על חוסן נפשי וכמה מילים על דמגוגיה

נתנאל קראוס, כ"ח באלול תשע"ג,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
בתהליך עיצוב "דעת קהל" ישנם שני מתרסים.
ישנו הקהל - אוסף של פרטים, לא מאופיין ולא מנוטר, שמתייחס או לא מתייחס בצורה מסויימת לנושא.
ישנם סוכנים (בעלי עניין/דעה) - שמשדלים להטות את דעת הקהל בצורות שונות לצרכם או/ו השקפתם.

סוכנים באים לידי ביטוי ברמות שונות ורבות. הורים משמשים כסוכני תרבות, וכן משפחה, חברים, מורים, והלאה. פרטים המרכיבים מושגים כמו לחץ חברתי או נורמה חברתית, וכמובן הם אלו שמתחזקים את הנורמה.
אותם המבססים נורמה אינם בהכרח קונספירטורים או תמימים - הדבר תלוי במטרה אותה הם משרתים.
1. הם יכולים להיות תמימים. 
2. הם עלולים להיות קונספירטורים. 
3. והצד הגרוע ביותר תמימים-קונספירטורים,  כלים בשם קונספירטורים מן הסוג השני. 

רב הוא סוכן של מסורת ישראל. 
המושג "סוכן" שבו עושה שימוש האקדמיה נתפס כמושג שלילי, ומזכיר סרטים היוצאים כנגד אשליה ושמה חירות.
אבל באקדמאית קרה הרעיון פשוט למדי.
ובכן, אם לא היינו מכירים רב או מעריכים רב, היינו מתחילים לחשוד ברבנים כסוכני חיברות. כל זאת רק בגלל שקראנו להם "סוכנים" - דבר שהם באמת - וזו כבר דמגוגיה.

דמגוגיה

דמגוגיה היא כלי עסיסי שבא לעזרת מי שאין לו כלים ראויים לתמוך בטענתו. שהוא בעיקר זועק ומזדעזע ומאוד מתרגש. הוא יודע שהטענות שבידו לא יתקבלו ולכן הוא לא טורח לציין אותם. דמגוג נוטה להיות מעורפל + משתדל לשלול את טענות הצד השני, בצורה דמגוגית כמובן.
דמגוגיה, כשיטת שכנוע, ניתנת למניפולציה במספר מתודות. פוליטיקאים, עיתונאים ויחצנ"ים עושים שימוש רב בטכניקות השונות.
מספר דוגמאות נבחרות הישר מן הערך הויקיפדי:
 
  • סמכות מופרכת - שימוש במוניטין ובסמכות כללית של אדם, לגבי תחום אחר, או לגבי שאלה שאינו בקיא בה. דוגמה: "הפרופסור קרא את הספר שלי ואהב אותו מאוד". העובדה שזה פרופסור לכימיה שקרא ספר באנתרופולוגיה, אינה מוזכרת.
  • טיעון בינארי - הנחה סמויה שיש רק שתי דעות אפשריות בנושא. לדוגמה, "מר כהן אינו בעדנו, אי לכך הוא נגדנו". הטענה מתעלמת מהאפשרות שמר כהן תופס עמדה נייטרלית. שימוש מקובל בשיטה זו נעשה בסקרים, בהם יש מספר מצומצם של תשובות, שלא מאפשרות להשיב באופן המשקף את כל הדעות הקיימות.
  • עיוות הטענות של הצד שכנגד - הפיכת המתנגד לחוכא ואיטלולא, באמצעות עיוות טענותיו והצגתן באור מגוחך. "ישב לו עורך ספר, ופתאום הרוח העיפה לו את הדפים, והמזכירה המבולבלת סידרה אותם באופן מבולבל וכל הספר התבלבל".
  • מתקפה אמוציונלית - נסיון להעביר את הדיון למישור רגשי. לדוגמה: "כולם תמיד נגדי!", "לא יכולה להיות פעם אחת שאני צודק?", "אתה טיפש!", "יש להקדים את יום הזיכרון למען המשפחות השכולות", "דבריך הם דמגוגיה".
  • שימוש בפופוליזם - שימוש בהסכמה רחבה של אנשים או ציבור שלם, כדי לטעון שהטיעון הוא אמיתי ותקף. "מיליון אנשים לא יכולים לטעות!"
  • עובדות בלתי קשורות - הצגת עובדות שלכאורה תומכות בטענה מסוימת, אך למעשה אין להן כל קשר לדיון. דוגמה: "השמפו שלנו מועשר בוויטמין B12!". הדבר מעיד לכאורה על טיב המוצר, אך למעשה הגוף מסוגל לספוג את הוויטמין הנ"ל רק במערכת העיכול, ואין כל סיבה ממשית למרוח אותו על השיער. "בשמן שלנו אין כולסטרול!" - לכאורה נראה שהשמן יותר בריא, אך למעשה כולסטרול מגיע רק מבעלי חיים, בעוד השמן מופק מהצומח.

