה ללא שום התעניינות בהערה מתמיהה זו.
מוזר, זה דווקא נשמע כמו מצע עבה לסקופ עסיסי.

ישנו פתרון לקאסם, לפחות כך ההיסטוריה מלמדת אותנו. חבל שאנו נשמע עליו רק בעוד 40 שנה, כאשר כתבת תחקיר תחשוף ממצאים סודיים שיותרו לפרסום. מידע שהוסתר ממניעים אשר יישארו לא ברורים, הרי בכל זאת כבר עברו 40 שנה ולא יישאר יודע דבר לברר עמו את סימני השאלה.
לא חסרות פרשות שכאלו. גילויים מרעישים המותרים לפרסום רק כאשר האפשרות למצות דבר עם האשמים איננה. הסיפור יוגש לנו בכותרות תזזיתיות. חסרות תכלית מלבד אספקת נושא להעביר בו את הזמן עם חברים.
צנזורה הקיימת גם אם לא באופן רשמי. היום שומרים בכספות את החשיפות של המחר.

מבוך פתלתל של ספקולציות, לא טהורות במיוחד, הנוגעות לרווחים פוליטיים ומזומנים על חשבון האזרח הקטן אשר יצביע שוב, ובכל מקרה, בבחירות הבאות למפלגות הגדולות. הם הם אשר ייחשפו בעבור שנים על ידי עיתונאי טרחן, בחיפוש אחר חומר למילוי משבצת שידור.
עומדים בתור ומחכים לסערה שבאה מאוחר מידי.

ברגע האמת לא יובאו לידיעת אזרח השוּרַה השיקולים האמיתיים. כל שנקבל יהיו דרשות באופי "רגישות ונחישות" ו-"סמוך על סמוך". מקבל ההחלטות ירצין פנים ויידבר על מאמצים כבירים המתרחשים מידי רגע. יכסה חברבורותיו במעטה אידיאולוגיה.
המצלמה תכובה, הכתב יודה לו על זמנו היקר והוא יפסע חזרה לחדרו. יתיישב על כסא המנהלים המרופד ויתרווח, רגוע. שלא כמונו אין לו סיבה אמיתית לדאוג, הוא יודע את כל שאפשר לדעת. מהי האמת ובאילו הטעיות מורחים את הציבור.
בשונה ממנו, אנו איננו מיודעים על תרחישים מפי אסטרטגים, תוכניות ארוכות וקצרות טווח, דיווחי מודיעין או פיתוחי רפא"ל. לנו יש אך ורק מילים והבטחות להישען עליהם. ברור שאנחנו מודאגים.
עומדים בתור ומחכים לסערה שבאה מאוחר מידי.