קראתי את בהנאה בכיתה ו' בערך..

קראתי אותו שנה שעברה... והיה לי דווקא יפה
 

ואני חושבת שאם תקראי את זה שוב את תגלי שאת נהנית לא פחות ואף יותר,זה ספר די עמוק.

ממש מעניין אותי, איזה עוד ספרים לומדים לבגרות בבית יעקב?

"מצפון נקי" של רחל שור,"הכל לאדון הכל" נחמה שיין.יכול להיות שיש עוד שאני לא יודעת עליהם.

אני חושבת שזה ספר עם עומק ועוצמה שכתוב טוב.(זה לבגרות בספרות אז  אני לא חושבת שיש צורך בספרי מופת)

שיש בו מוסר ולקח חשוב.

נשמע עדיף על מה שאני למדתי לבגרות בספרות...

לבגרות בספרות, הייתי בוחרת ספר שכתוב הרבה יותר טוב. דווקא את הספר השני של אותה סופרת, "מה חסר בגננו הנחמד", אני ממש אוהבת.

לבגרות בספרות כל הרעיון הוא ללמוד ספרי מופת, לא?

אלא שנראה לי שלא יסכימו בבית יעקב ללמד את ספרי המופת החרדיים... הפרש ובית בובות - בחיים לא יכניסו לשם. אולי צומת הדרורים כן.

מה עם שימקה, למשל? זה ספר מופת.

ולמה לא יכניסו את בית בובות?אין בעיה עקרונית זה פשוט לא קשור לנושא.

יכניסו לתכנית של הבגרות ספר על גירושין?!? אמנם לא למדתי בבית יעקב, אבל משום מה לא נראה לי...

ומה הכוונה לא קשור לנושא? יש נושא מסויים שכל הספרים לבגרות סובבים סביבו?

מי כתב/ה?

איזה סגנון?

מה הנושא?

חשבתי שקראתי כמעט כל ספר מהספרות החרדית....

בסגנונו היחודי העשיר, הפיוטי, מעלה-דמעות-בעיניים.. 

העלילה חגה סביב שימקה, ילד יהודי באירופה שמצטרף לחבורת פארטיזנים יהודיים

ומתארת אותו, את הדמויות בחבורה ואת קורותיהם

ביד מופלאה, בלשון מדהימה ובתיאורים גדושי הבנת-האדם.

ספר יפהפה.

אכן, יצירת מופת.

אם כי יש יצירות של דוד זריצקי וספר אחד שלו בתוכנית הלימודים.שימקה לא מתאים מבחינת הסיגנון וגם לא מבחינת התוכן,לא לילדות.אני קראתי אותו וזה היה מזעזע מדי (ואני לא טיפוס שקשה לו לעמוד בתיאורים קשים ככל שיהיו),דוד זריצקי כותב בצורה שלא מתאימה לילדות בתיכון ובטח שלא לילדות בכיתה ט'.

ספרים על נושאים כאובים אחרים.הנה הרשימהמגוגל)

אריאל-י.בן צבי

באשר תלך-מ.קציר

גשר צר-ד.זריצקי

גלות באפרים הירוקים-י.גרינפלד

הרוח שגברה על הדרקון-פ.בייניש

הדוד הטוב של רולי-ר.טננולד

הכל לאדון הכל-ר.שיין

כוכב בעלטה-ר.זיידמן

להישאר יהודי-זילבר

ניחוח פרחי שלג-ר.ל.קליין

על גדות נהר הריין-ד.צוף

ר' נחומקה מהורודנא-י.קאהן

שאוני בליבכן-פ.בייניש

מצפון נקי-ר.שור

לא נראה לי שלומדים את כולם.

אז את מסכימה איתי שלא יכניסו את בית בובות?

מעניין שכמעט כל הספרים הם הסטוריים, וכולם פחות או יותר על תקופת מלחמת העולם השנייה ומעט לפניה, או מכילים גם את התקופה הזו (לא מכירה את אריאל ואת מצפון נקי). כל הסופרים וכל הגיבורים, ללא יוצא מן הכלל, אשכנזים.

