תורת היחסות

נתנאל קראוס, י"ז באב תשס"ט,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7


וכמה הם היו שם, כשמשה נשא את ההרצאה האחרונה. מיליון? שניים? משהו באזור. בטח לא ככוכבי השמיים
מדהים כיצד מטלות נוטות להתרכז סביב מספר ימים מצומצם. חובות ידועות מראש והזדמנויות שאסור לפספס. סידורים שיש לסגור. הוצאות לא צפויות, תוצאות בתקווה שכן. לא לוטו, על כל פנים.
אני יושב בין מנחה לערבית בבית הכנסת. ממלא את החלל בעסקי דדקותא שבין תפילה לשכנתה. הפעם הגיעו למשנה ארוכה מן הרגיל, הסברים ופלפולים בעורף ואני הספקתי די מן הרגיל. קצת חשבשבת לגבי ההוצאות. תזמון ראיון הנופל באמצע מבחן בן שלושה ימים. פרויקט הגמר ולוח זמניו הנושף.
חווה את האפקט המרגיע ברשימת המטלות. אתה הרי יודע על כל הללו, אבל כשהם מסתובבים לך בראש ובועטים בכל חלקת אונה ראויה אזי מסובך. הנה אתה תופס אותם, מצמיד את העט ואוזק אחד אחד לשורות כחולות דהויות. עכשיו הם שם. מסודרים. לפי זמן. בדרגות חשיבות. אלפבית אם תרצו.
מבט לאחור, המסיבה עדיין בשיאה. פותח חומש ומרפרף על חמישי. להתעדכן. ספר דברים הוא סוג של פייבוריט.

מכירים את ההבטחות הגדולות הללו? [המ.. נשמע כמו פתיחה לסטנדאפ]. שלא תטעו כמו כל יהודי טוב שמשתדל לא להתעכב על נבואות החורבן גם אני מוקסם מהבטחות האוטופיזיישן. אור לגויים, ארץ ישראל השלמה, אוּנוֹ אפסינו ועוד. מיני נבואות מדושנות שעושות טוב לגַאיְיוֵה.

"בשבעים נפש ירדו אבֹתיך מצרימה ועתה שמך ה' אלוקיך ככוכבי השמיים לרב" (דברים י', כ"ב).
בלי להיות קטנוני אבל, לרגע, כשחשבתי על כך, כוכבים זה די הרבה. לא משהו אינסופי מן הסתם, אך לכל הפחות נוטה לכיוון. וכמה הם היו שם, כשמשה נשא את ההרצאה האחרונה. מיליון? שניים? משהו באזור. בטח לא ככוכבי השמיים. מפאת דבריו, יותר נכון- הכתוב שליתר הדיוק הוכתב מפי עליון, ככה שיוצא שה' חתום על הנאמר, עולה נקודה מעט, איך נאמר, מעוררת עניין. הרי כאשר בורא עולם הפנה את מבטו של אברהם לגרמי השמיים (בראשית ט"ו, ה') פיתחנו ציפיות אסטרונומיות והנה בפרשתנו-אנו נדמה שמישהו פישל בחישובים.

אולי קצת "מנפחים", מכוונה טובה כמובן. מעיין זריקת מוטיבציה

יחסיות. פה קבורה עצם העניין. אולי קצת "מנפחים", מכוונה טובה כמובן. מעיין זריקת מוטיבציה. המון! ככוכבי השמיים! מודל סוכני המכירות: "המכונית הזאת מאיצה כמו צ'יטה! טסה כמו טיל! ושקטה כמו יום אביבי בשוויץ", "עם השמלה הזאת תרגישי מיליון דולר!", "הקרם הזה יחזיר לך 20 שנה!". אם לא מדובר בערוץ הקניות וזוג מנחים המתלהבים באקסטזה מקולפן תפוחים ורוצים לתת נובל לממציא ניתן להניח שהמכונית אכן טובה, השמלה יפה, והקרם בריא. זהו. מצד שני, עכשיו שאמרו לך, נהמת המנוע מזכירה לך צ'יטה, השוטר רשם בדו"ח שטסת כמו טיל, וממש בא לך לטוס לשוויץ.

ייתכן וישנו דפוס של יחסיות, מה שמעלה עוד הצהרות קולוסאליות בעין הסקפטיזם. לדוגמא "ויקבלו כולם עול מלכותך" ושות'. מבחינה גיאוגרפית, לא משהו שאמור להקשות על אדון הכל אמנם, אך אנו יודעים זה מכבר שישנם שבטים מנותקים או כאלה שהמשותף היחיד בינינו היא חולצת הטי הדהויה שבדרך לא-דרך הגיעה אליהם. האם כל יושבי תבל משמע כווווולם או משהו לוקאלי יותר.
ארץ ישראל השלמה? פלוס מינוס.
יאריכון ימיך? אבל לא להסחף.
גאולה? סוג של.
וכו.. וכו.. כל כך עד שהעסק מתחיל להטריד. הרי ה' התעקש על השורה הזו שכן מובטחני שהושמטו מילים מספר באותו המעמד ולא כל שיעול או "כוס מים בבקשה" תועדו.


על כל פנים רוצים להעיף אותם לכל הרוחות, ימה וקדמה צפונה ונגבה, רק לא פה

בעניין אחר. דיון טיפה יותר חשוב בימים אלו. סוגיית הפליטים, העובדים הזרים וילדיהם. אינני חפץ באמוציות או לדפוק בדלתי הסנטימנטים. על כל פנים רוצים להעיף אותם לכל הרוחות, ימה וקדמה צפונה ונגבה, רק לא פה. גם לנקודה זו מתייחס משה (או ה', וכבר דיברנו על זה). "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (י',י"ט). אוקיי, ניתן להתעקש ולומר שגר זה רק מי שקיבל 100 במבחן, ודווקא אצל הרב ההוא מלפני כמה חודשים. אולם ההקשר המוכר- "כי גרים הייתם בארץ מצרים", אומר אחרת. באם נקיים גזירה שווה: אנחנו היינו זרים במצרים ולא עברנו, עד כמה שסיפרו לי בפסח, מבחני גיור מצריים. הם זרים. הרי לנו סטטוסון זהה.

מנגד, אתם יודעים, קמים לאומנים ומכריזים על בעיות דמוגרפיות ושהכניסה ליהודים בלבד. מה שמזכיר תקופות אירופאיות כשקהילות יהודיות או/ו בודדים נאלצו לדלג ונתקלו בלאומנים דומים שנעלו בפניהם דלתות. ואני בכלל לא מתכוון להיכנס לשואה או לגירוש ספרד שספק אם ניתן להשוות לעובדים זרים, למרות שהפליטים נכנסים לצערנו למסגרת.
כך שהנושא אינו פשוט. לבחור פונטים אדומים מזעזעים ולספר על תחילתה של מלחמה זה אסון כשלעצמו. וכתיבת מאמרים בהם מנסים כביכול לסמפט אבל בסופם, בשל אילוצי מערכת, ושום כוונה רעה, צריך לגרש, להעיף ולעשות את זה כמה שיותר מהר שלא יסתכלו לנו בעניים ויהיה לנו עצוב.

מה גם זכורה לי הבטחה הכוללת נהירת גויים. והיום יש פליפינים שמדברים עברית, וסינים ותאילנדים ושאר יבשות שבעולם. כך שאולי זה חלק נוסף בתוכנית הגאולה, ואלו אנחנו הקטנוניים שרוצים גם לבחור את גוון העור ורמת השכלתם של הגויים המעונינים להגר או לנהור או חלילה להימלט על נפשם. לא משהו אישי בכל אופן.