כי אם תשאלי את הבחורה, העלמה כבר תבנה בניינים ותכתוב תסריטים, ואז הבחור בכלל לא יהיה מעוניין וסתם תתאכזב..

ולגבי עד אימתי מאריכין בכזאת וכזאת- נותנים פרטים כלליים ומשיבים על שאלות אם יש צורך(:

שכוייח אדיר והרבה סיעתא דשמיא..

כנראה הם פחות רגישים אם אח"כ תגיע תשובה שלילית...

(אולי לא. אבל שואלים את הגבר קודם)

כי אם הבחורה תגיד כן והוא יגיד לא יהיה הרבה יותר אכזבה מאשר שהבחורה תגיד לא לבחור...

שנית כמה מאריכים?? פשוט מספרים: בת כמה? מה היא עושה? איך היא נראת? איפה היא למדה בתיכון?

תכונות אופי בולטות... לפעמים נותנים מספרים של חברים לפעמים לא תלוי...

זהו... 

את יכולה להביא מקור?

פשוט הנהגה נחמדה (סוג של אפליה כזאת...), כי חושבים שהבחורה תיקח יותר קשה תשובה שלילית לגביה.

אע"פ שבמציאות - לא תמיד זה חייב להיות כך..

ואם כן, נא להביא מקור!

זאת סתם קונספציה סטיגמטית שנפוצה בציבור שלנו. יש בנים כאלה ויש בנות כאלה.

בנים סתם רגילים לשחק את הקשוחים, לכן יותר קל להלביש את זה עליהם.

שהבחורה פנויה. שלא יציא מצב שהעצת למישהו מישהי שכבר יוצאת עם מישהו אחר..

זה עניין של שיווק. 

רק בניגוד לשיווק שנוהגים להעלים כל מיני דברים ולשקר-

בהלכה זה אסור.

כשאני משדכת(ויש לי כבר 4 נשואים )

 אני אומרת כל מה שרלוונטי לשידוך ולא מסתירה גם חסרונות.

החכמה היא לומר זאת בצורה שתתקבל כחסרון לגיטימי והגיוני.. כי בסה"כ במכלול הוא/היא מקסימים.

[במיוחד אם בחרתי להציע אותם למישו,

אני לא אציע מישהו/י עם נתוני פתיחה שאני לא הייתי יוצאת איתם, אחרת השיווק שלי לא יהיה אמין..

זה גם הרבה עבודה על מציאה והעמקה בנקודות הטובות של האדם המשודך ובכלל]

ראשית כל - כדאי לשאול את הבחור מה הוא מחפש, מה חשוב לו...

כנ"ל את הבחורה

ורק אח"כ להציע

הסיבה: גם אם מכירים היטב מישהו לא תמיד יודעים על דבר מסויים שחשוב לו...

כשמציעים - לברר טיפה, לפחות פרטים ראשוניים על הבחור והבחורה

לתת לבחור את הפרטים על הבחורה - ולשאול אם חסר לו משהו

אח"כ כנ"ל לבחורה...

שכוייח על העלאת השאלה!!

(אתם מוזמנים להוסיף...)

טכני:

שם + משפחה, גיל, מראה - גובה, לבנים- זקן או לא, רוחב... 

עדה

מקום מגורים, מקום לימודים (תיכון+ישיבה), צבא או שרות לאומי, לבנות - מדרשה אם יש, לימודים גבוהים ו\או עבודה - אם יש

עיסוק של ההורים, מס' ילדים במשפחה וכו'

מהותי:

רמה דתית

תכונות מאפיינות בסיסיות (שקט\רועש, מסודר, קופצני, שמח, גמל חסדים, טוב לב, משקיען, כשרוני וכו')

תחביבים

מגורים לעתיד: ישוב\עיר\גרעין תורני\גבעה

מתכנן לעבוד\ללמוד,לעבוד וללמוד חצי-חצי\לעבוד ולקבוע עיתים לתורה\ללמוד כמה שנים טובות ואח"כ לעבוד...

או: מתכננת לעבוד\ לגדל ילדים בבית ולא לעבוד\לעבוד מעט שעות ולהיות רוב היום עם הילדים \ ...

שאיפות בכיווניםשונים

מה מחפש:

טכני - יש מהו מסויים שמעדיף\לא רוצה

(עדה,גיל, גובה - למשל שהבחורה לא תהיה גבוהה יותר או שלא יהיה פער משמעותי בגובה, למי שמציק כמובן). לבנות-האם היא מעדיפה בחור עם זקן או לא, למי שמפריע מישהו שמן...)

צבא\שרות לאומי - האם רוצה\מעדיף משהו מסויים...

מהותי

רמה דתית - מה מחפש\ת

תכונות מוכרחות\רצויות\מועדפות (למשל מישהי שלא מוכנה להתפשר על בחור שיש לו לב טוב, ומעדיפה בחור שקט אבל לא מאוד לחוצה על זה..)

מחפשת בחור שמתכנן לעבוד\ללמוד... (כנ"ל)  או: מחפש בחורה שמתכננת לעבוד\לגדל ילדים בבית \...

שאיפות לחיים

לבנות - אם מעדיפות בחור מישיבה מסויימת או נראה להן שישיבה מסויימת יותר מתאימה וכו'... (אולי כנ"ל לבנים ביחס למדרשות)

טלפונים לבירורים - בד"כ 2 חברים ורב\מורה\... (מישהו מבוגר יותר)

עוד:

תמיד כדאי לשאול את המועמד\ת אם יש עוד פרט שחשוב להם לציין בנוגע לעצמם או למה שהם מחפשים...

כדאי לרשום הכל - אולי זה לא ילך ותרצו להציע מישהו חדש. חבל לטרוח ולשאול שוב איפה למדו וכו'...

במהלך הקשר -

רצוי לברר מראש מה הם מעדיפים - אם מעדיפים שהשדכן יהיה שותף בקשר או ישב בצד

בכל מקרה רצוי שמי שמשדך יהיה טיפה מעורב בקשר (ממש ממש טיפה) כדי לנסות לעזור שלא לחתוך על שטויות (למשל חוסר הבנה בדבר מסויים...)

אם השידוך לא יוצא לפועל -

1. לשים לב - לפעמים זה יכול להיות קשה מאוד לאחד מהצדדים (או לשניהם). כאן צריך לחשוב אם את\ה האדם המתאים לעזור ולעודד... הרבה פעמים כן אבל לפעמים גם לא)

2. לברר את הסיבה - אם אפשר. גם כדי לבדוק אם זה לא שטויות (ח"ו לא ממקום של לחנך אלא ממקום של לעזור - אולי באמת היה חוסר הבנה וחבל...)

3. לברר מה התאים ומה לא ולנסות לחפש לכל אחד מהם מישהו חדש...

אני בטח נשמעת כמו השדכנית של העולם - אז ממש ממש לא.

עד לא מזמן חשבתי שזה בכלל לא העיסוק שלי ולא קשור אלי. לאחרונה הגעתי למסקנה שזה חשוב ונצרך ולכן התחלתי טיפה להיכנס לזה..

בכל מקרה אני גם ממש בהתחלה אז גם אני אשמח לעצות..

אז באמת עדיף שאחרים יאמרו.

ובכל זאת  מנסה. (כולם מוזמנים לתקן אותי.. )

אם יש לך איזה רעיון (ולפעמים אפילו אם אין) לפנות לבחור\ה שאת מכירה ורוצה לחפש לו\לה מישהו

ולשאול את השאלות עליו

ז"א

כל הפרטים הטכניים (למשל לא תמיד את יודעת מה החברה שלך מהלימודים עשתה בשרות\תיכון וכו')

קצת תכונות שלו (לפעמים לא נעים לומר... אבל תנסי)

ומה מחפשים

אם כבר חשבת על החצי השני - אז לשאול גם אותו את הנ"ל

לרשום הכל!

אח"כ - לשבת עם עצמך ולראות אם זה יכול להתאים

"רגע.. הבחור 1.90 והבחורה נמוכה... רק 1.35... נברר אם זה משנה להם.."

|טלפון אליו ו\או אליה|

טוב. זה באמת לא קשור... מפריע לו בחורה מאוד נמוכה. נחשוב על מישהי אחרת...

לבדוק גם מה בגדר עקרוני ומה בגדר עדיף (למשל הבחורה מעדיפה בחור בלי זקן אבל מוכנה לשמוע גם על מי שיש לו זקן וכו')

לראות שכל הדברים המהותיים והעקרוניים מסתדרים - עד כמה שאת יודעת

ואח"כ -

להציע לבחור. לומר את הפרטים ולשמוע אם זה נשמע לו. אח"כ לתת גם את השם של הבחורה + טלפונים לברור (בד"כ 2 חברות ורבנית\מורה וכו')

אם הבחור מאשר - לפנות לבחורה. לומר לה את הפרטים ואח"כ גם שם+משפחה וטלפונים לברור. להזכיר לה שהבחור כבר מסכים ומחכה לתשובה ממנה...

לברר איתם עד כמה הם רוצים את המעורבות שלך בקשר

ולעקוב בהתאם למה שהם מבקשים. לדעתי גם אם הם מבקשים לא להתערב זה בסדר גמור לשאול בעדינות אחרי שבועיים מה קורה...

אם לא הולך - לברר בעדינות למה ולנסות לכוון טוב יותר לפעם הבאה בע"ה...

לבסוף - צריך לזכור שרק הקב"ה מזווג זיווגים

ושרוב הבחורים והבחורות יוצאים עם המון - ומתחתנים רק עם אחד!!

ב"הצלחה רבה והמון סיעתא דישמיא!!

ב"ה

הגיוני לגמרי שתנסי להכיר בינייהם גם על סמך התרשמות שלך אישית, שתהיה בינייהם שפה משותפת.

זה משהו שכל מי שיש לו אנטליגנציה רגשית ממוצעת יכול להרגיש, על אנשים שהם מכירים.

שב"ש

קורטוב של אינטליגנציה רגשית

ללמוד מניסיון אישי - איזה אופי מתאים לאיזה אופי.

לא תמיד האדם מחפש את האופי שמתאים לו, או שלא תמיד יודע לקרוא לו בשם הנכון.

לא לפסול שום שידוך פוטנציאלי אוטומאטית בלי לשאול את שני הצדדים

מה שנראה לכם כמשהו שיכול לא להתאים - לאו דווקא כזה בפועל (למשל בחור שנמוך יותר מבחורה, בחור מזוקן או "מכופתר" וכד')

הכרות - השידוך לא נגמר שם

תנסו ללות את הקשר - כי ההתחלה של הקשר בד"כ מופנית לבנייה של תקשורת.

בעיות תקשורת בתחילת הקשר לא נותנו לבני הזוג להכיר באמת אחד את השני.

פתאום אנשים מגלים את ההפך ממי שהבטיחו להם השדכנים.

שדכן צריך להיות עם האצבע על הדופק וברגעים כאלה לנסות לעזור לשפר את התקשורת, לתת הזדמנות לשני בני הזוג להפתח ולהכיר אחד את השני כראוי - כפי שאתם מכירים אותם, בלי מסיכות ועיוותים.
(עצות טכניות יכולות לעזור מאוד - מיקום לפגישה, מה עושים בפגישה וכד')

לא ללחוץ ולא לשכנע ע"י חזרה על המנטרה מסוג "הוא בחור טוב, ירא שמים, לומד לרבנות"...

אם תחזרו על המנטרה הזו מפסיק פעמים - מישהי עוד עלולה להתחתן עם הבחור הזה - ולא מתוך רצון אמיתי.
שיקולים יבשים כאלה הם מתכון לאסון.

כמה זוגות אני מכיר שהתגרשו זמן קצר אחרי החתונה, מאחר והתחתנו בגלל הלחץ של הסביבה?

לא מעט.
 

אם בכל זאת נראה לכם שהשידוך "נופל" מהר מדי במקום שהיה יכול להיות משהו רציני - תבדקו מה קרה, במיוחד בתחום התקשורת, ותנסו לעודד את שני הצדדים לתת לזה עוד הזדמנות בדגש על שיפור התקשורת (יותר פתיחות)


(מילים אלו נכתבות ע"י אדם שישן 3 שעות מתוך ה 36 האחרונות תתיחסו בהתאם. לילה טוב!)
 

חוץ מזה, יש נטייה לברר בעיקר אצל רבנים ופחות אצל חברים- טעות גדולה.

חברים מכירים הרבה יותר טוב את האדם, איך הוא ביומיום, איתם בחדר ובפרטים הכי קטנים.

רוב הרבנים יספרו איך הם מכירים את הבחור מבית המדרש- אני לא חושב שמשם נובעת התאמה.

לפעמים אדם הוא אחר לגמרי בבית מדרש ובחיים האמיתיים. זה לא הקריטריון לבחון את אישיותו.

ישנם רבנים בודדים שמכירים את האדם גם בחייו ה"אמיתיים"- קרי- מחוץ לבית המדרש.

אגב- מאותה סיבה שידוכים של חברים הרבה יותר מצליחים מאשר רב שמשדך.

אני ממש לא מזלזל ברבנים, אם למישהו יש מחשבה כזאת, אלא מפריד בין ידיעותיהם בתורה, להבנתם את נפש האדם.

דבראשון כדאי לדעת מכלי ראשון מה הוא  והיא מחפש/ת-הרבה פעמים חושבים שמכירים את הבנאדם אבל ברגע

ששואלים  מה מחפש מגלים שההצעה שחשבתם לא רלוונטית ואתם לא יכולתם לדעת/משהו  שחשבתם שלא קשור

יכול להיות מתאים.

ב-אני משתדל קודם כל לברר בעקיפין אם הבחורה תפוסה,בצורה שהיא לא תדע שיש הצעה על הפרק. ככה אני לא

מציע לבחור ונותן פרטים של בחורה שיש סיוכוי גדול שזה פשוט לא רלוונטי מההתחלה.

ג-כמובן את ההצעה עצמה מציעים קודם לבחור,כדי למנוע עגמת נפש מבהחורה.

ד-הכי חשוב זה להסתכל בכללי על אנשים בעין טובה,להשתדל לראות את הטוב והחיובי בכל דבר, שהגישה שלך

לחיים היא כזאתי כשאתה מציע אתה פשוט לא מפסיק לומר דברים טובים,ולא כי אתה איזה סוחר שמשבח את

הסחורה שלו או משהו כזה, פשוט זה מה שאתה חושב על הבנאדם.

לגבי חסרונות אותו דבר. אם יש משהו שהוא בולט וחד משמעי צריך לומר אותו אבל עוד פעם, אם אתה תחשוב

על הבנאדם שהוא טוב ומדהים למרות החסרון הזה,המוצע כבר יבין את זה מבין דבריך. בכל מקרה אני ממש נגד

לשקר/לעגל פינות.אלו דברים שמתגלים וגורמים לעגמת נפש.

ה-תמיד צריך לזכור שאנחנו בורג קטן,באמת,בכל העסק הזה גם אם אנחנו המשדכים. מה' אשה לאיש.

למה זה חשוב?? כדי שלא נפחד להציע כי אולי זה לא יילך/פתאום לא יהיה קשור/לא שמתי לב למשהו. בסוף

אחרי שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו צריך לזכור שיש מי שינהל את הדברים מכאן ולהבא.

ו-נפגשו ונפרדו-במיוחד אם זה אחרי פעם ראשונה שניה,תתקשר לברר בעדינות למה, ככה תתמקצע לקראת

ההצעות הבאות..

בהצלחה...

בס"ד

שאלה כ"כ חשובה שגם אני בעצמי מתלבטת בה...

למעלת השאלה- עודדת אותי מאוד!

ולכל המגיבים- תודה רבה.

<צ>

חוץ מצד השדכנות.. שם אתה מוזמן להתגייס למאמץ המלחמתי בכל עת ובכל שעה.

ואני מצטט מתוך הפלא יועץ ערך "יועץ"

"ומסוג זה שיברח אדם מהיות שדכן, כי לא ידע מה ילד יום ומה יהא בסופה, ואפשר לעולם שיתקים על ידי אחרים שיהיו שדכנים. ואם חלו פניו שיהיה שדכן ולא יוכל לומר ונקה, לא ירבה בהפצרות ובשבחים כמנהג השדכנים, אלא ידבר דברים מועטים ויאמר, אם הוא גזור מן השמים ויש לכם חפץ בשדוך זה תעשו, וחפץ ה' בידכם יצליח, ואני אהיה שליח."

.  לפני שקופצים אפשר להסביר שבדורנו כולנו בגדר של "אם חלו פניו ולא יוכל לאמר ונקה"

הרעיון מובן שלא צריך להרבות...

של כלבן

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

יש את אסף זולדן הוא תותח

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר