ממריא

נתנאל קראוס, י"ז באדר תשע"ב,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

ציפור קטנטנה, שחורה כפחם, מדלגת מן הענף אל האוויר. מרחפת בספיראלה מטה, ועולה ויורדת ועולה ויורדת. סובבת את עצמה, מתקשה להחליט אם לנחות על הקרקע או לחזור לכור מחצבתה. עלייה סיבובית אחרונה ונחיתה מאוזנת בחזרה לאותו הזלזל, מותירה רושם קל של תנועה בעלים. יציבה, בוהה תזזיתית לנקודות לא מסוימות.
שאלו אותי אם אני מתרגש. אמרו לי מזל טוב. אמרו לי שעכשיו אני אראה שזה טוב מאוד, ויופי, וכל הכבוד. ואז שאלו אותי שוב אם אני מתרגש. חייכתי, אמרתי תודה, עניתי בנימוס שכן. אבל האמת היא שאני, כשלעצמי, לא יודע אם זה יותר עצוב או מרגש.

האם זה יותר עצוב כשאדם עוזב פיזית את המשפחה, בית, חדר. את כל הדברים הקטנים שנצברו על המדפים במשך שנים. לדעת שאתה לא חוזר הערב עם האוטובוס, שיש לך כתובת חדשה, וזהו. האם זה יותר מרגש לפרוק מזוודה לתוך ארון שומם. למתוח סדין על מיטה זרה, לפרוש שמיכה. לקום בבוקר למקום חדש, טרי, מזמין. לעשות קפה ולעמוד בפיג'מה מול נוף שונה בחלון. שביל חדש, דלתות. המגירה של החלבי, הסירים של הבשרי. שרק אחת מן הכיריים פועלת והבויילר משולב עם שעון שבת, שזה דווקא גאוני.

שבת. קטמון. מתנדנד מן ערימת הכלים שבדירה לתפילת מנחה בבית כנסת הרמב"ן. שבע, עייף, שמח להליכה שקטה קצרה. בהמשך הרחוב מזהה פנים מוכרות. מחליפים מילים, שואלים. שמה הוא פה ומה לי. שהוא מבקר ואני עברתי. אומר שאיהנה פה מקטמון. גם צוב, השבוע, אמר משהו דומה – שאני אדע ליהנות מקטמון.
סייגתי שאולי כדאי להיזהר מלבלות מידי, לפני שנתקע ב"מוד" הזה, באווירה. הוא מספר כמה דברים מעניינים, ועל כך שמכיר כמה מן המלכים המקומיים ששלטו ביד רמה, כאן, לפני חמש שנים. הם עדיין במקום. נמרחים בכסא הכבוד. הממ...

ירושלים. סוג של מגנט.
שישי בערב, בעונג שבת אצל הבנות בנחלאות, קולט פתאום תחושה שלא חוויתי איזה חמש שנים. מתרכז ברצפה, מתאפק, מנקה את הראש, מוותר. נותן לזה להירגע, לעבור. תחושה של הצפה, כאוס של סיפורים, סודות שקטים של יותר מידי אנשים. מרגישים את זה. העיר הזאת מושכת אנשים, מוציאה מהם דברים. היא שונה. אנשים מגיבים כאן אחרת לשאלות.
אולי אני מדמיין. אולי.
נעשה קצת סדר.
נחבר קצוות.
נראה.

אז טוב, זה לא הרבה על פני השטח. אבל חשבתי שיהיה נחמד להקדיש כמה שורות לכך שיצאתי לדרך חדשה. שזה קצת עצוב לי וגם קצת מרגש.
אבל אני סומך עליו.