ממש יפה...
ואם כבר התחלת- נמשיך...
הראשונים מלמדים אותנו שאין דבר כזה מילים נרדפות בתנ"ך- לכל מילה משמעות בפני עצמה!
אאל"ט ר' צדוק הכהן מלובלין- מלמד אותנו שבכל מקום שרוצים לחפש את המשמעות של המילה תחפש במקום הראשון שהיא מופיעה בתנ"ך.
לפי זה יש הבדל בין "הגדה" "סיפור" "אמירה" "דיבור" וכו'...
במקרה שלנו המילה להגיד- בשורש שלה מופיעה בפעם הראשונה בפרשית אדם הראשון (בראשית, ג', י'א)-
"ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ אשר צויתך לבלתי אכל-ממנו אכלת"
אם נביט קצת מעבר על הפסוק וננסה להבין יותר מה זה אומר המילה הזאת לפי ההקשר פה-
הקב"ה שואל את אדם הראשון- "מי חידש לך את הדבר הזה? אתה לא ידעת את זה קודם! מי גילה לך על העץ?"
לפי זה אנחנו בעצם מבינים עכשיו שהמילה "להגיד" "הגדה" וכו' פירושה להגיד משהו חדש- משהו שלא היה קודם- כשאני "מגיד" משהו למישהוא- אז אני מחדש לו משהוא שהוא לא ידע קודם.
(עוד דוגמא לפסוק- "השמים מספרים כבוד אל. ומעשה ידיו מגיד הרקיע" - יש פרוש אבל לא לעכשיו...)
לפי זה אנחנו לומדים משהו חשוב מאוד לגבי ההגדה שלנו- לא סתם קוראים לה הגדה! מטרת ההגדה היא שנתחדש! כל שנה מחדש! שננקה את עצמנו מכל כיוון (יש מקור לנקיונות המטורפים של פסח ) שנמצא את מי שאנחנו הכי באמת בלי החמץ- רק קמח ומים! חוזרים למקוריות! לא רק אנחנו... כל העולם מתחדש ברגעים אלו- בכל חודש ניסן- האביב כל הבריאה חוזרת לעצמה למקוריות שלה- המעגל מתחיל מחדש! הכל פורח רענן וירוק! אין דבר שלא חוזר למקוריות שלו. (חג הקציר/האביב/החירות)
לכן גם התורה מצווה אותנו- "בחודש האביב" והאביב דווקא! כי זה הזמן! לכל חג יש את הזמן שלו...
לפי זה אנחנו גם יכולים להבין מהיא החירות האמתית מה זה "חופש" למה זה "חג החירות"- כי כאן! ודווקא כאן אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בצורה הכי טובה להיות הכי חופשיים באמת! כשאנחנו רק אנחנו בעצמנו- בלי תוספות למיניהם בלי עוד כל מיני חומרים בלחם לפני שאנחנו מספקים להגדיל את עצמנו ולהתחשב בחברה ובכל השאר- קודם כל אנחנו!-הנשמה שלנו- "נשמה שנתת בי טהורה היא!" ותאמינו לי אי אפשר להיות יותר חופשי מאשר לגלות את עצמך באמת לראות מה הם הדברים שמפריעים לך להתקדם הלאה במעלה הנסיעה- לנקות את כל המניעות (אפילו אם אלה החברים שלך או הישיבה שלך- תמצא את המקום שלך- "קנה לך חבר" "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ") לא לפחד אתם רק תשמחו- תרגישו אמיתיים וחופשיים!
אחד הדברים המיוחדים בשלושת הרגלים ואין בשאר החגים- אתה יכול לקחת את הכח מהם לכל השנה- זה לא כמו חנוכה ופורים שזה משהו זמני- אלו חגים של חירות (פסח) ואז תורה (שבועות) ואז שמחה (סוכות) ומהם אנחנו צריכים לקחת כוחות שיש באותו החג ל-כ-ל השנה! בניגוד לשאר החגים שזה חד פעמי ולא נשאר- החגים האלה נשארים איתנו לכל שאר השנה כולה!
ועכשיו כשהכל מתחדש והכל ברמה של חסד ולא דין (אסור להתענות בכל ניסן) אנחנו צריכים לנקות את עצמנו ולהשאיר רק את מי שאנחנו הכי באמת ללא מניעות ולא הכי חופשיים שבעולם! (חברה לחפש מה מפריע לכם! כל דבר יכול להיות כיסוי! באמת תחפשו!)
זהו... נסחפתי קצת... נראה אם אני יזכה ואנשים יקראו (ויפנימו!) את זה עד הסוף...
זה שילוב של חצי מהשיעורים בערך ששמעתי בזמן האחרון (חוץ מ- "מה משמעות ההסבה- זה רק מכביד!" וכו'...)
מקווה שתמצתי מספיק טוב והבנתם...
אוהב, מעריך ומצפה לגאולה הקרובה מ-א-ו-ד- שיר-חיים תעסה.
