בלוג: ככה עיתונאי מתחיל?

משה למפרט, כ"ח בטבת תש"ע,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
הייתי אז בן 14, אולי 15. נתקלתי ברשימת תפוצה ביאהו שקראו לה "במחתרת, מה שבאמת קורה אצל דתיים". הייתה לי תחושה שמשהו הולך להיות עם הרשימה הזו, שניסתה לחקות רשימת תפוצה לעיתונאים שניהל אז ידידיה מאיר. לעורך של "במחתרת" שהתמחתה בעיקר בהפצה של מאמרי מחתרת בנושאים שהתקשורת הדתית לא עוסקת בהם, קראו אריאל שנבל. היום עיתונאי במקור ראשון ובעבר  כתב בעוד כמה מקומות.
 
ב-2006 עלה לרשת בלוג מרתק שחשף את הזרמים התת קרקעיים העכורים של עולם התקשורת הישראלי, תחת שם הקוד Vevlet Underground. לאחר חודשים ארוכים של סקרנות ברחבי הרשת ועיתונות הדפוס נחשפה כותבת הבלוג כדבורית שרגל כעיתונאית שעבדה עד אז בעיתון הטלוויזיה "רייטינג". ובהמשך, לאחר שנחשפה, השתדרגה וכתבה את אותו הבלוג בתשלום ב-TheMarker של קבוצת הארץ ולאחר מכן, גם כן בתשלום, באתר של חברת Orange.
 
הניסוי האחרון הוא באמת מעניין. בחר דתי המקורב לתעשיית התקשורת המקומית מפעיל בלוג באותו סגנון תחת הכותרת "דוס ווטש". תוך שמירה על אנונימיות (להערכתי זמנית) הוא משיג מידע לא רע בכלל (אבל גם לא מסובך להשגה) מהמדיה הדתית. זה נראה שהוא באמת באמת מנסה להתקדם במדיה הזו, ולכן הוא מתחשב במדיה הדתית לסוגיה ללא קשר לנפח הפעילות שלה או לכמות החשיפה שמקבלים הכותבים השונים. אולי בתקווה שיהיה מי מהם שיסדר לו עבודה, ואולי בתקווה להתקדם לתקשורת הכללית דווקא.
 
מה לא עושים בשביל פרנסה?