יש מצב שנותנים גם לי לפרוק קצת? או בעצם להתייעץ?אורושקוש
לפני כמה שבועות נסעתי עם אמא שלי לירושלים ובדרך דיברנו עליי קצת..
טוב.. מה יש לדבר עלי?! אני אתן לכם  קצת רקע על עצמי-
אני ילדה כזאת שלא מתביישת להגיד את מה שהיא חושבת.בכתה אני תמיד אומרת את מה שאני חושבת. עכשיו האם אני באמת צריכה לעשות את זה? אני רוצה לתקן את העולם! אבל זה התפקיד שלי? אני צריכה בכלל לנסות? ואני אחת שתעשה הכל וילך עם האמת שלי עד הסוף.
עכשיו- השאלה היא עם זה טוב או רע? ללכת עד הסוף? ואם בדרך אני מאבדת חברים? אז מה אם המורות מעריכות אותי? הן תמיד אומרות לנו שאנחנו צריכות להוציא את ההתנהגויות הרעות בכתה ודחות אותם..-האם זה באמת צריך להיות ככה?! 
חשבתי על זה ואני מבובלת..מ מה אני אמורה לעשות? איך להתנהג?!
תמיד רציתי להיות כמו השם שלי.. להיות 'אור'.. אבל פתאום אני מרגישה שאני לא מצליחה!
תעזרו לי! 
תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב גברת ואל תעשי הצגות!!!עץ על מים
לתקן את העולם זה טוב השאלה היא איך.....
למדנו השנה משום מה פרקי אבות ואני יגיד לך משו שלמדנו שמה:
5 תלמידים היו לר' יהושוע בן חנניה...
במשנה אחרת...
"צאו וראו איזוהיא דרך ישרה שידבק בה האדם, ר' אליעזר אומר עין טובה ר' יהושוע אומר חבר טוב, ר' יוסי אומר שכן טוב......" יש המשך אבל מה שרציתי להגיד לך אור בעצם מרוכז פה.....
עין טובה= מסתפק במה שיש לו לא נראה לי שאת אחת כזאת שדורשת מה שאין גם אם נראה לך זה בגלל  שאנחנו כולנו נוג"ה מתבגרים בעצם....מה לעשות למתבגרים יש דרישות מעצמם וזה לגיטימי יחסית את בן אדם טוב ועוד אחרי השיחה שלי איתתך היום... תודה רבה עליה....

ר' יוסי אומר שכן טוב מה זה אומר בעצם= ע"פ פירוש רע"ב מוכיחלו כשרואה אותו עושה דבר שאינו הגון פהה בעצם אני פונה למה שכתבת!!! את יכולה להוכיח רע"ב אמר את זה בצורה נעימה ולא פוגעת למרות שגם יש מוזג ביהדות שאומר כמו שצריך לומר לאנשים הערות שהם נכנסות ללב ומשנות תבן אדם לטובה יש מצווב לא להגיד דבר שאינו נשמע נקודה למחשבה שימי לב לזה למרות שזה קשה זה חלק ממושג ביהדות!!!!!!!!!

ושכן טוב= ע"פ רע"ב מצוי אצלו בין ביום ובין בלילה ואילו חבר טוב אינו מצוי אצלו בכל עת ש"א שאפילו זה יותר טוב אבל כמו שאמרתי קודם ימי לב אם את אומרת את  זה ומקשיבים לך כאילו.......

המון הצלחה....

אני יכול לשאול משהו כדי להבין?<אריאל>
לתקן את העולם- ז"א לתקן מוסרית את החברה סביבך? או פשוט להועיל לחברה שסביבך? 
שניהם..אורושקוש
כאילו לנסות להשפיע טוב על העולם. להוציא את הצדק לאור.. קשה לי להסביר.
וידע מה? עכשיו כששאלת את השאלה- אני חושבת שכאן זאת השאלה שלי- אני צריכה לנסות לתקן את החברה או רק לתקן את עצמי ולנסות שזה ישפיע?
קשה לי להסביר את מה שעובר עליי! אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף
אוקע.<אריאל>
"כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" 
אם מדובר במישהי שתבין, חברה קרובה שאת יכולה לשחנ"ש איתה על המצב מבלי לפגוע בה ומבלי להתנשא עליה -דברי בעדינות.
אם זה מישהי שקרוב לודאי שתתעצבן מההוכחה- אני לא הייתי עושה את זה, אלא מנסה להסביר לו בצורה פיזית ולא מילולית מדוע מעשיהו פסול- למשל להתנהג בצורה האידיאלית לידו.
 
(כשאת מנסה לתקן את החברה, תגידי לחברה שהיא מוזמנת לתקן גם אותך-תמיד גם תהיי מוכנה לקבל ביקורת, ולכל ביקורת התייחסי לבונה).
 
בנוגע לאנשים שהתנהגותם פסולה, לפי דעתי, וזו רק דעתי, לא צריך להוקיא אותם מהחברה כדי שיבינו שמעשיהם פסולים, אלא למצוא איתם מכנה משותף ולקרבם באהבה- לי זה עבד.
 
אההה..ואם את רוצה להיות אור, תאירי על החברה, כמו שנר מאיר את החושך - לא באגרסיביות, אלא מכוחך שלך -מעשייך. ( זו הדרך היעילה ביותר לתקן את החברה- רוב הדרכים האחרות מזיקות יותר מאשר הן מועילות)
 
תודה רבה!אורושקוש
בקשר ללהוקיא אנשים שהתנהגותם פסולה-אני גם לא חושבת שזה נכון.. אני חושבת אבל שצריך להוקיא התנהגות פסולה.
להגיד את מה שאתה חושב זה טוב... אבל עד גבול מסויםאנונימי (פותח)
האופי שלך מדהים... אני לא מכירה הרבה אנשים שאומרים את מה שהם חושבים וזה מעלה מאוד טובה בעניי למרות שליפעמים פוגעים באנשים ולכן צריך לדעת איך לעשות את זה בצורה מכובדת כשצריך ובלי לפגוע אני בטוחה שאת יכולה לעשות את זה ולחשוב ליפני שאת אומרת עם באמת הבן אדם הזה צריך שאני יגיד את מה שאני חושבת ועם זה יעזור לו להישתפר או להפך יעודד אותו עם זה משהו טוב... זה גם מראה שאת ממש לא צבועה ורוב האנשים שאני מכירה הם צבועים כי זה משהו שעד כמה שזה נישמע קל זה קשה...וכמובן שאת לא צריכה לאבד אנשים בדרך...=) בהצלווחה!!
~~~הסנה-בוער
בס"ד
ואי, אני ממש הייתי כמוך. ואם אני הצלחתי ללמוד להיות שקטה בקטעים האלו, נארה לי שכל אחד, אבל באמת כל אחד, יכול.
זה די טבעי שאחרי שמבררים לנו את הדרך שלנו בעולם, ואנחנו מאמינים בה, בוער לנו ממש שכווולם יאמינו כמונו. אבל האמת שהחברה שלנו היא ממש רב-גוונית, ואף פעם לא יהיה מישהו שיסכים איתנו במאת האחוזים. 
אז קודם כל, כדאי להבין למה זה לא טוב לכעוס. למה זה לא טוב לצעוק את הדיעה שלך. אם זה באמת חשוב לך, כדאי לשמוע שיעורים, או לקרוא קצת. על כעס. על גאווה. ואז להתחיל לעבוד על זה- בהתחלה לשתוק כל פעם כשמדברים איתך על משהו שאת לא מסכימה. ואז לאט לאט, כשזה ישקע בך, תוכלי להתחיל לבחון- כדאי שאני אדבר עכשיו? עד כמה כדאי לי לדבר עכשיו? האם מי שמדבר איתי רוצה לזרוק את הדיעה שלו וללכת, או שאכפת לו לשמוע גם את שלי?.

