יאיר פלד: חתן הוא מלך - ב'

משה למפרט, ט"ו בתמוז תשס"ט,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
חשבתם שבחדר ייחוד יש זמן לזוג הצעיר? לא ולא. מי דופק בדלת? הצלם!
הכלה כבר אמרה, "לא התחתנתי כדי להצטלם לבד", על כן הצלם ועוזרו המהולל מנסים בקושי להכניס את סט הצילום שלהם לחדרון הקטנטן. מי שתכנן את הפינה הזו חשב על שני אנשים בקושי. עוד אנו מצטלמים וברקע אפשר לשמוע את התזמורת והמתלהבים שבאו לסלק אותנו משם, אלא מה - שצריך להיפטר קודם מהציוד של הצלם, אחרת אי אפשר פשוט לפתוח את הדלת.
"עוזר הצלם" נענה למשימה, ופשוט עזר לו לקפל את ציוד הסטודיו... ואץ-רץ לריקודים.
 
מגיעים הביתה, ומרכזים את כל המתנות (ועוד ציוד שהיה שם קודם) במקום הכי מתאים שיכול להיות: באמצע הסלון. בשלב הבא נמצא את עצמנו פותחים ומתייקים את כל מה שהיה שם, מי לה' (לשימוש) ומי לעזאזל (להחזיר, או להעביר הלאה). הסלון שהיה מלא קודם בשקיות וקופסאות מסודרות, מוצא את עצמו אט אט מתכסה בכמויות ענק של נייר עטיפה, שקיות, קרטונים וסתם נייר גרוס דקורטיבי.
יקחו  עוד יום עד יומיים, כדי שנוכל לגלות שאכן, מתחת לכל זה -  יש ריצפה !!
 
ואם כבר מתנות, אז יש גם נקודות הזויות במיוחד, החל משלושה אחים/יות שקנו את אותה המתנה, בדגם המדוייק שלוש פעמים, והמשך במתנה שמצאנו בתוכה ברכה שיועדה... למישהי, שאחר כך בתורה העבירה אותה אלינו. אגב - למקרה שתהיתם - גם אנחנו הולכים להעביר אותה הלאה בהקדם (בלי הפתק).
 
 
בקרוב אצלכם, בעיתו ובזמנו (פרוש בל"ח: בעיתה אחישנה).
ולכל מי שנלחץ בחלק הראשון, הכל על דעת הכלה ומתובל בציניות שלה.