זרעים-נבטים: מקדשים שמים בבני עקיבא.
א. אישים בבני עקיבא, מקימי התנועה.
ב. בני עקיבא אחריי השואה.
ג. בני עקיבא בחו"ל.
ד. בני עקיבא בארץ וכל הפרוייקטים שלה.
ה. למה עשייה ונתינה במסגרת יותר עוצמתית.
קיר א' – תמונה של העולם, כאילו גלובוס שטוח, ועליו מלא דגלים קטנים של ישראל ובני עקיבא קטנים עם איש מחזיק אותו בכל מיני מדינות. למשל, דגל קטן עם מישהו שמחזיק אותו בגרמניה. [כל המקומות שיש בני עקיבא בעולם].
קיר ב' – קיר שיש בו מנזר, יער, כפר פולני, וגטו. ובמרכז של הקיר יש ציור של אר"י\סמל של בני עקיבא. בכל ציור מובא סיפור של ניצול שואה ואיך הוא ניצל בעזרת בני עקיבא.
הצגה –
לבחור בדמות של הרב שלמה קרליבך ולהפוך את זה להצגה. מתחילים בילדותו (מוצאים סיפורים), וממשיכים לעד שהוא גדל. איך הוא חיבק גוים בבית כלא, אמר מילה טובה למלצרית על העוגה שלה, עבר בהארלם בלי לחשוב פעמיים. דמות שקידשה שמים. ואז אפשר לסיים את ההצגה כשחניך אחד עולה על הבמה ואומר מה השבט למד מהדמות הזו של הרב שלמה קרליבך, וכמה השבט מקווה שגם הם ילמדו לקדש שם שמים כמוהו.
נבטים –ניצנים: קדש חייך [לא חשבתי עדיין..]
ניצנים-מעלות: צדק קדוש חברתי.
א. שיש שוויון בין אנשים, שאין מישהו שמופלה לרעה.
ב. שאנשים חלשים, שקשה להם, מקבלים יחס מועדף, שמתייחסים אליהם בצורה מיוחדת.
ג. שבתוך עם ישראל יש יחס שונה אחד כלפיי השני, שכל אחד רוצה שיהיה יותר טוב אחד לשני מסתם בן אדם. אבל שזה יהיה מצב תמידי (מה שקורה היום למשל במלחמות, שיקרה תמיד).
ד. לעשות לפנים משורת הדין.
ה. להתנדב.
ו. אמיתיות ורצון לדברים שהם קצת יותר על רמה (קדושים?). כי צדק זה השאיפה למשהו שהוא אמיתי, וקדוש זה למשהו עליון וחברתי – כלומר שבין חברים, בין קבוצות של אנשים ועם כל אדם שמנהלים איתו מערכת יחסים, תהיה אמיתיות וכנות קדושה כלומר, על רמה.
קיר א' – צד אחד של הכיר שיש בו מראה אבל מצוייר עליה כל מיני דברים, כלומר, לפני שהאדם מסתכל בה הוא שם על עצמו כובע, משקפי שמש, ועוד כל מיני דברים נוספים. ואז אח"כ עוברים למראה נוספת ושם הוא רק רואה את עצמו טהור, בלי כלום נוסף. שזה נוגע בנקודה של אמיתיות וכנות. שנהיה שקופים..\ רואים תמונה של אנשים יושבים ביחד וכולם צוחקים וחברים אחד של השני (רואים מה הם אומרים בבועות דיבור) ואז אח"כ ליד רואים את אותו ציור פשוט עם רקע יותר שחור\אפור בו רואים מה כל אחד חושב על השני, כמה תככים יש וכמה לשון הרע ודברים כאלה וכמה שזה חבל שהחברה שלנו לא כנה ופתוחה וקדושה.
קיר ב' – מציירים על הקיר בית משפט מרשים עם שופט וכו' ואז בתערוכה מגלגלים על הרצפה לפני הקיר שטיח שעליו כתוב 'לפנים משורת הדין' ובו האנשים ידרכו וילכו..ועל הקיר למעלה יהיה משפט או ציטוט על כמה בני ישראל רחמנים הם ונוהגים לפנים משורת הדין.
קיר ג' – מציירים כמה דגמים של טויוטה על הקיר עם מחירים ממש זולים (כל מיני רכבים שלהם) ולמעלה כותבים "כי בחברה המס' אחת בעולם – כולם שווים!"
קיר ד' – כל חניך אומר משפט כלשהוא בו הוא רוצה שיהיה טוב עם ישראל בצורה כלשהיא. וכותבים את זה במעין פאזל ענק. כלומר, בכל חתיכה של פאזל כותבים את הציטוט ומי אמר אותו (לא כותבים למי הוא אמר אותו) ואז למשל יהיה כתוב בחתיכה, הייתי רוצה שלא ייפגע עוד מישהו בעם ישראל מפיגועים, מישהו אחר יגיד, שאנשים שאין להם עבודה – ימצאו אחת. ואז לכל אחד יש את השם שלו עם ציטוט כזה.
הצגה - הצגה על מישהו סוציומט, שלא אכפת לו יותר מדיי ממה שקורה סביבו, אם זה מריבות אצל השכנים, או ילד שבוכה ברחוב, ואז הוא עובר תאונה. ואחריי התאונה רואים אותו במיטה בבית חולים, ומה שקורה במיטה בבית חולים זה שהוא מתחיל להתפקח ולראות דברים בצורה שונה. ואז הוא מדמיין סיטואציות בהן הוא היה ואיך הוא חושב עכשיו שצריך להתנהג. וכל פעם כשמגיעה סיטואציה בה הוא היה הוא פתאום משנה את ההתנהגות הסוציומטית שלו ובאמת אדם נחמד, כשהוא מגיע למסקנה שככה הוא היה רוצה שיתייחסו אליו..סוף ההצגה היא כשהוא יוצא מבי"ח ועושה איזה מעשה טוב שממש לא מתאים לו בדר"כ..
מעלות-מעפילים: קדשנו במצוותיך.
א. תעזור לנו באמת לעשות את מצוותיך.
ב. תן לנו רצון לעשות מצוותיך.
ג. טעמי המצוות.
ד. המצוות הן בשבילנו, תן לנו להעריך אותן.
ה. יש גם ב'חול' קדושה, להבין את זה.
ו. לקיים את המצוות בכל מצב
קיר א' – קיר שלם שכולו חול, ובכל מיני נקודות בחול רואים דברים יפים. מצוות. גרגיר חול עושה מצוות, גרגיר חול מתפלל. ובלמעלה של הקיר מצטטים איזה קטע שבכל דבר יש איזה נקודה של קדושה, של משהו קדוש. \ קיר שמות של גרגירי חול שעושים מצוות.
קיר ב' – לבחור מצווה, למשל שילוח הקן או מצווה אחרת, ולתת איזה 3 הסברים למצווה הזו על פי פרשנים שונים. ולצייר את זה. למשל שילוח הקן – מציירים אדם שמכה חיה ואז יש על זה איקס אדום (טעם המצווה היא שהאדם ילמד להיות רחמן). ואז יש מנת בשר טעימה ושווה ויש עליה איקס אדום (טעם המצווה לרחם על החיות).
הצגה – עושים הצגה של סיטואציות שונות במהלך ההיסטוריה שאנשים נהרגו כדי לקיים מצוות, הדרך שמשלבים את כל הסיפורים הם או בעזרת ספר ישן שהוא מעין מסגרת להצגה. –ההצגה מתחילה כשקריין מקריא כאילו מתוך ספר עתיק והספר העתיק מלווה את כל ההצגה עם כל מיני סיטואציות שבהן אנשים עשו הכל כדי לקיים מצוות, למשל סצנה של ר' עקיבא שממשיך ללמד תורה למרות שאסור, חנה ושבעת בניה כשצריך להשתחוות לפסל, מצוות תקיעת שופר בשואה, לא לאכול ביום כיפור בשואה] זו הצגה קצת כבדה, אז רעיון למשהו יותר קליל – הצגה על מישהו, על דמות אולי על דמות כמו נועה-ירון-דיין [מי שכתבה את מקימי] שמחפשת את הקדושה והמצוות בחיים הריקים שלה. ואיך היא לאט לאט נכנסת למקום שהיא מתחילה לקיים מצוות. עוד רעיון- הצגה סביב שודדי הקריבים וכל הזמן מחפשים אחריי אוצר ובמהלך החיפושים משתפרים ועושים מצוות. כמו לעזור לאיזה 'ספינה טובעת'\'לתת צדקה'\להתפלל לה בסערה בים\ והכל בהומור וצחוקים של שודדי הקריביים..
מעפילים-הרא"ה: להיות עם קדוש בארצנו [לא חשבתי עדיין..]
הרא"ה-_______: נקדש את שמך בעולם [לא חשבתי עדיין..]
חב"ב: קדושה אני מבקש [אהמ, כנ"ל]