חכה כמה דקות - ויש להניח ש"להפתעתך" תגלה שלא נשואים חושבים בדיוק אותו דבר...

אלה אם כן כבר נמאס לך...

לא חשבתי שבכלל צריך לכתוב את זה...

מאשר לא נשואים....

הם רואים את הדברים מנק' מבט קצת אחרת...וזה יכול להועיל.

זה לא משנה מהן הסטטוס של מנהל הפורום.

ההגדרות של מה מותר לכתוב, ואת מה יערכו/ ימחקו, לא קשורות למי אתה.

הן אמורות ( ) להיות אובייטיביות.

זה ממש מוסיף ומועיל שיש פה נשואים פעילים שאכפת להם ממנו.

(לא מתוך מסכנות, אלא באמת בתור הכרת תודה שאתם פה.)

אבל גם בעיני בסדר גמור שעקיבא מנהל פה.

(ד"א, זו הזדמנות לתרץ את "היעלמותי" מהפורום בזמן האחרון... לא באמת נעלמתי - אתם פשוט מציגים את דעתי כ"כ טוב. קבלו ח"ח!)

אבל אקבל זאת כמחמאה.

בס"ד

ראשית אציג את עצמי:  אני שייכת לכותבי וקוראי הפורום בכיפה. 
בעבקות הכרות עם אדם שכותב פה, נודע לי עליכם וגם פתחתי ניק לפני חודשיים בערך....
לא התחברתי כ"כ לסגנון (וגם כוח ההרגל הוא חזק, נודה על האמת  )
אז אני ממעטת לבקר פה..אבל אתם נשמעים נחמדים:

אני מאוד מסכימה עם יעקב ורחל שיש באינטרנט מקום לכולם, ושאם מישהו רוצה לומר משהו עליו לעשות זאת בצורה מכובדת.

יכול להיות שדווקא מנקודת מבט חיצונית (חלק מכם אבל לא ממש, ולכן לא אתבייש להגיד מה אני חושבת) אוכל לתרום לשרשור או סתם להאיר/להעיר:

1. לדעתי צריך לדבר עם ההנהלה של שבע: כדאי וראוי לפתוח פורום לרווקים בלבד. שלא תבינו לא נכון- פורום לרווקים לא מגביל כתיבה של אנשים שהם אינם רווקים ח"ו, כולם רצויים פה, נשואים בכיף יכולים לכתוב ולחלק מהעצות החכמות שלהם..אבל הכותרת של הפורום, המהות שלו וקהל היעד שלו צריכה להתרכז ברווקים.
זה יעשה סדר בבלאגן ויתן לכם במה להכיר טוב יותר אחד את השניה.
בכיפה יש הפרדה: "לא כלה דרכנו" ו"לקראת חתונה"..פה יש אי-סדר, בעמוד הראשון יש שאלה על תסרוקת לכלה- דבר נחמד מאוד אבל לא רלוונטי בעליל.
בנוסף אין רע בכך שנשוי מנהל את הפורום- אבל יש בזה טעם לפגם, הרי מי יכול להבין מצוקה של אדם באופן הכי טוב? להזדהות איתו עד עמקי נשמתו?  אדם שנמצא באותה סירה. 
המנהלת בכיפה, מעבר לנעילות, נותנת לאנשים הרגשה טובה, זורקת מילה חמה כשמישהו נמצא במשבר עקב רווקות .  
בנוסף,  יש היום רווקים בוגרים לצערנו, שבהחלט יכולים לנהל פורום..וברווקות שלהם הם צברו כ"כ הרבה ניסיון וחכמה, שהם בקלות יכולים לנהל פורום ולעזור מנסיונם יותר מאשר אדם נשוי.
יש פה מסר סמוי בעייתי: רווק לא יכול לנהל פורום, יש פה פורום של רווקים אבל האחראים צריכים להיות נשואים.
אני חושבת שהאיזון צריך להיות: מנהל נשוי ומנהל רווק. זה הגיוני. כמו שאת פורום נשואים לא ינהל רווק.
ואפחד לא צריך להפגע מזה או להעלב- זו לא הכוונה שלי!! אני בטוחה שהמנהלים פה מקסימים.

2. יש לכם כלי אדיר פה, פלטפורמה מעולה להכרות: צ'אט אישי, אתם בכלות יכולים להגיע ל81 זוגות אז אל תדאגו!
אתם לא נופלים מכיפה ואני בטוחה שזה עניין של זמן כי זהו פורום צעיר.
מבחינה טכנולוגית אתם על הגל.

3. כפי שכתבתי לעיל אין ספק שאחת ויחדה היתה צריכה להתבטא באופן יותר נעים, אבל ברור שלא היתה לה כוונה רעה, אני חייבת לציין שחלק מהתגובות בשרשור ההוא צרמו לי ולדעתי היה מיותר לרדת לפסים אישיים.
לא חכמה לדבר על "צניעות" ולהלבין אדם ברבים באותה נשימה. זה עצוב, במיוחד שלא מזמן עברנו את ט' באב.
ביטויים כגון: 'תלכי לעבוד בירקון' ו'פרוצה' מביישים בעיקר את הכותב. ואני הייתי מזועזעת שאיש לא מחה.
וכמובן למען הסר ספק- אני חושבת שגם לשרשורים שנותנים לגיטימציה לעבור על הלכה אין מקום,
אבל היא הקצינה כדי להעביר נקודה וזה היה די ברור.
 

