פרוייקט האושר

נתנאל קראוס, י' באדר תשע"א,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

נגריה. חיכינו לסגור עסקה על מחיר של כמה חתיכות, אך בינתיים הבעלים היה עסוק. מסתובבים. חדר ליד, אדם פועל על מסור שולחן. מעביר פיסות עץ על פי מידה הישר לעבר גלגל מתכת משולהב שהסתחרר בזמזום. נתזי שבבים מעץ שפעם שתה מים מתוקים ותפס בריזה באקלים טרופי. גזע משובח, קשה. בן מאה וכמה חורפים. בקרוב מגירת גרביים. או דֵק.
האדם שמניע את הגזע הוא עולה חדש, חדש יחסית. הוא פה כבר כמה שנים. יש לו תואר. למד אדריכלות שם ברוסיה. היום הוא חותך עצים בארץ. אבל לא נראה מדוכא. מחייך.  


להיות שכיר. לקום בבוקר. לנסוע לעבודה. להעביר כרטיס. להתיישב. לעבור על המיילים. לעבוד. לצאת למנחה. צהריים. בחזרה. להתקפל. לכבות את המחשב, את המסך, לשים את הכוס בכיור. להעביר כרטיס. לנסוע הביתה.
בין לבין אתה הולך. פוגש אנשים בדרך. עושה קפה. צוחק עם החבר'ה במשרד. שובר את השגרה עם ערב פה ערב שם. חברים. איזה סרט. ספר. הקושי כשזה קורה שוב ושוב.
לעשות את אותו מסלול מידי בוקר. את הקפה באותה שעה. לסיים את העבודה בזמן.
לופ.

אין תפקידים קטנים, יש אנשים קטנים.
זה אמור לעודד. לגרום לבן אדם להרגיש מימוש. משמעות כלשהי. שהוא לא מבזבז את הזמן. שהוא עושה. שהוא חלק. שזה לא פילר, סתם פרנסה או בגלל שצריך את הכסף. יש כאלו.
באים ללמוד. משקיעים חצי, שנה, שנתיים. מתחילים הכי למטה, מגרדים כל מה שרק אפשר במעלה הדרך. מתמקצעים. רושמים הערות. שומרים שורות קוד. מאמצים נהלי עבודה.

במודעות דרושים כבר לא נדיר להיתקל בקריטריון של שנתיים ניסיון. מקבלים גם בלי, אבל רוצים עם. רוצים בן אדם מנוסה. נינג'ה בתחומו. אחד מחברה גדולה שישב עם צוות של עשרה תותחים שפתרו מאה בעיות ביום. אחד בשביל כולם.
זה לא כזה פשוט. ויש מי שמנסים לעשות קיצורי דרך. מבעד למשוכות. מקבלים עבודה של אחד כזה, ושני אנשי מקצוע מנסים להסביר את הטעות. לו אין אפילו את המינוחים הטכניים. העיקר הוא. ועכשיו משם, קצת פדיחות לו לקבל שיעור.

נדנדה. מה זה משנה.
אז תתמקצע, תשתפר. הידיעה שתהיה שכיר. שיהיו לך בוסים ומסגרת. תתאים או לא. ראויה או פחות. להסכים לקבל מרות. חרושת שמועות על קיצוצים. עקצוצים. המתח הזה. בררר. דיכאון. לא בריא.

חנות ספרים. מעיין בלבד. עובר על הספרים שיגיעו בעוד כמה חודשים לספריה. אני קורא באיחור. ספר בצהוב עם כותרת. "פרוייקט האושר". הממ… באמת פרוייקט.
פעם, בעת גלישה לדיון תהומי במהלך העבודה, אמרה עמיתה שלדתיים יותר קל. כל הקטע הזה של שיקולים. עבודה, עצמאות, לעבור, לקנות. כסף. לעשות צעד אם לאו. ולדתיים יש את הביטחון הזה. זרוע שמיימית שמקיפה אותנו, שתמנע מאיתנו ליפול ולהימרח על הפרצוף.
אולי זה תלוי בבן אדם. אם הוא לוקח דברים בקלות. מסרב להעניק משמעויות הרות לבלונים חסרי אוויר. אנשים שיש להם פרופורציות. שיודעים להעריך עבודה, עבודה קשה, רגעים. ובעיקר בריאות.

באומות נקלעתי לאתר שמציין סטטיסטיקה מעניינת:
אדם נטול סמים בריא פי 3, ופרודוקטיבי ב-33% יותר.
אדם מחונך בעל סיכויים גבוהים ב-57% לכך שיתנדב עבור הקהילה. ישמור על עבודה פי 2. וירוויח פי 3.
אדם מועצם אקטיבי בהגנתו ב-61% יותר כנגד התעללות/פגיעה. ובעל 85% יותר סיכויים להישמע ולקבל כבוד.
אדם מוסרי בעל 70% יותר סיכויים לנישואין מוצלחים, ו-77% יותר אקטיבי בשימור והגנת הסביבה.

מה שמזכיר לי קורס עתידי בסטטיסטיקה.