(כמעט) אף פעם לא סיכמתי אבל תירגלתי במהלך כל הסימסטר כך שלמבחנים כמעט ולא הייתי צריך להתכונן.

מומלץ להצטייד במחשב נייד עם נטסטיק ע"מ שתוכל לגלוש בכל מקום ובכל זמן. בעדיפות למחשב עם בטרייה ששורדת הרבה זמן.

 איזה תחום?

(אם מותר לשאול..)

אם אתה גולש כל רגע ובכל מקום, גם סוללה הכי חזקה שבעולם לא תעזור לך. אני דווקא מייעצת לתלמידים לנתק חיבורי רשת כאשר הם בלימודים. חבל על הסוללה שמתבזבזת ובימינו לא קל כל כך למצוא שקע חשמלי להטענה בכיתה, כאשר יש לכל היותר כמה שקעים בודדים בכיתה אחת (יש גם כיתות עם שקע אחד בלבד) והרבה תלמידים עם מחשבים. נטסטיק עולה כסף. בהרבה מקומות לימוד יש רשת מרכזית חינם.

צריך להתחיל להתארגן על ציוד חזרה לבית הספר (ללימודי תואר) ואיני יודעת אם עדיפות מחברות ספירלה או שמא דפדפות וקלסרים...מפחיד אותי להיות מבולגנת..

ולא כמוני

אז עדיף קלסר גדול עם חוצצים מתאימים לכל אחד מהקורסים.

כך את יכולה גם להוציא ולהכניס את הדפים לפי הצורך וגם לצרף דפים שצולמו.

ככה יותר קל להוסיף צילומים שלסיכומים ודפים שמחלקים.

אבל זה מחייב להיות מסודרים

לי המחשב מפריע.. אם אני מסכמת על מחשב והמרצה מתחיל לחפור אני עוברת לפייסבוק.. ואז הלך כל השיעור. (ואל תגידו שאתם לא נכנסים.. זה פשוט קורה מהשיעמום)

ומכשירי כתיבה- עט 0.4, מהדק עם סיכות, אם יש קלסר- מחורר, מרקרים.

זה מה שעולה לי עכשיו בראש...

בהצלחה

קלסר זה לסחוב, וזה להסתכן בבילגונים...

וצריכה משהו נפרד לשמור דפים וצילומים - ושוב - למבולגנים זה ג"כ בעייתי..

אבל באמת,ף קלסר סוחבים כל יום?! זה דיכאון!

וסטיגידיש - תודה! בחורר ומהדק זה מסוג הדברים שלא הייתי חושבת עליהם..

אמי הצדיקה אף העלתה את העניין שאם יבקשו לצלם סיכומים ממני יהרסו את הספירלה..אז נלך על קלסרים..והרבה ניילונים..

יש תיקיות כאלה כמו אקורדיון... מכירים? 

תקבעו לעצמכם זמן קבוע שבו אתם מעבירים ממנו לקלסר. (אני הייתי עושה את זה כל יום... לפחות בהתחלה. אח"כ כבר פעם בשבוע...)

נשמע מבולגן, אבל בחייכם, אתם ילדים גדולים תדאגו להיות מסודרים. קחו אחריות!

ספירלה נהרסות.. ואם זה נגמר לפני סוף הסמסטר זה מבאס להתחיל חדשה...

הכי טוב זה להשאיר אותו בבית, וללימודים להביא רק תיקייה שבה שמים את הדפים של אותו היום ואולי סיכום של השיעור האחרון וזהו. סחיבת קלסר זה סיוט, כבד ומעצבן, אמנם מחשב, גם הקל ביותר, הוא הרבה יותר כבד, אבל זה לוקסוס אחר שמספיקים לכתוב הכול ואין כאבי ידיים בכלל (רק למי שיודע להקליד מהר ובטכניקה נכונה).

אפשר לקחת 'סכם אותי' ודפדפת וכל פעם לצרף..

אבל יש כאן סכנת התבלגנות.

בשביל לא לסחוב- טיפ=

אני עשיתי קלסרים לפי ימים, במקום קלסר אחד גדול- סחבתי אחד קטן עם המקצועות של אותו יום (והיו מספיק מקצועות בשביל קלסר) (אבל גם ככה חלק מהמקצועות היו חוברות שקנינו לקורס או מחברת תווים בנפרד...

ומחברת תווים זה בלאגן!(אין איפה לשים דפים.. ויוצא שמסכמים על חמשות...)

ואם יש דפים אפשר לשים אותם במין קלסר שיש בו ניילוניות (קונים את זה ככה,אין לי מושג איך קוראים לזה...)

קורס שיש בו רק דפים ,מומלץ בניילונית וזהו.

שמחזיק 2 מחשבים בבית: אחד לעבודה ואחד למשחקים. בזה של העבודה אין פלש, פייסבוק וכל אלה...

אבל גם יש לי שני מחשבים:

נייד עם נט,

ונייח לעבודה נטו.

דווקא קלסר אצלי זה מתכון לבלגן...

דפים בד"כ הייתי שמה סתם בתוך המחברת (ספירלה גדולה) וזה היה בסדר

(אבל למדתי מתמטיקה ולא היו הרבה דפים..)

עוד אפשרויות לשמור דפים:

1. לחבר ניילונית לקצה של המחברת ולכתוב על כל דף לאיזה עמ' הוא מתייחס (וגם בעמ' עצמו איזה דף קשור..)

2. לחבר בסלוטייפ כהמשך של הדף 

3. לעשות מקום נפרד לדפים, למספר את הדפים ולכתוב על כל דף לאן הוא קשור וכנ"ל במקום המתאים במחברת...

ובכלל - על כל דף שמקבלים כדאי לכתוב מקצוע, תאריך ומספר (ולמי שיש קלסר - על כל דף בכלל.. )

זה מ-מ-ש עוזר אח"כ כשהולכים לאיבוד...

א. הרבה יותר מסודר- כל דבר בשניה אפשר למצוא.- דף לא כל כך יכול להעלם.

ב. לא כבד- לא צריך לעשות חישוב איזה מחברת או קלסר

ג. הכתב יד שלי כל כך לא קריא שסתם לכתוב זה לא יעיל כי אני לא יכולה את הכתב שלי

ד. יותר קל להעביר לחברות סיכומים

אז ככה,

אני משתמשת במחשב לאחר שעברתי קורס הקלדה עיוורת לפני 10 שנים. מהירות ההקלדה שלי - 50 מילים בדקה, זה עדיין פחות ממהירות הדיבור של כמה וכמה מרצים (המספר עולה ועולה משנה לשנה, כנראה, כולנו הפכנו להיות שדרני כדורגל...), אך ממה שאני רואה - תלמידים רבים מגיעים עם מחשבים והתפוקה שלהם מבחינת כמות החומר שבסוף השיעור כתובה להם במחברת היא מאוד מאוד נמוכה. אפשר לומר שללא מחשב ועם מחברות ועט בשיטת אבותינו הם היו מספיקים לכתוב הרבה יותר. הקלדה זה לא לכולם, אלא רק לאלה שמקלידים במהירות.

דבר נוסף - לא כל מחשב, לדעתי, מתאים לסחיבה לקמפוס ולשימוש בשיעורים. מחשבים שגודלם הוא מעל 10 הם לרוב כבדים מעל ומעבר ליכולת של האדם הממוצע לסבול. הם גם לרוב בעלי אורך חיי סוללה קצר והמטען שלהם כבד גם כן. אז מה שאני ממליצה עליו הוא - רק מחשב נטבוק מסך 10 (מי שיש לו בעיה עם העיניים, שיגדיל את התצוגה בוורד, זו לא צריכה להיות בעיה בשבילו עם גודל המסך), לבחור עד כמה שניתן - מחשב עם אורך חיי סוללה ארוך. אין לכם מושג איזה סיוט זה היום לחפש שקע בכיתה, כאשר אנחנו בעידן של "מחשב לכל ילד" (גם לזה שלא יודע להשתמש בו...).

מחשבים שהמסך שלהם גדול מ-10 הם לבטח בזבזני סוללה ומשקלם גבוה. גם בין מחשבי מסך 10 יש הבדל באיכות הסוללה, בררו לפני שאתם רוכשים.

בהצלחה

בשעת הלימודים:

1. לכוון את הגדרות צריכת החשמל ל-"חיסכון בצריכת חשמל". זה מכפיל את אורך חיי הסוללה.

2. אם אפשר לעמעם מעט בהירות מסך, אם לא נשארה לכם הרבה סוללה, זה יכול להעניק לכם זמן נוסף שעשוי להיות לכם מאוד חשוב.

3. לנתק אינטרנט כל זמן שאתם בכיתה ולומדים. חיבור הרשת זולל את הסוללה.

4. לא לראות סרטים בזמן השיעור ולא להפעיל תוכנות שאינכם זקוקים להן - הסוללה תיגמר מהר בצורה הזאת.

5. לנתק כל חיבורי USB - לא לחבר עכבר חיצוני, ובמידת האפשר גם לא דיסק או קי (לשתי שניות כדי להעביר חומר לחבר, אפשר, רק להימנע מוירוסים ולהתקין אנטי-וירוס). 

6. להביא תמיד מפצל לכיתה (כמה שיותר גדול יותר טוב). מפצל לא מי יודע מה טוב למכשירי חשמל, אבל זה יכול להציל אתכם ממריבה עם החבר שלכם שגם לו בדיוק כמו לכם נגמרה ממש עכשיו הסוללה. 

7. אם בכל זאת יום הלימודים שלכם ארוך ועם כל ההשתדלות שלכם הסוללה אינה שורדת את כולו ואין לכם שקע חשמלי בכיתה, תקנו סוללה נוספת ותבואו איתה לכיתה. התענוג לא זול בכלל (300-500 ש"ח), אבל לפעמים אין ברירה. תנסו להסתדר עם סוללה אחת. אם תגיעו למסקנה שאי אפשר, תקנו עוד סוללה.

שמירה על הסוללה חשוב ביותר - השתדלו להטעין סוללה רק כאשר המחשב מודיע לכם שיש לעשות זאת (בד"כ כאשר נשארים כ-10%). אל תטעינו סוללה אם השתמשתם בשליש או בחצי ממנה בלבד, זה הורס אותה. אף פעם אבל אף פעם אל תשאירו סוללה בטעינה לאחר שהיא טעונה ב-100% (כלומר נטענת על ריק..) - זה גומר אותה לחלוטין, תוך שנה-שנתיים אתם צריכים להחליף לסוללה חדשה, ובדרך תאבדו את כל אורך חיי הסוללה לאט אבל בטוח. אם הסוללה טעונה ב-100% יש לכם שתי אפשרויות: א. להוציא את הסוללה ולהמשיך לעבוד עם המחשב כשהוא מחובר לחשמל, ב. לנתק את החיבור לחשמל ולעבוד על הסוללה ללא טעינה.

וכל פעם שאתם לא צריכים לכתוב תסגרו את המסך וצריכת הסוללה תהיה מינימלית

בהצלחה

בבית ספר הייתי היחידה שהייתה עם מחשב..

וגם היה לי אישור להיבחן ככך..

כי אם הכתב יד שלי  והכמות זמן שזה לוקח לי לכתוב ברגיל זה סיוט לי ולמורה..

נקווה שנצליח לגנוב חשמל..

נראה לי באמת אני הולכת להביא מפצל ומעריך ומה לא..

יאווו איזה דיכאון זה..

כבל מאריך הוא בדיוק כמו השם שלו, כבר ארוך....וגם כבד.

חבל על כל המשקל שתצטרכי לסחוב בתיק.

מפצל זה מספיק.

בהצלחה

הלוווו מה את צריכה לכתוב בקצב דיבור של המרצה.

העניין בסיכום הוא לסכם את המרצה.. יעני- לכתוב בקיצור את תמצית העניין..

שלא כל דבר אפשרי מחשב..

נגיד מתמ', פיזיקה וכימיה - למישהו זה אפשרי? עם כל הסימונים וכו'?!

בעזהי"ת.

למעט לימודים מחשבים (תכנות)...

אך למעשה, כשהתיישבתי לי בכיתה א' בפעם הראשונה היום, לאחר שתרתי אחר כיסא עם משענת ליד שמאל (מצרך נדיר,מסתבר..) והוצאתי קלסר+דפדפת+שני עטים+מרקר+חיוך מבסוט והתחלתי לסכם, גיליתי שכל מי שמסביבי מבולגן,ומשרבט מילים וציורים במחברתו מבלי הרבה דעת. ואז,פתאום, הרגשתי מסודרת..

מסקנה: הכל יחסי.. גם כמות הפוספוליפידים המתחלקים יפה שורות שורות

אני לומדת יום במדרשה

יום קורסי חינוך + מתמטיקה

יום ייעוץ

ויום מתמטיקה.

אז יש לי שלושה קלסרים יחסית דקים:

א. ליום המדרשה

ב. למתמטיקה

ג. לשאר.

כדי שלא להעמיס על הקלסרים, כל תקופה מסויימת- ארוקן אותם לקלסר גדול (אחרי שאסיים עם הקורסים הנ"ל)

לגבי ציוד קלמר:

יש לי גם כמה עטים וגם עפרון ומחק.

העטים- לסיכומים. העפרון- לתרגולים (ובמתמטיקה יש הרבה.. ).

מומלץ.

קצב ההקלדה והכתיבה שלך,

אני אישית הולך לעבוד עם מחשב ומכשיר הקלטה במקביל כדי להקליט.

זה יכול לעבוד לצד מחברת באותה השיטה.

למה לא מחברת?

זה המון נייר ואולי יקשה לעשות סדר בין הדברים.

למה לא מחשב?

אתה לא יודע על איזו מרצה תיפול ומה יהיה קצב הדיבור.

לך ללמוד קודם הקלדה עיוורת, אני יודע רק חצי.

אז תעשה חושבים מה טוב לך.

ויש קורסים (כמו שווי) שאני עדיין בשיטה הישנה של המחברת והעט

למרות שמלא מחברותיי השתמשו דווקא במחברות...

פשוט בקלסר אפשר לשים מלא חוצצים וזה... וגם אם מחסירים שיעור אפשר פשוט להכניס דף וזהו במקום להשאיר מקום לסיכומים החסרים..

חייבים להצטייד בעטים טובים ונוחים..

ומחורר אם יש קלסר

בהצלחה!

בס"ד

הכי נוח - לי אישית.

בהם מילה.. רק הכנסתי דפים

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק