מתנחלת עם לא מתנחלתודה ה'
אני מרגישה שבתור מתנחלת אני "יותר". (זה הזמן להתעצבן ולעזוב....). אני באה מציבור מעולה, מישוב מעולה, הדיונים שלי בכיתה ז' היו ברמה, לדעתי, ואני פשוט מרגישה בסקאלה אחרת, בראש אחר לגמרי, ממי שלא מתנחל. אני לא יודעת איך להסביר את זה, זה פשוט ראש אחר, זר לא יבין זאת. כשאני מדברת על פיגועים והתראות וזריקות אבנים עם חברה מתנחלת,זה שונה מאשר עם חברה לא מתנחלת.
ועכשיו ההסתייגות-כמובן שגם לאחינו שמעבר לקו הירוק יש דברים טובים ובהרבה דברים הם טובים יותר מהמתנחלים (דיבור עם חילונים למשל).
טוב, אז אחרי שעיצבנתי אתכם קשות, לדעתכם יש בסיס לדחות הצעה בגלל הרקע המתנחלי?
האם יש עוד אנשים שמרגישים כמוני?
 
האמתאליסף ט
בפעם הראשונה שיצאתי הבחורה היתה מתנחלת והרגשתי את זה ממש(לא באידיאלים אלא באישיות).
 
לענ"ד חבל לוותר בגלל זה אלא אם כן זה קיצוני,הדיונים לא באותה רמה בכלל-אז אין מה לדבר.אבל לא לדחות הצעות מראש בגלל זה.
חקלאי עם לא חקלאית..אורי217
אני מרגיש שבתור חקלאי עובד אדמה אני יותר.. (זה הזמן להתעצבן ולעזוב..) אני עובד עם אנשים איכותיים שהויכוחים איתם והדיבורים איתם הם הרבה יותר עניניים ומעשיים ממי שלא חקלאי וכו'...
מה הקשר??? יכול להיות בחור שמתאים לך גם אם הוא לא מתנחל!!
ואם בכל זאת יש לך קצת גאווה על התנחלותך תעבדי קצת על המידה הזאת...
אורי217, אהבתי!תודה ה'
אתה צודק.....בקטע שלכל אחד יש טוב יותר מהשני. גם בקטע של הגאווה, אבל נגיד שזה מצב קיים, זה משהו שאני צריכה לעבוד עליו, אבל זה ייקח פוול זמן, מה לעשות אז? חוץ מזה, אם הוא לא מתנחל, אז זה פער, זה עוד הר שצריך לגשר עליו, ועדיף לא להיכנס לתסבוכות.....
בכולופן, חייכתני.............
האם את מתנחלת...Curious
בזכותך? (נולדת מעבר לקו הירוק ובאת לגור על אדמת טרשים וכו'...)
או בזכות הורייך?
 
בזכות הוריתודה ה'
אבל אני לא אומרת שאני יותר בגלל שעשיתי משהו, אלא בגלל שאני מרגישה שהנקודת זינוק שלי גבוהה יותר. הנוער שלי הוא נוער יותר אידיאליסט וחושב יותר בגדול.....וזה פשוט שונה.....אפילו אפשר לוותר על המילה "יותר" ולהגיד "שונה", יש פער...
אני מתחילה להצטער ששאלתי........תודה ה'
אמנם אני מעיזה לעמוד מול המחשבות של עצמי, מול הגאווה שלי, אבל אולי זה לא משהו לפורום.......
מה הבעיה?זה דיון מעניין.אליסף ט
אבוי... לאן הגענו...nick
אז דוקא בגלל זה...Curious
(שנקודת הזינוק שלך גבוהה יותר). למישהו שנולד מעבר לקו הירוק, יש הרבה מאד פיתויים להתמודד עמם, ז"א בקטע הזה את בטוח לא יותר ממנו.
ותחשבי על משהו אחר -
אינני מכירה אותך, ואינני יודעת באיזה ישוב את גרה, אבל רוב הסיכויים שאת גרה בבית בודד עם קרקע.
(אם אני טועה - אז תתעלמי ממה שאכתוב בקטע הבא..).
אנשים רבים מעבר לקו הירוק מגיעים מבתים משותפים ושכנים צמודים אליהם בהרבה מאלה שלכם (צריך לדעת להסתדר)
ובכלל, זה אומר שאת רגילה לרמת חיים אחרת, גבוהה יותר בד"כ.
(סוף הקטע....)
ועוד - סיכוי שהחומר האנושי אצלכם טוב מערים רגילות.
אני מנסה לומר שלהיולד למתנחלים זה סוג של כפית זהב בפה, שללא מתנחלים אין...
 
סבבה...מסכימה איתך...תודה ה'
(כן, אני גרה בבית פרטי עם קרקע....ושדה מעלףףף!!!!!)

 

טוב, אני רואה שאני מסכימה פה עם כולם, אז אני צריכה לברר עם עצמי מה מפריע לי עכשיו....
אוקי....אז אני כבר לא חושבת שאני "יותר", באמת!, שכנעתם אותי........
אבל עדיין זה שונה.....מנטליות שונה........
רק בואו נסכם ש...תודה ה'
מעבר לקו הירוק=השטחים הכבושים, סבבה?
(תגידו, מלפפונים כבושים הם כאלה שגדלו ביש"ע?)
גם תל אביב כבושהעדיאל
 
אגב לא סיפרת מה עלה בגורלו של ההוא
אההעדיאל
סליחה ראיתי שכתבת
לפי הסמיילי,תודה ה'
הבנת שזה בצחוק?
מבין בגדולגון דו
אבל זה נורא לא מדוייק ומכליל, וזו הבעייה.
אני גדלתי בעיר. והשבט שלי(הבנים לפחות) או בכלל שכבת הגיל
שלי בישיבה התיכונית, היא אחת השכבות הכי איכותיות בכול קנה מידה:
דוסיות,אידיאליזם,מידות טובות,שכל וכו'.
ובאמת כמעט כול החברים שלי היו מדריכים, הוציאו בגרויות מצויינות,
 כמעט כולם ביינישים בישיבות הטובות ביותר
והם מהחברה המובילים בישיבות האלו,
משרתים ביחידות קרביות בצבא(לפחות אלו שלומדים בישיבה גבוהה)
וכו' וכו'. ואני לא מדבר על אחד שניים, אלא על חמישה עשר.ואלו החבר'ה מהשכונה שאתם
גדלתי. אני משוכנע בתכלית השכנוע שכשבט הם לא ברמה פחות גבוהה מנוער בשום מקום,
כולל ביישובים הכי אידלאיסטיים והכי תורניים.
מסקנה: אמנם בהכללה יש משהו בדברייך, אבל ממש לא הייתי קופץ למסקנות,
זה נורא לא מדוייק. עדיף לבדוק דברים לגופו של אדם,
ולא לגופו של מקום.
נכון, מסכימה איתךתודה ה'
גם לי יש חברות איכותיות מהעיר, יותר מתנחלות ממני......!!
טוב, אז כנראה שנגמר הויכוח......כי אני מסכימה איתכם.......
לא! עדיין לא!
נגיד הבחור שיצאתי איתו הוא מושבניק תימני.
מתנחלת משוכנזת ומושבניק תימני......זה שונה! לא אומרת שאני יותר, אבל זה שונה!
זה מנטליות שונה! עכשיו הדגש הוא על המנטליות השונה.......
לא לדחות~א.ל
אבל את צודקת שיש פער
ולדעתי אין עניין להגיד מי "מעל" מי..
 