4.   בעיה נוספת שיש פה- הסגנון של הכותבים הוא הרבה יותר רחב מכיפה, יש פה חרדים, חרד"ל, דת"ל, חוזרים בתשובה..לכולם יש מקום וזה מבורך! אבל הפער הולך וגדל ומי יודע שהכרויות מושפעות מכך (אנשים שואפים להכיר את הדומים להם) :

יש הרגשה שהגישה הפחות ממלכתית שולטת פה. וזה יכול לגרום לאנשים צעירים ודתיים לשמור מרחק.
עצוב שבפורום של דתיים אני צריכה להצדיק את עצמי כשאני חושבת שמישהו צריך להתגייס לצבא, או קוראת ביטויים נגד שירות לאומי בתדירות גבוהה.
גם אני גדלתי בבית דתי וחונכתי באולפנא..ואני בעד צבא וש"ל. וממלכתי זה לא גינוי בשבילי.
אולי בנקודה הזאת מרגישים את החד-ממדיות, את גישת 'הבועה', וכן זה מעיד גם על ילדותיות מסוימת,

כי צריך לצאת  "מעצמך" כדי להבין שיש כמה דרכים להיות דתי.. ויש עוד ערכים ליד ערך הקמת הבית. 
ואפשר ורצוי לכבד את כל הזרמים שיש בציבור שלנו.
דיבור גנאי הוא מיותר ופוגע ולא נותן חשק להיות פה. (מה בכלל תורמים בשירות לאומי?? "צבא זה רק ל.."
ועוד כאלה.,) 

5. ס' 4 לא מפריע לי בכלל כי יש לי פורום חלופי וכמו שיעקב אמר לכולם יש מקום ברחבי האינטרנט..

ואולי קהל היעד פה הוא הציבור החרדי ואני בכלל לא יודעת. 
רק ניסיתי להסביר מה יכול להשפיע על ההכרות ולמה מתקבלת תחושה של חד ממדיות.

6. אני מקווה מאוד שלא פגעתי באיש בהודעתי, זו לא היתה הכוונה. זו רק פרסבפקטיבה חיצונית שאולי תעזור לכם ואולי לא.
אם מישהו נפגע אני מבקשת סליחה.
 

בשורות טובות,



 
 

כפי שנכתב בטעות.

קודם כל, לדעתי מגיע לך כל הכבוד, על שהצלחת להעביר את מה שהיא ניסתה להגיד פה במסננת של דיבור נעים.

לא הגבתי שם, לא כי לא היה לי מה, אלא כי לא הצלחתי לנסח את זה בנעימות בגלל לשון השאלה.

1. הדבר העיקרי שעולה לי מקריאת הנקודה הראשונה שלך, הוא דווקא מושג סוציולוגי.

כן, יש לזה שם מקצועי, קוראים לזה תחושת קיפוח יחסית.

מה זה אומר? שזה שאדם מרגיש מקופח, לא בהכרח אומר שזה נכון. כך גם פה, יש כאלה שמרגישים מקופחים מכך, "רווק לא יכול לנהל פורום" וכד', אבל זו לא בהכרח הכוונה.

כמו שאמרה צאדיקה בשרשור השני לדעתי, שאלו מי רוצה להיות מנהל זכר, אך אף אחד לא נענה עד שבא עקיבא, וכמו שראית, יש הרבה דעות חיוביות בעניין.

**לגבי העניין שמנהל נותן גם חיזוק ועידוד- אני לא מבינה, הם לא נותנים פה? ובואי נגיד שלא המנהלים, יש פה מספיק אנשים מדהימים, נחמדים, תומכים, שיתנו עידוד למי שזקוק. אם מישהו רוצה עידוד דווקא מרווק, אני בטוחה שימצא את מבוקשו.(ותודה לש"א שהביאתני עד הלום, ולאנשים המדהימים שהכרתי דרכה)

**שאלה: מה ההבדל בין "לא כלה" לבין "לקראת חתונה"? אני באמת שואלת. אף פעם לא הייתי באיזור הזה של אתר כיפה..

**הערה: נראה לי מוזר כל העניין של מישהו שכביכול "מומחה" בתחום הרווקות. רווקות זו לא מטרה, ואף אחד לא רוצה להיות מומחה בזה. אם מישהו יקבל את תואר הניהול מתוקף היותו מומחה בתחום, מה נראה לך שזה ישדר לו? זה יעזור להעביר אותו סטטוס?

2. ההערה היחידה שיש לי על זה, זה משהו ששמעתי מפי אדמין בכבודו ובעצמו- אל תאמרי "צ'אט", אלא "שיחה אישית". יש הבדל, מסתבר...

3. הייתי רוצה להשתמש פה בתירוץ ההתגוננות- תוקפים אותך, אתה תוקף חזק יותר, אבל את צודקת. אין תירוץ לדבר ככה או לענות ככה.

"אחת אחרת", אני מבקשת סליחה. לא הגבתי, אבל אילו הייתי, זה לא היה בצורה נעימה.

4. לפי מה שנראה לי, יש פה מגוון די גדול. אולי לא כולם כותבים ומגיבים, אבל תסמכי על זה שיש.

ברור שצריך להגיב לדעות אחרות בכבוד, גם אם לא לקבל אותן, ותמיד יש מקום להשתפר, אבל מי שרוצה להגיב מוסמן בשמחה אם הוא רוצה, ואם לא- לא. כבוד רלוונטי בכל חברה שהיא, מגוונת או לא, אבל יש דעות שאפשר להניח מראש שלא יתקבלו בפורום שבו שואפים לקיים את מצוות ה', ש"ואהבת לרעך כמוך" היא אחת מהן. כמו שייתכנו ולפעמים אף רצוי לענות בחריפות לגבי פגיעה בכבודו של ת"ח, כך גם לגבי עבירות כ"אידיאל" במסווה של ליברליות.

ל-6. כבר הגבתי בהתחלה...

ערב טוב, בשורות טובות ורפו"ש לכל עמ"י.

זה פשוט פורום של ארגון חתונות, צלמים, להקות מאפרת וכו'...

