בעיות קלות....אנונימי (פותח)

הי לכולם!

 

קורא פה כבר הרבה זמן ועכשיו צריך ייעוץ.

 

התארסנו לפני חודשיים ומתחתנים אחרי החגים מאחר ואני בצבא.

 

אנחנו זוג "מתחזקים" ממשפחות מסורתיות + 

 

אני בישיבת הסדר והיא ממדרשה.

 

בנינו עולם רוחני עמוק, ואנחנו רוצים לבנות בית של תורה - במובן הרציני.

 

ועכשיו הבעיה:

 

ההורים שלנו לא מבינים מה עובר עלינו:

אנחנו רוצים נפרד, אוכל מהודר, שבת חתן בישיבה ולא במלון תזמורת דוסית ועוד...

 

 

כל פיפס מגלה מחלוקת מה עושים? 

אני יודע שצריך להתחשב אבל אני זזתי הרבה ממה שרציתי והם לא זזים מילימטר., ארוסתי כבר מחכה שזה יעבור ונגיע למקום אחר.

 

אשמח לעצות דחוף!!!!

הרבה סבלנותאיזה טוב ה'!!!!

קודם כל, יישר כוח שאתם שואפים לכמה שיותר קדושה.

 

דבר שני, תקופת ההכנות לחתונה היא לא דבר קל לאף זוג ובטח אם ישנם מחלוקות עם ההורים.

 

כדאי להתייעץ עם הרב שלכם לגבי נקודות המחלוקת עם ההורים ולהחליט איפה אפשר להתפשר והיכן הם הקווים האדומים.

 

ברגע שתהיה לכם הדרכה של תורה ועמדה מגובשת כזוג ההתמודדות מול ההורים תהיה פחות קשה.

 

חשוב מאוד שהמחלוקת עם ההורים לא תיפגע בקשר שלכם.

 

שתזכו בעז"ה לבנות בית נאמן על טהרת הקודש.

 

 

^^^^ ומזל טוב.. (חתונה זה נפלא.. אבל זה עובר..) (=אלירז
תודה לכולם!!!אנונימי (פותח)

המון פניות אישיות עם סיפורים דומים.

 

אבל זה כבר ברמה של תקוע!

 

הם רוצים אולם מאוד יוקרתי ונוצץ - ויתרתי.

השבת הגעתי למסקנה שאפשר להסכים על 3 עזרות (נשים, גברים, מעורב)

כשרות - קטע בעייתי מאוד, נראה לי שהאופציה היחידה היא לאכול לחמניה וחומוס בחתונה שלי ולבקש כך גם מהחברים.

תזמורת - אני דווקא לא מעוניין בחילוני ששר "משיח משיח" אולי אצטרך לוותר על ירמיהו שרציתי אבל אין לי אופציית ביניים...

שבת חתן - בעייתי מאוד - אין לנו בית כנסת שהמשפחה מתפללת בו...  וכל סידור אחר יגרוו חילולי שבת המוניים...

 

אשמח לרעיונות יצירתיים!

 

אני ממש רוצה לעבור את זה בטוב!

 

תודה

שבוע טוב!

 

מזל טובגבעת הרקפות

קודם כל שיהיה לכם במזל טוב, אשריכם שזו דרככם.

 

נראה לי שצריך למצוא מישהו שיכול לדבר עם ההורים ולהסביר להם בדרך טובה ונעימה את השאיפות שלכם כדי להרגיע אותם וכך שיסכימו ל"התפשר" על כמה נקודות. תחשבו על מישהו, אולי על רב, שיכול בדבריו למצוא חן בעיני ההורים.

 

לגבי כשרות - יש הרבה אולמות "זוהרים" שמוכנים לקבל קייטרינג חיצוני או לארגן כשרות מהודרת מעבר לכשרות הרגילה אצלם.

 

 

דבר ראשון - כל הכבוד על השאיפות הנפלאות שלכם.ד.

הכי חשוב שמבחינה פנימית תחליטו שאתם הולכים עם השאיפה הגדולה של בניית בית של תורה. אתם תצטרכו את זה עוד בחיים, וזה דבר שהוא רק שלכם.

אחרי שאנשים חזקים בדרך שלהם - מגיע השלב השני, שהוא בדיקת מה אפשר "להתפשר" באופן זמני במה שנוגע גם לאחרים, בפרט ההורים - שגם היחס התקין איתם חשוב, גם אם אינם מבינים את דרככם.

אינני מכיר את ההורים - אך אם אלו אנשים ששייך לדבר איתם, כדאי לשבת בהזדמנות, להסביר להם שאתם בחרתם בדרך שאתם מאד מאמינים בה, ושיחד עם זה חשוב לכם ביותר היחס הטוב איתם, אז תשמחו אם יסכימו גם כן ללכת לקראתכם בדברים שחשובים לכם מבחינה דתית. ובפרט כשמדובר בחתונה - כדי שתוכלו להרגיש טוב בחתונה של עצמכם...

אחרי הכל - הורים זה הורים, מן הסתם אוהבים את ילדיהם; הנימוק הזה - שנרגיש טוב בחתונה של עצמנו - אם הוא נאמר בצורה לא מלחיצה, אלא כבקשת השתדלות, יש בהחלט סיכוי שיעבוד.. 

 

בענייניםהמעשיים: ישיבה נפרדת באירוע כזה זה בהחלט ראוי, והפשרה שהגעתם על שלש "עזרות" היא מצויה במקרים כאלה - וכנראה גם מראה שההורים לא לגמרי עם "ראש בקיר" כי אחרת לא היו מסכימים לכך...

כשרות: אפשר לבדוק אם זה אולם שאפשר להזמין אליו גם קייטרינג חיצוני, עם משגיח מ"כושרות".

אם לא - אפשר להסביר להורים, ללא שמץ התלוננות, את מה שכתבת על מה שתצטרך לאכול שם. אתה יכול אפילו להגיד בחיוך שזה חוסך הוצאות, כי אתה והחברים תאכלו רק...  העיקר בנחת: חשוב לי מאד להגיע איתכם לחתונה ביחס נעים, לא ע"י בעיה הלכתית, ולכן אם אתם דווקא רוצים את זה, לא שווה לי "לריב" על זה. אבל אני חייב להגיד את האמת, שלא נוכל לאכול שם. ישאלו למה - תסביר בדיוק למה ומה הבעייתיות במקום.

שבת חתן - האִם למשפחה זה חשוב (מסורתיים..) או לא מכירים את המנהג? אם לא - אפשר אולי לעשות בישיבה. אחרי הכל - אין בדיוק "הלכות" לשבת חתן חוץ מהמנהג לעלות לתורה (אגב, ספרדים או אשכנזים? לפני או אחרי?..)

העיקרון לענ"ד, מה שממש הלכה - לא עוברים. כמובן, אתה לא אחראי על כל העולם ואתה מונע מה שאתה יכול.

מה שמעבר לזה - אוירה שאתם רוצים וכד', שזה בהחלט דברים חשובים, לדבר עם ההורים בכיווון של הדגשת חשיבות האוירה הטובה איתם מצד אחד, הדגשת זה שלכם יש דרך שלכם שחשובה לכם מאד מצד שני, ו הזכרת זה שאתם רוצים שהם ירגישו נעים אבל בטח לא פחות חשוב להם שגם אתם תרגישו נעים בחתונתכם... זה "משחק" על רגשות ההורים - אבל משחק אמיתי ולגיטימי לגמרי.

נקוה שתצליחו,בעז"ה.

ועיקר בנין הבית - בהמשך. ואתם בכיוון מצוין.. מזל טוב. הרבה נחת ושמחה.

 

נ.ב. חלק מהכתוב לעיל - הוא ע"פ מה שהתרשמתי מהו ה"מבנה" כאן. כי כמובן הדברים משתנים ממשפחה למשפחה. יש משפחות שאם הילד אומר ש"לא בא בחשבון" בחתונה כך - ההורים זזים מיד.. יש משפחות שההורים כמעט "שוכחים" שמי שמתחתן כאן בעיקר, זה הילד.. או שיש להם דברים מאד מאד עקרוניים. יש הורים שנמסים מול אי נוחות של הילדים, וכו' וכו'.

שמע,הביצה שהתחפשה

בס"ד

 

דבר ראשון- מזל טוב! בשעה טובה! ברכת השם עליכם!

דבר שני-

אפשר למצוא את הדברים עליהם מתפשרים ואת הקווים האדומים, כמו שעקיבא אמר.

 

אצלינו בחתונה למשל- היה לי מאוד חשוב שהישיבה כולה תהיה נפרדת, אבל למשפחה שלנו זה לא התאים. אז סבבה, הישיבה הייתה מעורבת ועשינו גם שולחנות נפרדים למי שרצה [רבנים וכאלה...].

הריקודים היו נפרדים כמובן.

אולם- כל חיי חלמתי להתחתן בערת המכפלה [אולפניסטית שכמוני...] אבל מה לעשות וה' זימן לי בעל כהן... אז התחתנתי באולם, למרות שבכלל אני לא כ"כ אוהבת..

היום, במבט לאחור, היה לי כיף, נהנתי מכל שניה...

כשרות- בהנחה שתתייעצו עם הרב שלכם ולא ע"ג פורום, הוא בטח יעזור לכם להגיע לקיטיירינג מהדרין וטעים [יש לי כמה המלצות, מאיזה איזור אתם?]

תזמורת- לא חייבים לקחת את ירמיהו ולא מתנחלים אחרים אם זה כ"כ חשוב להורים שלכם.... שוב, ברמה של חוויה אישית- אני מאוד רציתי את הראל טל וכוכבא תור- ובעלי לא היה מוכן לשמוע על זה... [האמת שגם ההורים שלי, וגם ההורים שלו ...]

הלכנו בסוף על ענבי הגפן של נועם עם רועי ידיד. היה מקסים, הוא התאים את עצמו לקהל, הוא שר שירים דוסים, ישראלים, מזרחיים- ככה שכולם יצאו מרוצים.

שבת חתן- מה לגבי סופ"ש במלון או משהו? לכל המשפחה? [אפילו כל אחד ישלם קצת...]

מסכימה שזה לא ישיבה, וזה קצת מבאס, אבל אפשרלארגן חדר לחברים והם עושים ממש שמח...

 

 

העיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!

מזל טוב!משה

נפרד - האם הכוונה לריקודים או לארוע עצמו? חתונות של לא מעט מגדולי ישראל היו בישיבה משפחתית. ריקודים זה כבר משהו אחר.