ומה הקשר לאשכנזים?(אגב,מצפון נקי מדבר על משהו שקשור ליתומים)

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אבל אי אפשר להכניס לבגרות כל ספר יפה.(חוץ מזה,לא נראה לך שבית בובות ארוך?)

והוא לא ארוך מדי (אף שהוא נראה עבה).

אני לא יודעת אם צריך להכניס דווקא אותו, זו היתה דוגמא לספר שמבחינה ספרותית גרידה, אם לא נתייחס לתוכן, הגיוני להכניס אותו.

דווקא את הספרים האחרים שברשימה, הייתי מגדירה בתור "ספר יפה", אבל רבים מהם הם לא ממש מה שאפשר לקרוא "ספרות יפה", אלא ביוגרפיה או אוטוביוגרפיה. גם זה חשוב להכיר, כמובן, ויש בזה מעין אמנות. אבל זה מתאים יותר לשיעור הבעה מאשר לשיעור ספרות.

ואלה מביניהם שעונים להגדרה של ספרות נטו, גם אם ספרות הסטורית - אמורים לדעתי להיות ברמה ספרותית גבוהה באמת כדי לזכות להיכלל ברשימה. הדוד הטוב של רולי לא נמצא ברמה הזאת. יתומה לשתי אמהות ומאחורי החומות (שאינם ברשימה) - כן. גשר צר - כמובן שכן, וגם על גדות נהר המיין.

אם יש לך תלונות תפני אותן למחבר תוכנית הלימודים,לא אלי.

את לא חייבת להשתתף, חשבתי שאת רוצה.

אבל יש לי בעיה שנדלקת על ספר אחד ואת רוצה הסברים למה דווקא אותו לא הכניסו.מבינה?

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אני איתך ברשימתך, ירושלמית (אם כי מ"לנה" של הרצברג לא התלהבתי). ואני די בטוחה שלא יכניסו לבית יעקב ספר על דוקטורנטית לרפואה

ספר שלדעתי צריך להיות חובה לבגרות: מה שרואים מכאן - אביגיל שיקוביצקי.  

עוד ספר טוב: מקום אחר של מ. קינן. וכמובן איסתרק.

הוא היה אחד הספרים שאהבתי מבין הספרים החרדיים.

הזכרתי אותו בנשימה אחת עם העובדה שברור לי שלא יכניסו אותו.

אני לא מכירה הרבה ספרות חרדית העונה להגדרה הזו, לצערי......

(והספר הזה, בעיני, הוא אחד הרדודים....)

בהחלט עונים לקריטריון של ספרות יפה, אם כי תיכוניסטים בני זמננו לא ממש יתחברו אליהם.

בספרות החרדית יש  ספרים רבים מידי המלאים שגיאות כתיב וסגנון, לא מסתדרים עם עצמם מבחינת היגיון פנימי והתרחשות כרונולוגית,

המעט שאינם כאלה, עדיין אינם מתאימים, בעיני, לבגרות בספרות. (למרות שהם טובים מאוד!!)

ויש ביניהם בהחלט כאלו שמתאימים לבגרות.ובכלל, מה שאתם רואים מבחוץ נראה אחרת לגמרי מבפנים. ואני אישית לא מוצאת בעיה בספרים על השואה,אני אפילו חושבת שזה טוב להכניס ספרים כאלו לתוכנית כדי שילדים יכירו יותר מה היה שם. את הספרים של דוד זריצקי אני לא חושבת שמתאים להכניס,הסגנון שלו ממש לא מתאים. הספרים שהוכנסו נראים לי בהחלט נראים לי בהחלט מתאימים (לפחות שבעת הספרים שקראתי מתוכם,את השבע האחרים לא קראתי ואני לא יודעת עד כמה הם מתאימים אבל מניחה שמי שהכניס אותם ידע מה שהוא עושה).

גם אני לא מוצאת שום בעיה בספרים על השואה, וחושבת שטוב מאוד להכניס אותם לתוכנית הלימודים - בהסטוריה למשל, או בשיעור הבעה שבו לומדים על כתיבה תיעודית.

