אהובתנו, הקרן החדשה לישראל

נתנאל קראוס, כ"ג בטבת תשע"ב,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

שמא מִשרתנו צנועה יותר, צדדית. תפקיד "אליהו" שכזה. נגלים פה ושם בנקודות מפתח. נותנים רמז קל, אולי שמים רגל. לא מתערבים במובהק. שחקן משנה המסיט ומשפיע פלאות על העלילה
יותר גיאוצנטריים מאשר הליוצנטריים. 
יותר אנתרופוצנטריים מאשר תיאוצנטריים.
אמנם לא נגלה זאת לאף אחד, אך האדם הפרטי, ברוטינה היומיומית, רואה עצמו במרכז. אתה רואה את עצמך במרכז, את רואה וגם אני. אם נעמוד באמצע הרחוב, אם נסתובב, אם נקשיב לקולות. השמש תיסוב והירח ישתרך במרדפו העיקש אחריה. חולף על פנינו, לא מוותר.
והוא/היא עומד בצד. מחזיק עבורנו את התווים. סוגר דלת, פותח דלת. מכוון. 
טוק טוק.
מי שם? 
אלוקים.
מחכה לנו. ממתין לנו. לך? לי? למה.

טפיחה על השכם. קריצה מעושה. בכל זאת, העם הנבחר. 
לא סתם עם. ולא שזה אומר לנו הרבה, כלומר מבחינה פרקטית. 
ההוא אמינא היא לראות עצמנו מורמים מעמים. במרכז, ועיני כל נשואות כלפינו. אם נעמוד על רגל אחת, אף ללא שנכריז "הרצל אמר", כולם יעמדו על רגל אחת. 
לא דוסים יקרא שמך עוד כי אם בוסים.

או שלא.
שמא מִשרתנו צנועה יותר, צדדית. תפקיד "אליהו" שכזה. נגלים פה ושם בנקודות מפתח. נותנים רמז קל, אולי שמים רגל. לא מתערבים במובהק. שחקן משנה המסיט ומשפיע פלאות על העלילה. 
העם שתמיד שם. הנודניק הצדקן. ההוא שאוהבים להצביע על המגרעות שבו. סמל למוסר גם ברגעי כישלון. אליהו הנביא של אומות העולם.


ליהדות גוונים.
קשה לכסות ולהתחבר למלוא המכלול, וטוב הדבר שכולנו מסוגלים למצוא את הלימוד והדרך האישית שלנו בעבודת ה'. עם זאת, עדיין קיים קו מנחה. כוח מרכזי שהמוני כוחות בגדלים שונים נעים סביבו, מתפצלים מאיתו ומשתלבים בו בחזרה. שואבים ומעצימים אותו כאחד. המוני נחלים המלווים את זרמו של נהר אדיר רב עוצמה. יהדות.

הקו המנחה. הגרעין הקשה. הכוח. ובכן, מי הם נושאי הלפיד?
חלילה וחס, נניח, יוּזם חוק כנגד ברית מילה.
דתי-לייט עשוי להבין. הרי הזמנים משתנים, ולבטח ישנו צידוק מדעי ראוי. 
הקנאי יארגן התאבדות המונית.
יהדות - לייט - קנאים = הגרעין החזק אשר ימשיך בקיום המסורת. 
דוגמא טיפל'ה קיצונית, על גבול המליצות, אך הרעיון, נקווה, מובן.

סכנה נוספת, מלבד להפרת האיזון האמור, היא סכסוך. תופעה שאינה זרה לנו כעם, לא שזה אי פעם עזר לנו להפיק לקחים


אויבים לא חסר. יותר או פחות, והגורם האיכותי.
הקרן החדשה לישראל היא בעיקרון ערימת שטרות מכובדת. אותות בינאריים המסמלים עושר רב של כמה אחדים ושובל ארוך של אפסים שיד נעלמת מפזרת.
תורת לחימה חכמה.
בואו ניקח מן הקולות הקטנים ונעצים אותם. נרחיב כמה נחלים. נפר את איזון הכוחות. וכל זאת בעזרת החומר המניע את העולם, כסף.

 
תרומת הכסף לכשעצמה משפיעה רבות על הארגון המקבל, גם אם הקרן אינה מנסה לנווט תהליכים פנימיים. הכסף מגביר את הווליום של הארגון באטמוספרה היהודית. רעיונות שבעבר היו חלק ממעגל מצומצם יותר פורצים בכוח כלפי חוץ. חזק יותר, נשמע יותר. עולה על גדותיו, מציף, וחלילה מטביע.
הדבר המתבקש מכל גוף הנתמך כספית על ידי גורם אינטרסנטי או/ו תמוה (וישיבות בכלל) הינו לקיים חשבון נפש ולחשב כיצד התרומה עלולה לשרת את התורם, על פי השקפתו. 

סכנה נוספת, מלבד להפרת האיזון האמור, היא סכסוך. תופעה שאינה זרה לנו כעם, לא שזה אי פעם עזר לנו להפיק לקחים. על כל פנים, באחד מעלוני השבת האחרונים פורסם טור המשמיץ עלון שבת אחר, כזה אשר נתמך על ידי קרן. הכותב לא רצה אף לצטט את המאוס בעיניו בעלון האחר בשל חשש לזילות העלון בו טורו פורסם. אך לאחר דפדוף קל בעלון המושמץ ניתן לשער, אפוא, שהכותב היה בוחר, לו היה ביכולתו, לצנזר גם חלקים נבחרים מן התנ"ך. מה גם שבין כותבי העלון המושמץ ישנם רבנים ותכנים שראוי בהחלט ללמוד מהם ולהתמודד עמם.