סוף עידן הקטניות

נתנאל קראוס, כ"ב בניסן תשס"ט,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בית המקדש השלישי עשוי להיות שונה, אולי אף באופן חריג למדי. אולי גם לא יקריבו בו בע"ח
פסח הלך חלף בתרועות המימונה. נצנצים ובדים בוהקים, דרבוקות, סלסולים ומתוקים. עכשיו, כשכבר הכל מאחורינו, והמצפון לא יעיק עלינו כאשר שנה לפנינו, זה זמן טוב לצאת בהצהרות לא מבוססות לגמרי בנוגע לקטניות.
חלק קטן לא יאהב מה שאני עומד לומר, חלק גדול דווקא ייהנה מהרעיון, וחלק עוד יותר גדול בכלל לא יבין על מה המהומה. ובכן אז ככה – תוך מספר שנים, נאמר חמש לערך, יהיה מותר לאכול קטניות.
יהיו מי שיתנגדו, ככל הנראה, אך תוך דור-דוריים גם אותו זן עיקש יכחד.

הקושיות המוכרות מבית המדרש עולות שוב ושוב. אבל אני אינני מעוניין להיכנס לפלפולים בהילוך סרק. אני בא ליישר עניבה, למתוח צוואר, להביט, עוטה מייק-אפ, בעיניים בורקות היישר לעדשה. כאן אני בא לדווח מן השטח.
נתרכז לרגע בשתי קבוצות איכות המשתתפות בשמחת החג שעבר עלינו ברוב טובו.
הראשונה, ובה בני/ות ישראל היקרים, לא בהכרח לובשי כיפה או חובשות חצאית, אולם ככלל, שומרי מסורת הנם. כשר לא אומר להם הרבה, קטניות לא כל שכן, אבל מקפידים הם קלה כבחמורה והרבה פעמים גם ישקיעו מאמצים מנטליים ומונומנטליים כאחד על מנת לאכול כיאה לצו ההלכתי. "למה" חשקה תודעתכם? לרוב התשובה הניתנת היא שזה חלק מן התרבות. אם הייתי סציולוג ממונטווידאו הייתי טוען שהם חשים שייכות לקבוצה האתנית ומעונינים להשתתף במשחק. אני אישית חושב שזה יפה.

הקבוצה השניה דווקא כן חובשת כיפה, לגבי החצאית אני לא כל כך בטוח, ממילא היום גם זאת כבר לא משקפת יותר מידי. הם שומרים כשרות אך בכל הקשור לקטניות הם יודעים שזה "סתם". מקרה קמעא שונה מאחר שהמצפון ישנו מה שהופך את הקטניות לעסק מעצבן, מה שגם לא מפריע להם לאכול אותן בלב שקט, כמעט לגמרי.

תגידו, נו בסדר אז יש כאלו שמכבדים בלי לשאול שאלות. תאמרו, סתם חפיפניקים. ולמרות כל זאת האמת מחוונת בחדות, פלוס נורת אזהרה, לציבור אשכיינזי נכבד שאוכל קטניות מבלי להניד עפעף, קהילה המתרחבת מידי פסח גם בגלל חומוס על המצה.
חלקן התחתנו עם ספרדי, מה שהופך את זה לכשר. מנגד, ניצבים וניצבות, בנות עדת ספרד שנישאו לאשכנזי ונשארות נאמנות למסורת אמם ואשכנזים שנטמעו במסורת נשותיהם. וכמובן, ילדיהם של האחרונים, שכבר פיתחו את החידוש מבית למסורת בפני עצמה.


שתי שיטות בפסיקת הלכה.
האחת היא פסיקת אמת, פתרון הנצרך לתקלת מה.
השניה היא פסיקת חיפוי. עניין של מה בכך האמור להיות מותר ועקב מניע כולשהו הופך לדג. נאסר.
והנה ימים מספר לפני פסח האשמה בעלת כיסוי רבני עולה באתרא דאינטרנעטא. באופן מפתיע רב יוצא חוצץ נגד קטניות לאשכנזים.
בכדי לא להאריך בדברים אסכם את האירועים האחרונים.
אשכנזים, רבים ומתרבים, אוכלים קטניות בפסח.
רבנים מגלים סדקים בגדר הקטניות.
אממ... זהו.

האמת מחוונת בחדות, פלוס נורת אזהרה, לציבור אשכיינזי נכבד שאוכל קטניות מבלי להניד עפעף, קהילה המתרחבת מידי פסח גם בגלל חומוס על המצה

הבעיה האמיתית שמפניה הממסד הרבני וחבר נאמניו, עלולים לחשוש היא שאם אנחנו מבטלים מסורת אבות אחת, יתחילו להעמיד בתור מסורות נוספות.
מצד שני, למה לא?
אם כבר מדברים על אבות שפתחו במנהגים אז מדוע לא נברר מי הם בדיוק אותם אבות והאם באמת כל קבלה של מאן רבה דהו מחייבת באופן כה גורף.
בוודאי, ישנן מסורות שהן נכס של ממש. וזאת מפי שומר שש אשר במו עיניו חווה הולנדי המנשנש שניצל בתואנה - כי מה זו שעה.



עניין נוסף, עוד רעיון בנאלי ומוטעה המצטרף לאוסף טופח הנוצר ע"י כותבים שכנראה פולטים רעיונות לדפוס מבלי להעמיק ומתוך הנחה שאם זה יהיה כתוב זה יהפוך לאמת, כאשר הצרה היא שהם צודקים, ובעיני קוראים, באופן פסיכולוגי- אם זה כתוב בעיתון או בעלון שבת זו כנראה האמת למיתתה.
סתם כך לא הייתי מגיב, הרי אם אנחנו הופכים לעם שלם של בורים אז כנראה מדובר בהכוונה מלעיל ומי אני שאתווכח. מה גם שייתכן ומדובר בכותב נכבד בעל ידע אדיר בש"ס ופוסקים ואני הקטן לא השכלתי להבין את כוונותיו הנאצלות.
מאמר שהופיע בעולם, גיליון פסח, על קורבנות וכמה שזה חשוב ושיש רבנים שמנסים למסמס את העסק. מה שבאופן אישי הדליק אותי היית העובדה שהכותב קישר את מצוות הקורבנות למילה "סימפטית".

שוב, כמוני כמוכם, מי אני שאסתער במה שנכתב בעלון שבת, ולכן אשאיר זאת בידי הגדויילים.
1. קבלו אותם - חז"ל, שבפי הכותב נכנסים תחת ההגדרה של אותם רבנים שמנסים למסמס. ציטטה קצרה, ארבע מילים, מילה ראשונה מתחילה בקו"ף – "קורבנות בטלים לעתיד לבוא."
2. לגבי אותו נפנוף זועם כנגד השיוך של קורבנות לפאגאניזם – מורה נבוכים חלק שלישי פרק מ"ו. פרק יחסית קליט שאפילו אני הצלחתי להבין, פלוס מינוס.
3. מאמר לא מומלץ לחובבי סטייקים. חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק. לא ארוך, מאוד מפתיע, מצפון מובטח. מצטער שאני הורס את הסוף, שם, לעניינינו, הרב נוגע בעניין הקורבנות.

באמת יכול להיות שהוא צודק וכל אותם מקורות מתייחסים לבית מקדש רביעי. בכל זאת, כרעיון למחשבה, ייתכן מאוד וכמו שבית המקדש השני לא דמה במלאו לראשון, בית המקדש השלישי עשוי להיות שונה, אולי אף באופן חריג למדי (עגול?).
אולי גם לא יקריבו בו בע"ח.
אולי גם נצטרך לוותר על השניצלים והגפילטע.
לא יודע.
מי יודע.
רק לשמור על ראש פתוח, לכל מצב שלא יבוא. שלא יתבעסו לנו פה כמה חבר'ה.