מה אתם חושבים על פנייה לבחורה שמצאה חן בעיניך בווצאפ או בפייסבוק, או בכל כלי אחר ?
לשלוח הודעה נחמדה והכל בצורה נעימה ..
נגיד אני שמעתי על חבר שהציעו לו את אישתו וזה לא יצא לפועל , אבל הוא הרגיש שהיא מוצאת חן בעיניו ופתאום ראה אותה בפייסבוק ואמר יאללה למה לא לנסות, וב"ה הם נשואים עכשיו.. והם דוסים ממש ..
בעיני אם אני מתבונן בזה אני חושב שבסוף המטרה שלנו זה להתחתן אז מה זה משנה באיזה דרך, אם הכל בצורה נעימה וטובה..
מסקרן אותי מה אתם חושבים ?
לכל מגזר חוקים משלו ולא תמיד נעים כשפונים ישירות
והוא מאוד תורני ואעפ כן ברוך ה' הם נשואים ..
מנגד אני יכול לומר שראיתי בחורה בסגנון שאני מחפש וידעתי אם אפנה ישירות פנים אל פנים היא תעיף לי נעל לפרצוף
ומכבדת אז למה לא ..
היות ויש נשים רווקות דתיות שבוחרות ללדת היות ולא מצאו זיווג.
שמטריד ומעניין ונחוץ לציבור הדת"ל והדת"ל חרדי לפני נישואין.
מחשבות, פריקות, שיתופים, התייעצויות סביב הריון ולידה לאישה רווקה דת"ל - תכנים כאלו לא נמצאים בפורום הזה.
מניח שכן תוכלי למצוא אוזן קשבת ואולי, אני מקווה בשבילך, שיתופים בפורומים הנשיים המובהקים, ובפרט בפורומים הסגורים בפני גברים, אלו שהם רק לנשים.
קודם כל אתה גבר נשוי ולא מובן לי מדוע אתה בכלל נמצא בפורום הזה.
דבר שני, ישנם גברים מעוכבי זיווג שבוחרים להביא ילדים בהורות משותפת כדי להגשים את חלומם להיות אבא לכן הפוסט מאוד רלוונטי כאן.
כאן נוכחות של נשואים בתגובות לשאלות שעולות ואפשר להגיב מתוך ניסיון אישי
אני שמעתי כמה סיפורים -
שאנשים הגיעו לצדיק אמיתי ושאלו אם זה זיווג טוב,
והצדיק אמר שלא יהיה להם ילד ושלא יתחתנו.
ובאמת כל אחד בחר זיווג אחר והולידו.
הזיווג היא הולדה.
גם ה"תענוג" סופו הולדה.
לא טוב היות לבדו - משפחה זה ביחד.
היא לא רווקה בכלל,
יש אבא לתינוק וקוראים לזה משפחה.
ומה אחר כך?
תוליד שוב מגבר אחר?
לא עדיף שתוליד מאותו האבא? אם הוא עדיין חי...
יש מיילדת ללידה ביתית,
גם בית חולים זה בסדר.
וכל מי שחושב אחרת יכול לעשות כרצונו.
אני לא יודע מי זה האבא של התינוק,
אם הוא אדם רגיל ונורמלי - אז אין סיבה לחיות לבד.
לפעמים סתם בגלל כעס או אי הבנה מפרקים בית ומשאירים ילדים לגדול בלי אבא.
שילדה מהפרייה. דתית חזקה, אינטליגנטית, נחמדה....חברה של בת של חברה....
היה טוב לדבר א יתה, אם את חושבת על זה, אבל ברור שצריך לשאול אותה
אם היא מסכימה לשתף.
שתי בנות שגדלו ביחד בגן וגילו שהן אחיות,
לאחר מכן הן גילו שיש להן 16 אחים מ16 אימהות שונות. כולם מאותו תורם.
פשוט בוחרים לא להכיר אותו
לק"י
(בלי קשר לשרשור הספציפי).
יהודי המאמין וירא ה' -
ירצה לקיים את דבר ה'.
מי שלא מאמין -
גם אין לו סיבה לחיות או סיבה להתרבות.