יש לנו, וזה באמת לכולנו, נטיה לרצות לראות את הצדק כאן ועכשיו. ומיד. אבל, אם תשימי לב,  ההנהגה של ה' בעולם היא נסתרת, התהליכים שקורים פה קורים בדרך הטבע ובקצב שלהם. אפילו הגאולה איטית [קמעה-קמעה]. אנחנו צריכים להחדיר לעצמנו שא"א לשנות את העולם ביום. גם לא בשנה. אבל אפשר לשנות דברים קטנים וחשובים, שישפיעו במעגלים הרחבים יותר לאט-לאט. ולפעמים, כשלומדים לנווט בכלים האלו של שתיקה והבעה, אפשר לשנות בצורה עוצמתית הרבה יותר.

בהצלחה.
הנה, תגובה מפעם למה שכתבת -אח..
 
 
יש שמה כמה דברים קשורים.
 
"כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם".
עייני במפרשים על האמרה הזו, כי זו הדרך שהאדם צריך לבחור לעצמו.
 
 
הרבה בהצלחה בעז"ה.
שבוע מבורך וכל טוב!
תאמת שלא קראתי פה בקושי - רק רפרפתי...הדריכני
אבל פשוט עלה לי בראש משפט שחברה שלי אמרה פעם, ופשוט בשביל שתביני.. החברה הזו זה הבנאדם הכי הכי הכי שוחר (ככה כותבים?) צדק שפגשתי מימי, לא בקטע של התנשאות או משו - היא פשוט לא מסוגלת שבני אדם מתנהגים בצורה מוסיימת והיא לא נכונה, והיא תגיד את זה לאנשים, פשוט כדי שהם ידעו ויוכלו לשנות את עצמם וכו'
זה היה עד לפני כמה חודשים..
לאחרונה היא השתנתה מאד בענין הזה וגם הקשר שלנו טיפה התנתק, אבל יצא לי לדבר איתה פתאום אחרי הרבה זמן (מה שגרם לי עוד יותר להבחין בקיצוניות של מה שהיא אומרת) קיצער אחרי כל ההקדמה הזאת מה היא אמרה לי:
"אני למדתי שבאנדם צריך לשנות את עצמו - בלי להגיד מילה! אנשים שרואים אותו מתנהג בצורה מסויימת משתנים פשוט בגלל שהם מתביישים להתנהג אחרת".
את יודעת?
אחרי שהיא אמרה לי את זה שמתי לב למלא מצבים בחיים שאני משנה דפוס התנהגות מסויים פשוט כי לא נעים לי מבני אדם - אני מבינה עד כמה זה לא מתאים פשוט כי הם הראו לי איך זה בלי זה...
 
אני בטוחה שאת מפיצה מליון אור נשמה!!
לדעתירויזא
בס''ד
הכי קשה לשנות ת'עצמך!
 
לא זוכרת איזה רב אמר, שהוא רצה לתקן את העולם וראה שזה קשה, אמר רק את ארצו, וראה שזה קשה,יותר נכון בלתי אפשרי, אמר רק את העיר, ושוב..., אמר רק את המשפחה ו.. ,ואז אמר אתקן את עצמי, וגילה שזה הכי קשה מהכל!
הדריכני שיא הצודקת!!!!!!!!!!!אביהש
את ילדה מדהימה אין עליך!!!!!!!!!!!!!אביהש
את עוד תשני את העולם!!!!!!!!!!!!!!!1
כן אפשר לשנות את העולם
אני חייבת לעוף!!!!!!!!!!!!!
דברי איתי שיחה אישית מחר או משהו
אני ממש רצה!!!!!!!!!!!!!!
 
בהצלחה בחיים !!!!!!!!!!!
