אחותינו? מכירה? 
הא? לגימה אחת ו...יש'ך טעם לחיים...
יודעת מה? נפתח ת'מצב יותר.
טוב, אז יש - ייאוש, בידידות, עצבות, דמיונות פרועים...
זה ה - "תפעות לוואי" שכתובות על ה - "בריחה מהחיים". כן. ראיתי את זה, זה כתוב באותיות קטנות - הנבלה שמשוק את החומר הזה, אני מכיר אותו אישית - קוראים לו "יצר הרע". אם את רק חושבת על:
"הנה בא עוד איזה דוס לזבל לי ת'מוח", אז...דעי לך - לא. לא דוס.
לא בילבול מוח. לא. ממש לא.
נתחיל ב...
מה חשבת? את תהי בפאנן? תרגישי כל דבר שתרצי?
זה רק ב..."הוליווד". שם "מפנטזים" יותר מידי, ועל המסך זה נראה כאילו הם "מגישימים" את זה. אבל, בחיים שלנו - בחיים האמיתיים - אין אשליות, יש מציאות.
מה שאגיד לך אחותי זה ש...תתחילי לחיות. חיים אמיתיים.
אז ככה, יש להיות קיים - כמו מקרר. הוא לא חי, אלא הוא קיים...
ויש לחיות. שזה מה שאת אמורה לעשות בחיים, לחיות.
ועכשיו השאלה הדוסית הקבועה שאני הולך לשאול. תעני עליה לעצמך בלב דוגרי.
מה את יודעת - מה הקשר שלך, את מול בורא העולם?
הריני להודיעך בזאת על התגלית החדשה -
"יסוד היסודות ועמוד החכמות , לידע שיש שם מצוי ראשון".
מה זה אומר...?
ככה , יש ספר שנקרא "אורחות צדיקים" ובו, הוא נותן נוסחה לשמחה אמיתית:
שכל > אמונה > הסתפקות > בטחון.
וואוו. מילים גבוהות.
לא, בואי נפשט אותם רגע -
בוא נקח את כל אלה ונחבר אותם ביחד. מה אנחנו מקבלים?
אדם הרוצה להגיע לשמחה צריך דבר ראשון להשתמש בשכל שלו. רגע. עוצרים. חושבים עם עצמינו. מה חושבים? אמונה. מי זה ה'? יש אחד כזה בכלל? מה זו התורה הזו? הוא לטובתי? אוהב אותי?
א-מ-ו-נ-ה. צריך לדעת בברור ש...יש ה'. התורה אמת. שהכל לטובתי. שה' אוהב אותי.. ואז ממילא - אני בוטח בו. אני יודע בשכל, בברור שהוא קיים, אני מאמין בו אמונה אמיתית.
אז...שאני אהיה עצוב?! למה לי להיות עצוב?! הרי הכל מכוון מלמעלה לטובתי! הרי ה' אוהב אותי!
אני צריך לקבל פי שניים מההוא?! למה? הרי מה שה' נתן לי - הוא יודע מה הוא עושה! הכל לטובתי!
אני מסתפק במה שהוא הביא לי....אז - שאני אהיה בדיכי?! למה?!? no way אין שום סיבה כזו בעולם!
יש לי מטרה בחיים ואין לי זמן לפספס על עצבות חסרת כל...
ו...אז - האדם מבין ש..."שמחה" זו דרך חיים. שמחה באה לאחר שהאדם רגוע שהכל טוב אצלו - ואם הוא מאמין - יודע שה' אוהב אותו ולטובתו - אזי מבחינתו - הוא רגוע תמיד. א"כ אין מקום לעצבות! א-י-ן!
אז...יש לי סיבה להיות ממש שמח! יש. דואגים לי. אוהבים אותי. אני "מסודר", אני לא דואג!
תחשבי על זה.
זה דבר חשוב מאוד. הכל מתחיל מהאמונה. ו...לא סתם אמונה - אלא ממש ידיעה ברורה - הוכחות שכליות ש....ה' אוהב אותי. יש ה'. הכל לטובתי.
את אשכרה בת של מלך.
ואז, אז שנכבה ה"אורות" של הרגש בעולם, פתאום ידלקו לנו אורות השכל שקיים לעד ויציתו את הניצוץ שברגש. וכך - ורק כך אפשר - נוכל לחיות בכיף ובשמחה, לעולמים.
תנסי. תטעמי - את בעז"ה תרגישי שינוי.
תרגישי יותר "כיף" בחיים! תרגישי את אלוקים!
אין...פשוט א-י-ן כמו השמחה הזו - השמחה האמיתית!
זה לא יהיה פשוט, זה לא ביום אחד.
אבל בשביל זה כבר אמרו גדולים ממנו - "שבע יפול, צדיק וקם" שפירושו:
דווקא מהאלה שנפלו - דווקא מהם יקומו צדיקים.
עשויה מאבנים טובות, אה?
אחותי, תשברי ליצר הרע את השיניים. תראה לו מי כאן ה - "בת של מלך"...
מקוה שקצת עזרתי. "הבא ליטהר - מסייעין בידו", תתחילי, פתאום תראי עזרה ענקית.
המון בהצלחה!! 
סתאאאם אבל עד שזה נקלט חזק, ותדברי עם חברה שתבין אותך על כל מה שאת מרגישה, זה לא כ"כ משנה עד כמה היא תעזור לך ותייעץ לך, למרות שזה כמובן דבר ענק, העיקר לדבר על הכל, כי זו הרגשת שיחרור מדהימה! באמת! הלב לא יכול להתפוצץ לבד עם כאלה דברים..
אח..
למה כ"כ משעמם פה?????
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
