עבר עריכה על ידי צחקן בתאריך ט' כסלו תשס"ח 19:06
בס"ד..!
שיר פרבלום
ניתן רשות הדיבור לחבר פרבלום
רשות הדיבור לחבר תת מקלע
בעד אחים טבוחים בגטו
שלא הגיעו לגבולם
ניתן רשות הדיבור לחבר פרבלום
רשות הדיבור לחבר תת מקלע
בעד ספינת עולים בודדת
שלא הגיעה לנמלה
ניתן רשות הדיבור לחבר פרבלום
רשות הדיבור לחבר תת מקלע
בעד תליות ובתי סוהר
בעד ארצי שנגזלה
ניתן רשות הדיבור לחבר פרבלום
רשות הדיבור לחבר תת מקלע
בעד בעד הנקמה
בעד ארצי שנגזלה
=================
שיר הרופא
שירו אחים את שיר המרד
שירת נקם של אח אוהב
גדול הכאב כאש בוערת
תגרת נקם יצית בלב.
היו היה גיבור מולדת
רופא רחמן, חסיד עניו
תמיד קרן אמת יוקדת
בה גם חלם נקם נקרב.
ישב יבכה העם באבל
על בן קדוש מסור ורם
חברות שלי לומדת בסבל
דמי הצדיק קידשוך לעד.
ברזל היד נחוש המצח
שבועת נקם קבל שדי
ברוך אתה ברוך גולדשטיין
קדשת שם במכפלה.
================
ברוך במערה....
הוא נכנס למערה הוא קרא את המגילה
הוא שמע את הקריאה "איטבח אל יהאוד"
הוא בער כמו שלהבת ורצה גם נקמה
הוא קרא את הקריאה "איטבח אל ערב"
הוא לבש מדי רב סרן, ולקח מחסניות
הוא נכנס בשיא השקט והתחיל לירות
הוא הרג 29 בתקווה שכן ירבו
הוא ירה בהם --- כשהם השתחוו
לא נשכח את ברוך גולדשטיין ונזכור אותו תמיד
ותמיד נדאג שברוך עוד יכה שנית..
================
שיר ביתר
ביתר -
מגוב רקבון ועפר,
בדם ויזע
יוקם לנו גזע
גאון ונדיב ואכזר:
ביתר הנלכדה,
יודפת, מסדה,
תרומנה בעוז והדר.
הדר -
עברי גם בעוני – בן שר:
אם עבד אם הלך
נוצרת בן-מלך
בכתר דוד נעטר.
באור ובסתר
זכור את הכתר
עטרת גאון ותגר.
תגר -
על כל מעצור ומצר.
אם תעל או תרד
בלהב המרד
שא אש להצית - אין דבר!
בי שקט הוא רפש
הפקר דם ונפש
למען ההוד הנסתר.
למות או לכבוש את ההר -
יודפת, מסדה, ביתר.
===============
שמאל הירדן
כעמוד שבתוך לגשר
אף כחור השדרה לאנוש
לארצי קו הציר והקשר
הוא הירדן, הירדן הקדוש.
שתי גדות לירדן -
זו שלנו זו גם כן.
אם ארצי דללה וקטנה
היא שלי מראשה ועד קצה.
משתרעת מים ישימונה
וירדן, ירדן באמצע.
שתי גדות לירדן -
זו שלנו זו גם כן.
שתי ידי לך הקדשתי, מולדת,
שתי ידי למגל ומגן.
אך תשכח ימיני הבוגדת
אם אשכח את שמאל הירדן.
שתי גדות לירדן -
זו שלנו זו גם כן.
==================
חיילים אלמונים
חיילים אלמונים הננו, בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמות.
כולנו גויסנו לכל החיים:
משורה משחרר רק המות
בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש,
בערים בכפרים את דגלנו נרים
ועליו: הגנה וכיבוש.
לא גויסנו בשוט כהמון עבדים
כדי לשפוך בנכר את דמנו.
רצוננו: להיות לעולם בני חורין,
חלומנו: למות בעד ארצנו.
בימים אדומים...
ומכל עברים רבבות מכשולים
שם גורל אכזרי על דרכנו –
אך אויבים, מרגלים ובתי-אסורים
לא יוכלו לעצור בעדנו.
בימים אדומים...
ואם אנחנו ניפול ברחובות, בבתים
יקברונו בלילה בלאט,
במקומנו יבואו אלפי אחרים
ללחום ולכבוש עדי עד.
בימים אדומים...
בדמעת אמהות שכולות מבנים
ובדם תנוקות טהורים
כבמלט נדביק הגופות ללבנים
ובנין המולדת נקים.
בימים אדומים...
=====================
הם לא ישברו אותנו
הם לא ישברו אותנו
אנו גם לא נכוף הגב,
כל עוד זו הרוח בנו
וכל עוד פועם הצו.
כי הותך בכור ציון.
הן ידענו: שביל הכלא
עוד איננו שביל אחרון.
על אף כל כובל וצר
עוד נצעד בעוז ליום מחר
הם לא ישברו אותנו
אנו גם לא נכוף הגב.
הרחק שם מולדת – אמא
נאנקת, נוטפת דם.
אימי, את סבלך נשימה
על ליבנו כחותם.
במקום דורכים פה אנו
כי סגרנו המדבר.
אך מדרך כזה, ידענו,
הוא כצעד אל ההר.
על אף...
רבה עוד הדרך חופה
לא אחד בה יפול חלל.
אך אנו באון נזקופה
את ראשנו גא אל-על.
עת בבלה דור הגיע
כינורו על עץ תלה.
אנו את השיר נשמיע
גם על פני אדמת גולה.
על אף...
===============
שיר הבריונים
יעקב כהן
ברן, תרס"ג
קמנו, שבנו, צעירי אונים
קמנו, שבנו, אנחנו בריונים.
לגאול את ארצנו בסער מלחמה.
תובעים את נחלתנו ביד רמה.
בדם ואש יהודה נפלה
בדם ואש יהודה תקום!
מלחמה לדרור, לארצנו מלחמה
ואם מת הדרור – תחי הנקמה
אם משפט אין בארץ תשפוט החרב
ולו נפול כחול מזכיותינו לא נרף.
בדם ואש יהודה נפלה
בדם ואש יהודה תקום!
-----------------------------------
עריכה: לצערי, חוקי המדינה בה אנו שוהים אינם מרשים פרסום כל השירים, וכן שיר אחד, הקורא לגיוס נשים, נפסל מסיבה הלכתית.
שיר אחד נפסל כי -
אנחנו לא שמחים שיהודי יתום, גם אם אבא שלו רשע... אנחנו שמחים שנלקח מאיתנו רשע... וכך מורה ההלכה.
הצחקן
[שונא להיות צנזורה!!!!]
(-;