כן, אני דיי הייתי בכל פורום אפשרי

[כתבתי בלא כלה, נשואים, הורות ומשפחה, ואפילו גדלתי במפתח הלב..]

בס"ד

1. ברור שאין פה קיפוח, וברור שאין פה כוונה רעה. אבל זה המסר שמתקבל.
מדוע - מבחינה הגיונית- פורום של רווקים מנוהל ע"י נשואים?

אני לא כותבת פה הרבה ולכן לא דיברתי על איכות התמיכה של המנהלים כי אין לי מושג וזה גם לא ענייני.
כתבתי שתפקיד של מנהל זה גם תמיכה ויעוץ ולא רק נעילות כמו שכתבו אנשים מעלי בשרשור.
רווקות זה לא אידאל, אבל עובדה היא שרווק בין 26 שיצא לאינספור דייטים הוא בעל יותר נסיון בתחום מאדם נשוי שהתמזל מזלו והתחתן בגיל 20 עם הבחורה השניה שיצא איתה. לכן גם הרציונאל של הנסיון מתבטל.
אני יודעת שכשאני צריכה אוזן קשבת, תמיכה ועידוד יותר נח לי שאדם שנמצא במצבי ונותן לי עצות מפרספקטיבה מבינה ולא מפוזיציה שונה. מקרה אמיתי- הציעו לי להתחתן והתלבטתי:  חברה נשואה דיברה איתי על להתפשר..."אני מפחדת שאת בררנית ובסוף לא תתחתני",  
חברה רווקה מאוד הבינה אותי. זה עניין של מיקום בחיים, כשמישהו עובר מיקום הוא שוכח.
 כמו שאני לא מתיימרת לייעץ לאיש איך לנהוג עם אשתו.

קיצר לא קיפוח:  אלא מסר שגוי וחוסר הגיון.(כי היו כאלה שאמרו נשואים יכולים לעזור עם הנסיון שלהם ואני אומרת שאין כ"כ הבדל)
בגלל שאני מבינה שנשואים יכולים לתרום הרבה מנסיונם אני הייתי ממליצה על מנהל רווק ומנהל נשוי.
ד"א- גם בכיפה שם המנהלים רווקים, אנשים נשואים נכנסים ומייעצים.

אבל זה לא מה שחשוב בנקודה 1  ( ממש לא מעניין אותי מי ינהל פה)- הנקודה הכי קריטית היא שזה צריך להיות פורום שקהל היעד שלו זה רווקים.
לקראת חתונה- פורום של מאורסים ומאורסות. נשואים טריים- של נשואים. יש הבחנה- ואת יודעת שכל מי שכותב איתך הוא בחור/ה פוטנציאלי להכרות. הנושא הוא רווקות ויש דיבור על זה 

2. סבב"ה, שיחה אישית.

4.  לא כ"כ הבנתי למה התכוונת. "עבירות כאידאל" "פגיעה בכבודו של ת"ח" ...דיברתי על קבלה של דרך חיים *דתית* ששונה ממך. לא כל פעם שמישהי מזכירה ש"ל היא צריכה לקבל 'קופלימנטים'. (או בייניש)
'צדיק באמונתו יחיה'
 

1. למה פורום של רווקים ינוהל ע"י נשואים? לא כאידיאל, אלא זה מה שיצא. אבל דווקא אני יודעת על עצמי אישית שבהתלבטויות מסוימות אני אעדיף שהמיעצ/ת יהיו נשואים. כן, כהעדפה, כי כמו שאמרה לי פעם חברה (נשואה, כשהתייעצתי איתה): לפעמים אי אפשר להתלבט עם החברות הרווקות, כי כולנו "תקועות" באותו מצב, ואף אחת מאיתנו עוד לא יצאה מזה, ולא יודעת לגמרי איך. המטרה היא לצאת מפה (תרתי משמע), ולכן יש פעמים שעדיף נשואים.

ואם המטרה היא לאו דווקא ייעוץ, אלא עידוד? אז במה שונה רווק מנשוי? בהזדהות במצב? כן, יש בזה משהו, אבל אני מעדיפה נשוי בעל רגישות מאשר רווק בלי. ובשתי הקבוצות יש מי שידע לעודד, ויש מי שלא. אם מישהו לא רוצה תגובה מסוימת או ממישהו מסוים, זה בסדר לא לקרוא אותה.

אני אספר לך שהחברה הכי טובה שלי מזה 13 שנה מתחתנת בקרוב בעז"ה, ומאז שהיא התארסה, הדבר היחיד שמונע ממני להתייעץ איתה לפעמים הוא העובדה שלא תמיד היא עונה לטלפונים, מסיבות ברורות ומובנות. ובעז"ה גם אחרי החתונה אני אמשיך להתייעץ איתה, כי אני יודעת שהיא מכירה אותי טוב ואני סומכת עליה. הסטטוס לא משנה.

החלוקה שאמרת של הפורומים ברורה לי, אבל הסיבה מאחוריה קצת פחות... נכון, יש מקום שאליו ירצו לפנות מי שהם בעלי שאלות להכנות לחתונה, אבל כמה זה כבר מפריע שיהיו שאלות שונות פה? באמת?

דווקא יש בזה צדדים חיוביים שלדעתי גוברים; זה גם שומר על הפורום רץ, פועל, זז וכו', ועוד דבר- הרבה פעמים אם אדם מרגיש שהפורום לא שייך אליו כ"כ, הוא פחות יכנס לשם. כמו שאני לא מרגישה צורך להכנס לפורומים מסוימים פה, ואני לא חושבת שאני היחידה. במקרה כזה אנחנו עלולים לפספס דעות, עצות ותובנות חשובות, וחבל.

4. מצטערת, גלשתי לדוגמאות שראיתי בשרשור של "אחת אחרת". הסכמתי עם מה שאמרת, ולכן גלשתי קצת מעבר (או במילים אחרות, חפרתי....)

למנהלים יש גם תפקיד של שדכנים-לעת-מצוא

ולפעמים זה יותר נעים- כשהשדכנית נשואה

אחד הדברים שלומדים- זה ההבדל בין הזדהות- לאמפתיה

הזדהות זה להרגיש כמוהו... ממש להכנס לתחושות של האדם השני- וזה נותן לו תחושה שהוא לא לבד

אמפתיה זה- להכנס לנעללים של השני על מנת לצאת מהם- כדי לעזור לו

עיצה אמיתית- תבוא מאמפטיה- לא מהזדהות

אדם שיש לו לב אמיתי- יכול להזדהות על כל אדם- לא רק עם מי שבדיוק חווה עכשיו את מה שהוא חווה גם. קצת לב פתוח, קצת דימיון- ואפשר להרגיש אנשים.

בס"ד
 

1. לא הבנתי מדוע הדגשת את ההבדל בין להזדהות/לגלות אמפיה. הרי גם אדם רווק שמייעץ לרווק אחר- יכול להכנס למקום שלו ואז לצאת כדי לייעץ. (לא כל הרווקים חווים אותם חוויות)

2. אמרת יפה, אדם עם לב טוב וקצת דמיון יכול להזדהות עם כל אחד, ועדיין רוב הנשואים לא היו רוצים שאני אייעץ להם. זה תחושה מאוד אנושית..לרצות שמי שחווה את החוויות שאת עובר יתן לך ייעוץ. מישהו שנמצא במקום שלך. כמו שאני לא אלך לנהל פורום נשואים..(וזו כמובן דעתי הבלעדית והלא רלוונטית)

3. בקשר לשדכנים- את צודקת בהחלט, שמתי לב שזו פוק' שאין בכיפה ומאוד התרשמתי.
לכן ההצעה שלי זה איזון. רווקים ונשואים בניהול.
 

4. אני מקווה שברור לך שלא פקפקתי ביכולות הניהול שלכם..ואין לי דבר איתך אישית. אני בטוחה ששניכם מנהלים נפלאים ואנשים טובים. אמרתי את דבריי כי אני יודעת שאנשים שחושבים כך ימנעו מלדבר כי זה לא נעים (הכרות אישית) סליחה אם נפגעת.

בשורות טובות.
 

1. הבנתי שזה מה שקרה. זו המציאות. סבב"ה. יעקב ורחל שאל מה ראוי ונתתי את תגובתי.
שימי לב שבגלל שהתרגלתם למציאות כזו הצעתי רווק אחד ונשוי אחד כדי לשמור על האיזון.
ברור שלדעתך אין הבדל..לדעתי יש הבדל כפי שפרטתי . דווקא בגלל המקום בחיים.
אבל זה לא האישיו- אני עניתי לתומי עניתי ליעקב ויעל, רק כי הנחתי שגם אלה שאוחזים בדעה זו לא יגידו בגלל הכרות טובה עם המנהלים, ובצדק.
מבחינתי שישארו מנהלים נשואים אין לי עניין אישי בנושא זה. ונראה לי מיצינו.

הנקודה השני היא החשובה:
את לא מכירה מציאות אחרת..אבל יש הבדל גדול, בפעם הראשונה שגלשתי פה ראיתי בלגאן..לא הבנתי של מי הפורום ולאיזה פונקציה הוא משמש. ברגע שיש משהו שנועד לרווקים בלבד- ההכרות שלך עם הרווקים גודלת, התחומי עניין המשותפים שלכם בולטים, זו תהיה קרקע יותר פוריה להיכרויות- הרי רק בעלי עניין- רווקים ורווקות יגלשו כאן.
יש משהו גם מנטאלי ומחשבתי (מעבר לצד הפרקטי) שמאפשר סדר. וזה הדבר המהותי.
את הנקודה הזו הוספתי כי הכל התחיל מכך שבכיפה יש המון זוגות יחסית לכאן..סתם נתתי הצעה לייעול..אבל זה קשור להנהלת בשבע לא לכאן.

 

כי נראה לי יודעת מי את....

אבל אודה לך אם לא תחשפי לי ניקים

הצעת אתגר:

מעניין אם תדעי מי אני

[תשובה בפרטי כמובן]

אם אומרים "לא בתוקפנות" לפני דבר תוקפני זה לא הופך אותו ללא תוקפני.
 

זה טוב וחיובי שיש לך דעות והשקפות עולם משלך..באמת.
אבל זה לא נותן לך לגיטימציה לסלק במילים מכובסות אחרים מהפורום רק כי הם לא חושבים כמוך.
וזו יקירתי- בדיוק ההגדרה של תוקפנות.

אחת אחרת נחשפו כאן הרבה פרצופים של אנשים, לצערי לרעה!

אני למשל שיניתי את גישתי לכמה חברה בעיקבות תגובותיהם.

מה ככה, בכזאת קלות מצליחים להדליק אתכם??

   חבל...

אדרבה, זה מראה שהיא לחצה פה על נקודה כואבת באמת.

וכשלמישהו כואב - הוא צועק....

אני בטוח שגם פרצופך יחשף ל(?!?!) כשמישהו יפתח שרשור

בנושא כואב לך ונוגע לך אישית.

זה לא ליגיטימי כלל !

ובטח לא לאנשים עם מידות, אנשים שגדלו על ערכים כמו שרוב חברי הפורום, אני מאמין, גדלו עליהם! 

מה זה ש אתה אומר "זה מראה שהיא לחצה פה על נקודה כואבת באמת.

וכשלמישהו כואב - הוא צועק...."         ???

אתה באמת מאמין בזה ??         אנשים שמתפרצים, שלא שולטים על עצמם

זה חמור מאוד ובטח שמדובר באנשי תורה!!!

למעשה, אתה עושה בדיוק את מה שיצאת נגדו,

רק בלי סימני הקריאה....

בעצם, גם אצלך יש סימיני קריאה!

קשוט עצמך.

אתה מנסה לטהר את השרץ ב- 1000 תירוצים !

אך כולם יודעים את האמת!

   ונקודה למחשבה - אם אתה חושב שמישהו כתב משהו בוטה(הרי אמרת זאת בעצמך!),

ואתה מבין שזו לא צורה,

אז איך אתה יכול להשיב גם כן בצורה לא מתאימה??

זה קצת סותר את הקנספציה שלך!!

ודרך אגב - הקוספציה שלי היא דוקא כן להגיב בצורה בוטה,

וגם כתבתי את זה מקודם....

אולי תשקול לשנות את הניק ל'טל ומטר'.....

והסיגנון.

הסיגנון וה"תכנים" שהגב' הזו הכניסה כאן (ולא פחות צורתם - כאילו אתם רק "צריכים ללמוד" עד כמה זה "אחרת ממה שאתם חושבים"..) - אם לא מקיאים אותם מהר וכד', הארס שלהם מפעפע באיזשהו מקום באטמוספירה שבה הם נכתבו.

יש נושאים, שכאשר הופכים אותם ל"דיון לגיטימי" שכלי, זה עצמו ה"ניצחון" שלהם, זה ה"אשר קרךָ", הקירור.

נניח שמישהו היה פותח שירשור מלגלג על הדוסים פה, הילדותיים, שחושבים שכל דקירה של "בבא" צריך לעשות ממנה ענין.. . וכן על זה הדרך - אפשר להביא עוד דוגמאות, רק חבל..

היית פותח איתו בדיון שכלי מנומס?

אז להיכנס ברשות הרבים, בחוצפה וגסות - ולא כתגובה על משהו - ו"לדרוך" בלגלגנות ואטימות על כל היקר והקדוש, בתיאורים שאמורים לזעזע כל נפש נורמלית ונאמרים ב"אדישות" של אדם שכבר איבד כל רגישות ומה שנשאר לו זה רק להדביק אחרים -

זה לא הרבה פחות.

מי שפותח כך - אל יצפה לתגובה אחרת. ולא רק כלפיו, אלא מתוך אחריות לאוירה הסביבתית, לא פחות מה"אחריות" שהוא ניסה לתפוס כלפי הסביבה כדי לקלקלה ולהעכירה. 

יש להניח שאם אדם היה רואה דבר כזה נכתב, באופן אישי - כלל לא היה מתייחס, לא בזעם ולא שלא בזעם. כי זה לגמרי מתחת לרמה - גם התוכן וגם צורת "הבלחתו". אני אישית הייתי מפסיק לקרוא דבר כזה על השורה הראשונה, אם לא היכן שזה נכתב. 

אף אחד, אני מניח, לא נהנה מכך שבמקום אוירה של דיונים לגופם של נושאים שונים, צריך "להקיא" כך דברים כאלה. אבל בלית ברירה, כשמישהו מתפרץ כך, אינו מותיר ברירה אחרת.

כשאדם מכניס במקום כזה דברים כאלה - ולא כ"שאלות", אלא כ"אמירה" מתייהרת, של "איש העולם הגדול" (הקטן מאד) ה"מנוסה", ובגסות-יאושית, שבאה כל-כולה מאיזו "בִּיצה" ששכחו בה מזמן כל רגש של טוהר וצניעות עדינות ובושה - אז הוא לא אומר "תוכן", הוא מנסה להכניס "אוירה" ולדבק בה. ועל אוירה - עונים באווירה נגטיב.

כדאי לשים לב לנקודה הזו: ב"אוירה" אפשר להדביק "מתחת לחגורה", זה לא דיון אינטלקטואלי. ודחייתה צריכה להיות בהתאם. וזה לגמרי לא נעשה, כמחשבתך, מ"התפרצות בלתי נשלטת", "הידלקות"; אלא מבריאות נשלטת, מתבטאת וטבעית מאד.  מכח"ערכים שגדלו עליהם", כלשונך, וחיים אותם.

זה מלבד מה שכתב "עין הקורא" על מה שכואב למישהו, כדברי ספר החינוך: התורה לא ציותה עלינו שנעמיד עצמנו כקיר..

וזה גם בנוסף לכך שהנ"ל הרשתה לעצמה, על הכניסה, לתקוף אישית אנשים שמוסרים את עצמם בשביל הציבור, ובתור "אורחת" בלתי קרואה. .  אני לא בטוח שהמחילה המושכלת על חשבון אחרים היא מצוה גדולה..

ובכן, יש הבדל בין מתקפה גסה וזולה לבין תגובה; בין רשות היחיד לבין רשות הרבים; בין דיבור לבין לגלגנות; בין דיון לבין נסיון לייצר אוירה שנותנת לגיטימציה לכל תועבה באוירה "אפורה" וחסרת חיים וטוהר, עם המעטפת ה"מתנשאת" וה"מלמדת".., כביכול.  לדברים כאלה - תגובות מהסוג שאתה רוצה (ובאמת - גם אני מעדיף, כמובן) לא יתנו מענה. הם רק יתנו להם את הלגיטמציה של "דיונים-שבאים-בקהל" שכלל אינו מעונין בהם כמובן. וזה בדיוק מה שהם רוצים.

לכן, עדיף באמת שמי שמעוניינים באוירה כ"כ זרה לכאן - יישארו בפורום ממנו באו, ולא יכריחו לענות להם בסגנונות שכנראה רגילים להם משם, ושאין לנו כל ענין להגיע אליהם.

בס"ד

לשלוח מישהי לעבוד בתחנה המרכזית זה ממש לא יותר טוב, אם לא יותר גרוע. מצטערת..עם כל ההזדהות עם מה שכתבת עכשיו.

ואני מצטערת אני לא יודעת איזה אנשים אתה חושב שכותבים בכיפה, אבל ההודעה של רוויה בהתנשאות,
בכיפה יש אנשים תורניים יותר ותורניים פחות בדיוק כמו פה. למה לדבר כך על אנשים שאינך מכיר?
למה לעודד פערים בתוך הציבור הדתי?
לידיעתך!! לפני כחודש נפתח שרשור על שמירת נגיעה בכיפה- שננעל כדי לא לתת לגיטימציה לעבור על ההלכה אחרי שאנשים מחו בצורה עדינה!
באותה מידה הייתי יכול לבקש מהמנהלים שינהלו את ההודעה מפאת חוסר צניעות.

נ.ב-

זה די ברור שהכותבת אינה רווקה "מבוגרת" מהביצה, הדברים לא נאמרו בצורה בוגרת בעליל וכל בר דעת יכול לקלוט את זה. לכן הקצף שלך מוצדק אבל לא יצא בשרשור הנכון.  
דבר נוסף- היא הזכירה את צורת חייה כדי להראות שהיא "בעלת נסיון" והיא היתה יכולה כביכול לייעץ לנשואים..כמו שהם מייעצים לה פה -אבל היא לא עושה זאת.  זו היתה הנקודה:
 היא ניסתה ליצור הקבלה שטותית ולומר: "כמו שאני לא מייעצת לנשוי, אני לא מעוניינת שהוא ייעץ לי".
והיא השתמשה בדוגמא שהכשילה את כל הכוונה שלה. אני בכלל לא בטוחה שזה אמיתי ושהיא דיברה על עצמה.  ודבריה הכשילו בעיקר אותה.

אתה לקחת את דבריה בתור נסיון לשדל אנשים לעבור על ההלכה במסווה של ליבראליות. ברור שאין לזה מקום, לא כאן ולא בכיפה. ולא בכל מקום שמתיימר להיות דתי.
 

א. חס ושלום, לא שלחתי אף אחת "לעבוד" שם... וכבר הסברתי את זה, וחוזר שוב:  היא דיברה על נסיון, כביכול (מתועב), מדבר שקראה לו בשם "יפה" "מערכות זוגיות" - אז בשביל להסביר מה המשמעות המבחילה של מושג כזה שלא בנישואין, ושל ההתיימרות ב"נסיון" שיש ממנו לחיי נישואין..., אמרתי שהיא יכולה למצוא שם כאלו עם יותר "נסיון" ב"מערכות" כאלו..  במילים אחרות, לומר שדבר כזה הוא פריצות, גם אנושית וגם תורנית, בלי יפויים והצגות.  ולא עלה על דעתי לומר שתלך לשם.. אני חושב שזה מובן מאליו. אפשר לקרוא מה שכתבתי.

ב. צר לי - לא הבנת מה שכתבתי ואולי הייתי צריך להבהיר יותר: לא דיברתי בכלליות על "כיפה". וגם זה לא מוזכר בדברי שעליהם את מגיבה. וממילא גם אין בדברי שמץ "התנשאות"..  התכוונתי בדיוק לאותה "חברה" שבשמה היא התיימרה, של אנשים שאיבדו (לצערי הרב מאד באמת, כי הם אנשים מישראל וכואב לי עליהם) את רגשי העדינות הראשוניים והכ"כ בריאים ועושים "אידיאולוגיה" מזה בחוסר תחושה.  בין אם זה - כפי שהיא טענה - ב"כיפה" ובין אם במקום אחר.

אני עצמי שולח קישור למאמרים באתר שלי, לפורום מורים וגננות ב"כיפה", כמו גם לעוד.

כיוון שהיא ציירה (ועוד כותבים) תמונה מאד זוועתית של מה שהולך שם - הנחתי שיש שם איזו פינה שהתנקזו אליה אנשים שאיבדו כנראה כמה תחושות מחמת רווקותם המתמשכת שהצטרפה אל חוסר עמוד שידרה דתי. לא "הכללתי" חלילה. דיברתי בדיוק על מי שהיא הזכירה ואכן אינני יודע כלל איזה אחוז הם. וכמובן, נכונים דברייך שאסור לקבל לשון הרע על כללותם (ומה שכתבת על "נגיעה" - הרי הגב' הזאת טענה ששם לא "מתרגשים מזה"... אני כמובן שמח להאמין לדברייך. כל ידיעה טובה על אנשים מישראל משמחת בלי קשר ל"פורומים"..).

עם זה, עלי לציין שכן נתקלתי ב"כיפה" בתגובות מסויימות מגוונים שכאן לא הייתי פוגש בהם. לא דווקא בנושא פורום זה. ויש שם אכן ציבור מגוון.

ג. גם המושג "ביצה" שהזכרתי אינו קשור לאסוציאציות שזה העלה אצלך (מבוגרת..). התכוונתי למושג כפשוטו, של משהו שמבוססים בו.  ודברי היו בדיוק בשירשור הנכון: היכן שהתפרסמו הדברים, שם נכתבה התגובה.

ד. זה לא משנה בשביל איזו מטרה הזכירה את "צורת חייה" האמיתית או המדומה.  ברגע שהזכירה את זה ובצורה המכוערת שהזכירה - זה הנושא הגורר את עיקר ההתייחסות והגועל.  משל לאדם שכדי להראות שהוא מבין יותר טוב בדולרים, יזכיר שכאשר הוא שדד בנק, הבחין מיד מה מזויף. כמובן שמאותו רגע את אף אחד לא מענין בשביל מה הביא את זה...  קל וחומר כאן, שעצם היכולת להעלות "רעיון" כזה, שע"י נסיון של פריצות ניתן לייעץ לנישואין, מראה גם על שחיתות מוסרית וגם על אי הבנה בסיסית מה זה נישואין.

ואכן, אם מישהי סתם היתה כותבת שהיא לא רוצה שנשוי ייעץ לה כמו שאינה מייעצת לו - זכותה. אף אחד לא היה מתרגש ומן הסתם גם לא היה מגיב. וכי מישהו פה מחפש "לייעץ בכח"?... כמובן העובדה שהרוב המכריע מרוצים, אפילו מאד.

ואכן נכונים דברייך ש"הכשילה את עצמה".  השאלה היא רק בשביל מה העקשנות להתחפר בדברים, במקום לומר: טעיתי, זו היתה הצגה, סיגנון מוטעה או כד'. וזהו.

יש גם לציין, שכמה היא "בוגרת" לא כ"כ רלוונטי ברגע שדבריה יצאו לרשות הרבים. כבר כתבתי שאם זה היה נוגע רק אלי - לא הייתי כלל קורא את הדברים, כבר מתחילתם.

ה. ואני לא "לקחתי את דבריה" בתור ניסיון לשדל וכו', אלא זה בדיוק מה שדברים כאלה מנסים לעשות - ויותר ביצירת אוירה זלזלנית-רדודה -יודעת, שבאה מריקנות, מאשר ע"י "שידול" שכלי. וזה חמור בהרבה כפי שהסברתי. ואת צודקת שאין לזה מקום בשום מקום, ולדעתי לא רק במקום דתי.  לא רק בגלל שמצד האמת אלו לא רק נושאים "הלכתיים" אלא גם סתם נורמליות (ועד לפני לא הרבה שנים היו מקובלים, במידה זו או אחרת, בחלק גדול של האנושות), אלא גם מפני ש"שיטה" כזו של שכנוע ודיבור היא לא לגיטימית ברוב העניינים ואינה דרך של דיון כלל.

היחס בין הנשואים והרווקים בפורום.

חפרו פה הרבה ונראה לי שדלגו על נקודה (פואנטה....).

לא מדובר רק על נשואים אחרי דייט ראשון, מדובר פה על נשואים שיצאו ב"ה מספיק זמן כך שיש להם ידע על התקופה הזו, ובעקבות זה שהם נשואים הידע שלהם תפס יותר עומק.

בשביל שמישו ישב ויבכה איתך, לא צריך נשוי, אפשר גם עם רווק.

אבל לקבל ייעוץ- חייבים מישו שבאמת מבין מזה קשר בין איש לאישה!

רווק עם המון ניסיון שמייעץ זה הרעה הכי חולה!!! כמו מישו שנמצא בתוך הבור ולא מצליח לצאת ממנו- ומייעץ לאחרים איך לצאת. וכמה שהוא יותר עם נסיון בדייטים הוא יותר מסוכן, כי זה אומר שהתפיסת עולם שלו מעוותת ועוד עם קבלות.

לא מדובר על עיצות פרקטיות ואולי אפ' לא על קצת יותר. אני מדבר על עיצות בשאלות עמוקות שנוגעות במהות הקשר 'אני מרגש...'.

למסקנה, לא רואה בעיה במנהיגינו. כמו שכבר נכתב צאדיקה ב"ה היא בעלת נסיון וכמו"כ מר עקיבא (יעקב...).

עוד קצת.

זה שהנשואים מנהלים לא נראה כהבעת אי אמון עקב זה שכולנו יודעים שגם רווקים יכולים (דוג' פורומים אחרים...) וזה יצא כך וזה מאד נוח.

ועוד.

אין עניין ללחוץ על לעשות שידוכים דרך הפורום. והגיוני מאד שיהיו פה פחות חתונות מבכיפה, אין מה לעשות, אנחנו יותר 'דוסים', ושיטת ההיכרות אצלינו פחות חופשית. לא צריך להתבייש בזה.

(הייתי נותן פה קצת מוסר, אבל אין לי כוח לזה)

לילה טוב

לשמוע מגוון של דעות (כמובן בתוך מסגרת מסוימת) ולהחליט לאן ליבי נוטה

אדם ששואל פה שאלה לא מצפה שיענו כולם כאחד בשפה ברורה ובנעימה,

אלא מצפה לשמוע:

את הרווקה שמחכה להצעות

ואת זו שמוצפת

את הבייניש התורן

את זה שהוא לא דוס

את הנשואה הטריה

את הנשוי הוותיק

את האב לילדים בגיל הפגישות

את השביעיסטים שמסתובבים פה

וכן גם אורח או אורחת לרגע שנחתו מכוכב אחר

כי אם הייתי רוצה תשובה אחת ברורה  הייתי מתקשרת לחברה הכי טובה, ואם זה לחוץ לי אז היא תמצא לי זמן גם כשהיא מאורסת וגם אחרי החתונה.

ולפעמים אני רק רוצה לפרוק ושמישהו יקשיב (יקרא)

ואז דרך אגב הגברים לומדים פה איך להביע הזדהות ואמפתיה ולא למצוא פתרונות,

כי הנשים באו מכוכב אחר וזה מה שהן צריכות...

ואם הייתי צריך עזרה מקצועית הייתי נכנס לקישורים בחתימות של חלק מהחברים ששתלו את עצמם פה לש"ש

אבל אני רוצה יעוץ מסוג אחר, מסוג שירחיב לי אפיקים(אופקים)  וישנה דפוסי מחשבה

בקיצור יש כאן מה שלא תמי קיים  בחברה לא וירטואלית

וכמו שיענקלה ורשל אמרו יש מקום ברשת לכולם

ואני הייתי אומר יש מספיק רשתות לכולם (ויש הרבה דגים בים אז קדימה-אבל זה לא קשור)

חפרתי?

לא נורא גם אתם חפרתם

אהבתי

לילה טוייב!

בס"ד
"הוא לא הצליח לצאת בעצמו מהבור"

וכי מדוע.."לא הצליח לצאת מהבור".. ? אף אחד לא יוצא מהבור לבד.. אותו נשוי לא יצא מהבור לבד- הקב"ה הוציא אותו מהרווקות.
וזה בערך ההבדל היחיד.
יש כאלה שה' החליט שיתחתנו בגיל 18 ויש כאלה שה' החליט שיתחתנו בגיל 26..ואתה מייחס תכונות שליליות לאחרון בעודך זונח לחלוטין את עניין ההשגחה בעולם.
יש המון אנשים מצוינים, חכמים, יראי שמיים וטובים, בעלי נסיון ולב טוב שיוכלים לחלוק עצות. ונחש מה? הם עדיין רווקים.


 

רווק- זה אדם שלא יודע באמת מזה מערכת יחסים עם אישה. ולא משנה כמה דייטים הוא עשה!

לעומת נשוי. ההבדל בניהם הוא לא הבדל בטפסים. אלא הוא הבדל משמעותי, כל התפיסה שלהם לגבי הקשר הוא אחרת. במיוחד אם הוא היה בדייטים הרבה זמן- שאז הוא גם מבין את המצב, וגם יודע יותר טוב מה טוב שלב כזה.

זה נכון שלא הייתה מבקשת עיצה ממי שלא הצליח לצאת מהבור? למה פה זה שונה?

כי כך ה' רצה, השגחה.

מזה קשור לנושא? מי דיבר על זה?

נכון, ה' רצה שיתחתן יותר מאוחר, אבל מי אמר שהוא נתן לו 'שכל של נשוי'???

אולי חלק מזה שהקב"ה רוצה שאותו אחד יתחתן מאוחר, הוא נותן לו בכוונה שכל מעוות, שיקח לו הרבה זמן של עבודה ליישר אותו ורק אז להתחתן?

אני לא רוצה להכנס לשיקוליו של קדוש, אבל לא כ"כ הבנתי מה הקשר.

ויש רווקים שיש להם כל מה שצריך כדי להיות בני זוג מעולים,

בדיוק כמו שה' נותן ילדים לאו דווקא להורים הכי טובים.

בס"ד

1. כל נשוי, היה פעם רווק..וראה איזה נס הוא "הצליח" לבוא תחת חופה מבלי שהיה לו נסיון שיש לאדם נשוי.
לכן כל הדיבורים על ניסיון שיש לנשואים לעומת רווקים בתחום הדייטים זה שטויות.
אדם נשוי יודע את אשתו בעיקר..במיוחד אם הוא התחתן בגיל צעיר, וכן הוא מכיר רובד הרבה יותר עמוק של הזוגיות.
אבל זהו רובד שלא צריך לדעת/להכיר בשביל להצליח בעולם הדייטים. קשר בין איש לאשתו הוא שונה בתכלית.
פגישות זה קודם כל אינטרקציה בין ב"א- לא צריך הרבה מלבד כבוד לאחר, רגישות וטאקט.
אם נלך לפי גישתך- נאמר שגם גרוש לא יכול לתת עצות, כי הוא כשל בנסיון- ולכן בטוח שעצותיו הן גרועות. 

2. מה הקשר להשגחה?? זהו תחום שההשגחה גלויה בו באופן מבוהק, רואים את יד ה' בכל צעד ושעל.
יש אנשים שיצאו לדייט 1-2 ומצאו את אבדתם ויש כאלה שבמשך שנים חיפשו... 
זו גזרת ה'-, לא בגלל תכונות נשגבות ונסיון עלום הם באו לידי חופה.
ולכן כל הרציונאל שלך הוא מגוחך.הבט סביבך וד"ל.
אני לא טוענת שנשוי לא יכול לייעץ, אני טוענת שרווק יכול לייעץ באותה מידה.

3. אני מאחלת לך ולכל כל רווקי ישראל שיתחתנו בעז"ה בקרוב- עוד השנה. אבל גם אם זה לא יקרה השנה..תשתדל שהדימוי העצמי שלך לא יפגע. ותבין שנסתרות דרכי ה'.

בשורות טובות.
ושבת שלום.

אני גם מייעץ לחברים שזוטרים בעסק עיצות מועילות.

אבל עיצות שקשורות לדברים יותר עמוקים וייותר מסובכים יש לנשוי נקודת מבט קצת יותר מבינה, לא רק על העולם של הנשוי, אלא גם הרבה על נפש של הבנזוג, איך קשר נבנה. הוא מסתכל אחורה ורואה איך אפשר לעשות את זה יותר טוב.

את חוזרת כל פעם מחדש לאלו שהתחתנו זריז. אני מדבר על כאלו שיצאו הרבה, כך שיש להם תפיסת עולם על הדייטים.

ובאמת אם הייתי נשוי לא הייתי מתייעץ עם גרוש. אא"כ יש לו סיבה מאד מיוחדת.

האמת, גם נשואים לפני 5 שנים- כשיש לי בעיה רצינית אני מעדיף לדלג עליהם. אבל ברור שאני לא הולך לרווק.

שבת שלום.

אבל זה כבר לא משנה. הדיון מיותר... וכנראה שבסופו נשאר חלוקים.

כל טוב.
 

מה שהפריע לי זה שאין החלטה עקרונית של האתר שמנהלי פורום כזה- יהיו רווקים.

אין לי שום בעיה עם הניהול שלך, עקיבא, או של צדיקה.

הטענות על זה שמנהלי הפורום יהיו נשואים. קנטרני ומחפש להתלונן משהו.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?