ממש בא לי לצחוק אבל הראש שלי מלא במילים ובתרגילי כמותית מילולית... 

דורש הבנה פוליטית

20111108201224.xls

רק תיכנסי ותיקחי

מה סופרים כשלא נרדמים?-כבשים.

מה סופר קווניק שלא נרדם-שמונה קבצים..

סופרמן, שלגיה ופינוקיו הולכים בשוק פורים.

הם מסתובבים ורואים שלט "תחנת שרירים"- סופרמן נכנס, ואחרי 5 דקות יוצא כולו מאושר: "ניצחתי מקום ראשון".

הם ממשיכים, ורואים שלט נוסף "תחנת יופי"- שלגיה נכנסת... 5 דקות... "ניצחתי".... וכו'.

פתאום רואים שלט "תחרות שקרים"- פינוקיו אומר "פה אני בטוח מנצח...".
אחרי 5 דקות הוא יוצא בוכה בכי תמרורים. סופרמן ושלגיה מרגיעים אותו ושואלים "מה קרה?" הוא אומר: "הפסדתי- הייתי מקום שני... מי זה הביבי נתניהו הזה?".."

ממש מתאים לעכשיו... 

בעזהי"ת.

איך מתכנת נרדם?

סופר קבצים..

וזה הזכיר לי את זה:

http://www.aish.co.il/v/ch/118904474.html

בעזהי"ת.

הלכות פורים
א. משנכנס אדר מרבין לשבור את הראש למה להתחפש, ומנהג יפה נוהגת הצדקת
המזהירה כשושי זוהר הרקיע לפרסם מבעוד יום חוברות של מלבושי כבוד עשויין
מניילון זול, כדי לזַכּוֹת את הרבים בזיכוי חשבון הבנק שלה. בשבת שלפני
ר"ח אדר קורין "פרשת שקלים" זכר לשקלים שיאבדו בחודש זה.

ב. מנהג נאה לחפש גם תינוקות של בית רבן כדי להרגילם במצוות. תינוקות
המסרבים לחבוש מחושי הפרפר, והפולטים על תחפושת הארנבת, והתולשין רעמת
האריה תכף לאחר שלבשוה מחמת הדגדוג – אין להם חלק לעולם הבא.

ג. מלכתחילה יש לחפש הילדים לגדולי הדור כר' יובל המפולפל, הדרדס באבא
שליט"א, סמי הגבאי, תותית (מגדים) ובת הרב הקטנה, כדכתיב: "פני הדור כפני
הדורה". בדיעבד יוצאין ידי חובה גם בתחפושת ערסים של גורמיטי ובתחפושות
פיראטים שזכו לנפוש בקריביים. מנהג משונה ראיתי שמתחפשות בנות ישראל
לכלות, אך הבנים לא מתחפשים לחתנים, ונותרות אלה עגונות רח"ל. והוא הדין
בנסיכות שלא מוצאות נסיכים וד"ל.

ד. הנכנס לכפר של שעשועים רח"ל ורואה את הזומבי ואת רוח הרפאים ואת השלד
יברך "המחזיר נשמות לפגרים מתים", ואם הוא כהן יקיף חנויות אלה סביב. טוב
לאסור על הגברים ליכנס לחנויות אלה כלל, שמא יתורו עיניהם אחר תחפושות
הנשים, שהצד השווה שבהן שנראות כפרוצות רח"ל, ובין אם תתחפש לאחות,
רקדנית או עכבר השדה, תלבש היא מיני שאפילו טפח אינו מכסה, גרבונים
מרושתים ומחשוף שחמתו מרובה מצילתו.

ה. ימי פורים הם בבחינת ונהפוך הוא: שהחילונים מהדרים במצוות ההתחפשות
יותר מן הדתיים, והדתיים יותר מן החרדים, ואלה האחרונים נוהגים לקיים
המצווה בחבישת תרבוש תורכי בלבד (ושמא מחשש איסור פסל ומסכה). בכרכים
המוקפים חרדים נהגו לשחזר פורענויות שנעשו לישראל, ומתקבצין חבורות
חבורות של שיכורים ברחובה של עיר, מתפרצין לבתי היהודים באמצע סעודה של
מצווה ושולחים ידם בביזה (בבחינת שנור שאין לו תחתית).

ו. שלושים יום קודם החג מתלמדים הילדים במלאכת ניפוץ הנפצים ומשמיעים
אחריהם קול רעש גדול, עד שמתקיים מאמר "בלילה ההוא נדדה שנת הפלך".
המתעסק בפיצוץ להתלמד, והשומע מן המתעסק, לא יצא ידי חובה, וינפץ שוב בשם
ובמלכות.

ז. עד מתי יכה בהמן? עד שידפוק הגבאי אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש.
מנהג המתחכמין להרעיש בפיצוץ מיד לאחר שדופק הגבאי, כדי שיהא מפסיק בין
פיצוץ של אחרים לפיצוץ שלו. חרש, שוטה וקטן יורין עד שתכלה פיקה מן
האקדח. העוסק במצוות הניפוץ פטור מהקשבה למקרא מגילה (מדין העוסק במצווה
פטור מן המצווה). חסידים ואנשי מעשה מביאין זמבורות של מונדיאל (וובוזלע
בלע"ז) ומשלחין בהמן את הצרעה.

ח. יש לחנך הקטנים בלימודי ליבה של תורת החשבון, שלא יבואו חלילה לידי
תקלה ויכלו את כל תחמושתם על ההמנים שבפתח פרק ג', וייוותרו ערומים מן
הפיקות בהמנים המפוהקים שבסוף פרק ט'. מנהג תינוקות של בית רבן לבכות
בהמן הראשון כששומעין קולות הנפץ, ורצים הוריהם למקלט מדיני מחוץ לבית
הכנסת ואינם שבים עד לאחר הפסח הבעל"ט.

ט. שילוח מנות כיצד? נוטלין כלים מכלים שונים ומניחים בם קן עשוי קש
צבעוני ועליו יין מלכות גמדי כיד המלך ומבחר מוצרי טטרזין, ומשלחין ביד
הקטנים לארבע כנפות חדר המדרגות. נדיבים מביאים "אפרופו" ו"פסק זמן"
בסלסלת נצרים, וקמצנים מביאים "לולי" ו"פה גדול" בצלחת נייר מידלדלת,
ובלבד שיביאו גם אוזן המן תעשייתית אחת. בקהילות צפון ת"א ומזרח ג"ש
מביאין יין מרלו משובח עם שוקולד מקס ברנר בשקית קרטון מצופה זהב ועטרת
"חג שמח" בראשה.

י. יש לצאת בכל תוקף נגד המתבוללים ימ"ש, שבוללים המשלוחים זה עם זה
כשעטנז רח"ל עדלאידע מי הביא את השוקולד השווה ומי הביא ופלות בטעם חומצת
לימון. בשעת הדחק, כגון שהביאו בפניו משלוח בלתי צפוי, מותר להכין משלוח
של מנחה בלולה ולהעביר ממתק ממשלוח אחד לרעהו, ובלבד שיעבירו מכלי שני,
שבכלי ראשון עשוי לבוא לידי תקלה ולהחזיר את הממתק לזה אשר הביאו, כאותו
מקרה שאירע למשה שמסר המשלוח ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים החזירוהו למשה
ולא דיבר עמם שנתיים.

יא. ממתק שעבר עליו הפורים, דהיינו: שנשאר ארוז במשלוח מנות מיום פורים
שעבר ועד יום פורים זה, יכול להעבירו ליום הפורים הבא עלינו לטובה. ממתק
אשר פשה בו הנגע בצורת שקערוריות ירקרקות או אדמדמות, ומראיהן שפל מן
הממתק, יעבירו למשלוח מנות המיועד לכהן שיסגירו שבעה ימים. מי שאחזו
בולמוס ורוצה לטעום ממשלוח מנות שקיבל, מאכילין אותו אפילו עדשים של
מגדים שפג תוקפם, עד שיאורו עיניו.

יב. בכריכים המוקפים טונה נוהגין לשלוח זה לזה קופסאות שימורי דגים,
בבחינת "יום שימורים יהיה לכם", ושמעתי כי מקור המנהג בחצרו של האדמו"ר
מנחם-מנדעל סטארקיסט (נכד לגאון ר' אבן-שפרוט). רשעים שבישראל בורחין
מבתיהם ערב החג כדי להימנע משילוח מנות, וסופם שנענשים ולא יכולים ליכנס
לביתם מחמת ערימת המשלוחים המונחת בפתח ביתם.

יג. ראשי ערים שהשתכרו נוהגים לקיים בטבורה של עיר תהלוכות עדלאידע, עד
שלא יודעין התושבים כיצד לברוח מהפקקים, וכל העיר נבוכה. ראשי ערוצים
שהשתכרו נוהגים לשדר סרטים שפג תוקפם, כאותה ההילולא שאירעה בסנוקער
רח"ל, או סרטי לימוד החשבון כצ'ארלי וחצי ופעמיים בוסקילה. ומנהג טוב
הוא, שכך מתפטרין מהבורקס לפני הפסח.

יד. נס נעשה להם לילדי ישראל שבצאת החג מסמא הקב"ה את עיני הוריהם
ומתעלמין מ-(יש לקרוא בנשימה אחת)- המונוסודיום ומהגלוטומט ומהטטרזין
ומהנתרן ומהחומר המשמר ומהשומן הרווי ומהגלוקוז ומהסורביטול ומחומרי הטעם
והריח ומה E-204 - עשרת מרעין הבישין שבממתקי ישראל, עד ששואלין הילדים
מה נשתנה החודש הזה, שבכל השנה אנו אוכלים שאר ירקות והחודש הזה כולו
מגדים.

טו. עם צאת החג יברך ברכת הגומל על שלא בא פורים פעמיים בשבוע, יתקע יתד
ראשון לחג הבא, ויברך את חברו בברכת "איפה אתם בסדר השנה?" (וטוב יעשה אם
יברח בטרם יתקע בו חברו יתד(

בעזהי"ת.

איך לירות לעצמך ברגל בשלל שפות

NET
אתה מוצא אקדח, אבל הוא מתפרק לך בידיים. אתה מחבר אותו בחזרה, והוא שוב מתפרק. אתה מנסה להשתמש ברכיב .GUN של מיקרוסופט אבל גם הוא מתפרק. מתוסכל, אתה דוקר את עצמך ברגל.

Assembler
אתה מתכונן לירות לעצמך ברגל, ואז מגלה שאתה קודם צריך להמציא את האקדח, את הקליע, את ההדק וכן, גם את הרגל.

PHP
אתה יורה לעצמך ברגל באמצעות אקדח שהורכב מ-300 אקדחים אחרים.

C
אתה פשוט יורה לעצמך ברגל.

++ C
זה אמנם קשה יותר לירות לעצמך ברגל. אבל אם אתה מצליח אז אתה מפרק לה את האמ'אמא!

ASP
מיקרוסופט יורה לך ברגל.

Perl
אתה יורה לעצמך ברגל, אבל אף אחד לא מצליח להבין איך עשית את זה. שישה חודשים אחרי - גם אתה לא!

Javascript
המצאת דרך חדשה, דינאמית ומהנה לירות לעצמך ברגל. בסוף מסתבר שהאופציה לירי disabled באקדח שלך.

HTML

http://body/lower-half/leg/foot.appendage‎" _cke_saved_href=">‎http://body/lower-half/leg/foot.appendage">Shoot here

CSS
אתה יורה לעצמך ברגל ימין וברגל שמאל באותה צורה בדיוק, אבל משום מה הקליע ברגל שמאל גבוה ב-10 סנטימטרים מרגל ימין.

AJAX
אתה לוחץ על ההדק (א-סינכרונית כמובן) ומתפלל שעד שהקליע יגיע לרגל, היא עדיין תהיה שם.

Basic
אתה יורה לעצמך ברגל עם אקדח מים. במערכות גדולות, אתה ממשיך לירות עד שהרגל נרקבת ונושרת.

Basic עם קומפילציה
אתה יורה לעצמך ברגל קליע 9 מ"מ באמצעות משגר רקטות.

JAVA
אחרי שהצלחת לייבא את אובייקט "ג'אווה.יד.ימין.הדק" ואת "ג'אווה.אקדח.קליע", וכתבת את כל הקלאסים ואת המתודות של תהליך הירי, שכחת כבר מה אתה אמור לעשות.

Pascal
חבל על הזמן, הקומפיילר פשוט לא יתן לך לירות לעצמך ברגל.

Visual Basic
אתה יורה לעצמך ברגל, אבל אתה נהנה כל כך מהקלות שזה אפילו לא מזיז לך.

Python
אתה יורה לעצמך ברגל בלי שום בעיה. ממשיך לאגן, לבית החזה ולבסוף לראש. בעיה נפתרה.

Ruby
האקדח שלך מוכן לירי תוך 5 דקות בלבד, אבל אתה לא מוצא את הנקודה הנכונה לירי.

Microsoft
אובייקט "רגל" ייכלל רק בגרסה הבאה. אתה, ככל הנראה, תאלץ לשדרג בעלות של 500 ש"ח. אבל, במיקרוסופט טוענים שזה יהיה אובייקט ה"רגל" הטוב ביותר איי פעם.
אחרי ששידרגת, אתה יודע שאתה יכול לירות לעצמך ברגל, אבל אתה לא מצליח לעשות זאת על סמך התיעוד ב-.MSDN
ב- Windows 95: האקדח לא תואם את מערכת ההפעלה. אתה חייב לשדרג לאקדח אחר.
ב-Windows 3.1: אין לך את הדרייברים הנכונים בשביל לירות לעצמך ברגל.

Apple
אתה יכול לירות ברגל בקלות, אבל זה יעלה לך ביוקר.

IBM
אתה מכניס מחסנית לתוך האקדח. מחכה חצי שעה. האקדח מתחיל לירות באקראיות לכל עבר. אם יש לך מזל, הוא יפגע לך רק ברגל.

Unix
!
כן: זה כל מה שצריך בשביל לירות לעצמך ברגל.

Paradox
לא רק שאתה יכול לירות לעצמך ברגל, גם המשתמשים יכולים.

FORTH
ברגל לעצמך יורה אתה

SNOBOL
אם הצלחת - ירית לעצמך ברגל ימין. אם נכשלת - ירית לעצמך ברגל שמאל.

Concurrent Euclid
אתה יורה לעצמך ברגל של מישהו אחר

HyperTalk
"שים קליע ראשון של האקדח לתוך הרגל מצד שמאל של הרגל של עצמך"
המתן לתגובה.

Modula2
אחרי שאתה מבין שאתה לא יכול להשיג שום מטרה באמצעות השפה הזו, אתה יורה בסובבים אותך ולבסוף מתאבד.

APL
אתה יורה לעצמך ברגל ואז מבלה יום שלם בניסיון להבין כיצד לעשות זאת בפחות תווים.

FORTRAN
אתה יורה לעצמך בכל אצבע במחזוריות, עד שנגמרים לך האצבעות ואז אתה עובר לרגל השנייה. במידה ונגמרו לך הכדורים בדרך, אתה ממשיך בכל מקרה לירות סרק כי אין שום דרך לעצור את זה!

WORDPRESS
אתה כותב פוסט ארוך על לירות לעצמך ברגל, אבל TinyMCE מחברת לך את כל הפיסקאות ואף אחד לא יכול לקרוא את זה.

MATLAB
אתה יכול לירות את כל המחסנית בלחיצה אחת על ההדק, אבל אם הכדורים מסודרים בשורה במקום בטור זה לא יעבוד.

CLP
בעזרתה האדיבה של מערכת ההפעלה, אתה מצליח לפגוע לעצמך ברגל אולם כשאתה מנסה לבצע החייאה (CPR), אתה מגלה שקיבלת CPF שאחריו תצטרך לעקוב.. (

RPG
קיבלת רק 6 קליעים לעשות זאת, אולם אם לא תשים אותם במקום הנכון לא תוכל להשתמש בהם.

RPGLE
קיבלת עוד 4 קליעים לביצוע המשימה. אתה "חופשי" לשים את הקליעים היכן שאתה רוצה ופתחו לך את כל הדרכים להשתמש בהם.

MS-ACCESS
אתה מנסה לירות לעצמך ברגל אבל מגלה שהרגל לא מאונדקסת כלל והקליע לא מצטלב טוב עם הטבלאה של האקדח ויצא שירית רגל באקדח באמצעות הקליע.

AJAX
אתה יורה קדימה, ואז מגיע מהר ככל האפשר לצד השני בתקווה שתשיג את הקליע שיפגע ברגל.

DRUPAL
כדי לירות לעצמך ברגל אתה צריך להתקין מודול אקדח. אחרי שאתה מתקין אותו אתה מגלה שאתה צריך להתקין גם מודול מחסנית ומודול כדור. אתה מתקין הכל ומגלה שאין לך הרשאות לירות באקדח. אתה פותח הרשאות לירות באקדח. והרשאות להשתמש במחסנית, והרשאות להשתמש בכדור. אתה יורה לעצמך ברגל, אבל זה לא נראה טוב.

Walla Mail
אתה מנסה לירות לעצמך ברגל, אבל זה לא הולך,
כי הם שמו עוד מאות אלפי אנשים שיורים לעצמם ברגל על אותו שרת,
והעיקר הבטיחו מלא כדורים לכל אחד!

GMAIL
אתה יכול לירות לעצמך ברגל, אבל אם אתה לא מרגיש את זה - תבדוק בspam-

JQEURY
$("leg").addClass("damage").do("shoot").run

VMS

אתה רוצה לראות לעצמך ברגל, אבל אתה מגלה שאקדח שם נקרא log$gun אחרי שאתה קורא את ההוראות אתה מגלה שהדק לא קיים אלא קיים descriptor שדרכו ניתן להגדיר את מצביע להדק בהתאם לגרסה של המערכת שלך. כשאתה מנסה אתה קוראה הוראות במשך שבוע ומבצע הכל פי המתואר בסוף מסתבר שזה תקף רק לכדורי סרק ועל מנת להחליף אותם לאמיתיים אתה חייב להתייעץ עם מהנדסי HP שיסבירו לך מה עשית לא נכון רק שהם בעצם כבר שכחו איך לוחצים על ההדק

לינוקס

אתה מנסה לטעון את האקדח ומגלה שאין לך הרשאות לאקדח, אחרי שאתה מסדר הרשאות לאקדח אתה מגלה שאין לך הרשאות לפקודה לטעון. אתה מסדר הרשאות אחרי חיפוש בפורמים ואז מגלה שאין לך הרשאות לרגל בין השעות 12 בצהריים לארבע לפי הוראת מנהל : "לאחרונה משתמשים רבים טוענים אקדח ויורים ברגל. לאחר תלונות ובקשת המשטרה לעשות זאת מועד מאוחר יותר כיוון שהרעש מפריע לשכנים".
ולבסוף אתה מצליח לירות לעצמך ברגל ויש לך תחושת סיפוק שלא תאמן ! ואתה אפילו לא יודע למה!

Window Vista

כשאתה מנסה לירות לעצמך ברגל, מופיע ה UAC וכתוב שם שזה עלול להזיק לרגל

Wine
אתה יורה לעצמך ברגל, ואתה מופתע לגלות שהקליע עף מהר יותר מאשר ב WIndows

Photoshop

אתה מנסה לירות לעצמך ברגל, אבל אחרי דקות ארוכות של המתנה שהקובץ יטען אתה מגלה שהאקדח, הכדור והרגל שלך נמצאים בשכבות נפרדות ובתיקיות לא הגיוניות

xhtml

אתה יורה לעצמך ברגל בקלות
אבל אז מגלה שזה לא עומד בתקן W3

ASP.Net
"אתה גורר אובייקט אקדח מה-toolbox לעמוד, מבצע Binding למחסנית הכדורים שגררת לפני-כן ומפעיל. לאחר מספר דקות של קומפילציה (אם ה-Studio לא קרס בדרך), אתה מגלה שהאקדח שגררת מגיע עם ארסנל שלם של כלי-נשק שבכלל לא רצית ואין לך כל דרך לוותר עליהם. לאחר מספר דקות נוספות של טעינה הכדור נורה באיטיות רבה ומפספס את המטרה."

TSQL
אתה טוען כדור לטבלת אקדח רק כדי לגלות שעוד כמה אנשים מבצעים את אותה פעולה באותו רגע ותוקעים יחד את הכדור בקנה האקדח שמתפוצץ לך ביד.

TSQL2
אתה מורה לאקדח לירות את כדור מספר 1 ומגלה שהוא נמצא בתחתית המחסנית, מתוסכל - אתה נאלץ לקחת מחסנית זמנית ולסדר בה את הכדורים מחדש לפי סדר מספרי רץ.

BizTalk:
כדי לירות לעצמך ברגל, אתה צריך להגדיר את תבנית הכדור, את הקישור לאקדח מצד אחד ולרגל מצד שני ואת התווך של היריה עצמה. אם אתרע מזלך, הכדור יגיע לרגל. אם לא, הוא ישאר בתווך לנצח.
OpenVMS:
אתה יכול לירות לעצמך ברגל כל כמה שתחפוץ, אבל השורה התחתונה היא שלמרות שהיא כבר מעלה עובש מרוב וותק אין שום מצב שהכדור חודר.
Vista:
תמונת הקליע בתנועתו אל הרגל מרהיבת עין ומשובבת נפש, אבל עד שהוא מגיע היא נפרדת בעצמה מן הגוף ונושרת ללא רוח חיים אל הקבר

Windows Vista:
ראשית אתה מחפש את הרגל בעזרת Live Search, אבל כשאתה מנסה לירות בה, אתה צריך לעבור כזו בירוקרטיה והרשאות שכל החשק ירד

Microsoft Word
אתה לוקח אקדח ורוצה לירות לעצמך ברגל, אבל המילה אקדח מופיעה עם זיגזג אדום מתחתיה. אתה מופתע שהתוכנה לא מזהה אותה, לוחץ כפתור ימני ואז מופיע לך מימין חלון שלם של טיפים ואנימציות שמנסה לעזור לך לירות לעצמך ברגל. האנימציה המכוערת תוקעת לך את המחשב (מעצור), אתה מנסה לכבות את התוכנה אבל גם העכבר קופא. אתה לוקח אקדח ויורה במחשב.

WINDOWS MOBILE 6.1
יש לך אקדח קטנטן אבל צבעוני ומגניב. אתה מנסה ללחוץ על ההדק אבל הוא לא מגיב. אתה מנסה לעדכן ROM והפעם האקדח יורה מצויין אבל הכדורים עפים לאט מדי. אתה מסיר ומתקין מחדש את התוכנה אבל היא מעלימה לך את האייקון של ההדק מהמסך. אתה עורך את הרג'יסטרי, עושה הרד ריסט, סופט ריסט, טוויקינג, עידכון קושחה, מוציא את הסוללה וממתין כמה דקות. אתה מחזיר את הסוללה ומגלה שהאקדח התפרמט לחלוטין. בינתיים יוצאת גירסה יותר טובה ומישהו אחר יורה לך ברגל.

WINAMP
אתה זוכר שפעם ירית לעצמך ברגל בקלות, אבל היום האקדח כל כך מכוער ומלא פיצ'רים מיותרים שפשוט אין לך חשק.

MS Paint
אתה לוקח משהו שנראה כמו אקדח. אולי זה מקדחה. או פן לשיער. ויורה לעצמך ברגל. או שזה מטאטא. אולי זה עציץ? כן. אתה לוקח מקדחה ויורה לעצמך בעציץ.

My Documents
אתה יודע בוודאות שיש לך איפשהו פה כדורים לאקדח, אבל יש מאה מחסניות ריקות בשמונה מאות ארגזי פעולה בתוך ארגז עץ ענקי שכתוב עליו Documents and Settings ואתה לא מבין איזו מין שיטה זו לשמור על כמה כדורים בודדים.

Windows Media Player
אתה לוקח אקדח ומכוון אל הרגל. אתה מניח את האצבע על ההדק, נושם עמוק ויור-קיים עידכון חדש לתוכנה האם אתה רוצה להתקין אותו כעת?

Microsoft Dynamics CRM v3
אתה מבלה יום שלם לעשות קסטומיזציה, בונה קשרים בין ישויות אקדח, ישויות קליע וישויות רגל.
אחר כך, אתה מגלה שאתה חייב לכתוב callout כי לגרסה 3 אין קשרי many-to-many.
בסוף יוצא לך תותח וולקאן שיכול לירות 1000 כדורים לדקה לנקודות מדויקות לפי נתוחי סטטיסטיקות של ביצועי העבר ועם הכנה למגה-מחסנית שיכולה להכיל 100,000 כדורים אבל כדי להפעיל אותו צריך למלא 20 טפסים עם שדות חובה ובסוף אתה מגלה שהתותח מצליח להנעל על כל שטות שהוא מוצא חוץ מהרגל שלך!

windows xp
אתה לוחץ על ההדק הכדור נתקע: "הרובה ביצע פעולה בלתי חוקית ולעליו להיסגר"

Windows XP

אתה יורה לעצמך ברגל, ואז מופיעה ההודעה:

ההוראה ב- "0׳7c961669″ ביצעה הפניה ב- "0׳00000200″. לזיכרון לא הייתה אפשרות להיות "shoot".
לחץ על אישור כדי לסיים את פעולת התוכנית

IE 6
אתה מכוון את האקדח לרגל הנכונה(שב-FF הצלחת לירות בה בלי בעיה)
אתה יורה - ואז אתה מגלה שאתה מדמם מהאף

בעזהי"ת.

כשהמרצה אומר:                                                 הוא בעצם
מתכוון:

"זה נכון עד כדי קבוע" ----------------------------------------- "יש לי טעות איפשהו"
"יהי אפסילון"  ---------------------------------------------------- "לכו לישון זה ייגמר עוד שעה"
"זה טריוויאלי" --------------------------------------------------- "לא מעניין אותי שאתם לא מבינים"
"בהנחה הכללית" ----------------------------------------------- "אני אפתור כדור בריק, אתם תפתרו משושה מולטי סיגולארי בשדה מגנטי"
"קל לראות ש..." ------------------------------------------------ "אין לי סבלנות להסביר ש..."
"זה לפי ההגדרה" ---------------------------------------------- "אין לימושג למה זה ככה"
"זו שאלה טובה"  ----------------------------------------------- "התקלת אותי"
"זו שאלה מצויינת" --------------------------------------------- "התקלת אותי אבל במקרה אני יודע את התשובה"
"זו שאלה חשובה" --------------------------------------------- "וואו! הזכרתם לי חומר ששכחתי ללמד!"
"זה יהיה במבחן"  ---------------------------------------------  "נמאס לי לדבר לעצמי"
"זה לא יהיה במבחן" -----------------------------------------  "יש לי עוד כמה דקות לסוף השיעור אז אני מורח את הזמן"

בס"ד

א. אלו דברים שאין להם שיעור: השופינג בקעניון, הגלישה בפייסבוק, והקניות בסופרמרקעט, שכל כמה שיקנה האדם בקנייה החודשית, מספיקה היא לו לשלושה ימים. מאימתי יוצאין לקניות? משהמקרר ריק, הרשימה ארוכה, הבעלים עצלים והאשה דוחקת. טוב לילך לקניות במתחם שבו חנויות הרבה, שקנאת סוּפֶּרים – תרבה מבצע. 

ב. נהגו נשות ישראל להצמיד למקרריהן פתקא טבא ורושמות בה כל צורכיהן בשפת הסתרים אשר להן, וזוכות לקבל ריבי רבבות שיחות טלפון מבעליהן המתקשים לדרוש במופלא מהם ולפענח מה הייתה דעתן כשרשמו "2 יו' 3% רביעייה דיאט".

ג. מזונותיו של אדם קצובין לו, ואין זה חשוב כלל מה רשום באותה פתקא דמקררא, שכן מביא האדם מצרכים שנגזר עליו משמים לקנותם - בין אם צריך להם ובין אם לאו, כדכתיב: "פתי-בר מאמין לכל מבצע אחד פלוס אחד לחברי מועדון בלבד". ומכל מקום מנהג נאה לרכוש ג' מוצרים שכן נמצאים באותה פתקא, כדי להפיס דעתה של אשתו.

ד. אין להשתמש באותן עגלות ריקות הרועות כצאן ללא רועה בחניון הסופר, אלא יקפיד לילך לבית האסורים ולשחרר בערבות עגלה בחמישה שקלים. הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי להבין מנהג המחליפים חמישה שקלים במחזיק מפתחות עגלגל, ושמא כדי לקנות עוד חמישה עופות בבית מדרשו של ר' רמי הלוי הי"ו.

ה. עגלה שנערף אחד מגלגליה היא עגלה ערופה, ומוליכתו היישר אל תוך צנצנות הריבה עד שיאמר: "ידי לא שפכו את הדם הזה". המשאיר עגלה ערופה במקום אחד ומכתת רגליו ממדף למדף כדי ללקט מוצריו - למה הוא דומה? לאותם אב ובן שכיוון שלא גמרו בדעתם מי ירכב על החמור ומי יוליכנו - נשאו החמור על גבם.

ו. גזרו חכמים להציב הלחמים בצד האחד של הסופר ומוצרי החלב בצד שכנגד לו, כדי לזכות את ישראל בשכר פסיעות. אמר ר' אלון גל: המהלך בדרך שבין הלחם לחלב ואומר מה נאה סילאן זה, מה נאה שמיר זה, הרי הוא מתחייב בכרטיסו, ומתקיים בו מאמר: הפורץ מסגרת אשראי – תישכנו ריביתו.

ז. אלו ג' דברים שגם אם יתייגע לא ימצאם לעולם: מסנני הבריטה, נייר הטואלט המחותך, ומפות הניילון הדקיקות. ויש אומרים: אף החמאה בימי הבצורת. המחפש מוצר ואינו מוצאו, יפנה לאותם מומחים המוסמכים ביורֵה-יורֵה תוויות המחירים שעל המוצרים, ואלה יפנוהו לקופה הראשית לעשות שאלת חכם.

ח. לא יכניס אדם מוצר לעגלתו אלא אם כן בדק בציציותיו. חסידים ואנשי מעשה אינם קונים עגבניה אלא אם מיעכוה באצבעותיהם (פוֹק בלע"ז), אינם רוכשים השמפו אלא-אם-כן הריחוהו קודם (בשיטת הלוחץ עד שישיב הרוח) ואינם נוטלים מן החמוצים עד שיטעמו מהם כזית. הרבה כזית.

ט. יש להקפיד וליטול קוטג' מן השורה האחרונה בלבד, כדי להוציא ממנהג הצדוקים להניח הקוטג' הישן מקדימה בשיטת הנכנס באחרונה יוצא בראשונה (ליפ"ו בלע"ז). ואם תאמר: הקוטג' הראשון מה יהא עליו? יהא מונח עד שיבוא אליהו מתנובה ויזדכה עליו.

י. סדר העבודה של שקיות הניילון כיצד? מושכין השקית מהגליל העליון, לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף, עד שתיתלש מחמת זיז הפטענט או מחמת הזעם, כשהזיז אינו פועל. משנתקיים בשקית דין תלוש, ממשמשין ומפשפשין בה עד שיתפרדו דפנותיה המדובקות זו בזו. תחילה ימשמש בה מהצד הלא נכון (הצד החתום - שכנגד לפתח השקית), ומשלא יצליח לפתח הדבקים, יהופכה לצדה השני, ימשמש בה שוב, עד שיגלה שבכל זאת הצד הראשון היה הנכון.

יא. מנהג הבבלים להניח הירקות בכעין מִגדלים שראשם בשמים (בבחינת אני עגבניה ופלפלי כמגדלות), ועל כן יקפיד ליטול ירקותיו בזהירות, שמא ייכשל במצוות שמיטה, ויתגלגלו מלפפוניו בחיבוט רצפות עד שתצא בת קול שתקרא לעובד התחזוקה. אין מוכרין תפוחי אדמה אלא בצרורות מרושתים, והרוצה לרוכשם בבודדת קורע בם פתח כחודו של מחט ומחלצם אחד אחד. ר' שפן הסופר אומר: והוא הדין אף בגזר.

יב. הרשות נתונה לבחור בכל קופה שירצה, ובלבד שלא יהלך אחר מקסם שווא של קופה ריקה, שאין זו אלא קופה סגורה של סופרת סתם. משבחר בקופה ידבק בה, ולא יתורו עיניו אחר קופאיות הנחזות כפותחות קופה, שגזרה מלכות הרשעה שיהא מספר הקופות פוחת והולך ככל שהעומס גדל. טוב להימנע מלילך לקופות אקספרס של חצות, שצובאים עליהם המוני בית ישראל כדי שייעשה להם נס וייחשבו רמ"ח מוצריהם כתריסר בלבד. אין לשלם בקופה של טיב טעם שהיא קופה של שרצים.

יג. מיד כשיגיע לקופה יניח מוצריו על מתקן קפיצת הדרך, שלא יהא חלילה הפסק בין מוצרי זה שקדם לו לבין מוצריו הוא. מנהג יפה להציב כראשון המוצרים קופסה של קורנפלעקס או גלילים של נייר, למען יהא ניכר גבול ישראל, ואף על פי כן מערבב השטן את דעת הקופאית עד שמצרפת ג' מוצרים לקניית הקודם, שכל הקודם זוכה. קופאית שאירע לה דבר תקלה, תזעיק הקופה הראשית כדי שתבצע סבטלנה נס של כרטיס מנהל, הפותח כל מגירה ופותר כל תקלה וכל קטטה וכל גזירה רעה ושנאת חצי חינם מעל כל בני בריתך, ומזכה את הרבים תוך 14 יום.

יד. מצווה להשאיר בצד הקופה לקט (סנפרוסט), שכחה ופאה של מוצרים שנמלך ברגע האחרון מלרוכשם. מי שלא ראה את סלסלת המסטיקים המצומדת לקופה ובתוכה כרעיים עוף, שוקולד מריר וקטשופ, לא  ראה מנת פיוז'ן מימיו. מי שאין עתותיו בידו, יכול לבצע כל קניותיו בצד הקופה ויוצא בדיעבד ידי חובת קנייה מדין "הביננו". אלו ג' אנשים שאין להם חלק לעולם הבא: המתעניין במבצעים שבקופה, הרוכש מוצר שנמחק ברקודו, והבא לשלם בתווי קנייה.

טו. כל השיטות כשרות לאריזה: התמים אורז בשקית אחת, והמנוסה אורז בשתיים וקושרן בקשר כפול. אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שתיקרע השקית של בקבוק השמן בחדר המדרגות. כמין נס נעשה להם לישראל שכל המצרכים שנחו בעגלה אחת לפני החשבון, אין נכנסין בה לאחר החשבון. המחזיר עגלתו הריקה יברך ברכת שלא אצטרך לעגלה בזמן קריב ואמרו אמן.

בעזהי"ת.

בעזהי"ת.

"הייתי זורקת עליך את הטוש, אבל אני צריכה אותו"

(מורה לאנגלית, אורט חולון)

"דמיינו קולנוע ישראלי. מה קורה כאשר מתפנה מקום מקדימה? בדיוק! ישראלי טיפוסי ישר קופץ לתפוס את המקום. בדיוק ככה אלקטרונים."
(מקיף ח' אשדוד, שיעור פיסיקה)

מורה: הבאת קמח?
תלמיד: מה?! על מה אתה מדבר?
מורה: קמח לעוגה.
תלמיד: איזה עוגה?
מורה: עוגה למסיבת פרידה שלך... אתה יורד ל4 יח"ל. ביי ביי
(בית ספר הימלפרב, שיעור מתמטיקה.)

שני תלמידים רבים.
מורה: "נו מה קרה?!"
תלמיד: "הוא לקח לי את העט!!!!"
מורה: "נו תפסיקו להתנהג כמו תינוקות!! הנה, קח לו את הקלמר."
(שיעור היסטוריה על"ה מדעים לוד)

"תיזכרו, אתם יכולים להעתיק, רק שלא יתפסו אתכם"
(רגע לפני הבגרות במתמטיקה, המורה מנסה לעודד את הכיתה. תיכון אורט חולון)

המורה לאזרחות: "אתם נחשבים מעל לממוצע הארצי.."
קובי: "וואלה?!"
המורה: "תירגע.. לא אתה..."
(שיעור אזרחות התיכון לאומנויות יא 3 ירושלים)

תלמיד נרדם בשיעור.

המורה: טל תעיר אותו...
טל: תעירי אותו את, את הרדמת אותו!

תלמידה: "איך אתה מגיש אותי על ציון כזה לבגרות?"
מורה: "לכל התלמידים העלתי בין 3-5 נקודות מהממוצע בבחינות של השנה, לך העלתי 40"
תלמידה:"אבל אתה מגיש אותי על 40"
(אורט ק ביאליק)

המורה: "אתה לא מצחיק בכלל!"
רועי: "גם את כל האומנים הגדולים לא העריכו עד שהם מתו. אם אני אמות את גם תצחקי מהבדיחות שלי."
המורה (עם חיוך): "כן. זה באמת יהיה מצחיק..."
(מחשבים, תיכון בן-צבי קרית אונו)

תלמיד: "או-או..."
המורה: "או-או, או-או, מה זה מזכיר לי? אההה, את ה-ICQ."
(שיעור כימיה - "רבין", תל מונד)

מורה ללשון:"מה יש בך שכל-כך מעצבן אותי??? בחיים שלי לא התעצבנתי ככה כמו שאני מתעצבנת עלייך!"
דנה: "טוב.. סליחה..=\"
המורה ללשון: "ועוד כשאני מעירה לך את נהיית תמימה פתאום"
דנה:"טוב... סליחה.."
המורה ללשון:"ועוד אין לך טיפת הגינות להתנצל"
(תיכון בן צבי קרית אונו)

תלמידה: מה זה אומר ש-X שואף ל-0?
מורה: כמו שאת שואפת ל-100 אבל לעולם לא תגיעי.
(מורה למתמטיקה, גמנסיה ריאלית ראשל"צ)

המורה: "ליסטן!"
תלמיד: "המורה, לא אמורים לבטא את ה-ט'"
המורה: "אי קנואו"
(מורה לאנגלית, תיכון לוסטיג)

"אם מישהו לא מדליק את המזגן, אני מתפוצץ"
(מתרגל ערבי לא מסוגל להתמודד עם החום)

מרצה: "תסגור בבקשה את הדלת"
הסטודנט סוגר את הדלת.
מרצה: "לא, תסגור אותה מהצד השני..."
(מרצה לחדו"א מוציא סטודנט המכיתה בדרך מקורית, אוניברסיטת בן גוריון)

פרופסור: "מה אתם חושבים? אני צריך להרשות למאחרים להיכנס?"
סטודנט: "מה אתה רוצה? ככה חינכו אותנו!, ביסודי שאיחרנו, שאלו אותנו, מה אתם
סטודנטים?!"
(האוניברסיטה העברית בי-ם, סטיסטיקה לסטיסטיקאים, שנה א')

סטודנט ניגש לפתוח את החלון.
המרצה: "לא לא!!! יהיה בסדר, אל תקפוץ!"
(פקולטה למתמטיקה, טכניון.)

מתרגלת באלגברה: "ערכים עצמיים זה מאוד קל - אתה פשוט צריך לזכור מאיפה אתה יוצא ולאן אתה הולך.
סטודנט: "כן - אני יוצא מדעתי והולך להכשל."
(טכניון.)

המרצה:"את המבחן אפשר לעבור, תשאלו את אלה שעשו אותו סמסטר קודם"
סטודנט:"אפשר לשאול אותם עכשיו. רובם פה"
(המחלקה לכלכלה אוני בן גוריון. קורס עם הרבה נכשלים.)

פעם הבאה אני יפנה ישר אלייך כשצריך דברים כאלה...

בעזהי"ת.

מה נראלך עשיתי כל שנה שעברה?

סתם, פשוט קיבלתי מלא כאלה במייל, אז שמרתי את כולם תחת תווית ספציפית... וככה קל לחפש ולמצוא

[ואם את לומדת מדעים מדויקים, אז יש לי עוד מלא מלא בדיחות בשבילך ]

האמת שרק עכשיו קראתי הכל!

צחקתי בקול! מזל שהשותפה שלי לא פה

ואחרי יום מגעיל- שימחת! תודה...

http://daat.ac.il/DAAT/chiyuch/barometr.htm

לא הצלחתי להעתיק לכאן...

לטובת מי שלא זכה

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.