בס"ד
במאמר דעה פה בערוץ 7 הביאה אילה פריד את המקרה שארע בכנס מנהלים של מחוז ירושלים שבוע שעבר, בה סיפרה שבעת שירת התקווה יצאו המשתתפים הערביים מהכנס כצעד הפגנתי.
פריד תוקפת אותם על חוצפתם "ובכל זאת הם לא מסוגלים לעמוד בשקט", מילא לא לשיר אליבא דפריד, אבל לצאת בצעד הפגנתי? איך הם מעיזים לעשות דבר כזה? לא לכבד את ההמנון של המדינה שנותנת להם משכורת וממנת אותם, פשוט חוצפה.
ועוד היא טוענת שאילו הדבר היה נעשה באירופה או ארה"ב היה "תג מחיר" כבד כלשונה, והתקשורת הייתה חוגגת על זה.
נראה שצריך להסביר לגברת פריד כמה דברים על המדינה שלנו:
- איך את מצפה מערבי לשיר התקווה? אני פשוט רואה את הדמעות שזורמות לו על הלחיים כשהוא נזכר בתקווה שבת שנות אלפיים, איך שהוא מתרגש ב"נפש יהודי הומיה", בארצו - ארץ ציון וירושלים כמובן.
- וזה לא תם שם, נראה לך שביום העצמאות, שהערבי קופץ מאושר בכדי לחגוג את ההפסד שלו?
- נראה לך שהוא יכול להתחבר למנורה או מגן דוד, אפילו לשפה או כל סמל יהודי אחר שיש במדינה? נראה לך שהוא שמח מהמדינה הזו, שהוא מזדהה איתה, או שהוא רואה אותה כהתגלמות כל רצונותיו?
אי אפשר לקנות את הכבוד הלאומי של ערבי בכסף, מתי לכל הרוחות תבינו את זה?
תפסיקו לזלזל בהם, תפסיקו לנסות לשחד אותם, יש להם כבוד עצמי, יש להם לאומיות, יש להם דרישה שהם מאמינים בה בכל כוחם על המדינה והארץ הזו, והם רואים את היהודים כפולשים, ככובשים, ואת חושבת שהם צריכים לכבד את הפולשים?
את חושבת שהמכבים שרו את ההמנון היווני וכיבדו את המסורת היוונית, וממש בכו מאושר שהיוונים כבשו להם את הארץ – את יכולה לדון אם כבשנו או לא, מי היה פה ראשון או לא, למי יש זכות על הארץ, אבל את לא יכולה לחלוק על כך שזו ההרגשה של הערבים. שהם באמת ובתמים מאמינים שזה הארץ שלהם ושאנחנו כבשנו אותו מידיהם ושדיכאנו את הלאומיות והזכויות שלהם.
תבינו שיש פה בעיה, שיש פה שני עמים שנלחמים על אותה פיסת ארץ. שבכל עיר מעורבת יש מלחמת בעלות על המקום. וזה לא משנה אם הם גרים ביפו או בשכם, או בחיפה או עזה. תפסיקו לזלזל בערבי, תפסיקו לנסות לקנות אותו, תנסו פעם אחד לכבד אותו, פעם אחת להבין אותו, ויותר מאשר זה יעזור לו, זה בעיקר יעזור לכם. זה בעיקר יבהיר לכם שיש בעיה עצומה, בעיה שפוגעת במדינת ישראל וביהודים בצורות כל כך כואבות. בעיה שיכולה לגדול ולהשמיד אותנו. בעיה שהופכת את החיים לאומללים, לחיי כיבוש וסבל אינסופיים, לפיגועים, לרציחות, לנו לא פחות מאשר להם.
מה יש לקפוץ בראש שהם יצאו בהפגנתיות? כאילו שימניים לא היו יוצאים אילו נשות ווטש עלו לדוכן, או דתיים אילו להקת בחורות החלה לשיר. וכי בכנסת לא יוצאים מהדוכן בהפגנתיות כאשר ח"כ "לא מקובל" מתחיל לדבר, מה קרה פתאום שזה הפך לפשע נגד האנושות? אילו אני הרגשתי כפי שהם הרגישו, וכי אני לא הייתי יוצא???
אז מה מציק לי גברת פריד?
הזלזול בכבוד העצמי של הערבים, הניסיון לקנות אותם בכסף, וגרוע מכך עוד לתהות למה הם ממשיכים להתנגד במעשים דמוקרטיים ואלימים לנוכחות שלנו, למדינה היהודית שלנו, ולגזל האדמות שבעיניהם הם שלהם.