יאיר פלד: חתן הוא מלך

משה למפרט, ו' בתמוז תשס"ט,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
אני: חתן הוא עוזר צלם
 
מגיעים לארוע, עם הררים הררים של ציוד נדרש כמו למשל טבעת, ניירת משפטית (כתובה ועותק), והיתה מי שדאגה גם לנרות ועששיות.
חמש דקות לפני שיצאתי היה מי שאמר ש"חתן הוא מלך" וש"תברך אותי". חמש דקות אחרי שאני באולם, אני מגלה כי נכון לי תפקיד אחר: עוזר צלם. ראש באלכסון, תרים את האף, תוריד את הסנטר, רגל פה, יד שם, אמא פה, אבא שם, האח הזה פה והאחות ההיא - שם. אחר כך הוא מוסיף ואומר שצריך להיצמד באלכסון (שיטה לדחוס עוד כמה בני משפחה בכמה שפחות פיקסלים).
 
אחר כך מביאים את הכלה, שזה אומר - אתה בכלוב. בעוד הכיסא ותכולתו הוא מרכז הארוע, אתה מוצא את עצמך לכוד בכלוב של מחיצות כשאיש (כמעט) לא שם לב לקיומך. שימושי במיוחד היה הפלאפון שהתגלה ככלי עבודה על מנת לתקשר עם מי שנמצא במרחק של כשלושה מטרים בקו אווירי, עכשיו תבינו למה סירבתי לפקודתה הנחרצת של מרכז הערב להחרים את השניים והעדפתי להשאיר אותם בכיסי.
 
בשלב הבא הרב מגיע, ומתפללים מנחה. טיפוס כמוני שאמר מנחה עם וידוי מגלה שגם מבית הסוהר סילקו אותו, לעבר גלות איפשהו עם הרב והטופסולוגיה.
 
ני ני ני, אחרי שבוע שלא ראית את הארוסה שלך, אתה מוצא את עצמך מול גוש מייק-אפ, בשמלה חמה ועבה יותר ממדי א' בצה"ל, כשאתה נדרש לפי הכללים לכסות אותה. איך מפעילים את זה לכל הרוחות ?!?!
שני מסמרים מוצאים את עצמם עכשיו כמסמרי הערב כש-500 עיניים נועצות במסמרים שעל הבמה מבט נלהב. מתוך הנוכחים בחופה - רק אחד באמת יודע מה הוא צריך לעשות... הרב...
 
מוודאים שהנעליים קשורות כמו שצריך והרוקדים לא דרכו על השרוכים, ולאחר שיר ארוך כאורכה של הגלות, נועצים את הקרסול בחתיכת הזכוכית האומללה שמצידה מזכירה לך את ימי הילדות בהם הצליל הזה היה, איך לאמר - מוכר למדיי. טוב, עד שאמא עברה לכוסות וצלחות פלסטיק.
 
ריקודים, טררם - ואז החתן והכלה מקבלים את עשרים הדקות היחידות שלהם באותו הערב. די מהר אני מגלה שהכלה לכודה בשקית ניילון עבה, ובחומרים כימיים שעלולים להימרח על הבגדים שלי. לא נורא, עברנו את פרעה נעבור גם את זה.
 
בפעם הבאה: מה עושה עוזר צלם בחדר ייחוד, מה חושבת לבושת שקיות הניילון ומה קורה שמעבירים מתנה אחת יותר מדי פעמים מיד ליד.