בהצלחה לך
קודם כל- אורי217 אהבתי את תגובתך..נפשי ישובב
אולי בגלל שיש לי איזה חיבור עמוק לחקלאות, לפחות מאז אבות אבותי אברהם אבינו ושות'..
חוץ מזה, כמו שהקדימוני אנשים פה- בכל מקום יש את ההשפעה שלו על האדם, ובעיר לעיתים הפיתויים הרבה יותר גדולים... ולכן גם ההתגברות והעבודה על המידות נעשת מורכבת יותר.. אי אפשר ואין לאן לברוח מזה.. לכן, בסופו של דבר הכל תולי באדם עצמו, באישיות שלו ובעיקר בבחירה החופשית שלו למעשיו..ובעבודתו על עצמו... ולענ"די אין מקום לדחות הצעה ע"פ מקום המגורים.. יש תמיד הפתעות בחיים.. פתוחים להפתעות!.. (בקשר לעצמנו ובקשר לקשר עם הבחורצי'ק שאנו פוגשים ומה שיצא מזה..)
וח"ו שלא יצא מדבריי משהו אחר- ולמען הסר ספק- נוער יש"ע התמודדו ומתמודדים עם דברים קשים בצד הבטחוני (בעיקר) שילדי העיר לא מכירים- וכמובן יש רבים שצמחו וגדלו מזה מאד.. אז ח"ו מלזלזל..
 
בבשורות טובות..
בואי לעבודאורי217
זה שלאנשים יש חיבור עמוק לחקלאות זה שמחת זקנתי(זה לא אישי) אבל בחייאת בואו לעבוד!! נמאס לעבוד עם תאילנדים ופלסטינאים... עד כאן כי אני חם על הנושא...
אני טוען בכל זאת שאין קשר בין איפה אתה גדל לבין השידוך שיצא מזה! זה ממש אבל ממש נושא פרטני, כל אחד והאישיות שלו ולא משנה איפה הוא גדל.
 
 
 
 
נ.ב נפשי ישובב אברהם אבינו לא היה חקלאי הוא היה יותר קרוב לבדואי נווד עם צאן מאשר לאדם שמגדל גד"ש..
ויצחק אבינו גידל גד"שמאמע צאדיקה
לאאורי217
היה לו צאן ופחות גד"ש הוא היה גם מאד דומה לבדואים...
ולא לדבר על יעקב שהיה יותר נווד מאחרון הבדואים...
אין בעיה.. תאמר לי לאן, ואני בדרך..נפשי ישובב
בשיא הרצינות, תפנה אלי במסר"ש לגבי מקומות רציניים, אשמח מאד!!!
דבר ראשון,בת שמש
את לא שווה בגרוש יותר מכ בחור לא מתנחל, או עירוניסטי, כדברייך.
 
הדיונים שלכם לא ברמה שונה- הם פשוט על דברים שונים. ומובן ששיחה עם מתנחלת תהיה שונה- כי אתן מסכימות באידיאלים.
 
הצעותיי?
לעבוד על ענווה,
ולהסכים לכל הצעה שנשמעת טובה בפני עצמה, ולא משנה האם הבחור גר בעיר או בהתנחלות. כפי שאמרת, זו החלטה של הורייך ולא שלך...
בתור מתנחלת אני "יותר"מאמע צאדיקה
יותר טרמפיסטית
יותר קשורה לאדמה
יותר מכסחת את הדשא
יותר מכסחת את היס"מ
יותר שמנה מעוגיות של השכנה
יותר קשורה לשבט שלי שמונה רק 8 בנות
יותר מחונכת
יותר מדברה גבוהה על אידאלים
יותר מחפפת בבגרויות
יותר מסתובבת בגבעות
יותר מבלה סנדלי שורש
יותר נתקעת בפקקים של חזמה ידידנו הנאלח
יותר קופאת מקור
יותר מוקפאת מהממשלה
יותר אידאליסטית עם אש בעיניים
יותר מתבדרת עם שערות מהקוקו בעיניים
יותר צדיקה
יותר חפרנית
יותר מרגישה את הגאולה
יותר מרגישה את המקלות בגלגלים
יותר סגורה
יותר חיה בבועה
יותר מפותחת בעולם התורני הפנימי
יותר
יותר
 
 
(תוסיפו כטוב לבכם. לי נגמרו הרעיונות )
 
היום- כשיש כ"כ הרבה לא-מתנחלים בישיבות מתנחלות, והמון מתנחלים בישיבות לא-מתנחלות--
יש עירבוב תרבותי.
אז אולי יש איזשהוא שוני- אבל זה כבר עיניין של דגשים שכל בנאגם חי ולא עיניין של סטריאוטיפים.
פעם קראתי מחקרמשה
על תת קרוצה המכונה אצלם "מתנחלים עירוניים" - אנשים שגרים בעיר אבל בפן המסחרי - צורכים וחיים כמו מתנחלים.
 
אהבתי!!אמת.
וואו תקראי...בעזרת ה'!!
קראתי את ה"יותר" שלך...
אז דבר ראשון אני ירושלמית.
אני חושבת שאני יותר את כל הדברים שאמרת מהרבה מאוד אנשים
וגם ממתנחלות.
עכשיו זה לא שאני פוסלת או משו אני פשוט מנסה להבהיר שזה שאת
"יותר" אולי זה שאת מתנחלת עזר לך אבל גם בירושלים היית יכולה להיות "יותר".
וזה מאוד תלוי באנשים.
יכול להיות שאת יותר טובה ממני ויכול להיות גם שלא.
אבל אל תעלי את עצמך במיליון רמות כי את מתנחלת!

דווקא אנישרבוב
בניגוד לתגובות שקראתי (ולא קראתי ממש הכל)
חושבת שיש צדק בדבריך,
ברור שלא צריך לפסול בחור על כזה דבר, אבל זה שונה.
ואם הוא למד גם בישיבה עירונית אז בכלל...
(כי אלה שלומדים בישובים אז הם עוד "משתפרים"...)
ואם זה מפריע לך עם עוד פרמטרים...אז אולי
אבל את מדברת על סגנון והיא מדברת על רמהאליסף ט
כלומר,לפי מה שהבנתי ממה שכתבת,את אומרתשההבדל הוא בעקר בסגנון בין הבחורים העירוניסטים למתנחלים, אם זה לבוש או התנהגות וכדו'. היא מדברת על רמה-רמת שיחה,אידיאלים וכדו'.  אם בזה יש הבדל? יכול להיות,לא יודע (ואם כן- באמת לאן שייכים החבר'ה העירוניסטים שלומדים ביישובים? ולהפך?). לא שולל לגמרי בכלל, ברור שלמקום בו בנאדם גדל יש חלק מהותי וחשוב בהתפתחות האישיות שלו.
אמממ..שרבוב
כן, לפעמים יש הבדל גם ברמה..
אבל גם היא הדגישה שהוא פשוט טוב בדברים אחרים, והיא באחרים...
 
