בס"ד
מפזר שאריות מעצמך לכל עבר
מנפץ גליך אל מול החוף הצחיח
מגלה עצמך אל מול מראה חיוורת
וממשיך, כסוס שוטף בדהרה.
לא יודע למה, היכן ואיך
לא יודע האם יש המשך
לא יודע הזו היא הדרך
קם, נופל, בוכה, הולך
פתיתים של חיים ואמונה
כמו שלג דק וצחור
פתיתי אהבה ושנאה
חום ואור ויופי וכפור
מחפש את השלב הבא
מגלה עצמך רחוק, נזוף.
פוזל, מחטיא את המטרה
ושוב, אל מול עצמך שקוף
מביט וחרד, ירא ובודד
ביחד ולבד, בלי ועם
רואה רק חושך, נודד
האם יש טעם בכאלה חיים?
אוי מי יחיה מכעס האל
עבד שרבו שוקל לו זדונות
ואיה אהבת ראשונים, שואל
עמוק בלב שוכנים ספיקות
ממך אליך אברח
בך אחשוק, ממך אירא
היה סתרי, כאב כאח
בידך התרופה, הרופא והצרה
עם רוחי גוועתי
אך מה נהיה בתוכי?
כמין ריק דק ככפור
וחם השמש ונמס
ומתוך ערפל האיר עופל
ומגדל צרי אראה נופל
ולהרים יגבהו יושבי שפל
חולקים חלק עם א-ל.
ואז אל מול הכל
הנשמה מזכירה את חלקה
אין חפץ לה' בעולות וזבחים
כי אם בלבבך שלך
השמיים לא יכלכלהו,
וגם לא ליבות בני אדם
באין תבנית ואין תוכנית
ואין סוף ואין תחלית
ועשו לי מקדש,
כי בקרובי אני נקדש
ואז לא בתוכו אשכון, מלכם
כי אם בלבם, בתוכם
אל תשמחי אויבתי לי,
כי נפלתי קמתי,
כי אשב בחושך,
ה' אור לי.
הורני ה' דרכך ונחני באורח מישור.
אם אסק שמיים - שם אתה. ואציעה שאול - הינך!
יוצאי דופן- דבורה זה כשר?