חוסן נפשי 

חוסן נפשי הוא פרי שאדם רוכש בצורה אקטיבית או פסיבית במהלך חייו, אך העיקרון הוא פשוט. מן הנחיה כללית שאפשר לכנות בתיאורים כגון: מטרה, אמת, משמעות ואולי גם משמעת. אנשים בעלי חוסן נפשי הם אנשים שבחרו דרך מסויימת בתור אמת והם יהיו שלמים גם אם בדרך יהיה קשה, גם אם הם יפלו, גם אם יאיימו עליהם. הם יבהו חזרה במבט שיתורגם להתנשאות אך למעשה אותו המבט צופה הלאה לשם אותה מטרה. בעלי החוסן עשויים לראות בקשיים אתגר, משחק, מטרד. הם עלולים לזעוף ולדרוס, ובאותה המידה לחייך ולתכנן את דרכם בעורמה היאה למתרס מנגד. 

התיאור עלול להשמע פואטי ודי קלישאתי. אך בקרב דמויות גדולות שנודעו בציבור וגם באלו שלא זכו לתהילה חוזר תיאור דומה. אנשים ששמו לעצמם מטרה, וידעו להבדיל, מבחינתם, בין נכון ולא. לחלק גם שיחק המזל, גורם חשוב לא פחות.   
פן נוסף לבעלי חוסן נפשי הוא הפן השלילי המתאפיין בביטול. ביטול הכל. לשם הדוגמא יכולים לשמש סוקרטס מיוון העתיקה ורנה דיקרט מן המאה ה-17. שתי דמויות שבצעד יוצא דופן ביטלו את דעות קודמיהם, רנה דיקרט עשה זאת מתוך תקווה שהובילה לאכזבה. הפילסוף הצרפתי קיווה למצוא בהיכלות האקדמיה תשובה קיומית או משהו כזה, אך ככל שקרא רק התוודע לבורותו ולכן החליט להתחיל בעצמו מן ההתחלה.   

בין אלו שממשיכים בצעדיהם הלאה יש מי ששוגה אחר אמת. שרואה במפוכחים והמוצלחים שבינינו עיוורים למציאות של משמעות ומכנה משותף. חלק מייסרים עצמם על חוסר הוודאות, חלק מקבלים אותה והרוב מתעלם ממנה ברוב זמנו. 
בהנחה שאדם מבחין שאף אחד לא מעוניין באמת כאמת אלא באמת שלו על פני תמונה כוללת הוא ישווה מן חוסר הערכה וסתמיות לשאר. אם הוא מתנשא הוא ירחם. אם הוא רע הוא יזלזל. אם הוא טוב הוא ינסה לשתף. אם הוא אגואיסט הוא ידאג לעצמו ושיעשו מה שיעשו היתר. הרמב"ם בהקדמתו למשנה מחלק את העולם בצורה היררכית שמזכירה הבחנה דומה. בין התלמיד החכם ובעלי המקצועות הקיימים לשרתו. רק שלתלמיד החכם מוענק פן אלטרואיסטי כאשר לימודו אמור לשרת את שאר באי עולם מתוך ענווה ולא להסביר לכולם שהם קיימים עבורו. נראה לי. 

אפקט מסיבת הקוקטייל

אפקט מסיבת הקוקטייל הוא כינוי לתופעת קשב שבה גם אם נהיה עמוסים ברעשי רקע, אזי כמעט באופן פלאי, נפגין מסוגלות להפנות קשב למקור ספציפי שקורא בשמנו או בעל משמעות סמנטית חשובה אחרת. העולם הוא מסיבת קוקטייל אחת גדולה. גירויים, רעשים, השפעות. ועדיין, ראוי ואפשרי שאדם יהיה מסוגל להתמקד. כאשר אדם מצליח להבחין בין טפל לעיקר, בין מסר אמיתי למסר שהוא בעיקר נצעק חזק יותר או גם חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב ושוב. לעומת אנשים שנצמדים למסרים שאחר כתב, במקום לנסות לתפוס את הבעיה מכיוון אחר, ולהציע פתרונות טובים יותר מאשר לדהור בכוחניות על גב פיל לתוך סטודיו של קרמיקאי.  

ביחס לתגובות מן הפוסט הקודם.
אם מישהו מנסה להעניק נפח לנתונים בעזרת רגש במקום מספרים.
אם מישהו מנסה להשוות חדש מול ישן בצורה עקלקלה ומאולצת. 
אם מישהו מתפאר ביכולתו וניסיונו ללא מתן שום אפשרות לבחינה.
אם מישהו מנסה לסדוק טענה ממספר כיוונים שאינם עומדים בפני עצמם.
אם מישהו בכלל לא טורח להעמיק בנושא ומעדיף מראש דעה.
אם מישהו מעדיף מציאות מסויימת ומצהיר עליה כברירת מחדל.
אם מישהו מסתכל ממרחק בטוח על מציאות קשה ומשליך עליה תיאוריה קרה.
אם מישהו מיחס לשני תכונות של חולשה כדי לפגום.
אם מישהו חווה את העולם בגוון תרבותי אחד ומשתדל לכופו על גוון נוסף.
אם מישהו מדייק דיוקים בדברי גדולים בכדי להתעלם מדבריהם.

אם כך הדברים, הרי  שאין צורך לומר הרבה. 

- - - 
חג שמח! ושתהיה עוד שנה מעולה++ 
בהצלחה עם ששת הארוחות, יש צום אח"כ... ;) 
- - - 
אגב, מספר אנשים כבר נרשמו לדיוור!
אם גם אתם/ן חפצים/ות לקבל עדכונים על פוסט חדש ישירות למייל הרשמו בקלות לדיוור כאן >>