מי לה' אליי

נתנאל קראוס, א' בסיון תשס"ח,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
כבר שבועות המילה רצה בראש. קופצת ומתחמקת, מספקת אך ורק הבזקים של אי אלו תובנות חסרות. חמש אותיות המרכיבות מילה המכילה רעיון בלתי אפשרי. נזעקת בדרשות מעל בימות, בשדה הקרב, במגרש הכדורגל. מושמעת לאוזני כל קהל אפשרי בכל במערכה אשר תהא. סיסמה עתיקה שלעולם לא תתיישן.
אחדות.

חבר'ה תירגעו. לא משנה מה תעשו העיקר שתהיו ביחד

ייתכן ואלו המבחנים הדוהרים באופק, משפיעים על קו המחשבה. כל הלחץ שיושב על הראש ללא סיבה אמיתית.
זה יותר משלושה שבועות עברו ואותה מחשבה טורדנית עדיין מסרבת להיכנע לקו חיובי כלשהו. נו מילא... מדוע להדר במילים?


"היי!".
"מה נשמע?".
-"טוב, תודה".
"יפה יפה".
"קצת חם בזמן האחרון, לא? אם ככה מתחיל הקיץ, חבל על הזמן!".
(טיפין מזג אויר סתמי לשבור את הקרח)
"מה דעתך על אחדות?".
(טאח! מכה מתחת לחגורה)
-"אחדות?" תתמה/י לרגע קליל.
"כן".
-"מה השאלה? אחלה של דבר. חשוב, חשוב. אין ספק".

ברור שאין שאלה.
שרעף זה הרי מושרש כל כך עמוק בנפשו של האידיאליסט מאשר הוא. חוזר ומופיע בכל עלון שבת אפשרי, נשנה בכל קריאה לאומית, מודגש באדום כל אימת שבאה עלינו מערכה דנדשה.
אחדות.
בואו נניח את המחלוקות בצד ונתאחד כנגד. כאיש אחד נגיד לא, נכריז כן, נאמר מה שצריך. נעשה מה שיידרש.

רגע, רגע. עזבו אתכם מאחדות על טיימר. זמנית.
מה דעתך על אחדות אחדותית! לא סתם פיקנטריה אחוזת אדרנלין חולפת, אני מדבר על אוניברסליות.
-"הממ..."
"קח/י ת'זמן. קצת במפחיד לענות במושגים מוחלטים, אני מודה".
-"ניראה לי שכן, כדאי".
"לפי מי?".
-"לפי מי, מה?".
"אחדות. לפי האחדות של מי?".
-" אממ... שלנו?".

אחד מדבר על איחוד למען קירוב לבבות. שני דורש על ישוב הארץ. אחר זועק על השבת והוא קורא לחיזוק לומדי תורה. אלף ואחד מערכות, דירוג חשיבות המשתנה בין מגזר למגזר, קהילה לקהילה ואדם לאדם.
"אחדות" של אני צודק. של תקשיבו לי, בואו אחרי ותעשו מה שאני אומר.
גם כן אחדות.


"גדול השלום, שאפילו ישראל עובדים עבודה זרה ושלום ביניהם, אין מידת הדין פוגעת בהם, שנאמר: "חבור עצבים אפרים הנח לו". אבל משנחלקו ואין שלום, אפילו כשהם מקיימים את התורה, מידת הדין פוגעת בהם, שנאמר: "חלק לבם עתה יאשמו", מכאן שגדול השלום ושנאוי המחלוקת" [קהתי על אבות א',י"ח]

משנחלקו ואין שלום, אפילו כשהם מקיימים את התורה, מידת הדין פוגעת בהם

אחרי מקורות כאלו ולאחר תקופה של חיים בחו"ל, נדמה כאילו זו לא האחדות שבאה למען המצוות אלא המצוות שעניינן להביא לאחדות.
כאילו ה' אומר: "חבר'ה תירגעו. לא משנה מה תעשו העיקר שתהיו ביחד". כהורה מול ילדו, מעדיף שיסתדר עם אחיו ומשפחתו מאשר יגעל מהם עקב הארה זו או אחרת.
כאילו.

כאילו?