הספקולטורים

נתנאל קראוס, י"א בחשון תשס"ט,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

מתן שכרן של מצוות איננו יודעים אבל נראה שיש היודעים מתן שכרן של עבירות
היה משעמם אז פתחתי במקומון דק ששכב על השיש במטבח. לא דתי כי אם חרדי אבל לעניינו זה לא משנה. בדפדוף מהיר עובר ביעף מעל תמונות רבנים ואירועים. באחד מן המאמרים השתאתה כותבת ע"י רב מסוים אשר לדבריה קישר באופן ודאי, בעזרת גימטראות ושאר פפריקאות, בין צרה והמסובב לה – ההתנתקות. רעידות אדמה, שמענו לא מזמן, נגרמות עקב החד מיניים. גמרא מובהקת נאמר. גם חילולי שבת יוחסו, בהקשרים אחרים אם ככלל או בעניין מקומי, לפגעים כאלו ואחרים. לא עלינו.
מעניין, מתן שכרן של מצוות איננו יודעים אבל נראה שיש היודעים מתן שכרן של עבירות. עסק מאלף, אין ספק. בכל זאת הרב אמר, ואם הרב אמר...

הצהרה שכזו מופיעה זה מכבר בנבכי התנ"ך, בעת בה דויד חומק מארמונו עקב השתלטות אבשלום. מגיע שמעי בן גרא ממשפחת בית שאול. מעיף אבנים ומקלל. "וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל. השיב עליך ה' כל דמי בית שאול אשר מלכת תַחְתָו ויתן ה' את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה (שמואל ב'. ט"ז, ז')." טוב, הוא טעה בסופו של דבר אבל תודו שבאותו רגע האבחנה שלו דווקא הייתה לא רעה.
"נו," תאמרו. "מדובר הרי בשמעי בן גרא. אפשר לחשוב."
אוקיי, מסכים. מה דעתכם על שמואל?

שמואל א', פרק ט"ז. ה' שולח את שמואל למשוח את אחד מבני ישי. ייתכן ומלכתחילה היה זה סוג של תרגיל מצד ה'. נקודה להבהיר.
ה' מגלגל ומול שמואל יופיעו בני ישי חסר אחד, דויד. שמואל נופל בפח בניסיון לתת את האבחנה הטובה ביותר ומכריז על אליאב משיח ה'. "ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב."
מכאן והלאה שמואל לא ממהר להכריז בעצמו, אף כשדויד הובא לפניו. הוא הפנים את השיעור.
אליאב נראה כקלף מנצח אחרת שמואל לא היה קופץ על המציאה אך ה', מתברר, דוחה אותו על הסף במיאוס.
נקודה נוספת, חשובה לא פחות, היא שלשמואל לא היה מושג מה ה' מחפש. ועוד ג'ינג'י?! (לא שיש משהו רע בג'ינג'ים חלילה. טוב, תלוי לאיזה ציבור אתה משתייך).

רבנים לא תמיד צודקים, מה לעשות. זה לא שהם לא בסדר חס ושלום פשוט רבנים אינם מגידי עתידות ודומיהם. למעשה, אם נמשיל את התורה לבורסה אזי יהיו הם הספקולטורים. יודעים לא מעט כללים אך המשחק לא באמת צפוי.
מה ה' רוצה? איך הוא רוצה? למה הוא רוצה?
לכך קיים הנביא וגם לו, מבהיר ה', שאל לו להתלהב יותר מידי. התוכנית שלי גדולה אפילו עליך.


אם נמשיל את התורה לבורסה אזי יהיו הם הספקולטורים. יודעים לא מעט כללים אך המשחק לא באמת צפוי

בחירות מקומיות ‏2008. והדילמה היא בין המועמד החילוני למועמד הדתי/חרדי (תתפלאו אבל לא רק בירושלים). קמים רבנים וטומנים דעתם בפוליטיקה. הרב עובדיה הוקלט והכריז בחוצות העיר נתניה שיש להצביע לש"ס, למזלי הוא לא הפוסק שלי כך שאני לא עובר על שום איסור. רבנים אחרים החוו מפי השמועה שיש להצביע למועמד השומר תורה ומצוות. זו אינה פסיקה, אבל...
אבל למה?
להצביע למועמד רק בגלל שהוא עם כיפה יפה על הראש? אולי.

"...אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב."
שמואל ניסה לבחור במועמד שנראה לו הכי טוב. ה' חישב אחרת.
למה?
אין לי מושג.
לשמואל ככל הנראה גם לא היה.
ולרב?