מה הם הספרים לבגרות בבתי הספר של הדת"ל? (ישבות תיכוניות,אולפנות וכו')

בכל אופן, הנה רשימה חלקית מנבכי זכרוני:

גיא אוני - שולמית לפיד (כפירה)

מאדאם בובארי (זימה)

תהילה - עגנון (השכלה)

סיפור פשוט - עגנון (כנ"ל)

העבד - בשביס זינגר (פורנוגרפיה)

אל תיגע בזמיר (איכותי)

רוצה עוד, או שזה מספיק?

אמנם לא למדתי באולפנה, אבל לפי מה ששמעתי, המבחר שם לא יותר טוב.

מבחינה ספרותית גרידא, הם עונים להגדרה של ספר שאמור להילמד לבחינה בספרות.

מעניין להשוות את מבחני הבגרות ולראות האם השאלות הן שונות.

זה היה קצת קשה מכיוון שבערך 99.9 אחוז מהאינטרנט חסום לי.

מבחנים של בית יעקב לא מצאתי בכלל, במבחנים לממ"ד מצאתי שאלות כמו: "בחר בשתי דמויות המשפיעות על התנהגותו ו\או תפיסת עולמו של הירשל. תאר את הדמויות שבחרת, והסבר את ההשפעה של כל אחת מהן על התנהגותו ו\או תפיסת עולמו של הירשל".

ברור שמצד אחד, אפשר ליישם את השאלה הזאת על כל אחד מהספרים שברשימה של בית יעקב. אבל... זה דבילי! רוחמה שיין והרב זילבר ז"ל לא בנו באופן ספרותי את הדמויות שהשפיעו על חייהם. הם פשוט תיארו את המציאות! איך אפשר לקרוא לזה בגרות בספרות?...

ולא נבחנתי בבגרות על אף ספר,

אולי כי בתיכון שלי היתה רק יח"ל אחת בספרות.

למדנו בעיקר שירה של ימי הביניים ואולי עוד כמה קטעים, לא זוכרת.  

ושם אין לי מושג אם היה צורך בספרים.

אני יכולה לבקש בגרויות מבנות ואז להגיד מה סגנון השאלות.

 - מלבד ספרי הרב סבתו - אני חושש שגם הספרים שלנו לא משהו.

ככה זה, קשה לייצר ספרות איכותית בלי לשלב רומנטיקה.

בין ספרות איכותית לרומנטיקה.

חברה שלי, יועצת במקצועה, מגדירה אותו כספר טיפולי ממש.

הוא מתאר בצורה כל כך חיה את הקריעה של הילדה, ממש נכנס לתוך הראש שלה.

למה הוא רדוד בעינייך?

אגב, המונח "ספרות יפה", כפי שאני מבינה אותו, בא לתאר ספרות עלילתית איכותית או מתיימרת להיות איכותית - להוציא רומנים וספרי מתח זולים, ספרים תיעודיים ועיוניים, ספרי קומיקס, וכן הלאה. לאו דווקא שכל ספר כזה יהיה באמת "יפה".

הספרות החרדית אינה איכותית פחות מספרות של כל ציבור ועם אחר. היא פשוט מעטה, חדשה ונוצרת יש מאין, ולכן יידרשו שנים עד שיהיו בה מספיק פנינים שיהפכו לקלאסיקה. כמו בספרות העולם כולה, שיש בה פנינים מעטות מאוד בתוך ים של זבל...

מעניין אותי, איזה ספרים חרדיים הם בעינייך טובים מאוד?

ואת חושבת ש"מה שרואים מכאן", "מחנה הקיץ של אדון הוא" ו"הפרש" - לא ראויים לבגרות בספרות?

 - זו ספרות שמתארת את נפש האדם ואת הדברים שעוברים עליה בצורה איכותית.

מעלה דמעות. ממש. אחד הספרים.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!

לפני שנים, בישיבה, מישהו סיפר לי שחבר חדר שלו מקריא לו סרנדות לפני השינה.

תנסה מקטרת.

להקריא שירה עם מקטרת נשמע מקסים.

רק בגלל הפסקות עישון....

צריך לעשות הפסקות לא עישון.

זה לא משנה.

לא כיף לצפות עם כל המעברים לקלוז־אפ קיצוני ומטריד.

עוד סיבה להעדיף חתולים על־פני אנשים.

וזכרתי את הרעיון הכללי. אז...

לא אכפת לי