סוד חוסר הייעוץ הרבני

נתנאל קראוס, ל' בכסלו תשע"ד,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
רבנים הבוחרים שלא לענות תשובה ברורה. לא להביע עמדה, לא כן, לא לא, לא אולי. רבנים מול קהל לא קשוב. ושימת הדגש על נעלם המאזין במשוואת "רב+מאזין=תשובה".

פעם בשיעור, הרב אמר אנקדוטה קטנה שהולכת איתי הרבה. כשאדם בא לשאול שאלה, אם מותר לעשות משהו מסוים, מירב הסיכויים שהוא מקווה לתשובה חיובית. מקווה? השואל מעוניין בתשובה חיובית. רוצה לקבל אישור מהרב. שהרב יגיד "הממ אני מבין, יש רב המתיר לך לעשות כך וכך ואפשר לסמוך עליו". ואולי גם להצביע על נקודות ספציפיות מאוד, עד לא רלוונטיות, שמהן יש בוודאי להימנע. 

פורמט הייעוץ הרבני עקבי למדי. מגיעה דמות עם שאלה הנובעת מתוך עולמה הדתי-אמוני, כך שהדבר יכול לגעת בכל נושא קיים. שוני בין רבנים יכול להוביל לתשובות שונות - זה ידוע. הסיפורים היותר מעניינים צפים כאשר רב בוחר שלא לספק תשובה ברורה לשואלים ומותיר להם את ההחלטה. רב עונה תשובה הנופלת על אוזני סובייקט. ייתכן והשואל מעוניין בתשובה מסוימת, ייתכן והיא מחפשת חיזוק או היתר, וייתכן מאוד שהוא חסר את האומץ לקבל החלטה ולכן אינו מבקש את ברכת הרב גרידא אלא דווקא חפץ במעין "אור ירוק", אולי אף הוראה - "עשה זאת!". בכך השואל מסיר מעצמו אחריות לכשלון - שהרי, כביכול, הוא אינו זה שהביא עצמו לכך. 

חוסר תשובתו של רב יכולה לנבוע משני גורמים (העולים על דעתי כרגע): 
1. ייתכן והוא חש את רצון השואל ואינו מסכים עמו, עם זאת, הרב מסיק שאם יענה בשלילה אזי השואל יתרחק ועל כן יעדיף לספק תשובה פוליטיקאית-עמומה. עונה ואינו עונה.
2. ייתכן והוא עצמו חושש מלקבל החלטה כל עוד השואל עצמו חסר בטחון - אך כאשר השואל יחליט לעשות משהו שימצא חן בעיניו - הרב יחייך ויאחל לו בהצלחה ובכך יפגין את שמחתו על החלטת השואל.
 
לא לתת את התשובה, לא להביע עמדה, לא כן, לא לא, לא אולי. רב אינו קוסם, הוא אינו חי בוואקום. הוא מאזין, הוא מנסה לכוון. רב פועל על מצע של שואלים ומאזינים. קהל שנצרך לדמות שתוביל אותו ותייעץ לו מה כדאי, מה צריך, ממה יש להמנע. מנטור. איש רוח, חושב. אדם החי במישור של לימוד וידע על העולם, שזמנו אינו מוקדש לפעולת פרנסה ספציפית המצמצמת את מוח האדם.  


ישיבת וולוז'ין, הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה אם הישיבות.
האם פה למדו גם כיצד לייעץ?


גם דרך מחאתו של רב עשויה להיות מעניינת לכשעצמה. רב הרי יודע שהוא אינו בעל עצמה מוחלטת ובוודאי ייתכן מצב בו יורה על האמת אך השומעים יתעלמו בנקל מן הדברים. דוגמא מעניינת הופיעה לאחרונה בדברי הרב מלמד, בטור רביבים, כאשר התייחס ללימודים מעורבים בתחום הרפואה
"אולם לאחרונה שמעתי לצערי שחל שינוי במנהגם של חלק מהבנים הדתיים... ועמדה זו מצאה חן בעיניהם. הם הציגו אותה בפני רבנים כצורך רפואי הכרחי, ומתוך כך מצאו לכך גם היתר. אם אין ברירה, אז... אמנם הבנות הדתיות לא השתכנעו מכך... אבל לבנים היה חשוב מאוד להיות כמה שיותר מקצועיים
מקרים כאלה עלולים בסופו של דבר לפגוע באפשרות של דתיים להשתלב באקדמיה יחד עם חילוניים."

שלושת הנקודות המודגשות בקו, בדברי הרב, - מן המקור. והמשפט הסופי מציג את התמונה הגדולה אליה שואף הרב. בהקשר לפרשות אחרות, הרב שרלו חוצב קווים לגבי אופי הייעוץ הרבני - והדברים מעניינים


תלמידים לרבנות בשיעור. פוטנציאליים לגביית אגרה לשם יכולתם לספק ייעוץ עתידי.

ולבסוף, אם כן, שאלת-העל הינה: היכן לומדים הרבנים לייעץ? האם יכולת זאת היא אישית ונרכשת לתלמיד מאת רבו או האם ישנה הדרכה מסודרת בנושא. והרי לנו אפיק נוסף לגביית אגרה עבור רישיון ייעוץ.