ומקיים את זה כמו בעלי חיים.
בכל מקרה - הטבע שה' נתן בחי זה להתרבות. וזה קורה.
לק"י
אנחנו בני אדם, לא בעלי חיים.
וזוגיות בלי אהבה וקשר בין בני הזוג היא לא מתכון לחיים מוצלחים.
והאהבה לבחור
ואני חושב שיש מי שלמעלה שברא אותנו ומשחק בנו
לק"י
כך שלא רואה סיבה לדון סתם.
ועדיין זה המצב גיל 40 מתקרב ואין ברירה מי שבגילי ומעל גיל מסויים בכלל כבר לקחה החלטה לגביי זה.
בגיל 28 מין הסתם לא חושבים על זה אבל בגיל 38, 39 ו40 כן.
כבר השלמתי ממזמן שלא אהיה אמא צעירה ולא כלה צעירה בגילאי 20 ו30 המוקדמות. זו בשלות שאת עוברת ככול שאת גדלה. זה המצב שאליו הגעת ומפה צריך להחליט החלטות קדימה. (זה המקום לומר למי שמעל גיל 30 ורוקה רוצי לעשות שימור פוריות )
לא נחכה לזוגיות הנוצצת לעד בינתיים יש חלום להיות אמא ולהגשים את הפן הזה בתוכך.
לפחות איך שאני הבנתי, כואב לה על הסיטואציה... לא בקטע של ביקורת אלא כי באמת זו שאלה וסיטואציה שקשה איתן רגשית...
לפני תקופה יצאתי עם בחור שהרגשתי שיש התאמה ממש טובה, אני ממש רציתי להמשיך. הוא לא.
סיים את זה בבחירת מילים גרועה שפגעה בי מאוד ומאז זה יושב עליי.. יצאתי מאז עם כמה בחורים, שעל הנייר לא הכי התאימו אבל הרגשתי הרבה יותר משוחררת איתם ולא "לחוצה" כמו שהייתי איתו.
יכול להיות שאותו ניסיתי יותר להרשים ואותם לא, אבל בעומק ובדיעבד הרגשתי שהוא מאוד בוחן אותי.
בכל מקרה, מרגישה שהלב שלי נחסם קצת ועדיין חושבת עליו (לא ממקום של רצון לחזור אליו) אלא בכללי על הדמות.. הוא ממש ענה על כל הקריטריונים שחיפשתי (שזה דיי נדיר בסגנון שלי) ועכשיו שוב חזרתי לצאת עם כאלה שהם חצי עונים, שזה מבאס כי מרגישה שעדיין מורידה על אותם דברים עד לרמה שעכשיו לא מוכנה לשמוע אפילו אם יש שוב את 2 הנקודות שזה תמיד נופל עליהם. [נראה לי לגיטימי].
וזה לא שהבחורים האלה לא טובים, להפך הרבה יותר אמפתים ורגישים והיה לי כיף איתם- אבל הם פשוט לא התאימו.
ובא לי להרגיש.. אבל מצד שני מפחיד להרגיש. [יכול להיות שכל זה בכלל קשור לתקופה עמוסה ומושלך על השידוכים].
והתעייפתי מהחיפוש הזה שזה יתאים וגם יזרום, מה הבעיה שזה יגיע ביחד?!
גם מרגישה שהסביבה לא הכי מצליחה להבין מה יש לי, למרות שאני מסבירה. וזה עוד יותר מקשה!
ונסיים בנקודה טובה,
שבאמת התחדדו לי הנקודות שאני מתעקשת עליהן כמה הן קריטיות לי.. וכמה מגיע לי טוב. בעזרת ה'!
חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.
אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.
לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.
ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.
ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.
לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.
יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.
בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.
באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.
אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..
ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.
זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.
ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..
ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..
חיבוק ענק, זה נסיון קשוח
תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו
תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך
תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך
המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק
את צודקת.
מותר לחשוב עליו מדי
פעם, לא קרה שום דבר
השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.
חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך
יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.
להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.
ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.
קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך
אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.
אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.
זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.
לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.
מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית
ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.
את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.
אל תצטערי על בחור שהולך שילך
מדוייק ממש.
באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.
חיזקת אותי
סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.
ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.
יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..
וייתכן שיטעו בדרך
חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!
כדאי לעשות מהר אחורה פנה;
ואולי (למרות שכנראה לא), יש לך נטייה לבחורים שבוחנים אותך, שאת צריכה להוכיח להם (ובעיקר לעצמך) שאת שווה,
על ידי כך?
להמשיך את החיים כרגיל...
והתחלתי איתך בפרטי
לק"י
ותזהרו בשיחות אישות.
אני אומר ההפך -
בנות אם ראיתן מישהו שמוצא חן בעיניכן,
תתחילו.
זה מחמיא מאוד.
רציתי לפרגן לה,
שתדע שיש הרבה בנים שעוד יתחילו איתה.
ולא צריך רבנים מדריכים ויועצים הם מאכזבים מאוד.
וברסלב זה האמת!
לק"י
ועדיין צריך זהירות.
(ואגב, כתוב לך בכרטיס שאתה "בקשר")
כמה אומץ צריך כדי לחשוף ולהיחשף ככה. אין לי עצה חכמה לתת, בתור אחד שמישהי ישבה לו בראש קרוב ל3 שנים לא ידעתי להתמודד כמוך או בכלל לדבר על זה. נשמע שאת יודעת לעשות עבודה פנימית מדהימה, עם כל הקושי שבדבר.
קראתי ועלה בי סוג של הערצה אולי קנאה קצת גם על הכנות הזאת, בטוח שהשם שמח בדרך שלך מלט בהצלחה
אני מצטט אותך מתוך הפוסט שלך: "על הבחורים שלא התאימו הייתי יותר משוחררת".
כלומר בעצם בסיפור שלו היית "לחוצה" או במילה אחרת - בחרדה. "הוא מאוד בוחן אותי". בחרדה מה יהיה. בחרדה שהוא ירצה או לא ירצה אותי. בחרדה שהוא ירצה להמשיך. בחרדה מהמילים הלא מדוייקות לך שהוא בחר בסוף הקשר.
אם אני מבין נכון. בעצם היית שם בקשר שבו את בלבלת בין רצון בקרבה או משהו כזה ("פרפרים בבטן") לחרדה.
במובן הזה הייתי מנסה להבין קודם למה את נמשכת למקום שעושה לך רע בגוף. ולמה את הרבה יותר חופשיה עם מי שאת לא רוצה בעצם (שוב, הכל במילים שלך מהפוסט, אני לא מכיר אותך!).
לפני שאת יוצאת עם עוד בחור שאת רוצה או שאת מרגישה שמתאים לך ונכנסת לפחד. יש לך שיעורי בית לעשות. והם שלך.
לאה אמנו מתי אמורה להיות אשתו של עשיו הרשע הדמעות ששפכה עזרו לה בהצלחה
בנות אני מניח שאתם מחפשות מישהו שהוא גם רגיש מצד אחד ומצד שני גברי, אבל מישהו שיותר נוטה לרגיש המכיל המקשיב הנעים, מה אתן חושבות עליו ?
אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.
אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.
לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה
זה אחלה בנאדם להיות איתו...
ובסוף בסוף בסוף
אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....
תודה רבה !
אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..
לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות
מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?
תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)
תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה
אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..
יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .
נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות
יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..
לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..
בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך
תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.
ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.
אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,
עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות
כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..
תודה!!
יש את צביה רחמין
ואת מרים לנדסברג
(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)
050-631-6853
אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?
הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....
לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד
בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.
תשתפי קישור לשם?
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
ובהמשך אם יהיה רלוונטי תדבר על זה
מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..
יש את אסף זולדן הוא תותח
ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות
אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..
ממש אהבתי מה שרשמת אלו דברים שממש נכונים אשריך ממש! אפשר לדעת איך קוראים לך? שבוע טוב
