בסיעתא דשמייא!
שלום, חברים!
יש פה משהו ש'אח..' כתוב וביקש שאפרסם לקראת ר"ה,
אני אשית קראתי - וממש אהבתי.
בטוחה שגם אתם
שתהיה בעז"ה כתיבה וחתימה טובה לכל עמ"י!
---
שלום, חברים!
יש פה משהו ש'אח..' כתוב וביקש שאפרסם לקראת ר"ה,
אני אשית קראתי - וממש אהבתי.
בטוחה שגם אתם
שתהיה בעז"ה כתיבה וחתימה טובה לכל עמ"י!
---
אני יושב פה מול המילים הכתובות וחושב -
בואנה, זה אתה שהתלהבת מזה שנה שעברה? כאילו, מה עבר עליך?!...
וואי. אתם לא מבינים. כל הזמן בראש שלי ש - 'וואו, יש משהו שכתבתי על ראש השנה שמזה עזר לי שנה שעברה', עשיתי חיפוש ועוד מעט תראו מה מצאתי. איזה משהו ש - נו, נחמד, אבל לא 'וואו'...
יודעים מה? בהסתכלות יותר אמיתית, זה אחד ה - דברים. אם בזכותו לא כאבו לי הרגלים שנה שעברה,
זה אומר שהוא שווה. הרבה מאוד. אלא מה? מסתבר שצריך לקרוא ת'קטע ממש יום או יומיים לפני ראש השנה, כמה שיותר מתקרבים ל - 'המלך בשדה' ואז -
זה נכנס חזק מאוד ללב. אז הנה לנו המהלך הבא. 'וואו' באמת.
זה אומר שהוא שווה. הרבה מאוד. אלא מה? מסתבר שצריך לקרוא ת'קטע ממש יום או יומיים לפני ראש השנה, כמה שיותר מתקרבים ל - 'המלך בשדה' ואז -
זה נכנס חזק מאוד ללב. אז הנה לנו המהלך הבא. 'וואו' באמת.
המילה 'ראש השנה' תמיד אמרה לי = פססט, הגיע הזמן להתבלבל מחדש.
אני לא ב א מ ת יודע מה זה. יענו - 'יודע הכל על ראש השנה', אבל בלב, בנינו בשקט -
מרגיש שלא יודע כלום וכ"כ חסר בפנים על היום הגדול הזה.
זה ככה - 'יום הדין' מצד אחד - אמאל'ה, הולכים לדון אתנו בבית דין של מעלה,
ו - מצד שני 'לא להזכיר חטא' . יענו יום שמחה גדולה.
אפילו 'אגוז' לא אוכלים בראש השנה, כי זה בגימטריא 'חט(א)'. (אגב, תגידו לחז"ל שפעם הבאה ידאגו להדגיש שלא מחשיבים את האות א' בגימטריא, למה כבר התחלתי לחשוב שאני לא יודע חשבון...)
אפילו 'אגוז' לא אוכלים בראש השנה, כי זה בגימטריא 'חט(א)'. (אגב, תגידו לחז"ל שפעם הבאה ידאגו להדגיש שלא מחשיבים את האות א' בגימטריא, למה כבר התחלתי לחשוב שאני לא יודע חשבון...)
אבל רגע, זה לא אמור להיות כאילו 'יום דין' = יום מפחיד ר צ ח...?
מה לשמוח? מה עובר?!...
מה לשמוח? מה עובר?!...
אז זהו ש >
כן. בראש השנה צריך להיות שמחים. ממש כך!
האאמ?! הא? למה?
כי ביום הזה, אנחנו ממליכים את ה'. אבל רגע, בואו נקשה - גם ביום הזה "תופסים" אותי על חם, ועם כל הכבוד שאני 'בחור ישיבה', זה לא בדיוק משמח שהיום רואים ת'יראת שמיים שלי בסרט...
כן. בכל זאת, אנחנו מוכנים לקבל את הדין. רוצים שה' ישפוט אותנו. ברגע שהוא שופט, קרי במילים אחרות - הוא מלך! אז כן. מוכנים להשפט ולקבל עונש, ובלבד - שה' יהיה מלך!
'אין מלך בלי עם'. אנחנו עמו של ה'. הוא מלכינו. ממילא, ביום המלכת המלך - בודאי שצריכים להיות שמחים.
לכן, אנו שמחים. אפילו שאנחנו נשפטים באותו היום על השנה שעברה.
ההכרה בדין, שאני מקבל על עצמי את הדין לבוא לבית דינו של ה' = המלכת ה'.
ההכרה בדין, שאני מקבל על עצמי את הדין לבוא לבית דינו של ה' = המלכת ה'.
איך מפילים בנין? שתי אפשרויות -
או על ידי שנדפוק בפשיט 20 ק"ג, או על ידי חפירה מתחת היסוד = ערעור יסודות הבניין.
איך אומרים לאדם שמעמיק? 'אל תחפור'. כלומר - חפירה = העמקה. פנימה. מתחת פני הדברים.
או על ידי שנדפוק בפשיט 20 ק"ג, או על ידי חפירה מתחת היסוד = ערעור יסודות הבניין.
איך אומרים לאדם שמעמיק? 'אל תחפור'. כלומר - חפירה = העמקה. פנימה. מתחת פני הדברים.
חטא = זה כמו בנין. בראש השנה - אנחנו חופרים מתחת החטא בכדי להרוס את היסודות.
בראש השנה > אמרנו שממליכים את ה' >> על ידי המלכת ה', ממילא, אנחנו נכנסים מתחת ליסודות של החטאים ו - הורסים אותם. חושבים:
למה הייתי בעצם צריך לחטוא אם ה' הוא המלך ופועל הכל בעולם? זה לא שווה לחטוא...
למה הייתי בעצם צריך לחטוא אם ה' הוא המלך ופועל הכל בעולם? זה לא שווה לחטוא...
פך! הכנסו בחטא. הרסנו אותו מלמטה. זה לא משתלם לחטוא, לא לעולם הזה (כי הרי ה' הוא המלך והוא כל יכול)
וברור שלא לעולם הבא, אז בעצם - עכשיו נכנסת בנו ההכרה של "למה בכלל עשיתי את העבירה?!"
ו - זו היא התשובה האמיתית. זה נקרא להכנס ביסוד החטא ולהפיל אותו לתמיד...
וברור שלא לעולם הבא, אז בעצם - עכשיו נכנסת בנו ההכרה של "למה בכלל עשיתי את העבירה?!"
ו - זו היא התשובה האמיתית. זה נקרא להכנס ביסוד החטא ולהפיל אותו לתמיד...
טוב, הבנו. אבל כמה אפשר לחפור? חצי שעה תפילת מוסף (לאלה 'בזול', בלי חזרת הש"ץ...) זה לא יותר מידי?!...
לא. למה? במוסף מתעמקים ב - 'מלכויות'. ו - זה...
כן, אחרי שנה כזו עמוסה בתקשורת, בכתבות, באובמות, בצילומים ובאמירות שונות שיענו יש עוד שותפים לה' בעולם שיכולים להחליט מה יהיה, דרוש הרבה מאוד זמן - חזרות שוב ושוב -
בכדי להכניס לראש ש - ה' הוא המלך ה-י-ח-י-ד.
לא. למה? במוסף מתעמקים ב - 'מלכויות'. ו - זה...
כן, אחרי שנה כזו עמוסה בתקשורת, בכתבות, באובמות, בצילומים ובאמירות שונות שיענו יש עוד שותפים לה' בעולם שיכולים להחליט מה יהיה, דרוש הרבה מאוד זמן - חזרות שוב ושוב -
בכדי להכניס לראש ש - ה' הוא המלך ה-י-ח-י-ד.
לסיכום:
בראש השנה שמחים כי ממליכים את ה'.
המלכת ה' = העמקה ביסודות החטא ו - שם, ע"י המלכת ה' רואים בעצם ש -
החטא הוא טעות מיסודו. לא שווה לחטוא. הרי ה' הוא המלך.
ו - זו היא התשובה על החטא. להבין ולרצות ש -
'כי המלכות שלך היא'.
כשמכירים במלכות ה' ובאפסות החטא קצרה הדרך ל - 'חתימה טובה'.
אז כן, שמחה. ההכתרה ממש ממש קרובה...
מי שרוצה עוד זכות לראש השנה, אפשר להגיד תודה רבה (בתגובה, האממ, להקפיץ ת'שרשור...) לרב נבנצל שליט"א, על המהלך המדהים הזה שכתוב בספרו.
בברכה לכל עם ישראל שנזכה בעז"ה כולם להכתב בספר החיים ובספר הזכרון.
שנזכה בעז"ה במהרה לגאולה השלימה. חיים מלאי שמחה ואמונה לכולנו.
שנזכה בעז"ה במהרה לגאולה השלימה. חיים מלאי שמחה ואמונה לכולנו.
א-מ-ן. שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל!
)