איזה כיף להיות יהודי?

נתנאל קראוס, ג' באב תשס"ח,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בטח. ברור לי שהייתי מתגייר. כלומר, למה לא להתגייר. אני די חושב שאני כמעט יודע שייתכן בהחלט שניראה לי שהייתי מתגייר. לא?
שבים מסופ"ש הכנה עם המדריכים, לקראת המחנה. מצפינים חזרה ליוהנסבורג. עצירה קטנה בבית ומשם נוסעים לנצל את שארית הסאנדיי לשופינג קטנטן. יום שלם ברכב, הולכים לאיבוד בכבישים אבל בסוף, ועם הרבה עזרה, מסתדרים. מנסים לשאוף אויר לפני עוד שבוע של עבודה. מנסים, לא יותר.

התפצלנו. ישיבת צוות נקבעה אצל אחת המשפחות. אנו, המאחרים, פנינו לאסוף את הפיצה שהחבר'ה הזמינו. שיר עולה באוטו, מתמלמל כדרך אגב מהשאריות של שבת.
"איזה כיף להיות יהודי.
או הו,
איזה כיף להיות יהודי".
לילה, אין על מה להסתכל. דבוקים לכסאות ברכב. משעמם, וכשמשעמם מדברים.
מה הוא מזמר, "מה כל כך כיף בלהיות יהודי?".
עדיין ברכב, לפחות משהו הדליק את האוירה.
"איך בכלל אפשר להיות גוי?...", אמרו, "אין לך תכלית, תפקיד, משמעות".
טוב, ניחמו, אחרי הכל הם לא אשמים שנולדו כך. מסכנים.


לפני מספר שנים התפרסמה כתבה בנוגע לגוי שרצה להתגייר. אדהכי והכי, הוא הגיע לרב אליהו אשר, למרבה הפלא, הורה לו שלא יתגייר אלא יקים ארגון למען גויים המקיימים את מצוות בני נח.
תכלית, משמעות.
גויים.


להיות גוי, להיות יהודי.
הדרכים בהם צעדו גויים אל הגיור מטריפים אותי בכל פעם מחדש. היא שמעה על כך והתעניינה. איכשהו הגיע אליה ספר שאחריו גמעה עוד עשרים ואז יום אחד ראתה בית כנסת ונכנסה. הוא שהחליט לחפור עמוק יותר ומצא.
כל פעם מחדש. אותו סיפור אבל שונה.

קשים גרים לישראל כספחת, דורש הרב חלבו.
זה קשה, זה מגרד, זה מציק. מעלה שאלה שאנו מעדיפים להתעלם ממנה. מה אם.
מה אם הייתי נולד גוי, האם הייתי מתגייר?
מה אם היו מגיעים אליי ואומרים שהיה להם איזה פאשלה קטנה ברישומים ואני בעצם, אההממ..., גוי?

שאלה קשה, מגרדת ומציקה אך עדיין מתנגנת. איזה כיף להיות יהודי?

בטח. ברור לי שהייתי מתגייר. כלומר, למה לא להתגייר. אני די חושב שאני כמעט יודע שייתכן בהחלט שניראה לי שהייתי מתגייר. לא?
הייתי מתגייר, נכון?
הייתי?

"אמר רבי אלעזר בן עזריה מנין שלא יאמר אדם אי אפשי (אינני רוצה) לאכול בשר חזיר אי אפשי ללבוש כלאים אי אפשי לבוא על הערוה אלא אפשי אבל מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי...".
חכמים היו מודעים לחשיבה זו של אותו "בטח" נמהר. של המצוות כמובן מאליו.

המחשבה רצה ואתה מתחיל לתהות, מה אם.
אם לא הייתי חייב בכל המצוות, בכל הפרטים.
אם לא הייתי גר בארץ, שונה בין יהודים אלא בחו"ל, ככולם. 
ההייתי מתחייב ליהדות?

פעם בפעם בה פוגש גר, שוב עולה השאלה. מנסה להבין. לעיתים מעיז ושואל. 
איך ולמה? כי את שהוא הבין אני עדיין לא הצלחתי להשיג.
שאלה קשה, מגרדת ומציקה אך עדיין מתנגנת.
איזה כיף להיות יהודי?
או הו
איזה כיף להיות יהודי?