ההורים לא מסכימים בשום אופן!

לא צריך להילחץ, כושרות זה מאוד חשוב, אבל לא תמיד נצרך...

אולי אפשר לדבר עם המשגיח שם, ולהשיג ממנו הבטחה, אפילו בכסף, לדברים מסויימים.

לגישה שלך אני הכי פחות מתחברת. יותר מהגישה של ההורים שלי

אם הוא לא עושה את העבודה שלו ביומיום מה יגרום לו לעשות אותה היום? הכסף? לא סומכת על זה!

וגם כושרות המליצו על מקומות שאין צורך בהם, אבל לדעתך אי אפשר לסמוך עליהם כשהם אומרים שצריך? 

ומשגיח שלא עושה את עבודתו נאמנה כל הזמן, או שיש בעיה ביראת השמים שלו- או שהוא פשוט לא יודע את העבודה- אם כך- מה יועיל דיבור איתו??

לדעתי- תיזמו שיחה עם ההורים ותסבירו להם שזה חשוב לכם יותר מהרבה דברים אחרים,

ועל זה אתם לא מוותרים!!

זה עקרוני אצלהם! לא פחות ממה מאצלנו!

תלמדו משו חשוב לחיי הנישואין שלכם-

לבית שלכם יש דעה ועמדה- והעולם ילמד לכבד את זה

לגידו להם- אנחנו ייתרנו על זה וזה וזה כי הבנו שלכם זה חשוב

לנו זה חשוב- תשיבו לנו באותה מטבע של כבוד

ההכשר שלהם-

הבעיה עם כשריות היא מאוד עמוקה

עשרות משיגיחים טובים ויקרים נותנים כשרות בלית ברירה

אבל מקווים ומפרסמים- למי ששואל אותן שעדיף לא לאכול מזה

אם הרבנות לא הייתה מתנהגת כמו שהיא נוהגת

הרבה מאוד מפעלים/מסעדות פשוט היו מוותרים על הכשרות בכלל!!

יש בימנו ב"ה הרבה יהודים קדושים שרחוקים מתורה ומצוות (חילונים)-

 אבל מקפידים על כשרות הן בבית והן בחוץ.

אבל אם היה הרבה הרבה יותר נדיר למצוא אוכל כשר?

הם עדיין ההיו עושים את זה??

לא יודעת...

הרבנות מצילה את רב עמ"י מלאכול איסורי תורה מפורשים

על חשבון היתרים באיסורי דרבנן (לפעמים שגם במחלוקת) או היתרים דחוקים

זה לא אומר שצריך לאכול את זה

אבל זה לא נובע משחיטות, אלה ממחשבה והתיעצות עם גדולי ישראל 

לשתף פעולה אם צריך-

לדבר איתו אמור להועיל...

בהצלחה ענקית

וישר כוח צדיקים!!

איזה נחת רוח ...

דברו גם עם הבעלים וגם עם המשגיח, ותגיעו לנוסחה משותפת.

כושרות מאוד מגזימים ונטים לחומרות גדולות, וזה טוב...

אבל זה לא שווה ריבים ולחצים.

לגבי חתונה (לא זוכר מה בדיוק) admin המליץ שכשהזוג מציע לשלם בעצמו על מה שחשוב לו, זה יכול להוריד מתח.

אז עם זה אפשרי, זה אולי יכול לעזור.

למרות שהתנגדות של ההורים היא לא כספית,

א. זה מבטא שזה חשוב לכם.

ב. הם לא "אשמים" בזה שיש את המשגיח של כושרות, וזה כבר יותר ענין שלכם.

את יכולה להזכיר משגיח זה אולי יעלה עוד 700 ש"ח לאירוע וזה ממש ממש קצת ביחס לכל ההצואות! את יכולה לפנות לאיזה חברת כשרות שבא לך כדי להזכיר מהם משגיח!

בד"ץ רובין רבנות וכו'! בהצלחה לכם וזמל"ט ב"ה שתזכו להקים בית טוב וכשר בישראל ושתיהיה לכם זוגיות טובה! וילידם בריאים וצדיקים!

תתפללו על זה, אולי אפילו תלכו לקבר של הרב אליהו זצ"ל שמאד הקפיד על כשרות ואחר כך תאמרו להורים שאתם לא מסכימים בשום אופן להתחתן באולם כזה, אלא באישור של כושרות.

לפי מה שכתבת כנראה שיאכלו שם איסורים ממש

א. תודה לכולם.

ב. הבעיה היא לא הכסף - אלא העיקרון - ("הם ישרפו לנו את הפרגיות ואת האנטריקוט...." - הרי הם אלו שמבשלים...)

מאיפה הם יודעים לבשל? ואם משהו לא ימצא חן בעינהם הם יפסלו לך את האוכל...

ג. לא נראה לי בעניין בכלל לקחת את המשגיח המקומי או בחור צעיר אחר או הכשר אחר, כי הם לא מתמתמחים, הארוס שלי היה בסטאג' בעבר בכושרות, ותיאר לי איך פשוט בעלי האולם הטבחים והצוות פשוט יודעים את כל הטריקים בשביל לשקר...  

דוגמא - בארוע שהזמינו עופות בד"ץ ולא של הרבנות( למי שלא יודע אפשר לשים לב ע"פ השוק, האם היא פתוחה) הם לקחו עופות של הרבנות ופתחו להם את הרגליים במטבח- וכולם חשבו שזה עוף בד"ץ...

ד. ל"ארמי" כפי שכתבתי לך : יש דברים כמו בישול עכו"ם - שאין לך איך לצאת מזה ( למדת את זה לא?) ומשגיח שהורעה חזקתו בחוסר אמינות על ההכשר באולם, קצת כסף יחזיר לו את הנאמנות?

מחזיק ממנו...

גם כי הבעיה כאן היא הלכתית-

כיבוד הורים לעומת החטאת הרבים באיסורי תורה ודרבנן

וגם כי אולי יוכל לעזור- פשרה מציאת היתרים וכד'..

ב. בכל אופן זה גם תלוי בסוג האורחים-

אל תשכחו את השיקול של (הבושה) של החברות מהאופנה/ש"ל/מדרשה

                                                  חברים מהישיבה/סניף \

                                                  וכמה קרובי משפחה-

אולי תעשו רשימה, בטוח הרשימה של מי שאם ידע מה הכשרות באולם לא יאכל ארוכה- זה יכול להטות את המשקל "העקרוני" לכיוונכם-

להביא אורחים מרחוק ולהשאיר אותם לרעוב...

בהצלחה ענקית

ישר כוח עצום לכם!!!

שהוצע פה.

אנחנו הולכים להגיד להם שהחבר'ה שלי ושל החתן לא אוכלים וכדאי להוריד להם את המנות ובמקום זה לתת להם שתיה קרה ובורקסים בכניסה...

אעדכן איך זה יתקדם....

תודה לכולם

עוף בד"ץ, לא נעים לי לומר- שטיות במיץ פטריות, זאת המצאה שהומצאה לפני כמה שנים ספורות.

בישולי עכו"ם?

לאשכנזים זה ממש לא חמור, ומספיק רק לבצע אחת מתוך מלאכות הבישול או האפייה ע"י המשגיח.

ולמרות הידידות שלי עם הרב כ"ץ מכושרות- הוא מגזים ומפחיד!

וזה בטוח לא שווה ריבים.

בד"צ זה מריבות על כסף ותו לא.

אבל ברור שצריך להגיע להסכמה עם ההורים בצורה יפה ומכובדת!!

ובעז"ה ביזכות שאתם רוצים להאכיל אוכל כשר תאנשים שבאים לשמח אתכם- ה' רואה!! והוא יסדר לכם הכל לטובה..

רק בשמחה!! המון מזל טוב!!!!!!!!!!

מהכרות שלי עם השגחת רבנות שנחשבת סבירה לא ניתן לאכול באולמות כאלה חד משמעית

1. אני דווקא לא רוצה לאכול דווקא עוף בד"ץ, וזה בטח לא המצאה של השנים האחרונות , זה קיים הרבה לפני שעברת בהצלחה את מבחני הרבנות שלך.

ולידיעתך הרבה מהעופות מהדרין של הרבנות זה שאריות של בדצ"ים... (עוף שהורה בו חכם... למדת לא?)

2. בישול עכו"ם - לשיטתך- ספרדים לא יכולים לאכול בחתונה שלי???  

3. אם עברת בהצלחה מבחני רבנות - אני מניחה שאתה מבין מה זה כבוד ת"ח, ואם אתה כותב בפורום גלוי דברי ביזוי על ת"ח שגדולים יותר מכל התעודות המדופלמות שלך - אז גם תתנצל בגלוי!!!

או שתמשיך לאכול את הלוקשים שאתה מאכיל את עצמך...

בהצלחה!

אויי באמת...

כל מי שרק פתח טור ושו"ע יודע היטב את הדברים שהבהרתי...

בישולי עכו"ם זו בעיה- שניתנת לפתרון עם קצת יצירתיות.

ותסלחי לי, צאי מהריבוע, גם בלי כושרות אפשר לאכול כשר.

לפני כושרות- כולם היו אוכלים טרפות שקצים ורמשים?!

מספיק לבלבל את המח, וכן, הרבה מהחומרות של הרב כץ ושל הרב וייא- לא שוות את הנייר שעליו הם נכתבו.

"חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם".

ת"ח חכמים גדולים... בואו לא נגזים...

אבא שלי, ע"ה, עסק שנים ארוכות בכשרות (ממפעלי מזון, דרך מאפיות ומסעדות וכלה בבתי מלון, גדלתי עם זה).

אין לך מושג עד כמה בעל מלון/ בעל מסעדה/ בעל אולם שאינם יראי שמים מסוגלים לתחמן ולקלקל, ולהכשיל באיסורי תורה חמורים ביותר (והמשגיח, אם הוא לא שווה הרבה- אין לו שמץ של מושג על הדבר....)

אני לא נכנסת עכשיו לויכוח על בד"ץ / לא בד"ץ, אבל אם אפילו לא קונים שם ירקות עליים בהכשר- אפשר לעבור על איסורי דאורייתא של שקצים ורמשים ממש!!!

וסתם באופן אישי- רצוי לאמץ קצת צניעות לפני שקוטלים שני רבנים פוסקי הלכה בהינף מקלדת.....

איך לא מוחקים "ארמי" כזה!

איזה דברים מזעזעים!

כנראה שפתחת שו"ע והשו"ע לא השפיע עליך!!!

אתה יכול לקחת את הדף שכתוב שעברת בהצלחה את מבחני הרבנות שלך ולעשות ממנו טישו, הוא לא שווה הרבה יותר!

לא למדת שגם כשהט"ז והש"ך לא הסכימו זע"ז הם לא דיברו כך!

תזהר מגחלתם...

גדול תורה מכובד על הבריות שכמוך...

"אלמלא מוראה של מנהלת איש את רעו חיים בלעו"

אז שתדעו שעברתי פה 

ותתוכחו בדרך ארץ

אתם רוצים את האמת של התורה והלכה- או לרדת אחד על השני?

אבל איך ניתן בפורום להזכיר שמות של ת"ח תוך הוספת כינוי מעליב?

בנוסף אני כבר פוגשת אותך חשבתי להציע להביא לארוח את אחד מאנשי כושרות ולענות לשאלות המתחתנים, בבעיות המרכזיות באולמות הארועים.

מה דעתך?

אבל תודה על הרעיון... נוסיף אותו למאגר הרעיונות

את וארוסך סוברים, שבכל מקום שאין כושרות- אוכלים טרף.