עוד לא התחתנתי... ואין לי מושג ירוק בנושא....ניסוי

אבל לגבי תזמורת - אין לי מושג כמה הוא לוקח, אבל בן-סנוף אולי יוכל להיות פתרון/פתרון חלקי?

יש הרבה תזמורות דוסיותבתאל1

ממש בשפע רב!

ונראה לי גם בכל סוגי המחירים..

רק תפתח 'עולם קטן' יש כמה פרסומות בעמוד הראשון... ויש לי אולי עוד כמה על כרטיסי ביקור.

מחשבה שעלתה לי - לא תזמורת אלא תקליטןמשה

אני לא מכיר את הנוכחים, אבל תקליטן יכול לשחק עם סגנונות בצורה מוצלחת לרצון כולם (למשל, הרקדה חסידית ומוסיקה לא חסידית בין לבין ובזמן האוכל או אחרי הרקדה שניה)

כמה הצעות:~א.ל

א. יש דברים שאתם צריכים להתעקש עליהם ויש דברים שכדאי לוותר- וזה לימוד לעכשיו ולחיים אחר כך, בע"ה..

 

ב. הצעה אומנם קצת קשה ליישום, אבל אפשריתלא לתת להורים לממן את כל החתונה, אלא לממן בעצמכם חלק..

וכך בעצם הם לא ירגישו שיש להם אסמכתא מלאה לומר לכם מה לעשות. קחו בחשבון שברגע שהם מממנים הכל- החתונה יכולה להיות הרבה יותר שלהם מאשר שלכם.. 

 

ג. לא לכעוס עליהם.. הם רק רוצים בטובתכם, וחושבים שהצורה שהם רואים לנכון- היא הטובה האמיתית לכם.. השתדלו אומנם לעמוד על שלכם, אבל בנחת.

 

 

בהצלחה!

מזל טוב דבר איתי ואשמח לעזר לךurielzoogi
עבר עריכה על ידי צדיקה אחותך בתאריך כ"ב תמוז תשע"א 18:43

(עריכה: פרסומות בתשלום בערוץ)

(ובאופן כללי פרסום טלפונים ברשת זה לא רעיון טוב...)

ברוכים הבאים לפורום!מאמע צאדיקה

קודם כל- מזל טוב! יהי"ר שתזכו לבית מלא אור!

 

חשוב שתתפקס- יש את הבעיות האלו אצל כל המתארסים! לא רק אצל מתחזקים

רק אצלכם זה על נושאים אחרים קצת-

במקום לריב על צבע המפיות- יש דיונים על ישיבה נפרדת...

אבל העיקרון הבסיסי דומה

 

שבו אתם ביחד- כזוג- ותרשמו-

מה הכי חשוב לנו שיהיה בחתונה שלנו? (כשרות, אווירה, מוזיקה חסידית, נפרד, שמלה צנועה, מפיות כתומות, וכולי)

 

תרשמו -את הדברים שראיתם שחשובים להורים שלכם- ואתם מוכנים לוותר עליהם (למשל- אולם יוקרתי, שיהיה קצת מוזיקה עברית יפה בזמן האוכל אולי, חמישה צלמי ווידאו, וכולי)

 

תרשמו- איזה דברים שחשובים לנו- יהיו חשובים להורים שלנו גם? (תנסו להכנס לראש שלהם...)

למשל- חשוב להורים שלאורחים יהיה אוכל טעים ומכובד בחתונה. >> חשוב להם שגם חברים שלכם יוכלו לאכול.

וכולי

 

ואז לכו לשבת איתם

תתחילו מהנושאים של- אנחנו מבינים מה שחשוב לכם פה, וזה חשוב גם לנו

ואז תסבירו מה חשוב לכם- ואיך זה יכול להתבצע בצורה נעימה ויפה

(למשל- סידור ישיבה מאוד מאוד מקובל בכל חלקי הציבור- נשים- מעורב- גברים.)

 

ההורים לא מבינים מה עובר עליכם?

ספרו להם באמת מה.

 

 

ובעז"ה-  בסוף זה יעבור...

מניסיוןאנונימי (פותח)

ואנחנו גם קצת עקשנים.

 

תתפסו את העסק בידיים ותחליטו שפותרים בעיות ולא מתווכחים!!!

 

תראה איפה קריטי להם ואיפה קריטי לך!

 

תזמורת - תמצא איזה תזמורת בניים, ירמיהו כבר הבנת שלא יהיה, אז תלך על משהו מגוון יותר.

 

כשרות - תפנו ל"כושרות" זה יסגור לכם את הפינות מניסיון, יקר אבל שווה כל שקל!!!.

 

שבת - צריך למצוא פתרון יצירתי, תבין שגם להם זה טרוף להיות בישיבה שבת שלמה!

 

יש לך רב? תעלה מולו את השאלה!

 

אם פתרונות יצירתיים בסוף מגיעים לדרך טובה לכולם, זה שמחה שלכם אבל גם שלהם!!!

תנו להם כבוד!!! ואם הצלחת והתאורה יעשו להם את זה תוותרו!!!

 

בהצלחה

 

לגבי ההפרדה- קונספט מוצלח שראיתילביא

הוא שלושה מוקדים של ישיבה באולם-  במרכז מעורב- משפחות וכו' וצד לבנים וצד לבנות.

ומקום לבנות לרקוד. לא ראיתי בזה שום בעיה, לטעמי מחיצה הרמטית היא הגזמה והחמרה שאין לה טעם. גם אם יש רבנים מצדדים בה.

 

אם אין שתיה חריפה, והתנהלות החתונה צנועה, לא צריכה להיות בעיה.

כשאני יהיה נשוי, וירצה לבוא לחתונה עם אשתי, אני לא ירצה לבוא לחתונה עם מחיצה. אני ירצה לשבת לידה.

עדכון ופניה ללביאאנונימי (פותח)

א. ב"ה אני מאוד משתדל להוביך את כל הנושא בנחת.

 

ב. פשרות: אולם נוצץ, תזמורת מגוונת נבחרה, יהיה 3 עזרות כשהמעורה יהיה בצד, גם כי אין הרבה וגם זה לא שייך.

 

ג. ללביא - השיקולים שלך איפה אתה רוצה לשבת עם אשתך בחתונות שתוזמנו לא רלוונטים.

הב"ח כותב שבחתונה שיש נשים וגברים ללא הפרדה - לא יברכו את ברכת "שהשמחה במעונו" בגלל שה' לא שמח במקום שהעין שולטת!!!

אז גם אם לך זה לא מפריע - ברור שדעת תורה זה חתונה נפרדת.

 

ד. תקועים אם נושא הכשרות ואם השבת ( מישהי כתבה משהו כושרות ולא הבנתי אשמח לפרוט)

כשרות - בעייתי לי ולחברים מהישיבה(להורים לא אכפת)

שבת - מחפש פתרון יצירתי

כושרות הם אירגון פיקוח על כשרות מיוחד>>מאמע צאדיקה

הקים אותו הרב לבנון אאל"ט

http://www.kosharot.co.il/

זה לינק לאתר  שלהם- יפה, מושקע- כדי להכנס!

 

יש להם התמחות מיוחדת בכל הנושא של כשרות אולמות חתונה- אם זה להשגיח להכשיר מה שצריך

דבר איתם- זה יחסוך לך שערות לבנות.. חושף שיניים

 

 

לגבי שבת-

לא הבנתי אם אתה מתכוון לשבת חתן או לשבת שבע ברכות ("שבת חתן" בעגה הספרדית)

אולי הפיתרון הוא בדיוק הכפילות הזו!

בשבת חתן- לפני החתונה כלומר- לך לישיבה שלך. תהיה שם כמה חברים, תביא כמה עוגות קנויות לכבד, תקנה שקית טופי- ותארגן עם הרבנית שהיא תדאג שיזרקו עליך כדת וכדין..

יהיה לך נפלא מרומם מכין לחתונה. נהדר (ויש ישיבות שככה נוהגים לעשות לכתחילא- שבת שהחתן בישיבה ומקסימום ההורים שלו באים להתארח. בלי טררם.)

 

ושבת שבע ברכות- אחרי חתונה-

המשפחה שלך\ שלה- הורים אחים בנידודים וכולי...

מבחינת חילולי שבת וכאלה- עדיף שזה יהיה ביית מלון דווקא (או בית הארחה מכובד וכיוצא בזה) - ככה כולם ירצו להשאר עד הערב ולא לנסוע באמצע

יש מלונות יפים על כשרויות טובות - לסדר מניין אולי יהיה בעיה. או שזה יהיה במקום עירוני מרכזי- אפשר ללכת לביכנ"ס בסביבה- או שיש מנין של המלון? צ.ע.  (אולי תוכל להזמין לשבת גם כמה משפחות של חברים- שישלימו מניין, יעשו אווירה דוסית, יעשו שמח ויהיו חברים?)

שבתות כאלו זה ממש כיף- כל המשפחה ביחד, מכירים את המשפחות בצד השני...

 

הכי חשוב בכל הקשיים של אירוסין- לראות בהם הזדמנות לקשר ודיבור ועבודת צוות עם ארוסתך!

 

 

תודה רבה!!!אנונימי (פותח)

א.דיברתי איתם, נשמעים רציניים מאוד, מישהו מכיר השתמש בשרות שלהם? אשמח לשמוע המלצות

 

ב. לגבי שבת, ארוסתי התלהבה מההצעות שלכם, אנחנו בודקים ונעדכן...

 

ממש תודה לכל האנשים הטובים פה

אה עוד משו-מאמע צאדיקה

ארוסתך עושה שבת כלה? (שבת לפני חתונה)

(אם ההורים שלה לא מפנים את הבית כדי לארח את זה\ או לא מתאים- שתמצא או שחברה תגיס למצוא לה- חברה שתארגן ותארח את השבת.)

 

(כלומר תברר בעדינות אצל ארוסתך מה קורה עם זה...)

כושרות היו בחתונה שלי, והיה מעולה!יוני_ק

רמת הכשרות שכושרות מביאים היא רמה מצויינת, וניתן לבקש רמה עוד יותר גבוה (בשר של בד"צים מסויימים וכדומה).

