הפרשה הבאה

נתנאל קראוס, כ"ה בתמוז תשס"ט,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

אייש איזה פספוס, אמרתי נחכה קצת, ניתן לרוחות לשכוך מה ובנתיים שכני לבלוג העלה התייחסות יפה לאקשן שהתרחש בשבועיים האחרונים. אפילו עבדתי מבעוד מועד על בדיחה טובה, משו שמתחיל עם "ניאו-אורתודוכסי וניאו-רפורמי נכנסים למסעדה". נשמור את זה לפעם אחרת. אגב אני רוצה לציין זכויות יוצרים על ה"ניאו אורתודוכס", 10 אג' על כל שימוש במילה. זה הדבר הבא.
אולי נזרוק מילה קטנה, כי באמת, הרבה אין מה להוסיף. מעבר לכך שאין מדובר בג'דיד תחית לשמס, וְוִיכוחים בין רבנים היו דבר שבנמצא ואף הגיעו לסצינות, פלוס התבטאויות, שלא היו מביישות אף טלנובלה- עדיין, לא זה האישו. ראוי/לִשמה/יושרה/אמת או לא, בסופו של מאבק מדובר באיזון. באם נשמר או הופר. מכירים הכל את המשל הרומנטי לעמנו כאדם. כאשר אתה פוגע ביהודי הנך פוגע בידך השניה. הרמב"ם דש ברעיון האיזון ב"שמונה פרקים". וכפי שבאדם כוחות מכאן ומנגד- השאיפה היא לאמצע. כך הדבר כעם. ולפני שאתם עוד שניה נופלים מהכסא בשל התעפצות אסיים בכך שגם כאומה יש להגיע לאיזון, וכאשר קבוצה מרימה אמברקס ושוברת ימינה בשמונים קמ"ש התוצאה אמנם יכולה להיות מגניבה, אבל לא כשאתה אחד הנוסעים
כאשר קבוצה מרימה אמברקס ושוברת ימינה בשמונים קמ"ש התוצאה אמנם יכולה להיות מגניבה, אבל לא כשאתה אחד הנוסעים
.

לאחר תיאום מהוקצע למדי, ולמרות מבחן רציני קרוב, הלכתי לתפוס קצת אווירא עם חברים. התגלגל הדבר ונסיעה של 'שעתים ו..' באוטובוס לירושלים הומרה לטרמפ לא צפוי מרעננה, חנות מפעל לגלידות בא.ת. שוהם, ביקור במבוא חורון, תחנת צפרות נטולת כנף, ביקור בבית אבי חי ומוזיאון הרצל קטן ויפה. אה וכמובן החברים, שביניהם מי שחגגה חצי שנה מאז עלתה מדרום אפריקה. לילה בשילה וחזל"ש.
טוב לצאת קצת.


1.
התיאום האמור היה בין שני מאורעות. האחד – החברים, שכבר מזמן רצו אבל לא יצאו. והשני – הזמנה למייל מטעם אחד המגאזינים היותר טובים בארץ, "ארץ אחרת". פאנל בנושא השבת, וכאן אינני בטוח שבגלל החניון דווקא. עד כאן נחמד. הרבה זמן שאני רוצה לשוטט בבניין, ככה שזה סבבה. כשכבר הגענו התברר שהחניה לאורחים בבית אבי על חשבון הברון, סבבה2. כשהיינו בפנים וראינו את אחד החברים לפאנל הגענו לרמת סבבה3. מה שאומר כוננות אקשן. הח"כ הד"ר דב חנין.

פאוזה קצרה.
ימים אחורה. עלון שבת צהר, פרשת פנחס. סופו של מאמר תפסני. מדוע כן לתחבורה ציבורית בשבת. מעניין.
ובחזרה אלינו. עודנו מסתבכים בקינג ג'ורג' העלתי את הנקודה. הוא לא הבין מאיפה נפלתי, אני קצת מסוקרן לסיבה שדחפה את הרב הכותב לפתוח קונצנזוס לדיון.

מתיישבים בנקודה אסטרטגית להימלטות חרישית. הקדמה קצרה מטעם הנהלת המגאזין. משתתף ראשון, מפנק בסטטיסטיקות מפתיעות מה שמוביל לתהייה נוספת- מאין התחבבותינו לסטטיסטיקות ומדגמים? בין כך ובין כך עלה הח"כ, הציג עצמו כפעיל סביבתי ואז, ובעניין השבת, החל לדבר על...
תחבורה ציבורית בשבת. צִנג צִ'ינג.
לא פחות ולא יותר, סיפר שזמן מה הוא עצמו מנהל מגעים עם אושיות מן המגזר לטובת הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. דב חנין, כאיש ולא כח"כ, או פרוייפסור, הצטייר כאדם סבלני, נעים ואידיאליסט. מה שהעלה את הגבה השניה. ראשית, מפני שככל הנראה לא מדובר בדו שיח כוחני. שנית, כשבעצם, פּרט, תחבורה ציבורית זה דווקא טוב לדתיים.

מסקנות:
אל"ף – גם היום סוגרים עסקאות מאחורי הקלעים.
בי"ת –
לדברי תורה מפי רבנים המעורים בבראנז'ה הפוליטית יש משמעות מעבר
לדברי תורה מפי רבנים המעורים בבראנז'ה הפוליטית יש משמעות מעבר.
גימ"ל – הרי לכם הפיצוץ הקרוב.


2.
כאמור, הרצל. זה המקום לציין לשבח את העלון "עולם קטן" שהגדיל והעז לפרסם כתבה מחמיאה לסופרסטאר של הציונות (כן, גם הדתית). ויותר את פועלו של ד"ר יצחק וייס: "הרצל – קריאה חדשה".
לפני כשנה השתתפתי במערך פעולה שתייג את הרצל באופן מעט צורם והחלטתי לעשות מעשה ולקנות את כתביו שהופיעו בה בעת בסדרת "עם הספר". לא רק שאופסתי מכל אותם הסטיגמות, גיליתי גם כן מספר דברים מפתיעים שאף אחד, הרי, לא טרח לספר לי.
על פינת החמדה נאסר עלי לגלות אבל אם מישהו מכיר מוזיאון הרצל קטנטן ליד העיר העתיקה שירגיש חופשי.