אז מה את רוצה לשמוע?

כן כן תשכנעי את ההורים!

אני סובר, שבעולם הכשריות, יש הרבה בלאגן, והרב כץ הוא לא פוסק...

ואיסורי דאורייתא הם דיי נדירים, למעט דברים מסויימים שאפשר לפתור.

ותפסיקי לנסות לסתום פיות- כן, רבנים מחמירים.

לא כל מי שלא אוכל בד"ץ אוכל טרף! ממש לא... וגם באולם שמחות.

אבל אם זה מה שאת וארוסך סוברים- תפסיקו להתבכיין ותעמדו על שלכם.

בחתונה של אחותי הערבי הביא סכין מהבית לחתוך בו..

בבר מצווה של בן דוד שמים ירקות עלים לא ברור מאיזו חברה בלי לשטוף

אם לא משגיחים אוכלים לא כשר אני כמעט בטוח בזה

מספיק לשמוע 3 סיפורים ממשגיחי כשרות ולהבין את הבעיות.

זה לא רק בכבד ובכשרות בד"ץ

זה באורז שלא בודקים (תולעים וחרקים זה לא איסור דאורייתא?)
והערבים שמה מומחים בלפלח דברים מהצד...

משגיח מהמשפחה סיפר לי שאחד הערבי העמיס אוכל שהיה ובא לצאת
הוא תפס אותו מהחולצה וראה שזה בשר לא חלק...

בחתונה של חבר (באולם בלי כושרות) הלכנו לברר במטבח על האוכל וכו'.

הלחמניות היו תוצרת האולם. שאלנו את הטבח (הרוסי) אם הוא עשה הפרשת חלה.

הוא לא ידע על מה אנחנו מדברים.

הסברנו לו, הוא אמר לנו "דברו עם המשגיח"

הלכנו לפגוש את המשגיח, יהודי עם כיפה שחורה וזקן ארוך עד הפופיק. כששאלנו על הפרשת חלה הוא ענה "מה קרה לכם, הקמח מגיע מופרש!"

סיפור נוסף שחבר שלי סיפר לי:

פעם הוא עבד באולם אחד בתור מנקה. היו שם גויים במטבח, גם בישלו, עשו הכל, המשגיח רוב היום ישב בחדר אחר, פעם אחת חבר שלי נכנס לאחד המחסנים לנקות. הוא רואה שם את המשגיח מוטל ישן שיכור, כשמסביבו כמה בקבוקי בירה ריקים.

הרב כ"ץ הגיע לאולם, בו הערבי בעצמו היה מברך "על הפרשת חלה"

[והוא לא היה אחמד בן שרה..]

אך אנחנו בני אדם ויכולים לנהל מחלוקות לשם שמים

ובלי להזכיר שמות ומעמדים.

אני בטוח שלאבותינו אברהם יצחק ויעקב לא היה כושרות,

וגם לא למשה רבינו וגם לא לפני 200 שנה, ואני בטוח שהם הסתדרו יפה מאוד בלי כושרות. 

אך לא צריך להיות קיצוניים לכאן ולכאן, לא צריך לומר שמי שאוכל בלי כושרות אז הוא אוכל טרף וגם לא צריך לזלזל בכושרות לפעמים כן צריך אותם.

אתה רוצה לחזור לשם?

אם תייצר לי מכונת זמן אני חוזר

מה לא היית רוצה לחזור עוד פעם למעמד הר סיני?

כי אני ספרדי ולא יכול לאכול באולמות ומסעדות גם אם הן "מהדרין" בגלל שהן "מהדרין" רק לאשכנזים

בעז"ה שלכל עם ישראל יהיה מנהגים אחידים 

ואז אולי יגיעו למסקנה שכן אפשר.