וחוצמזה- עוד משהו,
יש מתנחלים עירוניסטים ויש עירוניסטי םמתנחלים..
בקיצור- לא להכליל יותר מידי
אז את אומרתמישהו10
שאפשר לשכוח מהחלום של המתנחלת ?
אל תוותר על החלומות שלך...אליסף ט
במחילה,יערית נ
החבר'ה הרציניים שגדלו בעיר הם עמוקים יותר מאלה שגדלו בבועה.
 הרבה ילדי ישובים חיים חיים "דתיים" ולא חיי תורה עם משמעות.
הרגשתי כמוך!אנונימי (פותח)
כבת לאחת ההיתנחליות המפוארות הרגשתי שאני  יותר מאחרים.
אני נשואה לאשדודי... וכשיצאתי איתו לקח לי כמה שבועות לקלוט שהוא הרבה יותר ממני בהרבה דברים.
באמת ישנם פערים-  לא תמיד הוא הרגיש כמוני אחרי פיגועים, ואת היחס שלי לערבים הוא למד לעכל (ההורים שלו עדיין לא...)  אבל לפסול שידוך בגלל זה????
חס וחלילה. כמו כל מני פערים שיש בין בני זוג גם זה סוג של פער.
תני מקום להקב"ה ואל תיבררי יותר מדי כי לכי תדעי מי המיועד ואיפה הוא עכשיו???
בהצלחה!
כי מהשם אישה לאיש!
גם אני שזכיתי לגדול בישוב "מתנחל"אנונימי (פותח)
ולמדתי רק בישיבות שביש"ע
זכיתי להיתחתן עם אהובתי בת עיר
אנו דומים ומרגישים שנולדנו זה לזו מאוד קשובים אחד לשני כל אחד לפנימיות השני
ויש לנו דרך אחת משותפת בכבוד הדדי
פעם הרבה לפני החתונה חשבתי גם שהמנטליות של בן ישוב ובת עיר מאוד שונות
ראיתי שהרבה מחברי התחנו באופן מעורב זה
והבנתי שאני טועה
וכך זכיתי להיתחתן עם אישתי
אם הייתי ממשיך אם תפיסה זו
הייתי מפספס את היהלום.
 
 
 
השחצנות של המתנחלים הורסת אותיאנונימי (פותח)
אז את גרה בהתנחלות, אז מה?
כנראה מימייך לא פגשת אדם מחוץ ליש"ע, וכאן שורש הבעיה.
אם לא נקלוט שאנחנו צריכים להיות מחוברים לכל עם ישראל, ולפחות בתור התחלה ליהודים שומרי תורה ומצוות שבעוונותיהם הרבים גרים בעיר, חלילה, נישאר לבד. לאף אחד לא יהיה אכפת מה קורה איתנו.
שאלה מזעזעת ממש!
תפסיק שטויותרחלקה
בעזהי"ת.
 
זה פשוט סוג אחר של אנשים...
תסתובב ביישובי יו"ש (ולא יישוב כמו אפרת - עירוניסטי, אלא יישוב 'מתנחלי'), ותסתובב בעיר (אפ' פ"ת-הד"ג שהיא יחסית 'דוסית') ופשוט תראה איך האנשים שונים.
אז כן, יש הבדלים, וא"א להתעלם מהם...
צודקת.אליסף ט
אוי... הגאווה...ז'וז'ואית
בס"ד
 
אני חייבת להודות שאני גם קצת נרתעתי...
תודה ה', סליחה אם אני מנפצת לך איזושהי אשליה, אבל את לא יותר.
את אחרת מהעירוניסט. נכון. אבל את לא יותר טובה ממנו, או יותר שווה ממנו.
אני, שגדלתי באמ-אמא של ההתנחלויות, מכירה גם את העירוניסטים (מש"ל, שליחות לחו"ל, עבודה, לימודים, משפחה), ואנשים על רמה!! הכל עניין של חינוך ושל אופי! אני גדלתי עם מתנחלים כל חיי, ואני יכולה להצביע לך על כאלה שהם ממש, אבל ממש לא "יותר"!
אז את חייבת להפנים שאם את מרגישה "יותר" אז אולי את באמת יותר, אבל לא גלל ההתנחלות. אולי בגלל החינוך, או האופי, אבל את גם בהחלט "יותר" עם גאווה...
זו מידה שאת חייבת לעבוד עליה לפני שאת יוצאת עם מישהו. אין לזה סיכוי אם את יוצאת עם מישהו ומרגישה יותר ממנו, ובטח שלא בתור נקודת פתיחה. אז חבל על הזמן של שניכם.
בעז"ה שתמצאי את הכי טוב בשבילך, גם אם הוא עירוניסט צפונבוני מגולח ועובד בהיי-טק, לא עלינו...
חייבים להשתחרר מזה... זה מה שכ"כ מרתיע את אחינו שבתוך הקו הירוק. הגאווה הזו. חבל.
לעניות דעתי...אמור לחכמה
בס"ד

אל תדחי ,תבדקי!
בסופו של דבר (נלך לקיצוניות..) יש אנשים שהתחתנו למרות שוני מהותי באידיאלים...
ונחזור אלינו...
גם אם הוא לא מתנחל, אולי בסוף הוא "יתנחל" לך בראש....


.
נ.באמור לחכמה
באמת עירוניסט זה לא שם של פאשל'ה בייצור...
וזה גם נכון שמי שהוא מתנחל כי הוא אידאליסט הוא גם איכותי-עובדה!
אבל באמת בכל דבר ולא רק בזה -צריך לזכור שהגאווה פסולה והיא תישאר פסולה, הכל צריך להיעשות מתוך ענווה!
להבין שגם מי שעדיין לא זכה או שזכה למשהו אחר הוא גם איכותי או לפחות בפוטנצייאל....
היי! אנשים!!תודה ה'
זהו! כבר השתכנעתי שאני לא יותר!
וגם די השתכנעתי שזה לא שונה
וגם שאני צריכה לעבוד על מידת הגאווה
(אוף, אני מנסה לא ליפול לציניות....)(סוג של גאווה)
ולא הייתי פוסלת על רקע ירוק, רק רציתי לברר את זה.
 
פו! קשה לקבל כל כך הרבה ביקורת.....
 
חוץ מזה, כמה שעות לא הייתי פה וכבר השרשור הוכפל...וואו!
את יודעת למי קשה לקבל ביקורת...ז'וז'ואית
לאנשים גאוותנים!
 
חחח...
סתם בשביל הקטע,,,
 
 
נבהלתי!תודה ה'
אבל את צודקת......
אבל תפסיקו להיות צדיקים כולכם! מה, אתם לא גאוותנים? אין לי מושג, אבל זו אחת המידות הקשות אז כולנו לוקים בה!
אני לא אומרת שאני לא גאוותנית, אבל אל תגערו בי ממרום מעלתכם!
טוב, נו , אני אפסיק לסטות מהנושא........
 
ז'וז'ואית, אחלה שם-קודם כל, ודבר שני, לא דיברתי אלייך בתגובה הזו, פשוט זה הזכיר לי....
אחותי יש לי פתרון בשבילךקרן2
תפתחי עיתון או טלוויזיה וכל ה"גאוות יחידה" שלך  תתנדף בשניה: מיד יסבירו לך שאת פנאטית, מחבלת, הזויה ומיושנת...
 
אז כבר לא תרגישי יותר אלא הרבה הרבה פחות מכל אחד אחר
היי מקסימה, כולנו גאוותנים!פשוטת העם
אחד בנוגע לאיפה שהוא גר ואחד בגלל שהוא למד בישיבה הזאת והזאת.. ואין לזה סוף.
אל תדאגי, את בסדר.
יכולה להעיד שאצלנו השידוך הצליח!!קרן732
הוא עירוניסט שמעולם לא עבר את הקו הירוק (חוץ מבצבא) והיו פערים כשאני הייתי בגירוש ובעמונה והוא לא ידע איך לאכול את זה (יותר ההורים שלו לא ידעו איך לאכול אותי..) באידיאולוגיה שלו הוא לא שונה רק שאצלו זה היה רק דיבורים בקטע הזה ואצלי זה גם מעשים. והיום אחרי 3.5 שנים אני יכולה לומר שהוא נהיה יותר פנאט ממני. ולפעמים יכול לקרות גם מצב הפוך. ופה נקודת הפאדיחה שלי לא תאמיני אבל מכורח הנסיבות אפילו אני הסכמתי לעבור לגור בעיר אחרי החתונה. כמובן שהתנתי את זה בכך שזה זמני... וכן, כן גם אני מצליחה לעמוד בזה...
 
ולכל העירוניסטים הקנאים! אין מה לעשות מתנחל זה זן מיוחד מאוד!!! ואשרינו שזכינו... (בהקצנה התנשאותית כן?!)
לכל מי שחושב שנולדנו עם כפית זהב בפה זו סתם הכללה. לא כל המתנחלים עשירים. וכן, גם לא כולנו עם בתי קרקע... (אנחנו לא למשל) ואנחנו עוברים הרבה דברים בחיינו שהם לא מנת חלקם של העירוניסטים (פיגועים, לוויות, ניחומי אבלים בגיל צעיר, יידוי אבנים, הפגנות, חסימות וכו') ולכן לדעתי ההבדל המנטלי שתודה לה' מדברת עליו.
אבל שורה תחתונה וזה הכי חשוב- כולנו יהודים!!! וכולנו אחים זה לזה. ובואו נפסיק עם הסטיגמות...
שתזכי למצוא זיווג הגון וראוי בזמנו ובעיתו!
לדעתי המחשבה שאני שווה יותרעדיאל
או מוצלח יותר זה טעות.. נכון שלהכיר מעלות עצמו זה דבר טוב. אבל להשוות לאחרים זה דבר פסול. חוץ מזה שבמקרה הזה זה גם לא נכון. אנשי היישובים לא טובים או איכותיים מאנשי העיר.
סורי לא ראיתי שסוכם השרשורעדיאל
עכשיו אני בצד השני של הדיון-תודה ה'
לדעתי לא השגנו, אלא קיבלנו. מעצם זה שאנחנו חיים בהתנחלות.
זה לא בקטע הזה..אנונימי (פותח)
באמת יש שוני!!
אני רואה את זה גם.. יש הרבה ח'ברה מהיישובים, שבאמת יש בהם הרבה יותר תמימות, צדיקות ואידיאליסטיות. אני לא שוללת את כל העירוניסטים, ואני לא אומרת שכל המתנחלים ככה!! אבל- יש בזה משהו.
גם אם אני אצא עם הבחור הכי אידיאליסט והוא יהיה עירוניסט- אז כן! יש שוני!! מרגישים את זה ממש ממש!!
 
דיברו פה הרבה על גאווה. ולדעתי זה כ"כ לא בא מהכיוון של גאווה. אלא להכיר בעובדה שיש סגנון חיים שונה,שמוביל לאישיות שונה. זה בהכללה מאוד מאוד קיצונית כמובן, אבל כדי להדגיש את הנק'.
 
וזה שוני קשה..
קולולולולוי!!!תודה ה'
ברכותי לעצמי...הגעתי לשרשור עם 40 תגובות!!!
חצי מהתגובות הן שלךנמרוד
ככה שזה לא חכמה גדולה כל כך
היי! לא לקנא! תודה ה'
מה אני יעשה....
 
בעלי מתנחל ואני גושדנית לשעברנחשונית
בעניין של החוויות היומיומיות של הטרור אני מסכימה איתך שזר לא יבין זאת, לא באמת. אבל חוץ מזה, האמיני לי שאני ומשפחתי מתנחלים בנשמה לא פחות ואולי יותר מבעלי ומשפחתי. וזה שהורי נתקעו בגוש דן זה רק בטעות...  כל רווקותי השתוקקתי להתחתן ולגור ביש"ע. והצליח לי! ראיתי את זה כנס על טבעי, וגם היום זה לא ברור לי מאליו, בעוד לבעלי זה דבר רגיל ויומיומי. בטח שלא לפסול על רקע כזה! יש מתנחלים שרופים ומרעלים גם בגוש דן ובכל הארץ. אחותי, חפשי לך בחור כתום בנשמה, זה העיקר, לאו דווקא מתנחל בתעודת זהות. אח"כ תגורו יחד על איזה גבעה באיזה חור שתרצו.
לא חייבים לחפש דווקא כתום בנשמה. אפשר לחיות...אנונימי (פותח)
גם אם רק אחד הוא כזה. מה שכן חשוב לדעתי - להרגיש שיש בסיס משותף רחב מספיק בשביל לחיות יחד, בנקודות הקריטיות ביותר. את כל המעטפת, הסטיגמות וה"מה יחשבו" לשים בצד. בהצלחה!
תגובה יפה!תודה ה'
עניינית וחכמה. תודה!
ומה תגידו על מתנחלת שהיא עירוניסטית בנשמה?הקולה טובה
בתור אחת שגדלה הרחק הרחק מעבר לקו הירוק (ולהרי החושך) איפושהו בסוף העולם ימינה בתוך בועה קטנטנה וחביבה.. אבל איכשהו זכתה לחטוף שריטה רצינית שגרמה לה היות עירוניסטית...
כך שנוצרות סיטואציות מוזרות כמו חברה שלי שגרה לה באמצע גושדן ועוקפת אותי בסיבוב מהרבה בחינות...
או מישהו שגר בהתנחלות יחסית "עירוניסטית" (קרני שומרון..) שזורק אותי כי אני לא מספיק מתנחלת בשבילו...
כך שאני ההוכחה לזה שהמיקום הגיאוגרפי לא מחייב את האישיות.. יש יצורים בכל מקום.. ואני מכירה כמה וכמה יוצאי דופן מכל הכיוונים שרק תירצו...  
לעניות דעתיאנונימי (פותח)
כרגע הייתי ממליץ לך לא לצאת לא עם עירוני ולא עם מתנחל.
החשיבה הדיכוטומית שלך מעידה על כך שאת נערה צעירה עם עולם צר להחריד. אם נושאי השיחה שלך עם חברותייך מסתכמים ב"פיגועים התראות וזריקות אבנים" - לא נראה לי שאת ממש בשלה ליצירת שותפות וזוגיות עם אדם נוסף, ובודאי לא להקים משפחה ולהוליד ילדים.
אני מאחל לך שבעזרת השם עם הזמן תתבגרי, תוכלי לצאת במילימטר מהבועה שלך, לראות להכיר ולתקשר עם בני אדם, להבין משהו בסדרי עדיפויות - ובעז"ה למצוא את בחיר ליבך, יהודי טוב ואידיאליסט, אך הרבה יותר חשוב: רגיש (כן, יש דבר כזה רגש!!!), אוהב ומתחשב.
בהצלחה!
 
נ.ב. סליחה אם אני נשמע קצת מתנשא, אבל את התחלת...
 
קצת הגזמת...arale44
אמנם אני מצטרף בשלב מאוחר של הדיון, אבל אני יכול להבין מאוד את הכותבת.
אמנם מי שנולד בהתנחלויות הוא מתנחל כביכול בזכות הוריו, אבל- וזה אבל גדול- ההתמודדויות שעבר בכל שנותיו תרמו לקומתו הנפשית. לעניות דעתי, אין מה להשוות את ההתמודדויות של עכבר העיר לחברו מההתנחלויות. בעיר, במידה רבה, כל אחד חי לנפשו, בהתנחלויות רבות יש ממש עומס על התושבים (התמודדויות עם מתח בטחוני, חיכוכים עם ערבים ואנרכיסטים וכדומה).
אני אישית גדלתי בעיר ואחרי החתונה "התנחלתי". אני יכול להעיד על עצמי שההתמודדויות שונות בתכלית.
עם כל זאת, אין ספק שמקום המגורים הוא לא מדד יחיד לבן אדם.
לטעמי אין מה לפסול על ההבדל הזה, וודאי לא מראש.
 
באנא אתה מגזים בטירוףאליסף ט
אם זה קרטריון לפסילה, אז סלחי לי את במצב גרוע!הסהר האיתן
אף אחד לא קבע שעירוניסט פחות טוב ממתנחל.
יש עירוניסטים שהם לא ממש מתנהגים כמו עירוניסטים ויש מתנחלים שלא מתנהגים כמו מתנחלים.
זה פשוט שטויות!
מה שחשוב פה זה הבן אדם.
אם תתחתני עם עירוניסט אני בטוחה שכמה שנים אחרי החתונה
את תצחקי על עצמך על החשיבה שלך לפני.
תרדי והביטי סביבך, לא כול הבחורים המתנחלים הם הכי הכי
לפעמים יש בחורים עירוניסטים שהם פשוט מדהימים.
(ותאמיני לי פגשתי משני הסוגים ואני יודעת שזה נכון, כי ראיתי את זה בעיניים)
זה סתם קיבעון שיש לנו בראש, קיבעון מחשבתי.
אנחנו חושבים שציבור שבן אדם נמצא בו, מה שהוא עשה או למד
חורצים את האופי שלו.
אז בהרבה מקרים זה פשוט טעות מפגרת, שעולה לנו בלא להכיר בחור מדהים שיכול להתאים.
 
בקיצר תתעוררי אולי תופתעי לטובה, יש המון בחורים מעולים ועירוניסטים.
אתם לא מצליחים להבין..אנונימי (פותח)
אני ממש מבינה אותה.. אני לא אומרת לפסול בגלל זה.ברור שלא.. אבל כן יש שוני.
אדם שגר ביישוב הוא בד"כ ברמה שונה! כן.. כמובן שזה הכללה אבל אלה חיים שונים לגמרי..
 
(וגם אני חשבתי שאין באמת הבדל,וזה שטויות, עד שיצאתי עם אחד מדהים,עירוניסט,וכן היה שוני..כמובן שלא פוסלים בגלל זה. אבל לי אישית זה משהו שבלט ההבדל הזה. )
שאלה יפהדב רבינוביץ'
העלית שאלה טובה לדיון
יש פער עצום כיום בחברה הישראלית בין תושבי יהודה ושומרון לבין האנשים שחיים במרכז הארץ ובתוך גבולות הקו הירוק
יש תהום גדולה תרבותית בין 2 הקבוצות גם בקרב הציבור הדתי עצמו
קחי אדם ממוצע שגר במרכז וחי במרכז עם הרגלי בילוי ותרבות של אדם במרכז
אל מול אדם שחי וגר ביו"ש מדובר בשתי עולמות שונים בצורה קוטבית.
כמעט שני עמים .
שלא לדבר על הציבור החילוני שתלוש לגמרי  ואדיש וכל מה שמעסיק אותו נכון להיום
זה " האח הגדול  "   השרדות "   או בגדים ברשת zara    לצערינו.
אני נתקל במקומות עבודה רבים אדישות גמורה /חוסר עניין /חוסר אכפתיות
של אנשים לכל מה שנעשה כיום ביו"ש הן מבחינת הקפאת הבניה והן מבחינת ההתעניינות באנשים שחיים שם או במקומות היפים שיש שם.
האינתיפאדה השניה  מעבר לנזק הכלכלי לתשובי יו"ש והנזק לתיירות המקומית עשתה נזק תודעתי אדיר  לציבור בארץ שמדיר את רגליו כיום
מיו"ש בגלל פחד מזריקות אבנים /פיגועי ירי  וזה נוגע גם לדתיים וגם לחרדים וגם לחילוניים.
כמובן שאי אפשר לעשות הכללות ויש אנשים נהדרים טובים ואכפתיים
שחיים גם במרכז בכל המגזרים שתוכלי למצא איתם שפה משותפת
מאוד תלוי מי האדם איתו את נפגשת והכי חשוב זה טוב הלב יראת השמיים  והמידות שלו שאיתם את הולכת לחיות ביום יום .
שיהיה בהצלחה ובמזל
סליחה, אפשר שאלה אישית?אנונימי (פותח)
בת כמה את?
צאי מהסרט שאת חי'ה בו...Adi1990
תרשי לי להיות לא נחמדה כל כך..
את לא יותר טובה מאף אחד ...
תפוצצי את הבועה וצאי לעולם הגדול.
זה שאת מתנחלת לא הופך אותך לסקאלה אחרת.
הייתי אומרת שאת שחצנית. 
 
אני מכירה הרבה מתנחלות, הדיונים שלהן בגיל ההתבגרות, חלק ניכר מהם זה בגדים, נעליים, והסייל של מעצבת X. בדיוק כמו בנות מעבר לקו הדימיוני.
הן לא בסקאלה אחרת ממני. בכלל. והן גם לא חושבות כך .. את המתנחלת הראשונה שאני שומעת ממנה הרעפת אהבה עצמית שכזו.
 
ולא. ממש לא כדאי לך לדחות הצעה על רקע זה...
אם תדחי הצעות בגלל סיבות דביליות כאלו, תשארי רווקה עד גיל 40.
 