 
תדעי שאין ייאוש בעולם=)
 
אביה נשמה
 
בטח כולם אמרו לך תזה אבל אינלי כוח לקרוא-מתו"ש
בס"ד
 
תקני ת'צמך ואז העולם כבר לא יראה לך כאילו הוא צריך תיקון.....בהצלחה
(וואו-אם זה באמת ככה אז יש לי עבודה ענקית על עצמי <לא שניראלי שהעולם צריך תיקון כמובן,-צריך ל.....-אתם יודעים>
אולי זה קצת ניצל"וש אבל זה קשור ממש!!שרית..
אני לא יודעת מה להגיד לך, כיא ני גם כזאת...
אבל אצלי הבעיה די הפוכה.....
כאילו אני למשל לפני כמה שנים הייתי נגד חור שני, זה היה אחד הדברים שלדעתי הוא חוקות הגויים, לא בסדר (ולא להתווכח, זה רק לדוג'...) ופתאום עכשיו, עם כל זה שאני חושבת שזה לא בסדר, אני אוהבת את זה ורוצה לעשות (בעז"ה אני לא יעשה!! אמן!)
וככה בהכל, כאילו... אופ,  אני מרגישה צבועה.... די!! כאילו כ"כ הרבה דעות משתנות, אני כ"כ מתחספסת......
אווף....
(נגיד בשרשור שאח.. נתן לו קישור את כתבת שראית מוכרת וכ' וכ'... וכאילו לא שאני חושבת להגיע לרמה של מכנסים, אבל הרמה יורדת..... אווף....)
ותבינו, אני באמת רוצה , באמת באמת!!!! אבל זה כאילו לא מזיז לי....
כאילו פעם גרתי ביישוב, וכל הדעות היו שונות ועכשיו אני גרה בעיר מעורבת, ואני פרוצה לטלויזיה, ולמלא דברים שאני באמת מתחספסת!!! אוווף.......
ואנשים פה מכירים אותי, אזזז... זה לא סיפור מומצא!!
תקשיבי אני לא רוצה לנצלש אז דברי באישי.....עץ על מים
פססט, את מקשיבה? דף ועט ו - מתחילים...אח..
מחר בדיוק יש לי משהו קצת להשקיע עליו, 'מחשבת ישראל' זה נקרא, ות'אמת -
שווה לעזוב ת'חומר לבגרות רק בשביל לקרוא את מה שכתבת.
איזה נשמה של אבאל'ה שמתה לחזור אליו, אבל...
אבל זה רק בפנים. היא שיא המבולבלת. היא באמת רוצה לעשות חור שני (ואל תתפסי על המילה כי זו רק דוגמא) אבל היא לא באמת רוצה. היא באמת באמת רוצה להיות שיא הדוסה, אבל מזה לא בא לה עכשיו על חצאיות מוכתבות...
 
קיצור, אחות, הנשמה שלך, זועקת.
ובואי נעשה קצת סדר בדברים ונקרא לכל אחד בשמו.
הקול הפנימי ביותר שלך, זו הנשמה. החיצוני - זה יצר הרע שמחופש אלייך.
להוכיח את זה זה הכי פשוט בעולם כי את זה לא גוף בשר, אבל עזבי רגע הוכחות, זו ת'כלס המציאות. והנה, מאבק פנימי, בין חיים של קדושה, למוות.
בין צפייה בטלויזיה, להיות מרותקת להרצאה על אהבת ה'. בין לחיות בין עובדי ה', לבין לחיות עם אנשים 'תינוקות שנשבו', אגב - הם נשבו בידי הקול החיצוני שאת שומעת מתוכך...
ומכאן אנחנו מגיעים למסקנא המתבקשת: להשאר תפוס על הקול החיצוני, אפילו רק לחשוב שהוא אמיתי = לתת לו עוד יד שיקשור אותך בדרך לשבי בבית סוהר 5 כוכבים...
 
אז בואי נלך בכמה שלבים.
השלב הראשון הוא לזכור תמיד שהזבל ההוא שקודח לך במוח - היום כולה חצאית יותר קצרה, מה את דוסה?! ומחר הוא כבר אומר לך - נוו, לשון הרע, חפיף אחות שלי, זה כולה דיבר וכו'...
זה, אותו אחד שחופר לך במוח שהוא זה את - קודם כל, תזכרי תמיד שגם אם את נופלת בידיים שלו, את זה לא הוא. שוב, את זה לא הוא. הוא הנבלה. ו - את, את הנסיכה שהוא רוצה לפגוע בה ולקחת אותה לעצמו.
אז שוב, שלב ראשון - לזכור שהקול הפנימי הוא האמיתי, והחיצוני? שקר, עוד איזה מנוול שמנסה למכור לנו תותים בסוף עונה...
הפנמת את זה ללב שלך? חצי מהבעיה פתורה.
 
 
ועכשיו, אחרי שזהינו שהנבלה הזה זה יצר הרע, הגיע הזמן לתפוס אגרפונים בידיים ופשוט, לפוצץ לו ת'שיניים. עם כל הכח, בכל העוצמה. הוא רוצה לראות אותך בחצאית קצרה? וואלה, באמא'שך אני דוקא עם ארוכה. ממש, תציירי לך בדמיון שאת במלחמה. הנבלה אומר לך לעשות עגיל שני - תגידי לו שיסתום לפני שהוא יחטוף ממך חור שלישי באף...
ת'כלס, אשכרה - תחשבי שאת המלחמה.
והטמבל הזה, לא ינצח אותך.
תחיי את המלחמה. תרגישי אותה, תחושי אותה ממש מולך ו -
תשתדלי לנצח תמיד. בקיצור: לפוצץ את היצר הרע בכל דרך אפשרית.
 
אגב, תזכרי שגם אם הוא נצח אותך בקרב, אמר כבר אדם חכם:
"אני מעדיף להפסיד בקרב אבל לנצח במלחמה"...
לכי איתו על כל הקופה. ינצח? לא נורא, העיקר שבסופו של דבר את תנצחי במלחמה, את תתני ת'בום האחרון גם אם הוא ינצח בהרבה קרבות...
 
שלב שלישי -
עכשיו את הולכת להפוך מדתייה, לאחת שאוהבת איך ה'.
שמעת? את לא ממשיכה עוד לקיים כי כך חינכו אותך, דיי! התבגרת!
הגיע הזמן לאהוב את ה' דוגרי. ללמוד את התורה, את מעלת הצניעות, את מעלת שמירת הלשון, אהבת עם ישראל וכו'. ללמוד אחות, תלמדי = תתחברי באמת.
 
 
ו - משהו אחרון בשלבים, תעשי הכל לאט לאט.
אל תתני ליצר הרע עכשיו להתחפש לדוס, כי הוא מסוגל לזה...למה אני מתכוון?
אז ככה:
"והסר השטן מלפנינו ומאחורינו" - כל יום בתפילת ערבית אומרים את זה.
מלפנינו - מובן - הוא מפריע לנו להתקדם. אבל למה מאחורינו? מה הוא מפריע לנו?!

התשובה? פשוטה. הוא דוחף אותך. איך? הנה - קחי עלייך לימוד, שמרי על הצניעות, תפסיקי להרהר, רק תלמדי תורה עכשיו, לא לבטל תורה, ירכלנית - תפסיקי לרכל, עכשיו מהר קלה כבחמורה! חשבון נפש....
שמעת אחותי ת'דוס הזה? 
מלעיט אותך! קחי נשמה , קח תורה!! הנה, עוד, עוד...
ואת, את נחנקת מזה. עוד לא הספקת לעכל את ההתחלה, הוא רוצה שתוסיפי עוד... 
אז אחות, כשזה קורה - הוא משיג את המטרה שלו. את כמו ילד קטן שדוחפים לו 50 קג' לפה של דייסה...
את פולטת הכל! בועט הכל!
אבל, הוא נתן לי? - תשאלי אותי - למה אתה מלכלך עליו? הוא דוס צדיק! לא יפה ללכלך על דוסים - תגידי לי...
אז זהו ש...הנבלה הזה רוצה שתברחי מה' - דרך ה'. ק
פיש? זורק עליך מצווה! עוד ועוד, עוד ועוד..
העיקר? העיקר שתחנקי. ש-ת-ח-נ-ק-י.
לכן, לא נתן לו להתחפש לדוס ונעשה את הדברים עם מחשבה לאט, אפילו עם הדרכה מהמחנת שלנו - כן, מותר ורצוי לבקש עזרה.
 
 
 
זהו אחות. רק דבר אחרון אני חייב להוסיף. כל מה שאמרנו כאן, תשתדלי לעשות כמה שיותר עם הנשמה, עם הלב, עם הנשימה, עם ההתרגשות.
תתרגשי, תזילי דמעות, תבכי, תתפללי - שזה הכי חשוב - לאבאל'ה.
ובעז"ה, אחות, אולי נפגש שאת תהיה הרבנית מחכנת של קרובת משפחה שלי שאני אבוא לבקר שם בביצפר בשביל להודות לך שאת מחדירה בתלמידות אהבת ה'...
 
 
פססט, תאמיני. כל מה שכתוב פה - תפור עלייך. אל תאמיני לנבלה ההוא. אני אח שלך והוא סתם אחד שרוצה אותך בשביל הדולרים שלו. אם ישצורך להרחיב וכדו', וואלה בשמחה רבה. העיקר - העיקר תזכרי שאת שואפת לאבאל'ה ואין שום ייאוש בעולם.
הרבה מאוד בהצלחה ובתפילה שנזכה להתקרב לה' באהבה, כל עם ישראל!
 
 
 
 
אבל היצר הרע לא יחטוף חור שלישי באף, נכון?golani

אז למה לעזאזאל לשכנע אנשים להתמודד עם ייצרם כמו שאומרים לילד קטן לעשות אם הוא מפחד ממפלצת שתבא באמצע הלילה? למה לכל הרוחות והשדים?

למה? כי ככה אני זוכר שקמתי מהנפילות.אח..
ככה אני קם היום מהנפילות.
זה בדיוק למה.
זה לא סתם משחק של 'השוטר והגנב' ואתה יודע את זה טוב מאוד.
מדובר פה בחיים ומוות, וזו המסקנא המתבקשת.
 
מלחמה.
עם כל הרצינות שבדבר.
 
לא יודע מה איתך, אבל האף של היצר הרע שלי,
מחורר עם 'קצת' יותר מ - 3 חורים...
ו - עוד בעז"ה ימשיך להתחורר.
עם כל הציניות שבדבר - זה שיא הרציני.
 
 
 
אחי, תודה רבה על ההארה. אם יש להרחיב, בשמחה.
שבת שלום וחודש מבורך!
כן אבל הסגנון הזה נשמע לי מתאיםgolani
 - לילדים מפגרים, או במילים אחרות - סגנון "מסיונרי" מידי.
וואו, תודה על המחמאה... אח..
אז לא. מסתבר שזה לא לילדים מפגרים.
אתה שואל אם אני בטוח? אז כן, מאה אחוז - בטוח.
 
מסיונרי? טוב, ת'אמת שלא הבנתי בדיוק למה אתה מתכוון,
אבל סתם שתדע גם ביהדות יש ת'קטע הזה של הסגנון המדובר בתגובה...
 
 
אגב אחי, סתם בכללי - אנחנו אנשים שונים אחד מהשני.