גם לנו היה סיפור דומה,אצלנו הוויכוח היה על מחיצות ומעורב.לא פשוט בכלל,קחו נשימה ארוכה כי מן הסתם זה לא הפעם הראשונה שיעלו לכם קונפליקטים שכאלה בחיים,צריך ליווי של רב גדול ששניכם סומכים עליו שיבין את כל הצדדים ויוכל לתת לכם עצות איך להמשיך לכבד ולתת להם נחת בלי לוותר על ההלכה והעקרונות שלכם,לא קל,זה התמודדות חיים,העיקר שתחזקו אחד את השני(יה) ורק תתאחדו יותר מזה וחלילה לא להפך,הרבה הרבה מזל טוב אושר וברכות לרוב.

שמשמעותו עשיית צלב ע"י האצבעות

גם איך שעושים כיום את לוחות הברית על ארונות הקודש 

בבתי הכנסיות זה לא צורתם האמיתית! 

חברה תצאו ממה שלמדו אתכם בגן, חאלס תתבגרו!

שיהיה גם נוצץ וגם בהכשר כל מי שהצעירים רוצים?

אבל זוג שרוצים להתחיל בקדושה וטהרה בלי פשרות ולא מחפשים להיות בסדר אלא להיות רגועים כי הלילה הם (כן הם ולא  ההורים) מאכילים כמה מאות פיות זכותם לא להתפשר על רת הכשרות

ולכם הזוג הנוצץ

עצתי היא פשוט לחפור בעדינות ועם כבוד והערכה להורים

להדגיש שלא התוכחתם על אולם למרות שאם היה תלוי בכם אז בחיים לא הייתם בוחרים בו

לבדוק באולם אם יש מנות מהדרין- -יש אולמות כאלה רק צריך לדעת שהם באים בצורת הגשה הרבה פחות ברמה ממה שבדרך כלל באותו אולם

להעריך כמה אורחים ירצו מנות כאלה

ולתאר להורים בצורה הכי ציורית אבל הכי מכובדת שיש מה תהיה האוירה באולם אחרי שיגלו שחלק אוכלים מנות כאלה וחלק אוכלים מנות אחרות כל אחד יסתכל בצלחת של השני

ומה יהיה אם עשירית (או יותר) מהאורחים לא יאכלו ורק ישתו וכולם ישאלו למה הם לא אוכלים והם יצטרכו לגמגם ולהסביר למה האוכל לא כשר מספיק (אבל זה בסדר שאת אוכלת דודה כי אני מקפיד יותר ממך..)

בקיצור הסברה שזה מאוד חשוב לכם שכולם יאכלו מהדרין באופן גורף

כי אם לא אז אתם לא תוכלו שלא לאמר לחברים ובעצם לכולם מה רמת הכשרות וכבר באמת היה עדיף שכולם היו מקבלים פרגית שרופה כי לפחות הפדיחה  מבוקרת ולא יוצאת מפרופורציות

תמשיכו בתאורים  כיד הדמיון הטובה עליכם

אבל זיכרו

כבד את אביך ואת אימך היא אחת מעשר הדיברות שקיבלנו בדיוק בו' סיוון

וכמו שלא רוצם להכשיל אחרים כך גם לא כדאי לבוא לחתונה של עצמכם אחרי מטען מחודש עם ההורים

ד"א מעולה שפניתם לכושרות, הם לא כאלה מחמירים כמו שמציגים אותם פה
הם מכירים את המציאות בשטח!

אצלנו האולם היה ברמת כשרות גבוהה ואעפ"י שביקשנו מהם משגיח הם אמרו לנו שאין צורך וחבל על הכסף..

ובכל זאת לקחנו משגיח ושילמנו.

בקשר להורים

כשאנחנו ישבנו לבחור תפריטים המשגיח של הישיבה של בעלי

הוריד לנו דברים שעתיד להיות בהם בעיות ברוב האולמות

כמו כבד.

(בסופו של דבר באולם הנבחר כן היו דברים מסוג זה...)

תשבו עם ההורים תגידו להם שכדי שגם אתם תסכימו לאולם הזה

יש דברים שלא יהיו בתפריט לא משנה מה...

ותפתחו להם את הרשימה תראו להם שרוב המנות האיכותיות לא יכולים להיות אצלכם..

דבר שני- אין לכם רב?

תמיד הרב של בעלי היה אומר לנו, אם ההורים לא מקבלים תפילו את זה עליי.

הרב אמר ושלום על ישראל.

וכמו שהציעו אם זה חשוב לכם, תשלמו מכספכם הפרטי.

תביאו שני משגיחים ותשלמו לו אתם ההורים לא צריכים לדעת.

ד"א, עדיף לעמוד על שלכם בדרך ארץ אבל לעמוד...
ההורים לא יכולים להחליט על הכל כי זה כספם והאורחים שלהם

גם לזוג יש דעה בעיניין

ואעפ"י שאתם מתנחלים הסכמתם לאולם מפואר שהרבה מתנחלים לא מוכנים

למען כיבוד הורים, אז לפחות שיכבדו את העיניין ההלכתי שלכם.

אני בחתונתי היה כושרות, והם ללא ספק העלו את הרמה של הכשרות של אותו הקייטרינג!

הקייטרינג ההוא נלקח ע"י רבים מחברי לישיבה וגם הם לוקחים איתו כושרות, ואין ספק שבזכות כושרות הרמה הכשרותית שלו עלתה!

אגב, לקייטרינג הזה יש כבר יותר מ9 חודשים תעודה של רבנות מסויימת, אבל בפועל לא היה שם משגיח עד לפני כמה שבועות! לכל מי ששאל על הכשרות בעל הקייטרינג פשוט הציע ישר את כושרות בתור משגיחים.

ולכל הספקנים כמו "ארמי" (כמה מתאים לך השם הזה- בחינת "ארמי אובד אבי"...), חבר שלי שעבד בתור משגיח סיפר לי שביקר פעם באולם אירועים בקודיטוריה (איפה שמכינים את הלחמים, קינוחים וכדומה), ושאל שם את הטבח הערבי מי מפריש הפרשת חלה. הערבי אמר לו שלפעמים המשגיח מפריש. אז חבר שלי שאל אותו- מה זאת אומרת לפעמים? ענה לו הערבי- כי הרבה פעמים הוא לא נמצא, ואז אני (הערבי) מפריש, הנה תראה אני יודע את הכל איך עושים כמו שצריך. ואז מול עיניו המשתאות של חבר שלי, הערבי שם כיפה על הראש ומברך (במבטא ערבי כבד) "בא"ה אמ"ה להפריש חלה מן העיסה" לוקח חתיכה מן העיסה, שם בשתי כיסויים ושם בפח. עושה הכל כמו שצריך מלבד זאת שאינו יהודי!!!!!!!!!!!!!!!!! ואני שואל- איפה המשגיח?!?!?!!?!?!

שמעתי פעם שיעור ממפקח של הרבנות הראשית לישראל שאמר- רבנים (כגון "ארמי" שמסתבר שעשה כמה מבחני רבנות אז הוא חושב שהוא גדול הדור...) לא יכולים להיות משגיחי כשרות. הם יכולים לפסוק כשיש למשגיח שאלה הלכתית. אבל בשביל להיות משגיח, צריך להכיר את המציאות של מטבחים, לדעת איך מטבח פועל, איך טבחים עובדים, מה יוכלות להיות הבעיות בכל דבר. משגיח צריך לחיות מטבח!

לבסוף לגביך רננה777.

אני חושב שבאמת כדאי פשוט לעשות כושרות על חשבונכם (הזוג הצעיר) (הסכום שזה יעלה יכסה את עצמו מהסכומים שתקבלו כמתנות מהחתונה), ולא לגלות את זה בכלל להורים. תגידו את זה גם מראש לכושרות, ואני מאמין שהם יכולים לעשות את זה בצורה דיסקרטית, בלי שההורים ישימו לב. אין סיבה שההורים יגלו, הרי ספק אם הם מסתובבים במטבח...

