מי אשם בפשעי הציונות?

משה למפרט, ה' באייר תש"ע,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
מדי שנה ביום העצמאות עולה מחדש הוויכוח בקשר למדינה, האם היא ראשית צמיחת גאולתנו, סתם הצלה פשוטה, "דירת חדר להומלס" או יסוד כיסא מלכות ה' בעולם.
מן הצד השחור נשמעות טענות שמזכירות בעיקר את פשעי הציונות ואת כך שמקימי המדינה הזו היו פורקי עול ועשו פשעים כאלה ואחרים, החל מפרשת ילדי תימן (שהייתה גם הייתה), ועד לפרשיות האחרונות מאז הגירוש.
 
אפשר לדון הרבה בנושא הזה, אבל לענ"ד - נראה שהבעיה במקום אחר לגמרי.
 
 
אברהם-אבא למפרט, סב-סבי, עלה לארץ ישראל (פלסטינה) בשנת 1882 וב-1886 בנה בית במאחז פתח תקווה. מייסדי פתח תקווה הצעירה וכך גם העולים החדשים היו דתיים, מה שלא היה נכון לעליות שהגיעו לאחר מכן וכללו בעיקר יהודים שהפסיקו לשמור תורה ומצוות עוד באירופה.
 
בין השנים 1919-1930, ראשית המנדט הבריטי ועד בערך לספר הלבן, ניתן היה לעלות לארץ ישראל ללא הגבלה, אבל יהודים שומרי תורה ומצוות בחרו להישאר באירופה - למעט בודדים. ראשי הישיבות והרבנים ברובם עודדו להישאר בגולה מאימת החילון, במקום לעלות במאסות ובצורה מרוכזת כמו שניתן היה לעשות. אחר כך שלח הקב"ה את כל הצדיקים האלה להידחס בקרונות של הנאצים בדרך לעולם האמת.
 
מי כן עלה לארץ? חילונים, בעיקר הסוציאליסטים למינהם שנואשו ממה שקרה ברוסיה, אנשים שלא הקשיבו לרבנים ועוד כל מיני לא דתיים אחרים. היו גם דתיים שעלו אבל אלו היו מיעוט יחסי שסבל מנטישה לכיוון הרוב החילוני.
 
ומכאן למסקנה שלי:
כמה אלפי עד עשרות אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות מכל סוג שהיו עולים לארץ בשנים הקריטיות האלה היו משנים משמעותית את המצב. הם היו דואגים שיחולקו יותר סרטיפיקטים ליהודים שומרי תו"מ מאירופה (החלוקה הייתה על בסיס מפלגתי), ובהמשך היו יכולים לנטרל או לצמצם במידה רבה את נזקו של שלטון מפא"י בראשית שנות המדינה ולשנות את המפה הדתית והלאומית של המדינה הזו בעשרות אחוזים מקצה לקצה.
אף גוף מסחרי לא היה מחלל שבת או מוכר חמץ בפסח לו אחוז הדתיים והחרדים במדינה היה גבוה, הגירוש והנסיגות לא היו באים לעולם וגם שאר העוולות של מערכת המשפט אולי לא היו קיימות.
 
אבל הם לא עשו את זה, והקב"ה אולי החליט שצריך למצוא דרכים אחרות כדי לגרום להם או למה שנשאר מהם להגיע ארצה, ואנחנו נשארנו להתמודד עם הרוב החילוני שנוצר פה ועם השלטון הארור של המדינה הזו על כל תחלואיו.