האמת שבחתונה שלי, לא הייתי הכי מעורב בארגונים, ולכן אני לא זה שעבדתי ישירות מול כושרות. אבל אמא שלי נהנתה מאוד מהעבודה מולם, אנשים ישרים, נחמדים ובאמת נמצאים בתחום בשביל לעזור לזוגות מתחתנים. גם בעניין התשלום הבנתי שהם מקפידים לדבר עם המשפחה על התשלום רק אחרי השבוע של השבע ברכות, כדי שיהיה למשפחה זמן להנות ולרוות נחת מהחתונה ומהזוג הצעיר.

יש לי עוד חברים שעשו חתונה בפיקוח של כושרות, והם כולם גם היו מרוצים מאוד.

כושרות עושים אירועים בכל מיני מקומות, ככה שלא אמור להיות בעיה בין אם האולם הוא יוקרתי מאוד ובין אם הוא אולם פשוט מאוד.

 

בהצלחה ומזל טוב!!!

עברי דבר עבריתshirit1990

תיקון קטן למה שכתבת:

"כשאני אהיה נשוי , וארצה לבוא לחתונה עם אשתי , אני לא ארצה לבוא לחתונה ..."

כשתהיה אבא תרצה שהילדים שלך ידעו עברית

אז כדאי להתחיל להשתפר מעכשיו !

כמה עצותאנונימי (פותח)

גם בחתונות של רבנים גדולים ראיתי שהמשפחה יושבת יחד! ולא נראה לי שהוריכם יתנגדו שחברי החתן לא ישבו עם חברי הכלה... (ולא, אין חובה הלכתית במחיצה מבטון! מספיק שהם לא באותו צד של האולם והמשפחה באמצע, כמובן אפשר להדר אבל בשום אופן לא על חשבון מריבות!)

לגבי שבת חתן אפשר לעשות 2 שבתות... אין בזה בל תוסיף ואם זה חשוב להורים שלך אז למה לריב?

לגבי כשרות אפשר למצוא המון אולמות בכשרות מהודרת ואפשר בהוצאה לא גדולה יחסית להזמין משגיח של "כושרות" שזאת כשרות מעולה.

לגבי תזמורת, יש היום ב"ה שפע של תזמורות "זורמות" ותזמורות מכל הסוגים והמינים ואפשר למצוא משהו שכולם יאהבו.באופן כללי אפשר למצוא פיתרון לרוב הבעיות  (אתה יכול לכתוב כאן עוד נקודות מחלוקת ולבקש רעיונות איך לפתור אותן...).

את ההלכה חשוב לשמור אבל שלום בית זאת גם הלכה וגם כיבוד הורים ואם משהו בסדר מבחינה הלכתית עדיף לא להחמיר ולא לריב... אם חומרה כלשהי מעוררת מחולקת אז עדיף לא לקיים אותה... ראיתי פוסקים שאמרו שזה ממש תועבה! (כמובן מדובר על חומרות ולא על ההלכה הבסיסית וכדאי להתיעץ עם ת"ח שמכיר את המציאות המשפחתית שלך)

הרבה הצלחה ומזל טוב!

בוקר טוב. תראה כליפהם סבלנות ותסביר להם:אנונימי (פותח)
שהגישה שלכם שונה משלהם ושזה החתונה שלכם.
אולי אני מביאה נקודת השקפה מידי דוסית-שירשור

ישיבה מעורבת אסורה חד וחלק!

ואתם כזוג שמתחיל את חייו מראשית.

עוונותיכם נמחלים ומתחילים דף חדש,

לוקחים על הגו שלכם את כל השחוק וקלות ראש של דיבור ונשים בישיבה מעורבת.

לא חבל לכם???

 

על ריקוד מעורב אני לא מדברת בכלל.

אבל אפילו ישיבה מעורבת סתמית הרי היא אסורה.

 

ועוד לא ראיתי רב שהתיר ישיבה מעורבת, ראו את צעקות הרבנים על הופעות

של זמרים בעניין גבים ונשים.

 

מזל טוב, המון אסרטיביות ונחישות מול ההורים.

אולי את לא שמעתמאמע צאדיקה

אבל בשו"ת שכתב הרב שלי (פוסק גדול- בכוונה אני לא נוקטת בשמות) כתב מפורשות שמותר לשבת מעורב בחתונה

 

ויש עוד רבנים שמתירים

ובדור הקודם- היו עוד- זה היה הנורמה של הדוסים

 

 

נכון יש זרמים שאצלם זה אסור נקודה- אבל לא כולם כאלו

ולא צריך למרר את החיים של ההורים והזוג על חומרות שלא חייבים לתפוס

אינני יודע מניין לקחת שזה היה "הנורמה של הדוסים"?ד.

גם ההגדרה "הדוסים" זה קצת דבר שקשה לתחמו (קל וחומר כשצריכים להרחיק ולהגדיר על ההורים של הדור הקודם, שאירגנו את חתונותיהם).

זו שאלה הלכתית. יש דברים מסוימים בשאלות כאלה שמשתנים לפי נורמות, דברים שבני אדם כבר "גס ליבם" בהם (יש שרצו להקל בפסיקה הקדומה שאין מברכים "שהשמחה במעונו" במקום-תערובת, מסיבה זו); ויש דברים שלא משתנים או שצריכים תיקון.

 

לכתוב "חומרות שלא חייבים לתפוס" - זה קצת מוגזם.  הרי הפורום הזה אינו פורום פסיקת הלכות; ודומני שגם רוב משתתפיו לא באו למידה זו וגם לא מתיימרים לכך.  אז לכל היותר, אפשר לייעץ לעשות שאלת חכם.

 

ולכתוב שם של "פוסק גדול" שכתב שמותר - אין בכך, כמובן, כל לשון הרע..  כמו שאומרים: ניתי ספר ונחזי.

 

ולענין ישיבה של איש ואשתו, או משפחה קרובה - הרי לא זו הבעיה שדובר עליה, אלא שיש שם עוד כמה וכמה אנשים ומשפחות אחרות..

 

ואגב, יש גם מצוות ש"אין להן מזל" בתקופות מסויימות ואח"כ חוזרות לסידרן, כך שזו לא ראיה. דוגמה לדבר: אצל ה"יקים" בגרמניה, היה זמן - כפי ששמעתי - שכיסוי ראש לנשים היה דבר נדיר ביותר, ואצל שומרי מצוות. אני מניח שאף אחד לא יחשוב כעת שזו סיבה להקל..    כך גם בעל הסמ"ג (אם אינני טועה) עשה מסע גדול והחזיר אלפים מישראל להניח תפילין בקביעות (שומרי מצוות!) לפני שנים רבות..

נראה לי אני אצרף לחתימה שלימאמע צאדיקה

"הפורום איננו מענה רבני הלכתי מוסמך, בכל מקרה יש לשאול את הרב-הפוסק שלך"

אני כ"כ הרבה פעמים מוצאת את עצמי קוראת\ כותבת את המסר הזה

 

|מסכימה איתך ד בנק' הזו|

אמנם לא בדקתי דעות של רבנים בעניין,אנונימי (פותח)

אבל בד"כ לא מדובר בלהושיב את החברים של החתן והחברות של הכלה באותו שולחן שעם זה כולם מסכימים שיש בעיה.

למה אסור לאדם לשבת עם אשתו ביחד עם אחים/גיסים/חברים?

למה בשולחן שבת אצלי בבית אפשר לשבת ביחד עם שכנים ובחתונה אסור?

 

שמעתי כבר על כאלה שבאמת בשבת כשיש אורחים הנשים אוכלות לבד במטבח אבל לא מדובר בציבור שלנו וגם בציבורים אחרים זה דבר מוקצן...

 

גם בישיבה שלי שנחשבת לאחת מהישיבות הרציניות ביותר, בחגים כשגם האברכים והרבנים אוכלים בחדר אוכל הם יושבים ביחד. מקסימום שמים מחיצה בינם לבין הבחורים.

קרה לי פעםהרש

שהיה לנו 2 מקומות פנויים בשולחן והושיבו שם 2 נשים  שחסכו על הלבוש, לא היה נעים בכלל, לא הלכתי ולא חברתי.

 

וכן אוירת חתונה היא שונה מאוירת שולחן שבת שאתה מנהל בבית.

 

וגם כולם בשולחן שלך הם משפחה- בשולחן ליד לא, ואין כל צורך להתחכך איתם ולהסתכל עליהם. במיוחד שלפעמים זה מאד דומה ללשבת באמע רחוב בת"א. 

 

 

זה לא קשור לדיון המקורי של השרשור. אלא רק לטענות האחרונות.

כמובן, בשעות הדחק יש היתרים לדברים כאלו. השרשור לא התחיל ממצב של לכתחילה.

למה גיסים וגיסות צריכים לנהל שיחות?שירשור

אז מה אם הם משפחה, אז זה מותר??

 

על ישיבה מעורבת של חברים זה פשיטא שלא יושבים יחד.

איש ואשתו שישבו יחד.

הבעיה מתחילה שהחתן והכלה לא מארגנים את סדר הישיבה באולם,

ודודים יושבים עם חברים וחברות וגיסות וגיסים וחברי משפחה

והשמחה גואה.

 

כל העניין של ההפרדה נועד כדי למנוע מצב של קשר בין שני המינים.

במיוחד שלצערנו רמת הפריצות של היום גבוהה. וקשה מאוד גם לצדיק שבדור,

לשמור על העיניים כל כך הרבה זמן.

 

וסתם כנקודה, לא יקרה לזוג נשוי שום דבר אם 3-4 שעות הם לא יישבו יחד. (אבל זו כבר דיעה אישית)

למה ההקצנה הזאת?אנונימי (פותח)

 

הרי כתוב בתורה עצמה שלא להתיר את האסור ולא לאסור את המותר, אז  למה את משמשת שופר למגמת ההקצנה והפירוד?

לפי שיטתך ברק ודבורה לא היו נפגשים לעולם. אולי הגיע הזמן שתפשפשי במעשייך ודברייך?

 

ומאיפה הקביעה הנחרצת שעוונותיהם של הזוג נמחלים ומתחילים דף חדש? היתה לך שיחה עם מלאך או הממונה על המלאכים? על כל קביעה כזו של יהודי לגבי איך מתנהל פנקס החשבונות השמיימי יש קביעה שונה או הפוכה בדיוק של יהודי מלומד אחר.

מספיק להיזכר שרמב''ם נדחה והוחרם בתחילה ולקח יותר מחמש עשרה שנים עד שהתקבל. גם על רש''י חלקו רבים בתחילה, ואלו שני ענקים שלא מיהרו להתהדר בידיעה כביכול של מה שהולך בספירות העליונות.

 

המפגש והדיבור מותרים גם מותרים, וראי מעשה אביגיל ודוד, רות ועובד ועוד מגדולי האומה. נא לא להמציא שטויות שיביאו אותנו למצב של החברה הסעודית, אפילו אם את יודעת לכתוב "הרי היא אסורה".

באנגלית  יש משפט- Know Your Bible . המשפט הזה נעשה אקטואלי מאוד מאוד לאחר קוממיות היהודים בזמן החדש.

מאחל לך שתראי את האמת כדי שלפחות תהיה אפשרות שהבת שלי תוכל להכיר את הבן שלך כשני בני חורין.

אני קטנה מכדי לענות לך, הנה ציטוט מהר' מוצפי שליטאשירשור

שאלה - 67414
שלום לכבוד הרב
יש לי אחין שעושה בר מצווה וזה מעורב ויש מקום ניפרד רק לגברים
א האם ללכת כדי שלא אהיה מריבה וכמה זמן
ב מ עם אמא שלי ???
תשובה
לא הולכים למקומות שמזלזלים בתורה וביהדות. זה בר מצוה עם עבירות ? יש גבול לצביעות.

 

 

במחילה מכת"רהרש

אבל לא כל מקום שעושים חלק מעורב זה זלזול בתורה וביהדות.

לא קראתי את כל התגובות, אבלאנונימי (פותח)

הדבר הראשון והנכון ביותר לעשות כשיש חלוקי דעות הוא לדבר, נסו להסביר להורים מה עובר עליכם (אמרת שהם לא מבינים..), מה חשוב לכם יותר ועל מה אתם מוכנים להתפשר, הם אוהבים אתכם, אני בטוחה שיבינו וילכו לקראתכם.

בעניין הישיבה הנפרדת- אפשר להפריד את הרווקים והרווקות ושאר המשפחות ישבו בצורה מעורבת. (זה מעוגן הלכתית אאל"ט). תמיד אפשר למצוא פשרה שמקובלת על כל הצדדים.

 

המון בהצלחה ומזל"ט

 

מזל טוב![= (אני לא יכולה לעזור כ"כ, אז רק ב"הצלחה)כפרעלייך!!=)


הייתי מאוד ממליץ לך לדבר עם רבניםאנונימי (פותח)

ועם הרב אבינר בעיקר.הוא הרב שתאמין לי יעזור לך.תתקשר אליו

ב״ה בוקר טוב metorafi
תעשה נפרד את המושבים שלך ושל החברות מעורב את של המשפחה

ותסביר להורים יפה שזה השמחה שלכם ושאתם רוצים כשרות y בשביל החברים

ותזמורת x בשביל שיהיה שמח

נאת השבת חתן תסביר להם שזה יחסוך המון כסף

למרות שאם זה כיבוד הורים אז יש טעם לשאול רב אולי הוא יגיד לך בית מלון
אולי זו עצה טובה- בעלי חזר בתשובה לפני שנים ואימועדינהאחרונה

באמת המון שנים. מהבר מצווה וכיום הו א בן 38 עד 120..

אבי וגם כן שומר מצוות אך אימו ,שמקפידה ב"ה על כשרות (ברמה מצוינת- בשר חלק, ירקות גוש קטיף, ואם יש לנו ספק במשהו- אפשר לא לאכול כי הרוב מאה אחוז) רצתה מאוד לשבת ליד אחיה בחתונה והתנגדה בתוקף לישיבה נפרדת.

התנגדה בתוקף ובעלי- אוהב ומעריך את אימו מאוד ולא רצה לריב איתה (והיא באמת כעסה ..) ראינו שאי ןבררה אז ארגנו כמה שולחנו תשל משפיחתה ביחד..

ונהנ ומאוד בחתונה מהתזמרת ומהכל כי באמת החתונות הללו שמחות ..

ב ה צ ל ח ה  ענקית ושתבנו בית כשר ונאמן בישראל

אנלא יודע איך זה במשפחות דוסיותכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ח באב תשפ"ו 22:55

כאילו, כמה פתוחים אתם שם וכמה אתם מראים אהבה? אפילו כשזה "לא מכבד" |הגיה אשכנתוזית|

אבל אצלנו בבוקר יש קרב אימתנים (קרב במובן של התנהלות בחופשיות ללא הססנות) בין אבא לאמא שלי. אבא שלי תמיד זה שמתחיל ביריית פתיחה

אבל אמא שלי נותנת פייט. ואז מתחילות הצעקות והיא מעיפה אותו מהחדר. ממש כמו פיוונה ושרק ואז הם צוחקים על זה בקולי קולות ואז צורחים עוד פעם. ואז אוכלים.

אני מסתכל עליהם מהצד כשהם בבית או כשאני לוקח אותם לטייל. והאהבה שלהם היא כמו ריקוד. האהבה שלהם אמיתית. והם ככה כבר 40 שנה. ואמא דתיה והוא לא. ועדיין.

בשורה תחתונה? אני רוצה שאשתי תראה שהיא אוהבת אותי גם דרך צרחות וכו' אני רוצה שהיא תהיה בחופשיות וכנל אני. אני לא מעוניין באהבה הססנית כזאת

שחוששים להגיד מה שחושבים. כזאת שמשאירים בבטן תרתי משמע. אני רוצה אהבה אותנטית אמיתית של תכלס!

וחאלס כבר עם המחשבות על הלא ראוי. לא ראוי זה להסתיר ולהתבייש

צחוק הוא תגובה למשהו לא צפוייהודי שואף לטוב

משני סוגים.

מפתיע במקוריותו, מבריק.

או מפתיע בגסותו.

זהו.

ועכשיו לדיון עצמו. יש דברים שיכולים להיווצר במהלך קשר. מין שפה משותפת שנוצרת לאורך הזמן (השנים? לאט דווקא. תלוי בטיב הקשר ובעניין), אבל אם הם יופיעו בתחילת הקשר זה יהיה גם סופו.

אם אתה מחפש מישהי שכשהיא פתוחה היא יודעת לעשות שטויות, אז תשאל את החברות שלה.

מסכימה על לשאול את החברותמרגול

ומסכימה שיש דברים שבתחילת הקשר לא מתאימים

סיפור שכזה למשל, מתאים בעיניי להופיע רק לאחר הנישואים כשכבר ישנים יחד באותו חדר וחיים באותו בית, וזה בלתי נמנע שיהיה לזה ביטוי כלשהו (גם חוסר ביטוי מוחלט הוא ביטוי במקרה כזה)

אבל בהחלט יש כאלו שגם בקשרים קרובים נוטות להישאר אסופות, לפחות בחלק מהתחומים. וזה משהו שחברות קרובות תדענה להעיד עליו יותר (איך הגברת המיועדת מתנהגת מולן)

*מניחה שתקף גם לגבי גברים, אני מכירה את הצד הנשי בעיקר (מתוקף היותי אישה שגדלה בחינוך נפרד וכו)

פתיחות והרגשת נוחות מקסימלית בין בני זוג והסרתפ.א.

'חסמים' וגבולות של דברים שנהוג ו/או יותר מנומס לעשות בפרטיות - נבנית במהלך הזמן.

לא על היום הראשון והשבוע הראשון והחודש הראשון לחיים הזוגיים ביחד.

וגם אחרי זמן, קשור לאופי האישי. עד כמה נפתחים / מתביישים / שומרים על גבולות

נכון שקרבה אינטימית שנוצרה לאורךנחלת

השנים "מזמינה" התנהגויות שלא מתקבלות יפה בסיטואציה אחרת...ובכל זאת,

סלח לי קדם, אני לא הייתי רוצה יחסים המתאפיינים בצעקות (למרות ההתפייסות וחוזר חלילה..)

וגם לא כאלה שמתבטאים בחופשיות....בדברים מסויימים.

נכון שזה קשה כשחיים בקרבה כה גדולה, אבל חז"ל אמרו כבר "להתרחק מדברים מכוערים"..

לא קל. אבל בכל זאת חושבת שצריך לשמור על גבולות כלשהם ומכובדות עצמית ושל הזולת.

אבל, כל אחד ומה שהתרגל אליו, ומה שחשוב לו. ואל תתפלא אם השם ישלח לך בדיוק את ההיפך מהאינטימיות

שאתה מחפש....יש לו חוש הומור, כידוע.

משהו כאן לא מוצא חן בעיניינקדימון

לא השפה, לא הגרפיקה, לא האינטימיות.

אני תוהה אם מישהו פרץ למשתמש של כקדם.

זה כי חונכת במנטליות מסוימת. שאינה שייכת אלי למזליכְּקֶדֶם

ופחח נו בעמת. כאילו במצבים אחרים אני מתבטא אחרת

היה לי רושם אחר לגביךנקדימון

או שאני מבלבל בינך לבין משתמש אחר

אבל קדם יקר זה לא שייך למנטליות בכללנחלת

ואם לא אכפת לך אני דווקא למדתי בחינוך חילוני. לצערי.

גם במצבים אחרים, למה שלא תעדן טיפה את ההתבטאויות (לא מכירה כל כך, אבל זה

מה שאתה אומר). זה לא סותר להיות "דוגרי". בכלל לא.

אף פעם לא ברור לי (כשהתגובה מופיעה לאחר כמה מגיביםנחלת

איך עלי להבין שתגובה מסוימת שייכת אלי....פ.א. - אני צריכה ליטול סרגל ולמדוד את המרחק והזווית?.........

למשל - לגבי המנטליות האחרת שמישהו גדל בה (תגובת קדם) הוא התכוון אל תגובתי או אל תגובת נקדימון?....

כי זה עלול להיות דו שיח מגוחך (ולפעמים, מביך) של חרשים....

יש לך אפשרות לראותמבולבלת מאדדדד

בתגובה אל

👍 זה בד"כ עובד (אבל להתכונן שיש מקרים שלא)פ.א.

שבכלל לא מופיעה האפשרות 'בתגובה אל'

תודה! כמה פשוט!נחלת

החינוך החילוני של פעם הוא שמים וארץ משל היוםכְּקֶדֶם

הודעה לא נעימה לקריאהאדם פרו+

לא כל דבר צריך להגיד.

גם אם זה אמת.

לא צריך לדווח על מה כל אחד עשה בשרותים.

מסכימה.נחלת

ובהזדמנות זו, אם אני מביאה איזו גרסא דינקותא לא שייכת שלי, נא להעיר לי. תודה רבה.

(בפרוזה כתבתי משהו על המוסיקה שאהבתי אוהבת, אתם לא מכירים וזה חילוני. אבל

ז ה לא כל כך נורא. נכון?

מה את צריכה אישור מהאחר?הפי

סימן שההורים שלך - לא אוכלים בריאשנונימי

כל מיני צטולנטים או בישולים לא טריים שמתקלקלים מהר - עושים קילקולי קיבה.

דרך אגב צומות ותעניות זה מאוד בריא,

לנקות את הקיבה ולהוריד את הכרס.

ידוע שגורם מספר 1 לכל המחלות זה תזונה לא נכונה.

תודה על בדיחות הדעת. באמת. עשית לי מצב רוח טוב...נחלת

כְּקֶדֶם

צולנט זה של אשכנתוזים

לפחות אנחנן אוכלים טעים

הכי פשוט להגיד ככה אניהפיאחרונה

כדי לא להשתנות..

לפעמים יש יותר מדי צעקות, שוכחים שאפשר גם להשתנות.

לפעמים האישה נכנסת יותר מדי בגבר והוא יותר מדי בה..

האם אני בעד כנות? ברור. שונאת את כל הפייק אבל עדיין צריך לכבד את מי שעומד מולך.

תהיו ישראלים, תדברו, תגידו מה מפריע לכם, אל תשמרו בבטן אבל תזכרו שגם בדרך שבה אומרים דברים יש משמעות.

ולא, אני לא מדברת על המשפחות שיושבות ולא מדברות כי זה "לא מנומס".. בסוף זה סתם מתפוצץ להם בפנים ונתקע להם הפרצוף חמוץ

לא לזה אני מתכוונת.

אומרת את זה בחורה שצריכה לשתוק לפעמים מרוב כנות.

הכי הצחיק אותי כל פעם שאיכשהו נקלעתי למקלט לראות את כל האנשנים עם האופי אשכנזי במקלט רבים חחח

זה באמת כישרון

אשמח לחכמת ההמונים (ובעיקר ההמונות)מה כבר ביקשתי

כבר תקופה אני במסע של החיפוש. בזמן הזה אני משתדל מאוד לא לשקוע בכל הבאסה שהתקופה הזאת מזמנת (למרות שמדי פעם זה בלתי נמנע, כמו עכשיו), ועברתי עם עצמי ועם אנשים טובים תהליכים באמת מופלאים ביחס שלי לעצמי, ובהסתכלות שלי על קשרים ועל תקשורת בכלל. אחת התובנות החזקות שהתחדדו אצלי לאחרונה זה שיש לי צורך עמוק (לא יודע בדיוק ממה הוא נובע, אולי אירועי ילדות וכדו') בהדדיות בקשר. אני מאוד אוהב ורוצה להשקיע ולהעניק, אבל היו לי קשרים שהרגשתי שזה מרוקן אותי פשוט כי לא קיבלתי הערכה מהצד השני. נסיעות שנסעתי וקניות שקניתי נלקחו כמובנים מאליהם, ובאופן כללי לא הרגשתי בשיח שבאמת מתעניינים בי. לא הרגשתי שהיא שואלת אותי שאלות כנות עם רצון באמת להכיר אותי, אלא הרבה פעמים הרגשתי שאני נשאל שאלות כדי לראות האם אני מתאים לה, מה שנתן לי תחושה רעה של חוסר ערך עצמי ורצון "להוכיח" את עצמי בקשרים האלה, מה שהוביל לריצוי וכדו'. פשוט הבנתי שאני צריך מישהי עם אינטליגנציה רגשית גבוהה, שיודעת לתת מקום, להקשיב הקשבה פעילה, שמתעניינת, משקיעה ובאה לקראת. לא מישהי "רגישה" שה"עומק" שלה הוא הרגש שלה בלבד והכל סובב סביבו, בלי לנסות להיכנס לראש של השני, אלא מישהי שרגישה לאחר ויודעת לקחת צעד אחורה בשביל השני. מה שאני שואל זה האם זה נכון? הרי ודאי שתפקידי כה"גבר" בקשר דורש ממני את ההובלה, יציבות, השראת ביטחון וכו' וכו' אבל אני מרגיש שבשביל שאני אוכל לתת את הנ"ל מעצמי באמת, בדרך המיוחדת שלי, אני צריך קודם כל הערכה. אני לא מחפש שיקנו לי מתנות או שילטפו אותי, אבל אני כן רוצה שכשאני משקיע ונוסע רחוק או מביא איזו הפתעה, שהיא פשוט תחייך, תסתכל לי בעיניים בכנות ותגיד "תודה רבה, זה ממש לא מובן מאליו". אני מחפש את ההדדיות הקטנה הזאת, להרגיש שזה גם בא ממנה, וזה דבר שחשוב לי כבר בתחילת קשר...קיצור מה דעתכם? אני טועה בהסתכלות שלי על מקום האיש ביחס לאישה בקשר ואני צריך לעבוד על זה? מה שאני מתאר לא קיים? זה קצת מתיש לא למצוא את זה שוב ושוב ועד שכן יש משהו בכיוון הוא נחתך...

איזה כנות!אשר ברא

אתחיל בזה שקשר בריא לענ"ד מגיע עם הדדיות ואולי זאת גם המהות של חיי נישואים- רואים אותי. ואני רואה את הצד השני.

בלי פנקס פתוח ויד רושמת של מה היא עשתה ומה אני עשיתי.

רואים את זה טוב בקשרי חברות (בריאים), שכל פעם מישהו בא לקראת ויש תקופות שאחד צריך יותר את השני וזה לגיטימי, אנחנו בני אדם.

אז אני חושבת שזה משהו שבעומק כל אחד מאיתנו מבקש בקשר זוגי ובכללי בקשרי של בני אדם, כי זה הטבע שלנו הצורך שיראו אותנו ומידות טובות מראות על הצד השני שגם יודע לראות.

לגבי זה שלא אומרים מילה טובה,

בעיניי זה חוסר הבנה של הסיטואציה. פלוס בחריפות אני אומרת את זה, שזה חוסר מידות וחינוך.

מי שלא מוכירה טוב בפגישה על זה שהבחור הביא מיץ (גם אם היא לא אוהבת את המיץ הזה), לרוב גם לא תגיד תודה להורים שלה. או לאיזה משהו שחברה תעשה בשבילה.

ונכון יש רמות של הכרת הטוב, יש את אלה שרק אם זה משהו גרנדיוזי יגידו תודה ויש את אלה שבפשטות יגידו על כל דבר שעושים למענם תודה- כי הם שמים לב לזה.

אולי הנקודה היא למישהי ששמה לב, הגיוני לי שזה יגיע עם אינטיליגנציה רגשית גבוהה כי זה בעצם יציאה מעצמי (ופה חשוב לראות שזה לא בא על חשבוני),

כלומר הרבה פעמים אנשים שהלב שלהם גדול ומעניק ושם לב מבטלים את עצמם הרבה..

קצת כמו שכתבת על הריצוי.

אני חושבת שכל אחד מצליח להביע את עצמו באמת במקום שנותנים לו להיות, אם מישהי או מישהו כל הזמן נמצאים בעמדת 'השופט' וודאי שהם לא יוכלו לקחת חלק בקשר הזוגי, הדינמי.

זאת גם תפיסה מעוותת שנמצאת אצל אנשים שצריך כל הזמן לבחון האם זה מתאים לי או לא, האם זה בעלי/ אשתי- או לא.

ואז וודאי לא נוצרת שותפות. וודאי לא נוצר קשר. ואחת כמה וודאי לא רואים אם יש או אין התאמה.

כשמגיעים לפגישה צריך להגיע בשביל להנות ולהכיר ואחר כך כשאני חושבת עם עצמי לראות האם מה שהיא שם מתאים לי, או לא.

אבל אם נשב בפגישה ונחשוב מי קודם יזום, מי יפתח את השיחה וכו'- שום דבר אמיתי לא יקרה, כי כל אחד יהיה תקוע בעמדת שופט שלו.

נכון לשני המינים..

נקודה נוספת,

יצא לי ללמוד ולדבר הרבה על ההבדלים בין איש ואישה ומצד האמת הנורמה האיש צריך להוביל (דווקא כן נשמע שאתה עושה את זה) ולא משנה איפה קראתי, הסתכלתי, שמעתי והתייעצתי תמיד הנקודה הזאת שצריך להעריך את האיש חזרה שוב ושוב. שזאת הנקודה שלו.

לעומת אישה שהיא צריכה להרגיש נאהבת.

אז נראה לי שזה מאוד הגיוני מה שאתה כותב כאן.

נקודה אחרונה,

על הנושא של להעריך את עצמך.. זאת נקודה שהיא הכי חשובה בלי קשר למי נמצאת בצד השני.

כי כשתגיע ממקום שאתה מעריך את עצמך ויודע מה אתה שווה, אתה תפגוש מישהי שיודעת מה היא שווה ותעריך את עצמה ואז מטבע הדברים אף אחד לא יצטרך להוכיח את עצמו יתק על המידה, או לרצות.. כי כל אחד יהיה בטוח במקום שלו ומתוך כך יהיה ניתן לפנות מקום להכניס צד אחר לחיים שלנו.

ואו כואבהפי

אני ממש מבינה את התחושה שלך ורואים שאתה אדם שנותן ומשקיע המון ולא רק בקשרים עם בחורות. מרגיש שאתה אדם שאנשים פונים אליו לעזרה משפחה או חברים ואתה באמת שם בשבילם. אז ברור שכשהנתינה הזאת מתקבלת כמובנת מאליה, זה יכול לרוקן ולכאוב!!! הכי ברור שיש

אבל אני חושבת שיש נקודה שהרבה גברים טובים ונותנים מפספסים אתה יכול לתת לאישה הכל לנסוע עד אליה, לקנות לה מתנות, להפתיע.. ולעשות בשבילה המון ! אבל אם כשאתם יחד אתה לא באמת נוכח איתה בכאן ועכשיו מסתכל לה בעיניים ורואה אותה, משהו מאוד משמעותי מתפספס , מאוד!

ובעיניי, אם לא באמת התעניינת בעולם הרגשי שלה קצת פספסת את כל העניין של לעמוד מול בחורה שאתה אוהב.

כי בסוף אישה יכולה לזכור שנסעת שעה וחצי בשבילה ולהעריך את זה מאוד וחשוב שאתה חמוד, אבל, מה שיגרום לה להרגיש קרובה אליך הוא דווקא האם שמת לב שהיא קצת שקטה היום? האם שאלת אותה מה עובר עליה כי באמת רצית לדעת,

האם זכרת משהו שהיא סיפרה לך לפני שבוע וחזרת אליו?, האם כשכאב לה משהו הצלחת להיות רגע בתוך הכאב שלה בלי למהר להסביר, לפתור או לתת עצה.!!!

זה ממש העולם הנשי מי שמבין את זה קל לו בחיים הזוגיות שלו ואו

להקשיב לה זה לא לשבת בשקט ולחכות שהיא תסיים לדבר כי "ככה צריך". וזה גם לא להקשיב כדי לחשוב מה התשובה הנכונה לתת לה. זאת הקשבה שמגיעה מסקרנות אמיתית כלפיה מי האישה שיושבת מולי? מה היא מרגישה? מה מפחיד אותה? מה משמח אותה? מה היא לא אומרת במילים?איך אני יכול לשמור עליה?

כי יכול להיות גבר שעושה בשביל אישה המון ועדיין היא מרגישה לבד לידו. ומצד שני, יכול להיות רגע פשוט בלי שום מתנה ובלי שום מחווה גדולה שבו הוא מסתכל עליה בעיניים והיא מרגישה: הוא רואה אותי. באמת אכפת לו ממני. בעיניי זה שווה לפעמים הרבה יותר מעשר מחוות.

ודווקא כאן אני חושבת שיש הבדל בין לעשות בשביל אישה לבין להיות איתה. הראשון חשוב ומקסים, אבל הוא לא מחליף את השני.

ועוד משהו שתפס אותי שאמרת הוא המשפט: "בשביל שאוכל לתת, אני צריך קודם כל הערכה". אני לא בטוחה שגבר שמחובר למקום הזכרי שלו צריך את ההערכה כתנאי לנתינה. ברור שגם גבר צריך להרגיש מוערך, אהוב ורצוי בתוך קשר הדדיות היא חשובה אבל הנתינה עצמה בעיניי צריכה להגיע ממקום נקי של רצון לתת בטח של גבר שהוא נותן .

נשים חכמות ורגישות מרגישות מאוד מהר מתי גבר נותן כי הוא באמת ראה אותן ורצה לשמח אותן, ומתי הנתינה מגיעה מתוך צורך להתקרב, לקבל בחזרה, לרצות או מתוך פחד לאבד את הקשר. מבחוץ זו יכולה להיות בדיוק אותה מחווה אבל התחושה שהיא משאירה אצל האישה שונה לגמרי.

ולכן בעיניי השאלה היא לא רק כמה נתת וכמה היא העריכה, אלא גם האם בתוך כל הנתינה הזאת היא הרגישה שאתה באמת רואה אותה. 🤍

כי אם לא היא לא נשארת

וזהו סליחה אם חפרתי

תגובה יפה ומיוחדתאדם פרו+

החכמתי הרבה.

בעניין תפקידים ידוע שאני בקטע

של שותפים שקולים או שווים

ולכן קצת מסתייג

מהאנרגיה הזכרית וכו'

כי גם גבר קיים בקשר ורוצה להרגיש

שהוא מעניין באמת ולא כי מן הנימוס

וכל מה שכתבת כל כך יפה.

הכי מגניב אם כל אחד היה מתעניין

ומתחבר נותן מקום לרגשות של השני

ממש ככה גם הגבר לרגשות האשה

וגם היא לרגשות של הגבר

זה יהיה מדהים

תודה (:הפי

בעיניי שוויון לא אומר שאנחנו זהים בצרכים ובדרך שבה אנחנו חווים קשר.

הפי אני מעריך את דעתךאדם פרו+אחרונה

אבל כל פעם מקומם אותי הדבר הזה

האנרגיה הזכרית שזה מילה נרדפת

ל "אתה צריך להכיל אותי.

ואני לא אותך."

אתה והרגשות שלך לא הנושא של הקשר אלא רק אני וריגשותי

משהו חסר לי בסוג הזה של הקשר.

אני מבין שזה נפוץ כנראה.

שהאשה השתלטה על כל הבמה בבית.

זה אולי חמוד קצת בפרופורציה

כשהיא בת 60 וכל הבית צריך להיות ממוקד רק בה זה כבר לא חמוד.

עצוב לי שיש קשרים כאלה.

חייב הדדיות.

ועוד משהו. לא להצדיק את העיוות

במשלים מעולם הקבלה.

יש ביהדות ובקבלה משלים ומדרשים

להרבה כיוונים גם הפוכים.

..אנימה

יש בנות כאלה שמעריכות ויודעות להביע את זה.

יש בנות שיתעניינו בך אישית ותרתק אותן. זה יכול להיות עניין של אופי או של כימיה בינכם.

כן, זה קשוח שאי אפשר לברר דברים מהסוג הזה מראש. אבל אם זה מה שגורם לך להרגיש בנוח ומחובר אז לדעתי זה סיבה להתעקש על זה.

הזיההרגיש האגדי

מצד אחד ממש כיף לי איתה ומחכה למפגש, מצד שני היא בכלל לא מה שחיפשתי לא מבחינת הסגנון אופי ובמראה 😅

זה לא הזוי ? מוזר לי ממש

אז מההפיאחרונה

תיתן צ'אנס, אולי תופתע לטובה 😊

אתה יכול לבדוק אם יש ביניכם מטרות וערכים שבאמת חשובים לך כמו הקמת בית דתי, עומק, ערכים משותפים וכיוון דומה ( דומה זה לא אותו דבר) בחיים.

פנייה לבחורה ברשתות חברתיותהרגיש האגדי

מה אתם חושבים על פנייה לבחורה שמצאה חן בעיניך בווצאפ או בפייסבוק, או בכל כלי אחר ?

לשלוח הודעה נחמדה והכל בצורה נעימה ..

נגיד אני שמעתי על חבר שהציעו לו את אישתו וזה לא יצא לפועל , אבל הוא הרגיש שהיא מוצאת חן בעיניו ופתאום ראה אותה בפייסבוק ואמר יאללה למה לא לנסות, וב"ה הם נשואים עכשיו.. והם דוסים ממש ..

בעיני אם אני מתבונן בזה אני חושב שבסוף המטרה שלנו זה להתחתן אז מה זה משנה באיזה דרך, אם הכל בצורה נעימה וטובה..

מסקרן אותי מה אתם חושבים ?

תלוי באיזה מגזראביעד מילוא

לכל מגזר חוקים משלו ולא תמיד נעים כשפונים ישירות

נכון אבל בשביל הדוגמא חבר שלי דתי לאומי תורניהרגיש האגדי

והוא מאוד תורני ואעפ כן ברוך ה' הם נשואים ..

זו דוגמא אחתאביעד מילוא

מנגד אני יכול לומר שראיתי בחורה בסגנון שאני מחפש וידעתי אם אפנה ישירות פנים אל פנים היא תעיף לי נעל לפרצוף

כאילו אני חושב שכל עוד עושים את הכל בצורה נעימההרגיש האגדי

ומכבדת אז למה לא ..

"כל האמצעים כשרים"shaulreznik

פונים. מקסימום, מקבלים סירוב או התעלמות וממשיכים הלאה.

זה כלל שהוא לא מדויק פהאביעד מילוא

יש דרכים שיפתחו לך את כל הדלתות ויש אמצעים שינעלו את כולן

אצל שדכנים הכי קלשנונימי

שם כולן מחפשות שידוך,

וכולן פנויות.

וזה עדיין קשה למצוא אחת מתוך חצי עולם.

בזה אתה צודקאביעד מילוא

כל קודם תתחילשנונימי

אם לא תכיר אותה...

איך תדע בכלל אם היא מתאימה לך?

חוץ ממוגנות, הכל תרבותיadvfb

תעשו מה ששומר עליכם וטוב לכם

אפשר דרך צד ג'.יהודי שואף לטוב

אם מכיר את שניכם-הכי טוב. אבל גם אם לא, היא תרגיש יותר בנח לסרב בצורה מכובדת, וממילא תהיה גם יותר פתוחה לשמוע (ואולי להפך), מתוך הידיעה שהבחירה באמת בידיים שלה.

הרב בורשטיין אומר שמי שרוצה הוא מוכן להיות בצד ג'.

אגב, נקודה, תורני-תורני פחות מצוי בפייסבוק. לא בא לומר שהם לא זוג תורני, כי זה כן קיים, אלא שיש רצף, ומה שמתאים לתורנית שנמצאת בפייסבוק לא בטטח יתאים למי שמתרחק ממנו.

לרוב החרד"לי חוד היה פעם פייסבוקאביעד מילוא

ככה גיליתי לאחרונה

לא יודע. לא נראה לי. תלוי מאד בהגדרות.יהודי שואף לטוב

בכל מקרה, 'כך גיליתי' זו לא ראייה מדעית'.

וגם אם הוא ביקר שם, מכאן ועד למעקב אחרי דמויות, ויצירת קשר בעקבות כך, הדרך קצת רחוקה. לפחות בסביבתי.

מסכימה לגמרי. צד שלישי זה מכובד ומזמין פחותנחלת

פגיעה, העלבות, וגם טעות, במידה והיא לא בדיוק זו שאתה מחפש. כי אפשר דרכו לברר, מיהי הבחורה הזו.

מסכימה. עם בדיקה.נחלת

כל עוד תכתוב בצורה מכבדת ותקבל סירוב בשקט-אפשרמרגולאחרונה

אני נגיד כנראה לא הייתי זורמת עם פניה כזו לדייט (בעיקר כי מרגיש מנותק. מה אתה יודע עליי?)

אם זה מישהו שמכירה שלום שלום והוא כותב- יש מצב

ובכללי, הייתי מעדיפה שיגיע דרך צד ג' (חברים משותפים וכו), שאוכל לשאול עליו וכזה.

אבל אם בא לך לכתוב ואין צד ג'- רק חשוב לכתוב בצורה מכבדת ולא מטרידה, ושאם היא מסרבת אז לקבל זאת בנימוס (לפחות מולה)

ולכתוב לה בצורה מובנת אם אין ביניכם היכרות: לא סתם "היי" ולחכות לתשובה, אלא הודעה קצרה של אני __, ושמתי אליו אליך דרך __ (הקבוצה המשותפת למשל). ומשהו בסגנון של אשמח להכיר אם זה מתאים לך כעת וכו.

והיא יכולה לענות "לא מתאים לי כרגע" ומן הראוי שתכתוב משהו בסגנון של "מובן לגמרי, בהצלחה!!"

לא להתחיל להתווכח איתה או משהו

(זה אמור להיות מובן מאליו, אבל במציאות נראה שלא. לכן כותבת)

אוףףףף עד מתי ללופים ולחוסר וודאותרק נשמה

עוד קשר שנגמר אחרי פעמיים. כבר לא סופרת כמה כאלה יש לי ברזומה. וזה היה נראה כיוון טוב אבל החליט לחתוך. מה יהיה? זה פשוט מתיש לחזור ללופ הזה שוב ושוב ושוב איך מקבלים כוחות? וזה שאף אחד לא מבטיח לי שזה באמת יקרה מתישהו זה עוד יותר מייאש. אוףףףף פשוט אין לי כוח אני כאילו בתחתית של התחתית, אין לי קשר, אין לי כלום, וזה זמן גם רק לבנות קשר שנראה טוב עד שיודעים אם הוא באמת מתאים. מתחילה להבין כאלה שהתחתנו פשוט עם ה"הבא בתור" שרצה אותם, מעניין איפה הייתי היום אם הייתי עושה את זה ולא חותכת מכאלה שרצו אותי ואני לא רציתי, אולי הייתי מאושרת עם ודאות וביטחון בחיים? אולי עשיתי טעות שחתכי כי זה עניין של עבודה משותפת? כבר לא יודעת מה לחשוב

אחות יקרה את לא לבדאביעד מילוא

אני מבין את החוויה שלך את התסכול. למה לא היה עוד פגישה? השאלות האלה ברורות.. תזכרי שה' מכוון לך את ההכי טוב בשבילך. וקשה לראות את זה כשאנחנו במיצר

שולח לך מפה חיבוק גדול ומאחל לך שתכירי את האחד שלך. את לא צריכה להתפשר על מה שנכון לך וחשוב לך. רק תאמיני שהוא יגיע

ואם צריכה תמיכה רק תבקשי אנחנו פה בשבילך

אוף...ארץ השוקולד

כואב לקרוא

יש לך מסע יחודי לךאביעד מילוא

@רק נשמה את תפגשי בעזרת ה' בקרוב את הבחור שלך את האחד שמתאים לך ולמה שאת מחפשת אל תתייאשי תמשיכי להאמין. נכון עכשיו קשה ולא קל בכלל וגם להתעודד לא תמיד מרגיש טוב. אבל באמת שאם תאמיני בעצמך ובדרך שאת עוברת בסוף את תכירי את האחד שלך

תודה על המילים המחזקותרק נשמה

בשמחה רבה.אביעד מילואאחרונה

אנחנו כאן בשבילך.

אמהות חד הוריות שבחרו ללדת לבד יש כאן?ראומה1

כדאי לך לשאול בפורום אימהות או בפורום הריון ולידהאריק מהדרום

תודה, אבל הפוסט חשוב שיפורסם גם כאןראומה1

היות ויש נשים רווקות דתיות שבוחרות ללדת היות ולא מצאו זיווג.

אבל אופי הפורום הזה הוא פורום חברתי סביב כל מהזמירות

שמטריד ומעניין ונחוץ לציבור הדת"ל והדת"ל חרדי לפני נישואין.

מחשבות, פריקות, שיתופים, התייעצויות סביב הריון ולידה לאישה רווקה דת"ל - תכנים כאלו לא נמצאים בפורום הזה.

מניח שכן תוכלי למצוא אוזן קשבת ואולי, אני מקווה בשבילך, שיתופים בפורומים הנשיים המובהקים, ובפרט בפורומים הסגורים בפני גברים, אלו שהם רק לנשים.

תגובהראומה1

קודם כל אתה גבר נשוי ולא מובן לי מדוע אתה בכלל נמצא בפורום הזה.

דבר שני, ישנם גברים מעוכבי זיווג שבוחרים להביא ילדים בהורות משותפת כדי להגשים את חלומם להיות אבא לכן הפוסט מאוד רלוונטי כאן.

יש פה מקום גם לנשואים.גם לנו לפעמים יש עיצות טובותיעל מהדרום

אם תעברי על הניקים הפעילים בפורום הזה, תיווכחי שישזמירות

כאן נוכחות של נשואים בתגובות לשאלות שעולות ואפשר להגיב מתוך ניסיון אישי

אם היא נכנסה להיריון סימן שמצאה זיווגשנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ד באב תשפ"ו 18:35

אני שמעתי כמה סיפורים -

שאנשים הגיעו לצדיק אמיתי ושאלו אם זה זיווג טוב,

והצדיק אמר שלא יהיה להם ילד ושלא יתחתנו.

ובאמת כל אחד בחר זיווג אחר והולידו.

הזיווג היא הולדה.

גם ה"תענוג" סופו הולדה.

לא טוב היות לבדו - משפחה זה ביחד.

היא לא רווקה בכלל,

יש אבא לתינוק וקוראים לזה משפחה.

ומה אחר כך?

תוליד שוב מגבר אחר?

לא עדיף שתוליד מאותו האבא? אם הוא עדיין חי...

יש מיילדת ללידה ביתית,

גם בית חולים זה בסדר.

וכל מי שחושב אחרת יכול לעשות כרצונו.

אני לא יודע מי זה האבא של התינוק,

אם הוא אדם רגיל ונורמלי - אז אין סיבה לחיות לבד.

לפעמים סתם בגלל כעס או אי הבנה מפרקים בית ומשאירים ילדים לגדול בלי אבא.

לא מכירה אבל יודעת על בחורה לא נשואהנחלת

שילדה מהפרייה. דתית חזקה, אינטליגנטית, נחמדה....חברה של בת של חברה....

היה טוב לדבר א יתה, אם את חושבת על זה, אבל ברור שצריך לשאול אותה

אם היא מסכימה לשתף.

כתבה בערוץ 13שנונימי

שתי בנות שגדלו ביחד בגן וגילו שהן אחיות,

לאחר מכן הן גילו שיש להן 16 אחים מ16 אימהות שונות. כולם מאותו תורם.

הכוונה אולי ללידה כתוצאה מהפרייה. אין גבר ממשי.נחלת

בוודאיי שיש גבר ממשישנונימי

פשוט בוחרים לא להכיר אותו

נכון. אבל ילדים זו לא סיבה להתחתן עם כל אחדיעל מהדרום

לק"י

(בלי קשר לשרשור הספציפי).

תלוי...שנונימי

יהודי המאמין וירא ה' -

ירצה לקיים את דבר ה'.

מי שלא מאמין -

גם אין לו סיבה לחיות או סיבה להתרבות.

ומקיים את זה כמו בעלי חיים.

בכל מקרה - הטבע שה' נתן בחי זה להתרבות. וזה קורה.

טוב, אני לא ממליצה להתחתן רק בשביל ילדיםיעל מהדרום

לק"י

אנחנו בני אדם, לא בעלי חיים.

וזוגיות בלי אהבה וקשר בין בני הזוג היא לא מתכון לחיים מוצלחים.

הבחירה לאהובשנונימי

והאהבה לבחור

ואני חושב שיש מי שלמעלה שברא אותנו ומשחק בנו

טוב. אני רואה שאתה בגישה אחרת לגמרייעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ו באב תשפ"ו 18:11

לק"י

כך שלא רואה סיבה לדון סתם.

לא בוחרים. לא מכירים. זה חסוי. תרומת זרע.נחלת

די באלי לבכות מהשאלה הזוהפי

גם לי אז מה? ואני כפול מגילךראומה1
עבר עריכה על ידי ראומה1 בתאריך כ"ז באב תשפ"ו 12:41

ועדיין זה המצב גיל 40 מתקרב ואין ברירה מי שבגילי ומעל גיל מסויים בכלל כבר לקחה החלטה לגביי זה.

בגיל 28 מין הסתם לא חושבים על זה אבל בגיל 38, 39 ו40 כן.

כבר השלמתי ממזמן שלא אהיה אמא צעירה ולא כלה צעירה בגילאי 20 ו30 המוקדמות. זו בשלות שאת עוברת ככול שאת גדלה. זה המצב שאליו הגעת ומפה צריך להחליט החלטות קדימה. (זה המקום לומר למי שמעל גיל 30 ורוקה רוצי לעשות שימור פוריות )

לא נחכה לזוגיות הנוצצת לעד בינתיים יש חלום להיות אמא ולהגשים את הפן הזה בתוכך.

אני חושבת שהיא התכוונה למשהו אחרמבולבלת מאדדדד

לפחות איך שאני הבנתי, כואב לה על הסיטואציה... לא בקטע של ביקורת אלא כי באמת זו שאלה וסיטואציה שקשה איתן רגשית...

נכוןהפי

זה לא היה הכוונה שלה. להפךתפוחית 1

כבת לבת בטוחה שכוונת התגובה היתה להביע רגישות.

בעז"ה שכל התקוות והחלומות יתגשמו במהרה.

(כאן לדעתי פחות יהיה מענה הטווח גילאים והסגנון די ספציפיים)

יש לנו קרובת משפחה שהתחתנהנחלתאחרונה

בגיל 37. יש לה שלושה ילדים ובלי עין הרע, הרבה נכדים!

ועוד אשה שאנו מכירים ילדה פעם ראשונה בגיל 39 בערך, חמישה או שישה ילדים.

לא להתייאש. יש גם י תרונות ללדת בגיל מאוחר יותר מהמקובל.

רק לצעוק אל השם....ולעשות השתדלות, אפילו אם זה אומר לדבר עם מישהו שיראה

לנו, אם אנו תקועים מהסיבות שלנו, היכן שורש התקיעות.

כמובן שלא מכירה אותך, מדברת באופן כללי.

מה אמורים לעשות?אשר ברא

לפני תקופה יצאתי עם בחור שהרגשתי שיש התאמה ממש טובה, אני ממש רציתי להמשיך. הוא לא.

סיים את זה בבחירת מילים גרועה שפגעה בי מאוד ומאז זה יושב עליי.. יצאתי מאז עם כמה בחורים, שעל הנייר לא הכי התאימו אבל הרגשתי הרבה יותר משוחררת איתם ולא "לחוצה" כמו שהייתי איתו.

יכול להיות שאותו ניסיתי יותר להרשים ואותם לא, אבל בעומק ובדיעבד הרגשתי שהוא מאוד בוחן אותי.

בכל מקרה, מרגישה שהלב שלי נחסם קצת ועדיין חושבת עליו (לא ממקום של רצון לחזור אליו) אלא בכללי על הדמות.. הוא ממש ענה על כל הקריטריונים שחיפשתי (שזה דיי נדיר בסגנון שלי) ועכשיו שוב חזרתי לצאת עם כאלה שהם חצי עונים, שזה מבאס כי מרגישה שעדיין מורידה על אותם דברים עד לרמה שעכשיו לא מוכנה לשמוע אפילו אם יש שוב את 2 הנקודות שזה תמיד נופל עליהם. [נראה לי לגיטימי].

וזה לא שהבחורים האלה לא טובים, להפך הרבה יותר אמפתים ורגישים והיה לי כיף איתם- אבל הם פשוט לא התאימו.

ובא לי להרגיש.. אבל מצד שני מפחיד להרגיש. [יכול להיות שכל זה בכלל קשור לתקופה עמוסה ומושלך על השידוכים].

והתעייפתי מהחיפוש הזה שזה יתאים וגם יזרום, מה הבעיה שזה יגיע ביחד?!

גם מרגישה שהסביבה לא הכי מצליחה להבין מה יש לי, למרות שאני מסבירה. וזה עוד יותר מקשה!

ונסיים בנקודה טובה,

שבאמת התחדדו לי הנקודות שאני מתעקשת עליהן כמה הן קריטיות לי.. וכמה מגיע לי טוב. בעזרת ה'!

וואו. חיבוק.שבורת,לב
עבר עריכה על ידי שבורת,לב בתאריך כ"ב באב תשפ"ו 9:24

חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.

אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.

לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.

ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.

ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.

לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.

יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.

בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.

נכון!אשר ברא

באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.

אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..

ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.

זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.

ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..

ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..

כמה דבריםטבע, אמת
  1. חיבוק ענק, זה נסיון קשוח

  2. תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו

  3. תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך

  4. תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך

המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק

תודה על החידוד של הנקודה השנייהאשר ברא

את צודקת.

נשמע שאת במקום טובadvfb

מותר לחשוב עליו מדי

פעם, לא קרה שום דבר

השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.

חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך

אני באמת מרגישה שאני במקום טובאשר ברא

יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.

להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.

ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.

נכון מגיע לך לגמרי את מדהימה תקראי והלוואי ופגעתיהפי

קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך

אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.

אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.

זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.

לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.

מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית

ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.

את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.

אל תצטערי על בחור שהולך שילך

תודה הפי!אשר ברא

מדוייק ממש.

באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.

חיזקת אותי

שיהיה לך רק טוב בעז"ה(:הפי

אם לא מרגישים שניתן להיות "משוחררת" בקשרארץ השוקולד

סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.

ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.

לא מסכימהאשר ברא

יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..

מקווה שיש דרך, אבל זה סיטואציה קשהארץ השוקולד

וייתכן שיטעו בדרך

וואו מבין אותך לגמרימה כבר ביקשתי

חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!

בחור שעושה רושם של ביקורתינחלת

כדאי לעשות מהר אחורה פנה;

ואולי (למרות שכנראה לא), יש לך נטייה לבחורים שבוחנים אותך, שאת צריכה להוכיח להם (ובעיקר לעצמך) שאת שווה,

על ידי כך?

לשמוח לצחוק להנותשנונימי

להמשיך את החיים כרגיל...

והתחלתי איתך בפרטי

מה נסגר? לא נראה לי שהיא בקשה שיתחילו איתהיעל מהדרום

לק"י

ותזהרו בשיחות אישות.

הגזמת!שנונימי

אני אומר ההפך -

בנות אם ראיתן מישהו שמוצא חן בעיניכן,

תתחילו.

זה מחמיא מאוד.

רציתי לפרגן לה,

שתדע שיש הרבה בנים שעוד יתחילו איתה.

ולא צריך רבנים מדריכים ויועצים הם מאכזבים מאוד.

וברסלב זה האמת!

לא הגזמתי. גם אנחנו הכרנו פה דרך הערוץיעל מהדרום

לק"י

ועדיין צריך זהירות.

(ואגב, כתוב לך בכרטיס שאתה "בקשר")

..שפלות רוח

כמה אומץ צריך כדי לחשוף ולהיחשף ככה. אין לי עצה חכמה לתת, בתור אחד שמישהי ישבה לו בראש קרוב ל3 שנים לא ידעתי להתמודד כמוך או בכלל לדבר על זה. נשמע שאת יודעת לעשות עבודה פנימית מדהימה, עם כל הקושי שבדבר.

קראתי ועלה בי סוג של הערצה אולי קנאה קצת גם על הכנות הזאת, בטוח שהשם שמח בדרך שלך מלט בהצלחה

אני חושב שיש לך פה חידוד שאת לא מבינה אותו לגמרימשה

אני מצטט אותך מתוך הפוסט שלך: "על הבחורים שלא התאימו הייתי יותר משוחררת".

כלומר בעצם בסיפור שלו היית "לחוצה" או במילה אחרת - בחרדה. "הוא מאוד בוחן אותי". בחרדה מה יהיה. בחרדה שהוא ירצה או לא ירצה אותי. בחרדה שהוא ירצה להמשיך. בחרדה מהמילים הלא מדוייקות לך שהוא בחר בסוף הקשר.

אם אני מבין נכון. בעצם היית שם בקשר שבו את בלבלת בין רצון בקרבה או משהו כזה ("פרפרים בבטן") לחרדה.

במובן הזה הייתי מנסה להבין קודם למה את נמשכת למקום שעושה לך רע בגוף. ולמה את הרבה יותר חופשיה עם מי שאת לא רוצה בעצם (שוב, הכל במילים שלך מהפוסט, אני לא מכיר אותך!).

לפני שאת יוצאת עם עוד בחור שאת רוצה או שאת מרגישה שמתאים לך ונכנסת לפחד. יש לך שיעורי בית לעשות. והם שלך.

ייתכן מאוד שהצדק עימך.נחלת

תפילות מעומק לב עוזרות בצירוף כמה עבודות זקה כל יוNachman Wilhelm

לאה אמנו מתי אמורה להיות אשתו של עשיו הרשע הדמעות ששפכה עזרו לה בהצלחה

יפה מאוד ונכון. קרוב השם לכל אשר יקראוהו באמת...נחלת

אשמח לשמוע את דעתכם על הנושאדן603550
עבר עריכה על ידי דן603550 בתאריך כ"ח באב תשפ"ו 16:22

תגידו לי אם אתם מסכימים עם הטענה.

אם אתה מרגיש בדייט במידה מסוימת כאחד שיש לו "יתרון" על הצד השני, לא תהיה לך את תחושת החרדה, אלא הדיבור יהיה יותר משוחרר וזורם, כי אתה יודע מה אתה שווה, ואתה מרגיש שאתה לא צריך להוכיח את עצמך.

עם זאת, הרבה פעמים זה יכול להיות בגלל משהו שיש לך ואין לצד השני, לדוג' כישרון מיוחד שאתה מתבלט בו ואתה שומע שהצד השני מעריך אותו. וכשזה קורה, יכול להיות שזה מוביל לכך שאתה פחות מתרשם מצד השני בגלל שהוא נמצא כביכול "מתחתך" כי אין לה את הכישרון שיש לך. וממילא אתה פחות מעוניין להמשיך בקשר.

זה יכול להיות כישרון נגינה, דיבור מול קהל, מראה וכו'.

דעתכם?

אתן רוצות את מי שפגע בכם.אדם פרו+

אין איך לטפל בבן אדם שפועל בצורה לא הגיונית.

תודה על הפיענוח הפסיכולוגיאשר ברא

להעביר 500₪ בבקשהאדם פרו+

יש משהו הכיוני בזה שמול זה שאת רוצה תרגישי יותר במיהודי שואף לטובאחרונה

לא בטוח שזה בגלל שהוא יותר בעמדה של בוחן, אלא שאת מרגישה צורך להילחם ולהוכיח, עמדה של ריצוי.

צריך לעבד, מה היה לי טוב שם, למה זה מה שהרגיש לי טוב, ולנסות להכווין את ההצעות והבירורים למקום הזה.

ובהחלט אפשר קצת לנוח. לא יותר מידי. אבל 'כחלום-יעוף'. החלום שהרגשת מתפוגג לאיטומוכבר פחות יושב על הלב, ואז הלב נפתח שוב.

חשוב עם זאת לשמר את הרצון ולעבוד איתו. רצון פועל. אם חושבים על הרצון, למה אני רוצה להתחתן, להקים בית, על המעלה שלו, מקבלים כוחות.

לזכור תמיד, אני עושה את ההשתדלות, הקב"ה מחליט מתי.

"אם ה' לא יבנה בית שוא עמלות בוניו בו"

לדבר עם אבא על זה. הוא מקשיב. התפילה מועילה, ותפילה מתוך צרה מועילה יותר, ומעלתה גדולה (לדעת הרמב"ן זו הצוות מדאורייתא). אני רוצה להקים בית לכבודך, כרצונך. עזור לי.

יברכך ה'.

הבחור הרגישהרגיש האגדי

בנות אני מניח שאתם מחפשות מישהו שהוא גם רגיש מצד אחד ומצד שני גברי, אבל מישהו שיותר נוטה לרגיש המכיל המקשיב הנעים, מה אתן חושבות עליו ?

זה די תלויטבע, אמת

אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.

אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.

לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה

זה אחלה בנאדם להיות איתו...

ובסוף בסוף בסוף

אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....

אני חושב שזה גם תהליךהרגיש האגדי

תודה רבה !

אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..

זה באמת תהליךטבע, אמת

לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות

חחח לא כל-כך הבנתיהרגיש האגדי

מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?

לכל אחד מאיתנו יש כמה צדדיםטבע, אמת

תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)

הבנתי תודה רבה !הרגיש האגדי

אח שלי אתה תותחadvfb

תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה

זה הכי גברי בעולםהפי

אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..

יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .

נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות

יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..

לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..

בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך

וואלה חידוד חזקהרגיש האגדי

זה ממש ממש מעניין. לא יצא לי לחשוב על זה.חתול זמני

יש פה פורום שלם בנושא הזהמשה

תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.

בעיניי זה משהו שהוא מאוד טובאשר בראאחרונה

ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.

אולי יעניין אותך