רווק! בקרוב גם אתה תהיה נשוי מכביד

נתנאל קראוס, י"ז בכסלו תשע"ד,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

על ארוחות שבת של רווקים בקרב זוגות וארוחות שבת של זוגות בקרב רווקים. ארוחת שבת כאירוע אסקפיסטי. משתני הארוחה: ארוחה, רווק, זוג. סף הפו"פ של תעוקת הרווק. ושדה מחקרי חדש - פילוסופיה כימית.  

בזמן האחרון זה חוזר וקורה טיפל'ה יותר מידי. אותם חבר'ה רווקים ששוכרים דירות ומבלים שבתות יחד - מתלוננים על מציאותם של נשואים בארוחות של חבר'ה. מה? כן... לא פעם, כשמוזמנים לארוחת שבת, אין מיודעים על מי ומי האורחים אך מקבלים מספר משתתפים משוער שמשתנה ביחס לרמת העפיפות של החבורה. והנה יש לא מעט מן הרווקים המעקמים פנים בשומעם שאיזה זוג גם יהיה בארוחה, וכשיש זאטוט אז בכלל. 
הרגשה זו קיבלתי לפני מספר חודשים כשחבר טוב התחיל להתאדות לי מן הרדאר. אני? לי? ככה? לא חשבתי שזה יקרה גם לי, ולנו. אני עדיין אותו אחד. ואם בעבר היינו מבלים לפחות ארוחה אחת משותפת הרי שפתאום הארוחות הפכו לנדירות מאוד, מאוד מידי. חלק מזה בשל הכללים הלא כתובים של "המחויבויות המשפחתיות" (שבת הורים) אך חלק ניכר נובע מסיבות נסתרות.


מדרחוב בן יהודה, ירושלים. 

ערב, מדרחוב בן יהודה, ירושלים. ישבנו אנחנו וחבר על שפת המדרחוב, על יד בית הקפה בו אני והחבר ישבנו קודם ותכננו מסמך מעניין לטובת המגזר. בחור בחולצה כחולה עם כלב עבר לאיטו במעלה המדרחוב, ואז הוא עבר שוב, ואז הוא עבר שוב - ללא מטרה מוגדרת מלבד לעבור שוב. הכלב התחיל להשתעמם. ילדה עם גיטרה שרה שירים באמריקאית כמה עשרות מטרים מאיתנו, במעלה הרחוב. חבר רביעי עבר במקרה, והצטרף לשלושתינו. היה לו כלי נגינה מוזהב ומרשים ולא הצלחנו לשכנע אותו לפתוח את התיק ולנגן ככה סתם באמצע המדרחוב. המשכנו לקינוח עם החבר הרביעי בזמן שהחבר השלישי פנה לשוב לקטמון. קנינו פרוזן, בלי חלבה לבקשתה, ועשינו את דרכינו לדירת חבר חמישי. שם, בדירת החמישי, התבשלה פסטה על אש קטנה, וסלט נקצץ דק דק. ודפים מצולמים מהספר של נחמה ליבוביץ' הוכנו מבעוד מועד. ערב לימוד שיפתח לאחר ארוחה וג'אמינג קל בגיטרה ומפוחית ואם השעה לא הייתה כה מאוחרת, והשותפים האחרים ניסו לישון, אז גם כלי בלגי ממשפחת כלי הנשיפה מעץ היה מרטיט את החדר. בדרך לדירת החבר החמישי פתחנו עם החבר הרביעי את הנושא. העלמותם של החברים הנשואים מהמעגלים החברתיים של הרווקים. בתואנות שווא נוראיות של כבדות וחוסר ספונטאניות, הוא לא אמר משווע, אך אם היה אומר - זה היה לא פחות דרמטי. החבר הרביעי אמר שברור שזה ככה.
החבר הטוב שנעלם מן הראדר, שמידי שבת עשינו לפחות ארוחה אחת יחד, ויש לנו חברותא, קצץ בדירת החבר החמישי את הסלט. 

יום שבת. שיחת בנות בעזרת הנשים במניין העטור רווקים ורווקות, ונשואים יחסית-טריים (על אף שהם אינם נראים כך, שכן הכיצד נראים נשואים טריים). רווקה צוחקת עם חברתה הנשואה-טרייה על ארוחת שישי של אתמול ומחשבתה לחמוק ממנה מבעוד מועד בגלל שבארוחה התעתדו להשתתף "זוג", ולכן יהיה כבד. למרות שבפועל הייתה ארוחה מאוד נחמדה. והזוג שאמור להיות כבד - כי כאילו זה זוג... - בסוף לא היה כבד. אה.. אופס נכון, את גם נשואה. אמרה הרווקה לנשואה הטרייה. 


זירת שיחת הבנות, צולם ביום חול. 

כבדות של נשואים

מהצד של הרווקים - כבדות של נשואים. מהצד של הנשואים הכבדים (ובמבט ציני) - קנאת הרווקים. האמת, שלפתוח נושא שכזה הינו מעיק דיו, ובטח כשאתה בסטטוס זוגי מכיוון שאתה יכול בקלות רבה להשמע מתנשא. לנשואים יש סיבה טובה הגורמת להתנתק מהחבורה וזו "בן הזוג". השאיפה לדמות ששותפה לך במאה אחוז. שהיא עריבה לך. חברה לחיים ולא רק לארוחות שבת או בילויים משותפים. במבט לאחור נדמה כאילו הסביבה "החברית" מהווה מעין מסגרת זמנית עד להווי המשותף של החיים הזוגיים. אז הדגש החברתי נע מן מעגל החברים לעבר הזוגיות. החשש מפני זוג נשוי בארוחת רווקים הינו תמוה. במה תהא שונה האווירה בארוחה? האם הנשוי הוא אדם שונה, האם הנשואה היא אדם שונה. האפשר לאפיין אופי של אדם נשוי ואדם רווק. אפשר להביא היפוטזות שונות. השאלה האמיתית של - "מה מניח הרווק לגבי הוויותו של זוג בארוחה" - מצויה במציאות שיש לפרק לגורמים, כלומר, לאפיין כל משתנה. רווק, זוג, ארוחת שבת. התחושה היא שיש להתחיל מהסוף ולדון במשמעותה של ארוחת השבת במעגל הרווקים. 
ארוחת שבת: האם מעגל רווקים הוא למעשה מעגל של אסקפיסטים? האם ארוחת השבת אמורה להוות מפלט ובמקביל אף מצע ליצירת קשרים - (מה דעתך על זה/ו שישב/ה לימינך). 
זוג: האם זוג בארוחה משדר דבר מה. האם הוא מביא עמו משהו נוסף מלבד אוכל מבושל או קינוח הום-מייד. האם זוג שחי חיים מחייבים, אחד כלפי השני, מביא עמו מן המתח שבהכרח נוצר בתהליך המשותף. או/ו. האם הוא מעורר קנאה. או/ו. האם הוא מעורר סלידה דווקא מן המודל הזוגי. או/ו/בעיקר. האם זוג - כזוג - סתם מעורר דברים. כי הוא פשוט מעורר אותם, ככה, וזה מציק. ולהפך, האם זוג מקנא בהוויה הרווקית. וכך נוצר מתח של קנאה בין שתי צורות קיום - זוגית ויחידאית. כאשר כל אחד לוטש בדשא השכן.  
זוג עם ילד: האם זוג עם ילד מעורר תחושה דומה בקרב זוג צעיר בלי ילד.
רווק: משתנה הרווק הינו כהנותר מתהליך האלימינציה. אדם החי בין ארוחות חברים. משוחרר, לא מחוייב. ועדיין, רואה את עצמו בתהליך לקראת חתונה. מצד שני - התהליך הזה לא חייב להיות מעיק. אפשר ליהנות, כדאי לשמוח. ולכן מחוייב לשאול האם הרווק למעשה פוסל מה שהוא רואה כאלמנטים יוצרי מועקה בתהליך בו הוא נמצא. ייתכן שסף פוטנציאל הפעולה של הרווק - בכל הקשור לתעוקה בתהליך לעבר זוגיות - נמוך מראש. בין אם מחוסר יכולת להתמודד, בין אם מתוך החלת יכולת התמודדות. כביכול יצירת שטח מפורז - "אזור נקי" - מהורים, דודות וחברים נשואים. 


ריאקציה בין תכונת הכבדות ורווק מזדמן. 

כן. משהו כזה. נראה לי שכעת אני מבין משהו בי-מלפני-כמה-חודשים מעט יותר טוב.
מקווה שאין מדובר במגננה מתוקף היותי נשוי. אך האם אפשר להניח שאין מדובר ב"נשוי-כבד" אלא דווקא ב"נשוי מכביד". שהנשוי במהותו אינו כבד אלא נשאר כפי שהיה רק שהוא, בסטטוס הזוגי החדש, נושא תכונה חדשה - "כבדות" - הפועלת בריאקציה בעת מגע עם רווקים. הממ.. הרי זה עתה שדה מחקרי חדש - פילוסופיה כימית.