יש "לא מתנחלים" ב"סקאלה אחרת" .. הרבה יותר גבוהה מסקאלת האולימפוס שאת משייכת את עצמך אליה.
והכרתי גם מתנחלים שגרביל זה איינשטיין לעומתם.
זה שטויות וזה תלוי בבן אדם.
 
אבל אם את באה בגישה של "אני יותר טובה ממך, אני מסקאלה אחרת , בראש אחר לגמרי" .. לבחור מעבר לקו הדימיוני, אז עדיף שלא תהיי איתו... כי הוא בסוף סתם יצא ניזוק מהרגשת העליונות שלך...
 
לפני שאת יוצאת עם אדם שאינו מתנחל, כדאי שתעקרי את הרגשת העליונות ה"יותר" וה"סקאלה אחרת" מהראש.. כי עם ההרגשה הזאת סתם תזיקי לאדם שלא מגיע לו.
ואם קשה לך להוריד את עצמך למקום האמיתי שלך, שמלכתכילה היית אמורה להיות בו, עדיף שתצאי רק עם אנשים "מתנחלים" מהסקאלה העליונה שלך.
רצוי מיישוב מעולה..
מזדהה עם המילים שלך.הסהר האיתן
זה בעצם בערך מה שניסיתי להגיד רק במילים יותר דוגריות.
עדיף לך להשאר רווקהאנונימי (פותח)
לעדי, שרלוק ועוד...arale44
אני מבדיל בין השוני שנגרם למי שמתגורר בהתנחלויות (בהכללה) למי שגר בעיר, לבין השאלה מי כביכול "שווה יותר".
אני לא חושב שיש מישהו שמתיימר לדעת מי יותר חשוב ומקובל לפני המקום.
אבל, אין לי שמץ של ספק, שמי שרתום לעגלה (התיישבות, בטחון או מה שלא יהיה) ותורם את חלקו יום יום, גם מקבל מכך, ומרוויח מכך. בכל תחום בחיים זה ככה. לגור בהתנחלות זה לא עוד מקום לגור בו. זה מעורבות יומיומית בנושאים שבד"כ אתה לא המרוויח העיקרי מהם.
אני אתן דוגמא:
בהר חברון, מגיעים מידי שבת אנרכיסטים ושאר אוהבי ערבים (ועצמם) כדי לעורר פרובוקציות ולנסות להפליל תושבים וחיילים. לעיתים, אותו יישוב זוכה שבת אחרי שבת במשך תקופה ארוכה לביקורים כאלה (חברון, אביגיל, סוסיא ועוד). ההתמודדות עם החיכוכים האלה דורשת המון כוחות ותעצומות נפש.
איפה תושבי המרכז בסיפור הזה??? האם הם באים פעם בכמה זמן לשבת לחיזוק התושבים? האם הם שולחים חבילות ומכתבים לחיילים שמסתכנים כל שבת בתביעה אזרחית על כל הזזת יד או רגל??? לצערי, בד"כ התשובה היא, שאותם תושבי מרכז נחים את מנוחת השבת שלהם באין מפריע.

אז לפני שאתם קופצים בעצבים על מי שאומר ללא שמץ של גאווה (ואם יש שמץ כזה, אז לדעתי לא כ"כ נורא) שהוא הסוס שרתום לעגלה ולא בין אלה שמתרווחים בנוחות עליה, תחשבו קצת על כל העבודה היומיומית שלעיתים נהוג לחשוב שנעשית מאליה...
רק חזק ואמץ...
הי שרלוק, הגזמת לחלוטין עם תגובתך..נפשי ישובב
אני חושבתבעזרת ה'!!
שזה מאוד תלוי.
מאוד.
נגיד אצלינו בשכבה הבנות שבאות מישובים לא הלכות
להפגנות...עכשיו מן הסתם זה קטע אישי שלהם אם הם חושבות שזה נכון או לא
בכל זאת איכשהוא תמיד שאנחנו מתווכחות על פוליטיקה אז אני יוצאת יותר
פנאטית ומתנחלת מהם למרות שאני ירושלמית....
ולכן אני חושבת שזה תלוי,נכון יותר קל להיות מתנחל אם נולדת בישוב אבל בהחלט
יכול להיות שגם אם לא-הם מתאימים כי יש הרבה דברים דומים.
ואם הם לא מתאימים יש מיליון סיבות.
לכן אני חושבת שלא צריך להכליל...
שלב א' בטלי את הגאווה וצאי מהדמיונותאנונימי (פותח)
זיווגים אינם על פי שכל, ומובא בלקוטי תורה של אדה"ז המעשה המובא בגמרא, על אותה מטרוניתא שהתווכחה עם רבנן שתצליח לזווג 1000 עבדים עם 1000 שפחות - ואף זיווג לא הצליח.
מסביר הרב, כי על פי הפנימיות, שורש הזיווג גבוה מאוד - ולכן השדכנים תמיד משקרים, כי אין הזיווג מלובש בטבע.
גם אני מתנחל, ובהחלט יש הבדל מנטאלי גדול בינינו לבין העירוניים.  אבל יראת ה' - רק בשמים יודעים מי ירא ולכן רדי מהדמיונות, ייתכן שאביר ליבך הינו עירוני ביישן, שמחכה לאשה שתגלה אותו, ואת האישיות האמיתית שלו.  באמת, ומי בן זוגך - רק בשמים יודעים.  את תעשי את ההשתדלות, אל תתחכמי יותר מדי, אל תסתכלי על אף אחד מלמעלה, ותדעי, שהישועה באה, מהמקום הבלתי צפוי. יה'ר שתזכי להנשא לאיש אמת, ולגדל את ילדיכם לאמת אמונה וצניעות. ואם הוא מזרוחניק - תיישרי לו את הכיפה, ותקני לו כפה גדולה יותר, ותמיד - תלכי עם מטפחת ראש של מתנחלות, כי כל הברכה בבית - בעבור האשה.  מזל טוב מזל טוב.
עשית לי חשק לעזוב את ההתנחלות הקטנה שלי.אנונימי (פותח)
אני מאוד אתעצב אם הילדים שלי יחשבו ככה. זה שורש הפילוג בעם. לא נכון לאמר- "יותר", נכון לאמר- לא מכירה לעומק אנשים שלא דומים לי.
וכשתתחתני, תביני בע"ה שהכל חיצוני, יכול להיות שתמצאי מישהי מאותה המנטאליות שלך אך כשחיים יחד מגלים כמה שונים וכמה תמיד יש פערים שדורשים גישור.
בהצלחה.
אחרי רצח רבין..אנונימי (פותח)
אני עירוניסטית, אחרי רצח רבין חטפנו מכות כשיצאנו מהמכולת, הקופאית שפכה לנו את כל תכולת התיק בטענה שבטח יש לנו נשק, ברכבת עברתי בדיקה גופנית... לא זוכרת שהרגשתי "יותר" מאלו שלא עברו את כל המסכת הזו.
בעלי מגוש קטיף, הוא לא ניסה להסתנן לשום מקום בתקופת הגרוש וגם לא נעצר בדרך, אז מה, זה אומר שאני יותר ממנו? או שהוא יותר ממני? (אגב, בעלי כמתנחל לשעבר ממש סולד מדברייך). גם אנחנו חווים "חוויות" למען עמ"י (לא רק בתקופת גרוש) נראה לי שפשוט לא ניסחת את עצמך נכון, יש לי גם הרגשה שהקטע המתנחלי הוא סתם תרוץ ופשוט קשה לך עם העובדה שהוא תימני ואת אשכנזיה ובגלל זה את מרגישה "יותר"...
אוף! כל הזמן אני אומרת לעצמי שאני לא יכנסתודה ה'
ובסוף אני נכנסת להתעדכן בשרשור!
בחייאת! תקראו את התגובות שלי, שיניתי את דעתי! די להעליב אותי!
חוץ מזה, להגיד "עדיף שלא תתחתני" זה יותר מידי!!!
כמו שאמרתי קודם-יש אנשים עם רגשות מאחורי ה'ניקים'!
אני מסכים.מישהו10
עשו לך שטיפה חזקה מדי מעבר למה שמגיע לך.
 
ככלל, אני מסכים לטענה שהמתנחלים הם המגזר האיכותי ביותר, אבל כשמגיעים לפרטים צריך לשפוט באופן אישי. 
אני גם לא חושב שהיתה בעיה חמורה אם היית חושבת על עצמך ככה באופן פרטני (ענווה לא סותרת להכיר בערך העצמי שלך), אבל לומר את זה בקול רם, זה כבר נשמע לא טוב.  
זה יותר עניין של מנטליות ולאו דוקא של התנחלות/עירהשם הוא המלך!
כלומר, יש מתנחלים שהם באופיים 'עירונסטיים' וכן להיפך.
 
ואני בהחלט מסכים להודעה הראשונה על הבדלי הרמות.
מסכים אם האמירה-עניין של מנטליות ולא של מקום מגוריhfmאחרונה
בס"ד

אני באמת מסכים עם האמרה - אני ההוכחה לכך גר ב"מרכז"... בסטייל של "מתנחל" גם מבפנים גם מבחוץ....

מה אמורים לעשות?אשר ברא

לפני תקופה יצאתי עם בחור שהרגשתי שיש התאמה ממש טובה, אני ממש רציתי להמשיך. הוא לא.

סיים את זה בבחירת מילים גרועה שפגעה בי מאוד ומאז זה יושב עליי.. יצאתי מאז עם כמה בחורים, שעל הנייר לא הכי התאימו אבל הרגשתי הרבה יותר משוחררת איתם ולא "לחוצה" כמו שהייתי איתו.

יכול להיות שאותו ניסיתי יותר להרשים ואותם לא, אבל בעומק ובדיעבד הרגשתי שהוא מאוד בוחן אותי.

בכל מקרה, מרגישה שהלב שלי נחסם קצת ועדיין חושבת עליו (לא ממקום של רצון לחזור אליו) אלא בכללי על הדמות.. הוא ממש ענה על כל הקריטריונים שחיפשתי (שזה דיי נדיר בסגנון שלי) ועכשיו שוב חזרתי לצאת עם כאלה שהם חצי עונים, שזה מבאס כי מרגישה שעדיין מורידה על אותם דברים עד לרמה שעכשיו לא מוכנה לשמוע אפילו אם יש שוב את 2 הנקודות שזה תמיד נופל עליהם. [נראה לי לגיטימי].

וזה לא שהבחורים האלה לא טובים, להפך הרבה יותר אמפתים ורגישים והיה לי כיף איתם- אבל הם פשוט לא התאימו.

ובא לי להרגיש.. אבל מצד שני מפחיד להרגיש. [יכול להיות שכל זה בכלל קשור לתקופה עמוסה ומושלך על השידוכים].

והתעייפתי מהחיפוש הזה שזה יתאים וגם יזרום, מה הבעיה שזה יגיע ביחד?!

גם מרגישה שהסביבה לא הכי מצליחה להבין מה יש לי, למרות שאני מסבירה. וזה עוד יותר מקשה!

ונסיים בנקודה טובה,

שבאמת התחדדו לי הנקודות שאני מתעקשת עליהן כמה הן קריטיות לי.. וכמה מגיע לי טוב. בעזרת ה'!

וואו. חיבוק.שבורת,לב
עבר עריכה על ידי שבורת,לב בתאריך כ"ב באב תשפ"ו 9:24

חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.

אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.

לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.

ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.

ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.

לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.

יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.

בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.

נכון!אשר ברא

באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.

אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..

ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.

זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.

ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..

ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..

כמה דבריםטבע, אמת
  1. חיבוק ענק, זה נסיון קשוח

  2. תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו

  3. תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך

  4. תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך

המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק

תודה על החידוד של הנקודה השנייהאשר ברא

את צודקת.

נשמע שאת במקום טובadvfb

מותר לחשוב עליו מדי

פעם, לא קרה שום דבר

השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.

חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך

אני באמת מרגישה שאני במקום טובאשר ברא

יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.

להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.

ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.

נכון מגיע לך לגמרי את מדהימה תקראי והלוואי ופגעתיהפי

קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך

אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.

אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.

זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.

לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.

מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית

ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.

את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.

אל תצטערי על בחור שהולך שילך

תודה הפי!אשר ברא

מדוייק ממש.

באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.

חיזקת אותי

שיהיה לך רק טוב בעז"ה(:הפיאחרונה

אם לא מרגישים שניתן להיות "משוחררת" בקשרארץ השוקולד

סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.

ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.

לא מסכימהאשר ברא

יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..

מקווה שיש דרך, אבל זה סיטואציה קשהארץ השוקולד

וייתכן שיטעו בדרך

וואו מבין אותך לגמרימה כבר ביקשתי

חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!

לשמוח לצחוק להנותשנונימי

להמשיך את החיים כרגיל...

והתחלתי איתך בפרטי

אמהות חד הוריות שבחרו ללדת לבד יש כאן?ראומה1

כדאי לך לשאול בפורום אימהות או בפורום הריון ולידהאריק מהדרום

לא שייך לפורום לנ"ו.יעל מהדרוםאחרונה

הבחור הרגישהרגיש האגדי

בנות אני מניח שאתם מחפשות מישהו שהוא גם רגיש מצד אחד ומצד שני גברי, אבל מישהו שיותר נוטה לרגיש המכיל המקשיב הנעים, מה אתן חושבות עליו ?

זה די תלויטבע, אמת

אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.

אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.

לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה

זה אחלה בנאדם להיות איתו...

ובסוף בסוף בסוף

אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....

אני חושב שזה גם תהליךהרגיש האגדי

תודה רבה !

אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..

זה באמת תהליךטבע, אמת

לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות

חחח לא כל-כך הבנתיהרגיש האגדי

מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?

לכל אחד מאיתנו יש כמה צדדיםטבע, אמת

תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)

הבנתי תודה רבה !הרגיש האגדי

אח שלי אתה תותחadvfb

תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה

זה הכי גברי בעולםהפי

אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..

יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .

נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות

יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..

לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..

בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך

וואלה חידוד חזקהרגיש האגדי

זה ממש ממש מעניין. לא יצא לי לחשוב על זה.חתול זמני

יש פה פורום שלם בנושא הזהמשה

תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.

בעיניי זה משהו שהוא מאוד טובאשר בראאחרונה

ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.

שדכנים.. :)

אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,

עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות

כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..

תודה!!

אני מכיר אחת או שתיים שעושות פגישת היכרותאביעד מילוא

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

מרים לנדסברגאשר בראאחרונה

050-631-6853

האםנחלת
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך כ"ב באב תשפ"ו 11:11

אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?

הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....

אינטואיציה היא כלי מדהיםאביעד מילוא

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

יש לה משקלארץ השוקולד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

מאודהפי

זו פרסומת סמויה?ברוקולי

נראלי גלויה חחהפי

#שיווק ופרסוםאביעד מילוא

לא. אין לי שום נגיעות. פשוט רוצה לעזור.נחלתאחרונה

יועץ/מאמןאיזו

מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..

אני מכיר כמהאביעד מילוא

יש את אסף זולדן הוא תותח

ממליצה לך להבין למה אתה הולךברוקולי

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

ברור לי למה אני הולךאיזו

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

דווקא מי שמכוון לחתונה?advfb

רצוי. בסוף זו המטרה העיקריתאיזואחרונה

לרצות - זה דבר נפלאadvfb

למה, מה רע בלרצות?

לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.

זה דבר טוב, לא?

תאמת, שכן.

זה טוב, השאלה מה המניע לכך.

אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.

כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,

מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?

הבעיה בריצויoo

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

כמה השקעת?שנונימי

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

מזדהה מאודadvfb

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

כשמדברים על המונח 'ריצוי' לא מדברים על נתינה.מדרשיסטית20

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיףadvfb

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

לא, לרצות זה לא לגרום שהשני יהיה מרוצהנעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

מי אמר?advfb

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

אפשר לשאול את עצמך כמה שאלותנעמי28

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

את לוקחת את זה למקום אחרadvfb

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

בריצוי באמת יש אלמנט של שליטהנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך י"ט באב תשפ"ו 6:45

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

ככה נוהגים העולם להגדירadvfb

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

מה דעתך על המילה "סיפוק"?חתול זמני

לגרוםoo

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

יפהadvfb

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

בדיוק זה. קרבן של "משא ומתן" שהצד השני לא הסכים לואנוני.מית

אבל הוא כולו בראש שלי.

ואם ממשיכים לעסוק ברצוןadvfb

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

ככלooאחרונה

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף

עד כמה אתם מרגישים שמודל הזוגיות של ההורים שלכםפתית שלג

משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?

אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.

לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..

תדייק ותסביר את כוונתךפ.א.

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

אני למדתי המון מהזוגיות של ההורים שליפשוט אני..

למדתי מה לא לעשות

גם אנירקאני

אותו דבר

השפיע בוודאיארץ השוקולד

בעיקר לטובהארץ השוקולד

מופתע שזה חריג

אני איתךחדשכאן

שאלה מעניינת.חתול זמני

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

פעם חשבתיoo

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

לי היו 2 מודליםעל הנס

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

ברור. מכל אינטראקציה קרובה מושפעיםברוקולי

משפיע מאודadvfb

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

..אני:)))))

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

של סבא ממשהפי

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.

אין מישהו שלא מושפענעמי28

מההורים שלו במערכות יחסים שלו (ובכלל בחיים)

מי שחושב שהוא לא, עדיין לא גילה את זה.

מודל ההורות ומי שהם השפיע יותרמרגול

מודל הזוגיות השפיע בעיקר אחרי החתונה

לא חושבת שנכח כמעט לפני

אין משהו שיותר משפיע על האדםרק מקווה

מההורים שלו.

בכל התחומים.

על הפניםהתלמיד העייף

הקשר של ההורים שלי הרס לי את הזוגיות היחידה שהייתה לי כי לא ידעתי מה זה להיות גבר אמיתי וחזק מה זה הדדיות בין ההורים שאוהבים את אחד משני ולא משפילים

טכנית ההורים שלי חיים כפורדים בבית אחד גירושין שקטים במילים אחרות

הלכתי ליועץ נישואים פתחנו הכל והיום אני חדש לגמרי מחכה רק לבחורה הנכונה

אז יש השפעה ולדעתי בחור או בחורה שחיו בצל הורים כאלה שיכלו לדבר על זה עם מישהו כי זה פשוט דבר שמשפיע אם לא מודעים אליו

טוב, אם אף אחד לא אמר, אז אני אגיד...מתוך סקרנות

לפעמים הוא משפיע במובן הזה שמנסים להיות הפוכים לגמרי ממנו, וגם זה הרבה פעמים לא בריא...

לדוגמה- אם ההורים שלי התווכחו הרבה ובצורה לא נעימה, אני מבטיח לעצמי שלא אתווכח עם בת זוגי אף פעם*, ואז כשזה קורה פעם אחת, הכול "מתפרק" מבחינתי, וכיוצא בזה.

כןoo

טראומות ילדות

וודאי שיש השפעהאשר ברא

מסכימה מאוד עם @מתוך סקרנות.

בסוף הכי חשוב למצוא את האיזונים בין הלא והכן של מה שלומדים ומה שלא לומדים מההורים.

על עצמי יכולה להגיד שההורים שלי לא היו מודל זוגיות בכללי ולא לאורח חיים שלי ודווקא בשנה האחרונה מצליחה לראטת כמה כן אפשר ללמוד מהם בצד החיובי כשכל אחד מהם נמצא בקשר אחר כבר שנים.

טראומות ילדות נמצאות וחלקן משאירות שאריות, כמשטפלים נשאר לפעמיפ שאריות רגשיות אבל בעומק צרמך לשים לב שלא נשארים דפוסים לא בריאים שנכנסים איתם להקים בית.

בכללי, נראלי שבגלל שבמקרה הזה הילד הוא על תקן צופהנוגע, לא נוגעאחרונה

יותר קל לו לנתח את הדברים אובייקטיבית במקום להישאב לשם. גם כשיש מישהו מולך שנפגע קל לך לזהות את זה ולהבין שזו לא דרך. לכן שומעים מהרבה אנשים שהם למדו מההורים שלהם מה לא לעשות בזוגיות.

הבעיה היותר קשה היא הדינמיקה בין ההורה לילד עצמו. מכיוון שהילד נשען על ההורה רגשית ופיזית, קשה לו להבין כשיש להורה בעיה אמיתית והוא מעדיף באופן תת מודע להשליך את זה על עצמו. וזה יכול להיות הרסני מאוד, ולפעמים אפילו לא מודעים לגודל ההשפעה של זה (גם כאלה שחושבים שהם כן מודעים). ככל שהבעיה של ההורה היא יותר עמוקה (מכעס וביקורתיות עד נרקיסיזם לדוגמא), הילד יותר נפגע.

ילדים גם רואים בהורים מודל לחיקוי, אז לדוגמא אבא תוקפני או מהצד השני אבא מרצה, גורם לילד שלו לחשוב ולהרגיש שזו התנהגות לגיטימית ואפילו ראויה

אולי יעניין אותך