בס"ד

תלוי בכל אחד ואחת.

בעיקרון ידוע שהבחור משלם בדייט הראשון וזה לא רגיל שהבחורה תשלם בראשון.

לי היה מקרה שהמדוייטת אמרה מראש שהיא תשלם אז אמרתי בסדר (למרות שקצת התפאדחתי מזה) למרות שסביר להניח שיש כאלה שהיו עושים אחרת.

מה אכפת לי שתשלם..

אני עונה כמו שאני מכירה את בעלי:

להעלב - לא. מה שכן הוא היה מתעצבן מויכוח טרחני של : מה פתאום.. איזה שטויות.. לא, אני.. וכל זה.

ואם היא ממש מתעקשת לשלם גם עלי- שלפחות תודיע מראש..

נזמין את כל המשפחה....

בעניין הרצון הגברי- להוריד את האגו, קצת ענוה...אם זה מה שיעשה לה טוב....למה לא?!

שונאת פמיניזם!!! בעעע!!!

עד שיש בת אחת שמשלמת עלי ולא להפך?

אהלן וסהלן!

פמיניזם מאוד קשור!

הגבר הוא המשפיע

האישה מקבלת

זהו סדר הדברים הנכון בעולם!

(וזה לא אומר שאישה לא נותנת בקשר! זה מושגים של קבלה לאלו שלא מבינים!)

שונאת את הסיסמאות האלה!

תחיי הטבעיות!!

בזמן האחרון הסיסמאות האלו של משפיע ומקבל נהיו כיסוי טוב להרבה דברים לא בריאים ולא טובים.. (ואל תאכלו אותי פה.. לצערי הרב הניסיון הכואב שלי מדבר.. *)

ושוב כדי שאני לא הובן לא נכון-

אני מסכימה עם אלירז שאישה דרכה לקבל ואיש דרכו לתת אך הגבולות בדברים האלו , במיוחד בדורנו , שאין ספק שהוא שונה ממה שהיה פה לפני 100, 300, 500 ,1700 שנה השתנו..

כמו כן יש בזה משו מהפמינזם שהאישה כביכול הגנטלמן שתוציא תארנק ותשלם..

ופה אני שבה אל ההתחלה- תחיי הטבעיות- אני יודעת על עצמי שאני באה עם מספיק כסף כדי לשלם על שנינו ואני כמובן מציעה לשלם על עצמי.. ואם הוא רוצה לשלם על שנינו - מכובד..

ואחרי הפגישה הראשונה כבר יצא לי יותר מפעם אחת להציע/ ל'הזמין אוו לגלידה על חשבוני', אבל לפחות לעשירות דעתי זה הלם את הסיטואציה (וזה היה אחרי רצף של פגישות שבהם הוא שבר קרן פנסיה עלי.. ;)

כך שנדמה לי שכמו כל דבר בפורום הזה זה תלוי - בך בו ובסיטואציה..

אשרינו בלאפה..

שנזכה למלא את ארנקנו כדי שתמיד נוכל אנחנו לשלם על הבן זוג ונאמר אמן!

(וכומבן למלא את כרסנו רש"י ותוספות וכיוב..וד"ל , ועוד ר"ת לא קשורים)

בילה טוב!

*וזה כמובן לא מעיד על כל הבנים ביקום שהם רעים או נוראים או מפלצות חדות קרן וכיוב...רק שחה (מלשון שיחה) את הכאב שלי..

בס"ד

אולי יש כאלה שיעשו את זה מפמיניזם וזה באמת פסול בעייני אבל אם זה מהתחשבות כי מקובל שטלפון ראשון/סמסים וכל זה הבחור עושה ובד"כ בפגישות ראשונות הבחור מגיע למקום שיותר קרוב לאיפה שהבחורה גרה אז הוא מוציא יותר על נסיעות וכו' מה הבעיה בזה? הוא הוציא מספיק, ובד"כ על יותר מבחורה אחת ויחידה..

