ההורים לא מבינים כלום באינטרנט!

משה למפרט, י"ח באייר תשע"א,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
בפעם הקודמת (לפני חודשיים... ככה זה שעובדים בסטרס) חילקתי את הצעירים משתמשי האינטרנט לשניים: המשתמש הרציני והמשתמש שמחפש בידור. הסברתי גם שלרוב אין קשר ישיר בין הרמה הדתית האישית או המשפחתית/לימודית לבין צורת ההתנהגות באינטרנט. יש רציניים ש"אינם שומרים נגיעה" ומחפשי בידור שמקפידים על 3 תפילות ארוכות ביום.
 
במקרים רבים, החברים שלהם בבית הספר פשוט לא מתאימים להם! אם משיקולי רמה דתית, נטיה אידיאולוגית, תחביבים משותפים או כל סיבה אחרת. האינטרנט הוא פיתרון למצוא חברים טובים, שיקדמו אותם למקום שאליו הם שואפים*.
 
הבעיה העיקרית שלהם היא ההורים. בשני החופשים הגדולים האחרונים שלי כתיכוניסט כבר עבדתי כמתכנת.  על אף שניצלתי את רובו המוחלט של הזמן, אמי שתחיה לא אהבה במיוחד את העובדה שאני נמנע מלצאת מהבית, ויושב "בפיג'מה" מול המחשב.
אמא ראתה את תלוש המשכורת ואבא הלך איתי לבנק. כל זה לא עזר ברגע האמת כש"שיגעו אותי" בנסיון לשכנע אותי ללכת ולעשות משהו אחר.
גם אשתי היקרה נתקלה במחאות למראה שעות מאוחרות מול המסך, גם ובעיקר כשהייתה עסוקה בלהכיר שם את בעלה.
 
 
הבעיה האמיתית
הסוג השני הם כנראה רוב הצעירים הדתיים. הם מחפשים במחשב ובאינטרנט את מה שהם מחפשים בטיולים ריקים בקניון או רביצה על הברזלים: בילוי. זה יכול להיות סרטים ב-YouTube, חדשות ספורט ב-Ynet או One, צ'טוט רדוד ב-Facebook או כל שימוש אחר.
ההורים שרוצים הילד קצת "יצא לנשום אוויר" ושימושים פסולים שונים הפכו את המחשב (ולאחר מכן - האינטרנט) מכלי ל"בעיה" שאיתה נלחמים הורים ומורים.
 
ההורים והמורים כורכים את שני הסוגים יחד, ונלחמים בשניהם באותה המידה, בה-בעת שהמענה לשני הסוגים צריך להיות שונה לחלוטין. הילד המקצועי נעלב מהמאבק בפעילותו החיובית בבסיסה ומאי ההבנה של הוריו בעוד שהמשועמם שאולי עזב את המחשב ילך לבילוי ריק עם חברים לקניון, לא, הוא לא יפתח דף גמרא.
 
 
 
__________________
* אינטרנט, מדיום של כתיבה, סגנון הכתיבה הוא דבר מכריע בבחירה אם כינוי מסויים יהיה חבר שלי או לא. חבר'ה שיודעים לכתוב או "לחפור" ימשכו בדרך כלל לחבר'ה איכותיים שהכתיבה והעולם שלהם יעניין אותם. הסיכון בשיחות רדודות או לא ראויות מאוד נמוך - זה לא מעניין אותם בכלל.
האמור נכון גם לגבי הסוג השני, שיגדירו את הראשונים "חפרנים" ו"יסננו" אותם מעל המסך או המקלדת שלהם. "מצא מין את מינו".
כאמור בפוסט הקודם - אין קשר לרמה דתית.