אף אחד פה לא משמיץ, לא יורד לפסים אישיים, הכל לחקר האמת- כל הכבוד!

בכל אופן, אני ממש לא אוהב להתדיין בצורה בצורה כזו.

תתווכחו עם הדעה ולא עם המחבר, ולא משנה מי המחבר, ותלמדו קצת לכבד, לא יזיק.

באשר לגוף העניין, יש כ"כ הרבה דרכים להתיר, וכ"כ הרבה דרכים לפתור את הבעיות הללו, גם בלי כושרות.

כושרות זה גוף נהדר, אבל במידה וזה יוצר ריבים ומתחים, אפשר להסתדר בלעדיו.

אני יכול להביא לכם עוד אלפי סיפורים על בעיות באולמות, ברור שיש...

אז מה?

במידה ויש מי שמפקח, ומדבר עם הבעלים והמשגיח, אפשר להגיע להסדרים ופתרונות, תפסיקו לעשות מכל ג'וק פיל.

ערבים הם לא עכו"ם (עובדי כוכבים ומזלות) 

אז איזה בעיה יש פה? שישים חזיר?(גם להם אסור) 

שיקריב את זה לעבודה זרה (הם לא עובדי ע"ז)?

ובכל מקרה בטל טעם לא בטלה התקנה.

בנוסף בשר גמל הם אוכלים וגם אוכלים פרות לא בשחיטה יהודית. ועוד

ישנם שני ענינים:

1. האם באמת נשמרים כללי ההלכה במקום.

2. "הידורי" כשרות של חומרי הגלם.

כושרות הולכים על הטופ שבטופ בשני הדברים הללו.

המתווכחים פה מדברים בשפות שונות - אחד יורד על תרבות הבד"צים, שיותר שייכת לעולם החרדי(עם חריגות, כמו בשר חלק או ירקות עלים שאין ברירה), והשניה עונה לו - שא"א לסמוך על המשגיחים.

הבעיה היותר חמורה באולמות היא שלא תמיד אפשר לסמוך עליהם שיקיימו בכלל את סעיף 1... ואז זה ממש לאכול איסורים.

מה שאנחנו עושים - זה לקחת משגיח מוכר מהישיבה, ולאו דווקא מכושרות. ככה הוא לא ישגע את האולם עם בד"צים, אבל יהיה הקפדה מאה אחוז על ההלכה במטבח.

נ.ב. - לא קשור אבל - אתם בטוחים שאתם כל כך אוהבים לפרנס את "העדה החרדית"? אתם יודעים מי הם?!

להשכלתכם - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA

לא כולנו מוקשרים לישיבה שיש להם משגיחים שאפשר להביא- טוב שיש אירגון משגיחים חיצוני שכל אחד יכול

קודם כל לידיעת כולם - יש בכושרות טיפולל מיוחד לאנשים כמותי!, הם יכולים לפעול ללא ידיעת ההורים וללא שינויים דרסטיים( כך שיתכן והארוע לא יהיה מהדרין אך יהיה בהחלט כשר) והם לא תולים את התעודה של הפיקוח שלהם.

מה שאנחנו עשינו לבסוף- דיברנו שיחת הבהרה כל אחד עם הוריו, שיורידו את המנות של החברים שלנו וגם את המנה של החתן והכלה, כי אנחנו לא אוכלים באולם הזה.

אז הובן עד כמה זה חשוב לנו, והם הסכימו תוך הבטחה של כושרות שלא ישרפו את הפרגיות...

המטבח הרגילים ?

כל כך הרבה אנשים מהציבור הדתי לאומי שאיכפת להם מהכשרים וזה בוער בדם שלהם. מעניין ומפתיע.

אם זה היה מעניין רבים , אז אולמות שידוע שהציבור הדתי לאומי שם, היו עם הכשרים טובים,

מה שלא קורה...

הפורום הזה יש בו משהו חרדלי במעט..

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.