בעייני עצם זה שהבחור מגיע קרוב לאיפה שאני גרה והשיחות הראשונות עליו זה מספיק השקעה. לכן לי אישית לא הכי נעים שמשלמים עליי במיוחד שלא יודעים לאן הקשר הזה מוביל בכלל.

אם היא רוצה לשלם - שתשלם, למה לא...?

בכל מקרה, בד"כ עד דייט 10 / 15 / 30.... - אני הוא זה שמשלם ....

אם היא מתעקשת להשתתף בתשלום זה עוד סביר אבל שירק הגדירה את זה הכי טוב - זה סתם טרחני ומראה שעושים עניין ממי משלם.

אם היא מתעקשת ממש לשלם על הבחור זה קצת מציק..

זה אבסורדי לחשוב כך. (וזה נאמר במודעות מליאה לכך שיש אנשים שאכן ייפגעו). 

כפי שנאמר כל פעם מחדש בכל שרשור מחדש. אין חוקים, אין נורמות ואין כלום.

אם זוג יצא להנאתו והבחורה החליטה לשלם, וזה מקובל על שני הצדדים, אז סבבה, ובזה תם. 

השאלה הגדולה היא- מה מפריע ומה מקובל על אותם בני הזוג הספציפיים, וכאשר מתעוררת בעיה- איך פותרים אותה בצורה הטובה ביותר. 

ובוא ניקח את הכיוון השני:

הוא לומד בישיבה- אין לו כסף. היא עושה שרות ו\או עובדת- יש לה כסף. 

הוא בצבא- אין לו כסף - היא סטודנטית\שרות\עובדת- יש לה כסף. 

בנוסף- כמובן שתלוי באופי הזוגות- אבל יחסית זה יכול להיות יקר כל עניין הפגישות, זה לא בהכרח הוגן שהכול ייפול על הבחור. לשלם 30 ש"ח על אוכל (ואני זורק, כי תלוי מה הם עושים, אבל בקלות ניתן להגיע לסכום הזה) ועוד 15-20 ש"ח על תחבורה (בהתעלמות מופגנת מהטרמפיסטים) יכול להיות קצת יקר, בהתחשב בכך שאנשים יוצאים להמון פגישות ועם הרבה אנשים. 

הרי אתם זוכרים את כמות המדוייטים שכתבתם בסקר האחרון, הרבה אנשים הגיעו כאן לעשרות. אז תעשו את החשבון לבד. 

על משקל הסקר לבנים....

ואפשר להשתמש בתלוי/ייתכן/אם/כש...

אתן אוהבות שבנים משלמים עליכן?....

שבפעמים הראשונות אני לא מרגישה נוח..כי תכלס אני לא יודעת כמה זה ימשיך בבננו וכו'..

ולכן לא נעים לי שהוא ישלם עלי ואחרי הפגישה זהו ניגמר..

אבל זה רק בפעם הראשונה שניה..נראלי בהמשך אני יותר יחבב את זה..=]

אבל זו רק אני,וכמו שאתם יודעים אני חדשה בתחום..

מה אני מקרה צדקה?

שכל אחד ישלם על עצמו. הכי הוגן.

בעיקר בפעמים הראשונות, שלא בטוח אם זה יימשך...

כן..

חח..סתם..

אני משתדלת במפגשים הראשונים ל להגיע לסיטואציה של תשלום.. מספיקה הנסיעה והטלפונים שעולים כסף.. אח"כ- למען האמת זה נעים מאוד שהוא מציע לשלם עלי (למרות ששוב אני מגיעה ברצון לשלם על עצמי- ואולי לכן) זו כל פעם הפתעה נעימה!

ולמרות שזה אולי מצחיק, כי זה כללים וכיוב'- אני זוקפת את זה לזכותו..

גשמים בעיתם!

וחתונה- אחישנה!! ;)

חוצמזה, מרגישים מי באמת עושה את זה מכל הלב, ונהנה מהעניין, ומי משלם כי זה הכללים...

