פייסבוק ורדידות מחשבתית

משה למפרט, י' באייר תש"ע,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
מי שינסה להשתמש במדידת מספרים בסיסית, יגלה כי באתר הפורומים "תפוז" ירד מספר ההודעות ליום מ90,000 בממוצע לפני שנתיים ל-70,000 היום. גם במערכת הפורומים של עזרא (שנכתבה על ידי כותב שורות אלה) ניתן לראות את ההשפעה ובעולם הגדול - המדיום הזה מאבד מערכו.
לא מזמן קראתי היכנשהו על מנהל אתר פעיל שמחפש כיוון לשדרוג האתר שלו. מנהל האתר, אדם רציני, כתב ביותר מפורום או שניים במהלך חייו, וגם הוא הגיע למסקנה ש"הפורומים עברו מן העולם".
 
לפני מספר שנים התחילה לפרוח תופעת הבלוגים. בד בבד עם בעיות רדידות שפשטה בחלק מהם, הרבה מאוד בלוגים החלו להוות מקורות מידע אמינים ואיכותיים, בדגש על בלוגים של בעלי מקצוע. כאשר אני מחפש פיתרון לבעיה, המילה blog בשורת הכתובת או הכותרת מהווה בעיניי בדרך כלל סמל למקום ששווה להתחשב בו.
גם אם אני מתעב את דעותיו הפוליטיות של כותב המאמר, וחושב שהוא מעודד בוגדים (ענת קם כמשל), הוא עדיין עושה את זה בשפה ראויה.
 
ואז הופיע ה-Facebook, ועולם הרשתות החברתיות.
 
תנסו לכתוב בפייסבוק מאמר של יותר משלוש שורות, זה לא נוח. תנסו חמש שורות כבר ולא אפשרי. הכלים האלו נועדו להודעות של שורה וחצי אני ישן אני קם אני הולך לשרותים. שימוש ב-Twitter מגביל אותך ל-144 תווים, כלומר - שום דבר משמעותי.
בעבר (ואולי עדיין) היה נפוץ בעולם הממוחשב נושא הצ'טים, ובגלגולו המתוחכם יותר, ה-IRC. מעולם לא אהבתי את המדיום הזה והעדפתי כלים כמו פורומים, בהם משקיעים בהודעה ודואגים שאם לא התוכן, אז לפחות התחביר יהיה נכון ושתרבות הדיון תהיה סבירה. מיקודם המקצועי (ולו חלקית) של פורומים מיקד את הדיון במקום ראוי ובמידה רבה אני חייב את הקריירה המקצועית שלי לעובדה שהייתי ואני עדיין פעיל במקומות כאלה. אפילו סתם כקורא חופשי.
 
 
אז אם מישהו שאל פעם מה רע ב-Facebook ודומיו - זה זה.
זה לא התמונות, לא האובדן המוחלט של הפרטיות (שבמילא בציבור הדתי מעולם לא הייתה, לאור "חוק דתיים שלובים") - זה בדיוק זה.
 
 
אבל אין לי אשליות שנצליח לשנות את העולם, רק קצת לשים לב למה קורה סביבנו.
שבוע טוב לכולנו.