ממילא - 'כך דעותיהם שונות זה מזה'. פועל יוצא, שאין תגובה שתתחבר עם כולם.
לפעמים לזה זה ישמע טוב ולזה רע, ובדיוק ההפך..
 
 
אבל בסדר אחי, לגיטימי לגמרי שלא תאהב ת'סגנון.
אל דאגה, אם אצטרך לבקש ממך משהו, אכתוב - אשתדל - בסגנון אחר.
יאלה אחי, שבת שלום וחודש מבורך!
המממ... לא הבנת משהו.golani
פורום זה מקום לדיון ולכן אם אני לא אוהב סגנון מסויים מסיבות ערכיות(ולא סתם כי הוא מעצבן אותי) אז מה דאני עושה זה לכתוב על זה.
סבבה אחי,אח..אחרונה
אפילו כמדומני אמרתי לך 'תודה רבה על ההארה'.
וזה היה מאוד ברצינות. ושוב, תודה רבה!
 
 
אגב, אישית לי זה לא מפריע - אבל - ואני בכוונה אומר את זה בפורום ולא במסר.
בשביל שיראו את זה (!) כולם - אחי ובכללי, אם מפריע לך סגנון מסוים או אפילו סתם שגיאות כתיב
של מישהו, אז ב"ה בשביל זה יש מסר או 'שיחה אישית'. אותו הדבר שאומרים למישהו שיש
לו 'שגיאות כתיב' וכדו', זה עלול לפגוע. זה החסרון הגדול של הפורום.
ושוב - ממש לא אמרתי את זה על זה שכתבת לי. אישית  וב"ה לא נפגעתי בכלל ממה שכתבת וכדו' ואני סולח אם מישהו יפגע בי - ואם מישהו מתעקש לכתוב בפורום עלי, אז בשמחה.
 
 
אגב, תחשוב שוב על הסיבות ה - 'ערכיות'.
זה מתקשר לפורום בראש יהודי. יש ערכים של התורה,
ולפעמים היא מביאה 'קצת חופש' לבחור. ככה שאם אחד אוהב
כזה סגנון והשני אחר, לא אומר שיש בעיה (!) ערכית.
לפחות לא לפי התורה...
 
תודה רבה אחי. באמת.
שבת שלום ומבורכת וכל טוב!
=)אביהש
יש דבר כזה שנקרא אפקט הצפרדע (מישי סיפרה לי על זה) אוקי אז ככה י
 
יש ארצות שאוכלים בהם צפרדעיםאז איך הם מכינים אותם כדי שהם לא יקפצו הם שמים אותםעל פלטה קרה ושמים מעל
רשת ואז לאט לאט הם מחממים את הפלטה כך שהם לא שמים לב ולאט לאט הם נרדמים וניצלים (מלשון להצלות)
 
בהתחלה אמרתי מה הקטע שיש את זה זה שיא המקשה
אם בא לי יום אחד לא להתפלל למה זה חייב להשפיע עלי על כל ההמשך
ואז הבנתי שאם לא היה את זה אז היה ממש קשה לעבוד על
המידות הינו צריכים התחיל מהתחלה כל יום כאילו לא עשינו כלום אתמול
 
 
קיצר סורי על החפירות
 
בהצלחה בחיים
 
תזכרו תמיד, אין כמו חיוך גדול!!!!! 