זה נותן הרגשה שהוא רציני, שהוא אחראי.

שאם הבחור משלם והבחורה לא מציעה לשלם-

אז היא יוצאת לא בסדר

וגם אם היא משלמת בעצמה-

היא יוצאת לא בסדר.

בקיצור כל אחד יזרום ויעשה מה שמתאים לו/לה

העיקר בשמחה!!!

כשבחורה מציעה לשלם נראה לי שזה יכול להוות סמן שלילי או חיובי להבא ונפרט :

אם בחורה מציעה לשלם אחרי פגישה לא הכי ארוכה ומיוזמתה ואומרת " שנשלם " או "לשלם "

זה סימן לבחור שהיא כנראה מעדיפה לשלם את ה"קנס"  והעיקר לעוף משם כמה שיותר מהר ....

אבל אם היא מציעה לשלם אחרי פגישה די זורמת נחמדה ושלשני המשודכים היה נעים וגם קצת ארוכה

זה סימן שהיא מעוניינת בבחור וכנראה חושבת :

או שהוא תפרן כי הוא בייניש ...נוסע על של"ת וכד'...

והכסף שהיא חסכה מהש"ל ( קצת בנס.. ) יכול לסייע לה ולו .....

או שלבחור יש מספיק כסף פשוט היא באמת מעוניינת בו ומפחדת שהוא "יברח" לה או משהו בסגנון

ולכן היא משתדלת קצת יותר מדי ושמה את עצמה בעיני הבחור כלא ראויה לו בעיניה ורודפת אחריו

מה שיכול לגרום לבחור לשני דברים :

אם הוא נורמלי להסמיק וולהרגיש מחוזר ולהחזיר באותה מטבע בהמשך הקשר עד החופה בע"ה ...

ואם הוא גאווותן או שהוא בחור שחי בסרטים הוא ירגיש שאת ה"כיבוש "  שלו הוא עשה

ופשוט יפסיק את השידוך בשלב כלשהוא בהמשך ...

לסיכום זה תלוי בכל מקרה לגופו וכמו מה שאמרה  המחפשת הנ"ל :

"בקיצור כל אחד יזרום ויעשה מה שמתאים לו/לה העיקר בשמחה!!! "

ובע"ה שיהיה הכל לטובה וכבר נאמר לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון 

וחכמים וחכמות היזהרו בלשונכם  ... במיוחד בפגישות הראשונות  .

...אין מה להוסיף.

בדיוק על זה... היא נקראת "מי צריך לשלם בדייט ראשון".

אגב, אני מעדיפה להתחלק חצי חצי....

אני מודיעה ש:

1. בחור שרוצה שבחורה תשלם עליו, בעיני לא גבר!

2. לא תמיד נעים שהוא משלם, אבל זה תמיד נותן תחושה טובה שאני יוצאת עם אחד שכן "גבר"! (^^ עיינו בסעיף 1)

3. בד"כ אני מביאה גם משהו טעים מראש וזה פותר את כל עניין המבוכה..

שהדייט-ראשון הבא יהיה הדייט-ראשון האחרון!

ושיהיה במזל טוב

אבל ראיתי  את זה ונזכרתי ישר בשרשור הזה...

נא להתיחס בהומור.

ומשעשע

עין הקורא!! זה אחד הגדולים!

אבל זה שאתה מסתובב ביוטיוב ורואה כאלה דברים משועממים - מה זה אומר עליך??

וזה אחד הדברים הפחות משעממים....

חוץ מזה, עד שהפורום מתעדכן...  

אבל חמוווווווווווד

וואי, מזמן לא צחקקתי ככה...

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

יש את אסף זולדן הוא תותח

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.

מההורים שלו במערכות יחסים שלו (ובכלל בחיים)

מי שחושב שהוא לא, עדיין לא גילה את זה.

מודל הזוגיות השפיע בעיקר אחרי החתונה

לא חושבת שנכח כמעט לפני

מההורים שלו.

בכל התחומים.