הבוקר יצא אתר ערוץ 7 בסערה גדולה (וצפויה): לא יוארך תפקידו של הרב הצבאי הראשי תא"ל הרב אביחי רונצקי ומחפשים לו מחליף. הרב רונצקי נכנס לתפקידו קצת לפני שהתגייסתי בתשס"ו/2006 ובמערכת צפו לו נפלאות.

 

לפני כשנתיים נכחתי, אז חייל פשוט בדרגת רב"ט, בישיבה שהייתה במפקדת הרבנות הצבאית בתל אביב בנוכחות קצין שמועמד היום להיות המחליף שלו. לא משנה מה הנושא ומה הנשוא. אחד ממשפטי המפתח היה אז ש"אם לא נעשה את זה עכשיו, הדובים השמנים של הרבנות לא יתנו לעשות את זה אחר כך".

 

 

 

 

שנה וקצת אחר כך נכחתי בשיחה אחרת בין שניים מאנשי הרבנות, כשאחד בדרגה בכירה יחסית והשני כפוף לו. הביטויים שהוזכרו כלפי הרב הצבאי הראשי, אמנם בשפה מכובדת, אינם מכבדים את המסך שלי ואת הבמה המכובדת בה אני כותב.

 

 

בעוד כולנו חושבים שהמערכת הפוליטית (ועיתון "הארץ") נלחמת ברבצ"ר ובפעילויותיו המדהימות בתחום רוח הלחימה ביחידות הקרביות של צה"ל, אני נוטה לחשוב שפקודיו ברבנות היוו בעיה קשה יותר מאשר ראש אכ"א לשעבר אלעזר שטרן או שר הביטחון אהוד ברק.