גוונים של חוסר ידיעה

נתנאל קראוס, ה' בסיון תשע"א,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7


יש שלא יודעים. יש שלא, ומודעים. יש שחושבים שיודעים. יש שחושבים, אך מסתפקים במועט, משום שחשוב להם זה לא, ומעניין? אפעס ככה
במקרה שוטטתי לדף, בחיפוש לא מהותי אחר מה שלא יעלה ברשת. לא בכוונה למרוח, חלילה. מפני שאמנם זמנים קודש, אך יש לנקות את הראש. להסיט מבט על מנת לשוב ולהבחין בפרטים הקטנים פן תבהה בתמונה הגדולה, תפספס שגיאות כתיב ותשרוף פיוזים על קושיה לשונית פשוטה. אפשר גם לקום, לעשות סיבוב קטן. להתרכז באצבע המלבינה בלחיצתה על מתקן המים. בזרם המים הסיבובי. בנוזל התופס את צורת מיכל הזכוכית, ובאופן כללי להשתאות. להתרשם מהמולקולות, קשרים תיאורטיים בצבעי כחול-אדום-לבן, ששומרים על שקיפות מלאה.

רב גדול נפטר בכותרת. באמת כתבו מזה זמן שאינו חש בטוב, אבל בדיוק הרגע ראיתי. חצי בהלם, כלומר בכל זאת, יש ויש. ולא בכל יום אנשים שכאלו. לכן קורא בקול, משתף. זה בטח יעניין זה.
אולם, מאחורי הגב. מול מסך משלו, משיח לפי תומו, ומודה. חס-ושלום שלא מתוך נימת זלזול. רק שתכל'ס "זה" לא אומר לו הרבה. קליק, קליק. גלגלת לאחור, גלגלת לפנים. ליישר את הטקסט. להחליש את הצל. לא אומר הרבה. אולי קצת, השם מצלצל אבל אפשר שרק בגלל שעכשיו, שאמרתי.

לא יודע הרבה דברים. למעשה, בכל מה שקשור לידע, ולידע אנושי בפרט, איני אוחז אף בקצה החוט. וממה שכבר רכשתי, הרי נלמד באמצעות מתווכים: סרטים, ספרים, מורים. מותר ואסור, עובדות, מוסר. חלק קטן אומת בחוויה אישית. וגם אז, לך תדע מה השפיע על מה. אם החוויות פיסלו את הידע, או שהידע המוקדם עיצב את החוויה. שתתיישב.
כותרת אחת לשניים.
אחד שקצת מכיר. אחד שהידע לו זר. והכאב מן הסתם מנוכר.

גוונים של חוסר ידע.
יש שלא יודעים. יש שלא, ומודעים. יש שחושבים שיודעים. יש שחושבים, אך מסתפקים במועט, משום שחשוב להם זה לא, ומעניין? אפעס ככה. ייתכן וזהו הרוב. רוב אוקסימורוני של גאונים-טיפשים. בעלי תארים בתחום ספציפי, ודלות באופן כללי. זה לא מפריע לנפנוף דעה. לא מונע ממידע לחלוף.
פרטים שורשיים לאלפא, נטולי מהות לביתא. ככה זה, מסתבר.


חג שבועות שמח,
ולימוד פורה.