יישר כח גדול!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...

ובנוסף, 

אתם תראו שהקישור לשליחת שאלות אנונימיות מופיע כבר בתיאור הקבוצה. 

אבל כדי לקבל את התשובה נדרש להצטרף לקבוצה בפועל.. 

אני יכולה לומר על עצמי, שהיה לי ממש קשה עם תפילה 5 דקות עמידה ויאללה חלאס גם זה יותר מדי.
ואז הבנתי שהקשר כל בוקר חושב לי מאוד. אז כל פעם אני מתכוונת בשורה אחרת בתפילה, ואז כל יום התפילה נראת שונה ומרגישה שונה.
עד לרמה שהוספתי תפילת מנחה מרצוני החופשי!!
אבל כן ברור שזה קשור לעבודה.
אני חסידת ברסלב, אז זה גם לצאת ולבקש בלי מחסומים מה' שיעזור לי ויתן לי את הכוח להצליח גם ביומיום לראות את האור כי חייב שיהיה אור, אחרת היום הזה לא היה קיים.

אבל זה בדיוק מה שאני לא מצליחה...

תתפללי עליי

ותמלאי אותה במשמעות

עד שהמשמעות תהיה השגרה שלך

וזה נותן מלא כוח 🙂

באיזה משמעות?

ואיך אפשר כל הזמן לרדוף אחרי משמעות וגם לחיות?

"אדם לעמל יולד" וכל אדם רודף אחרי משהו,

השאלה אם זה כסף, כבוד, כוח או דברים אחרים - משמעות וערכים.

מה חשוב לך להשיג בחיים? זה יגיע באמצעות מרדף בכל מקרה.

1. כל מעמד כזה מרומם אותך עוד קצת (אולי את לא הכי מרגישה את זה אבל זה ככה). והמקום השגרתי שלך נהיה גבוה יותר. אז אל תוותרי על מעמדים כאלה.

2. לקבל על עצמך משהו במעמדים האלה. לעשות כלי לאור.

3. חשוב מכך- כשאת באורות האלה, תגידי לעצמך "דומיה תהילה, תזכרי מה את מרגישה עכשיו. זה אמיתי וזו את". ואז כשתהיי בשגרה ותזכרי ברגעים האלה, את לא תרגישי רחוקה משם בתודעה שלך ובתפיסה שלך את עצמך אלא רק בזה שאין לא את ההרגשה של האורות שהיו אז. את תרגישי שזה כן המקום שלך ומי שאת.

4. להבין את חשיבות עבודת ה' הפשוטה שבשגרה. וזה בדיוק כל המטרה פה בעולם- שההתנהלות הטבעית הפשוטה שלנו תהיה מתוך חיבור פנימי לה' (ולאו דווקא עם רגש חזק. פשוט חיבור פנימי אמיתי).

5. תחשבי איך את מחברת את האוכל והשינה לה'. לא רק מבחינה של לעשות לשם שמיים, אלא להבין שעצם ההנאה מחברת לה'.

6. תדמי את המצב לקשר אנושי (אחרי חתונה נניח או כשנולד ילד/כשיש משפחה. קל לדמיין את זה..), וזה יעזור לך להפנים וליישם את כל הנ"ל.

אממ תכלס נקודות 1-3 אני יודעת על עצמי שזה פחות עובד...

על 4-6 תודה רבה רבה

אני אנסה להתחיל לשנות קצת תפיסה

ובעז"ה יהיה טוב

אני חושב שמה שצריך זה שגרה שאת מחוברת אליה ומאמינה בה-וגם אם לא רוב היום אז שיהיה איזה חלק ביום שאת עושה משהו שאת אוהבת וטוב לך