אביהנשמה
 
שכל אחד יתקן את עצמו, ואז את שאר העולם.דאץ
אני אתן לכם דוג'-אורושקוש
ביום השואה המורה שלי רצתה לספר את הסיפור של סבא שלה. רוב הבנו היו בשקט ורצו להקשיב אבל היו כמה בנות שממש הפריעו וזה עצבן אותי! והתאפקתי,התאפקתי,התאפקתי... עד שהוצאתי עליהם את כל העצבים שלי במשפט אחד.. אמרתי להם משו כמו:"די! מה נראה לכם לכם?! יום השואה! פעם אחת תהיו רציניות תקשיבו ותתנו להקשיב.." את המשפט הפניתי לבת די מרכזית שעשתה ת'בלגן.. ואז מישי לידה שאלה אותה אם היא נעלבה אז היא אמרה"לא..." ואני הייתי עצבנית כמו לא יודעת מה אז אמרתי- "חבל! כי אני מאוד פגועה ממך!" ואז המורה שלי אמרה לי-אור זהו מספיק.. אז הבנתי שעברתי את הגבול.. אבל בסוף השעור המורה באה אליי ואמרה לי-אור,כל הכבודאני שמחה שהעזת להגיד את זה כי זה משו שהרבה בנות מרגישות ולא מעיזות להגיד. אם המורה לא היתה אומרת לי את זה אולי הייתי מבקשת סליחה מהבת הזאת אבל כשהמורה אמרה לי אז החלטתי שאני לא אלך להגיד סליחה אבל את המשפט האחרון שאמרתי לבת הזאת שחבל שהיא לא נפגעה אני אשתדל לא להגיד את זה אף פעם..
^המקרה הזה אני חושבת שטוב שקרה כי זה באמת היה מתבקש. אבל יש מקרים שאני מעירה גם כשזהלא מאוד נחוץ.
השבוע באחד השעורים קצת צחקתי עם מישי שלידי ודי הפרעתי לשעור. ואז באה מישי ואמרה לי -אור את כל הזמן מבקש להיות בשקט וכשיו את מפריעה..היא אמרה את זה יפה ובעדינות.. אמרתי לה-צודקת,תודה שאמרת לי וכל השעור ישבתי בשקט. בסוף השעור באי אליה שוב ואמרתי לה-תודה! אניחושבת שא באמת צודקת.. הייתי רוצה שיעירו לי כשאני מפריעה..
 
תודה לכל מי שענה!
אם כל אחד "יתקן" ת'צמודניאלה .ד.
ובסוף יפנה לאחרים אז הוא כעיקרון יהיה מושלם.
אני יודעת שאין כזה דבר בעולם שנקרא מושלם חוץ מהקב"ה..
ולכן אנחנו לא יכולים להגיע לשלמות בעולם הזה.
אז אם כך זה אומר שאת עצמינו אנחנו לא יכולים לתקן עד הסוף אבל להתקדם ולשאוף כן!
 
דאץ יש לי שאלה אליך: הסגנון בגדים שאתה לובש רק אתה לובש אותם??
 
ברור לי! בוודאי שלא!
 
למה? למה באמת אין לכל אחד דברים יחודיים משלו וכולם חיקויים אחד של השני?
למה כולם רודפים אחרי המודה?
 
אז על חלק מהשאלה עניתי כבר בשאלה עצמה- כולנו חיקויים אחד של השני כולנו לומדים אחד מהשני, ככה זה העולם!
 
ות'אמת, לא קרה לך אי פעם שהערצת בנ"א?! ואולי היית רוצה להיות כמוהו?!
אז מה זה אומר בעצם, שאנחנו לומדים אחד מהשני מושפעים מהסביבה ואחד מהשני ובקשר לזה אין מה לעשות כי ככה זה.
 
ואם ההשפעה חיובית אז זה מצויין ואפילו- למה לא.?!?!
אם ההשפעה שלילית זה כבר לא טוב וצריך להפסיק עם זה.
אני חושבת- בטוחה! שכאן ההשפעה מאוד חיובית.
אבל אם הכוונה מהצד שלדניאלה .ד.
קודם כל להסתכל על החיים שלך ולא להתנשאות על אחרים ואתה עובד על עצמך ומשתדל לתקן מידותיך אז הכוונה נכונה.. רק רציצתי להדגיש שלעזור ולתקן אחרים זה שייך וזה טוב- תלוי איך איפה מתי למה כמה וכ'..
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Giniאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך