מבחינתי זה דבר שמגלים מתישהו בפגישות

היא כנראה ממש סתומה

בטח תצאי איתו  למה לפסול את הבן אדם בגלל שאין לו רשיון זה כמן שאתם הבנות יודעת לפסול בחור שלא עשה צבא 

בחור שלא תרם למדינה, בחור שנשאר בבית שלו בזמן שכל החברים שלו ירקו בוץ ודם

כדי להגן עליו, הוא בהחלט בחור שהגיוני לפסול.

הבהרה- הכוונה כאן היא לא לאלה שדוחים צבא\ לא עושים בגלל שהם יושבים ולומדים תורה

אלא לאלה שפשוט משתמטים בלי סיבה מוצדקת!!!!

ולא על השאלה אם הוא בחר לשבת בישיבה במקום ללכת לצבא.

זה לא קשור למה שממלא את זמנו במקום הצבא.

מי שפוסלת בחור כי הוא לא עשה צבא מתוך אידאל- זה מאוד הגיוני.

זה כמו תכונה בנפש, שפשוט לא מתאימה. מה לעשות..

לא יכול להיות שהוא חושב שזה לא נכון?

כלומר משהו שבאיזה שהוא מקום מובנה.

מי שלא מתגייס מתוך אידיאל, לרוב לא יתאים למישהי "ממלכתית".

הובנתי?

אני הייתי משייכת לזה גם כמה תכונות/ מידות מסויימות, אבל עזוב..

את רצינית?

רשיון היום זה נורמה. ואם מישהו לא הוציא יכול להיות שזה מעיד על אופי מסויים

לשים לב אליה.

נכון - לתייג אנשים זה לא יפה, וצריך להימנע מכך, אבל כל העולם עובד על תיוגים, ולמה?

כי יש דברים שיש להם משמעות שאסור להתעלם ממנה.

אם מישהו לא התגייס לצבא, זה יכול להעיד על אופי מסוים או על בעיה רגשית-נפשית, הסתגלותית או בעיה רפואית שמונעת ממנו לשרת.

אם למישהו אין פסיכומטרי או הוא לא לומד כלום בגיל 25, זה גם יכול להעיד על אופי מסוים, או על קשיי למידה (שהוא רוצה ללמוד, אך אינו מסוגל).

רישיון היום זה חובה לחיים, אי אפשר להסתדר טוב בלעדיו (ומכאן גם רכב זה חשוב, וזוגות שמתחתנים צעירים ללא גרוש על הנשמה, מרגישים את זה אח"כ בחיים טוב טוב). ומי שלא מצליח להוציא רישיון למרות ניסיונות רבים, זה מעיד על בעיה. או רגשית או קושי למידה/הפרעת קשב, שאלה בעיות שמפריעות בחיים הרבה מעבר לנהיגה.

אז מה??? אז הוא בטוח לא בעלה? כל אדם הוא בעל כישרונות וחולשות. אין מושלם. לחלק מהחולשות אין שמות מוגדרים ב"נורמה" ולחלק יש שמות מפוצצים כמו "קשב וריכוז" 2 מילים שמקטלגות בן אדם ולעיתים שורפות אותו מבחינת הסיכוי שלו למשהו בחיים.

ואם הבעל לא יהיה עם רשיון ואישתו תהיה, והוא ישלים אותה במשהו שבו היא חסרה? אז מה?

בדיוק כעת סיימתי שיחה עם בחור שבגלל הקיטלוג הזה + חוסר רשיון נהיגה לא מתחתן.

בחור מקסים. ראוי לכך שיאהבו אותו עם מתנותיו וחולשותיו ממש כמו כל אחד ואחת כאן ובכלל.

לגבי ההשלכות של קשב וריכוז על ההתנהלות היומיומית א. לא תמיד זה כך, רק בחלק מהמיקרים.

ב. אם יודעים זה חלק מהפיתרון ויש כלים לסייע.

ג. אין בן זוג שאיתו לא יהיה בקשר, תהליך למידה ועבודה. אם אין בעיות קשב וריכוז יש דברים אחרים. כל אחד טוב בתחומים מסויימים, חזק בביצוע מטלות מסוימות, ופחות טוב באחרות.

אגב, קשב וריכוז מפריע לאדם להביא את עצמו במקסימום, אבל כשמוצאים איתו את הדרכים לנטרל או למזער את ההפרעות, מתגלה פעמים רבות שכשהוא במקסימום שלו, הוא עולה על אנשים ללא הבעיה הזו, בחוכמה, בהייקיו ובעוד...

זה אולי קשור לזמן וכסף..

חשוב מאוד! 'עשירות שבהן מה היו אומרות...'

יכול להיות שהוא חסך כסף במיוחד בשביל הרשיון.

לבית ולמשפחה.

וברצינות - אני לא מאמינה שאדם ידחה לימודי נהיגה (דבר סופר חשוב!) בגלל מצוקה כספית לגיל כזה מאוחר, ואם כן, אז באמת הבעיה הכלכלית שלו קשה, או שהוא פשוט קמצן (על עצמו).

בד"כ הסיבה לא כלכלית, אלא אחרת.

לכי תדעי..

למשל כי להורים שלו אין רכב, ואין לו הזדמנות לנהוג. (במיוחד שאדם שלמד נהיגה ולא נהג מאז כמה שנים עשוי לשכוח). זה לא חייב להיות שלדברים חשובים ודחופים אין לו כסף.

בדיוק בגלל זה הוצאתי רשיון לפני כמה חודשים, הרבה אחרי שלחברות שלי נגמר ה"נהג חדש"...

זה יכול לנבוע מהרבה סיבות:

* לא מצא זמן

* לא היה לו כסף

* עבר חוויה לא נעימה בכבישים

* סדר העדיפויות שלו קצת שונה

וכו וכו'.

ברור שזה הרבה יותר נוח כשכבר יש רשיון, אבל פרופורציות. זה לא כ-זה נורא להיות בלי רשיון.

לא קרה כלום אם הוא לא ילך אחר הנורמה.

מקס' תסעו בטרפמים/ אוטובוסים.. (:

מה איתך אבל גם אני ועוד הרבה חברה אצלנו בישיבה לא הוציאו רשיון לפני החתונה וגם הרבה זמן אחרי החתונה(ואנחנו לא חרדים)לדעתי זה כלום לא אומר.

אם זה מפריע אז לא.

אם זה לא מפריע אז כן.

(הודעתי מראש שזו סתם תשובה)

אני ציני כמובן...

תעשו טובה לעצמכם, בחורים ובחורות כאחד, ותחפשו מי מתאים לכם.

ועם מי טוב לכם להיות, ותפסיקו לחפש סיבות לפסול.

היא פסילה של כל מה שלא מתאים..

חיפוש בינארי מניח שאתה עובר על כל הערכים...

אני מקווה שאתה לא הולך לעבור על כל הנשים בעולם כדי להתחתן

הוא מניח שאתה עובר על עד log2 N.

אבל הוא מניח שהן ממויינות...

בחייאת אתם מחפשים שותף לנישואין!

לא מנכ"ל ולא שליח-פיצה!

אם זהו הקריטריון לבחירת החצי השני - אדם שאיתו את הולכת לבנות את ביתך

אז בעיני - זו היא רדידות לשמה מצידך

בנות - אם אתן שואלות שאלות כאלה - אל תתפלאו למה יש בדורינו אנו כ"כ הרבה בנות רווקות בגיל מתקדם.

(בתור בן - צר לי שנשאלה שאלה מסוג זה)

"הייתן יוצאות עם מישהו בלי רגל?"  (ח"ו)

(ואני מכיר בנות שהיו יוצאות עם מישהו בלי רגל ח"ו, לא אליכם)

וואו פשוט אין לי מילים.

נראה לי עדיף לך לחכות זמן מה לפני שאת מתחילה לצאת עם מישהו (בלי לפגוע בך חלילה, זו דאגה כנה לשניכם).

זה לא נשמע לי כמו שאלה שאדם בוגר ישאל. תחשבי על זה.

(אגב, לי אין רשיון מפאת סיבות כאלה ואחרות. יתוקן בקרוב בע"ה. וב"ה עוד לא נתקלתי במשהי שאפילו שקלה לפסול אותי על כך שאין לי רשיון, ואילו הייתי נתקל - לא הייתי מעוניין בקשר איתה)

ב"ה

כן, נראה לי שכן.

שב"ש

מעולה שלא יהיה לו רישיון ואני כל הזמן ינהג  <צ>

השגת רישיון זה עניין של שנה. במקרה הגרוע אפשר להסתדר גם בלעדיו. מקצוע מפרנס הוא קריטריון הרבה יותר חשוב.

זה ממש לא משנה לי אם יש לו רישיון או לא..השאלה ברצינות?

וגם אם הוא אוכל בשר

לרוב לא תענה על הסקר.

ותהפוך עצמה למטומטמת.

ולא נראה לי שאני עומד לעשות בזמן הקרוב (אולי כן) כי אני רוצה לעשות בארה"ב ולחסוך את כל הכאב ראש של השיעורים

לחברה שלי עשו בעיות עם זה.

חבר שלי עשה את ככה אין מלווה

רישיון בארה"ב ולהגיע עם זה לארץ. הלוואי שזה היה אפשרי. זה היה מציל אותי מהטירוף של כל לימודי הנהיגה שהופך את חיי לסיוט. הייתי מוציאה שם רישיון ברגע, אבל אי אפשר. 

רק אזרח ארה"ב יכול להוציא שם רישיון ולהגיע איתו לבחינות בארץ. כאן צריך לעבור טסט. יש שני טסטים בסך הכול, ואם לא עברת, אתה צריך ללמוד כאן מההתחלה 28 שיעורים.

מי שיש לו אזרחות ישראלית, חייב ללמוד כאן ואין קיצורי דרך.

הלוואי שזה היה כל כך פשוט.

ומי שלא מצליח להוציא - אני אומרת בצער, אבל אומרת - אולי כדאי שלא יוציא. הוא רק מסכן את עצמו ואת סביבתו, וגם בטוח יש לו בעיה כל שהיא, כי מי שאין לו בעיות מצליח מתישהו לעבור טסט (לא אמרתי ראשון, אבל מצליח בסוף).

אני לא יודעת בת כמה את, אבל בואי נניח שהבחור עבר גיל 22. אם אין לו רישיון, זו לא סיבה לפסול, אבל צריך לחשוב על כמה נקודות חשובות.

היום רישיון זה "מאסט", כלומר, קשה מאוד להסתדר בחיים מבלי יכולת לנהוג. איך תצאו לטיולים? איך תסעו לעבודה? (לא תמיד אפשר באוטובוסים), איך תסיעו את הילד לגן? איך תסעו לבת מצווה של דודה חמדה?

נכון - יכול להיות שלך יש רישיון ורמת נהיגה גבוהה ביותר ובכך תוכלי להחליף אותו בנהיגה, ולנהוג לכל מקום בארץ. עדיין זה קשה - ולהיות נשואים במצב שרק אחד מבני הזוג יכול לנהוג זה לא קל. כמובן, אם גם את אינך יודעת לנהוג, אתם בבעיה. לא אמרתי שצריך לפסול, כי אחרי הכול לכולנו יש חסרונות, אבל צריך לחשוב על המשמעות ועל ההשלכות ולא להגיד אח"כ - לא ידעתי, לא חשבתי.

דבר נוסף - שימי לב שכמעט כל האנשים בגיל הזה - יש להם רישיון, ומי שאין לו - זה יכול להדליק נורה אדומה. בואי אני אספר לך סיפור. אני בת 25 ואין לי רישיון. לכ-ל הכיתה שלי ללא יוצאת מן הכלל, יש רישיון כבר מזמן. ולמה אין לי? כי אני לא רוצה? שטויות. אני חולמת על זה בלילות. כל כך רוצה, אבל - אני לא מצליחה להוציא! תיאוריה עברתי פעם ראשונה ובלי אף טעות!, אבל מעשי - עשיתי ים של שיעורים, שילמתי הון עתק של כסף למורים, ואני לא מגיעה לרמת נהיגה שמאפשרת לי לגשת לטסט ולעבור. יש לי עוד רגע ממש תואר שני!!! (ואני אוסיף בחוסר ענווה בוטה "בהצטיינות יתרה"), אבל אין לי רישיון. תביני שאנשים שאין להם רישיון בגיל שלי - זה כמעט בטוח שהם ניסו ללא הצלחה וזה כמעט בטוח מעיד על בעיה כל שהיא. אצלי לדוגמה זה לקויות למידה. הקושי לא משפיע עליי רק בנהיגה, אלא יש לו כל מיני השלכות בחיים.

בקיצור - תבדקי למה אין לו רישיון - זה לא פרט שולי בכלל. וגם תחשבי אם את יכולה להסתדר עם הקושי שכרוך בכך שלא תהיו ניידים כל כך בקלות.

א. אני מסכימה איתך שרשיון זה דבר חשוב, אבל זה בעיקר עניין של מנטליות.

אני מכירה כמה וכמה משפחות שרק אחד מבני הזוג נוהג,

וכמה וכמה משפחות שבכלל אין להם אוטו. ביג דיל. מסתדרים..

לא על זה פוסלים.

ב. הבאת את הדוגמה שלך, שבגלל לקויות למידה את מתקשה להשיג טסט- אז מה??!

מה זה אומר עלייך? (אלא אם כן מדובר בלקויות למידה חמורות ביותר, שלא יאפשרו ללמוד בכלל, אז להשיג טסט ק"ו?)

קצת פרופורציות..

ואסיים בברכת "שאלו יהיו צרותינו".

כשרצינו להגיע למקום כלשהו (לרוב לבד), עשינו את זה בתחבורה ציבורית, ומגיל מאוד צעיר. אני זוכר את ימי ההולדת המושקעים כשכל ההורים הגיעו לקחת את הילדים שלהם, ואותי מישהו ליווה לתחנת האוטובוס עם הוראות לעלות רק על קו 7 (שנגמר בתחנה המרכזית, ליד מקום מגורי הוריי).

לא היה נדיר במיוחד לראות משפחה עם שישה ילדים עולה על האוטובוס בדרך לאיזה יעד (ואלמלא צורך של "צעיר ושרוט" - הצלם בחתונה, הייתי מגיע לחתונה של עצמי באוטובוס, כמו אחיי ואחיותיי).

אז לא היה רכב. אז מה ?

מצד שני, הורי גרים ליד התחנה המרכזית של פתח תקווה, מה שאיפשר גמישות יחסית ביחס למקומות אחרים.

____________________________________________

הקטע המעניין: אמא שלי בתהליכי לימוד נהיגה. ליבה אומר לה שהילדים שלה הולכים לגור בכל מיני חורים והיא רוצה לבקר אותם.

זה קריטריון? אני מרוצה מאד מכך שלנכד שלי לא בא ללמוד נהיגה! יש דברים חשובים יותר בחיים, מאשר להתמודד עם כל מיני רוצחים פוטנציאליים על הכבישים. היום לימוד נהיגה מחויב האיניות, אז, מי שמצפצף, סימן שיש לו אופי ייחודי חיובי. לעיתים לימוד הנהיגה המוקדם הולך יחד עם חולצות מותג ועם כיפה בגודל של גרוש. מעניין מה חז"לינו היו אומרים על קריטריון כזה. בושה וחרפה!

מי שללא רשיון, ללא טלפון, ללא כרטיס אשראי, יש בזה איזה ניתוק מחיי היום יום, כאילו עצמאי בשטח, וזהו נתון מעניין (לדעתי לא לטובה). יש דברים בימינו, שהם כבר מינימום לחיים. לא להיות "אין", אלא להיות.

ואני מאוד מקווה שהנכד שלך חוצה כביש, בזהירות (על אף הרוצחים שבכבישים), ולכן גם ינהג בזהירות.

מה זה השאלה הזאת?

אם הוא עבר רק טסט שלישי היתם יוצאים איתו?

בנים אם היא הייתה עוברת רק ברבעי הייתם יוצאים???

מה זה השאלה הזאת?

אם מישהי שואלת את זה ברצינות (ולא בגלל שהיא שמעה עליו שהוא "רחפן" לגמרי, וזה מוסיף לה לחשש, שמא מסיבה זו גם הענין הזה.. אלא סתם כי היא חושבת אם "שווה" לצאת עם מישהו בלי רישיון נהיגה..) -

זאת אומרת, מבלבלת בין חיפוש המהות שיש בחיפוש בעל, לענין שולי וטכני כזה, אז היא צריכה לעבוד קודם על עצמה ומושגיה.

ואז, אולי השאלה הנכונה היא: האם בחור (גם עם "רישיון"...) היה יוצא עם בחורה שהוא יודע שאחד ה"שיקולים" שלה לכדאיות, זה אם יש לו רישיון...

מחילה אבל אני ל אמבין את השאלה הבאמת ילדותית הזו.

מה את מתחתנת עם רכב? עם נהג? אם שאיפת חייך שבעלך יהיה נהג אוטובוס או מונית אז אל תצאי איתו....

לפעמים אנחנו נאחזים ונתפסים בדברים כל כך קטנונים ושולים והופכים אותם לדברים ממש גדולים ומשמעותים וחבל כי ככה אנחנו מפסידים אנשים גדולים וטובים שמשום מה לא הוציאו רישיון, לא שירתו בחי"ר, לא עשו בנג'י בנפאל, לא מנגנים על גיטרה ולא עוד מליון דברים שהם באמת שולים וקטנים.

תעשי את החשבון שלך מהם התכונות שבאמת חשובות לך בבעלך (רגוע, לא כעסן, עניו, לא קמצן וכו') תבררי מה היראת שמים שלו ואם העולם הרוחני שלו מתאים לשלך, ואם שתי אלו חלים תפגשי וחפשי את הצלע השלישית של חיבור רגשי שנבנה מפגישה לפגישה ואם כל זה מתרחש אז שיהיה במזל"ט - רק אל תשכחי לעדכן...

וכל שאר הדברים הקטנים תעשי טובה לעצמך ותשאירי אותם בצד - הם באמת לא חשובים כל כך.

גילוי נאות - אני התחתנתי בגיל 23 עם אשתי שהיתה בת 25 היא עם רישיון 7 שנים ואני בלי.

כי כשאני למדתי בישיבה השתדלתי ללמוד ולא לטייל ולעשות עוד מליון דברים אחרים כמו חברים שלי. אז מי יותר רציני אני או הם?

ואגב הערה קטנה לסיום - אחד הדברים שאשתי הכי מצטערת עליהם היום זה שעשיתי רישיון... לפעמים עדיף גבר שיושב ליידך בשקט מאשר בעל שאוחז בהגה וחובט אותך בחודש תשיעי על החגורת בטיחות בכל סיבוב...

אז תקחי גם את זה לצומת ליבך.

מישהו/שהי כתב שאלה מוקרצת, סתם בשביל לראות את חכמי הפורום מתפלפלים בשאלה.

אותי זה לא הצחיק.

בעזהי"ת.

כי התמנים לא נוהגים

והם נשואים?

(אתה לא צריך לענות לי אני יודע את התשובה)

לי עצמי אין רשיון ואני יודעת שזה נובע מחלקים באישיות שלי שאני מאד לא גאה בהם. עצלנות, דחיה, חוסר אחריות.

זה לא שכבנאדם אני רק עצלנית ודוחה וחסרת אחריות, ויש פעמים שאני אחראית וחרוצה וזריזה, אבל ברור לי שהעובדה שבגילי עוד אין לי רשיון היא חיסרון, ולא רק בגלל העובדה היבשה שכרגע אני לא יכולה לנהוג אלא בעיקר בגלל הגורם שלה.

אני מכיר מספר בחורי ישיבות שעשו רשיון עמוק בתוך הישיבה. אישיותם - לעילא ולעילא.

אם הבנתי נכון:

הם פשוט ישבו ולמדו. הלימוד היווה אצלם את מרכז העניינים, ומבחינה נפשית הם העדיפו

לדחות את לימוד הנהיגה - שאכן מסיט את תשומת הלב - לזמנים יותר נוחים. יתכן שכאשר

הם נפגשים - למשל - אז הסוגיא הזו גם כן עולה, ומתחילים לעבוד בכיוון של רשיון.

זו דוגמא מני רבות למה שמאפיין לדעתי אדם שהיו לו סיבות לגיטימיות (ואפילו סטנדרטיות)

לדחיית העניין של רשיון. באופן כללי ברור שזה גם תלוי של נורמות חברתיות משתנות.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