אחלק את התשובה שלי ל2 חלקים..
החלק הראשון השאלות שאתה צריך לשאול את עצמך..
כמה אתה מורעל וכמה אתה רבקיסט... (זה משהו שאין ספק יכול מאוד להשפיע על המשך השירות שלך)
כמה התפקיד הבא שיציעו לך ישפיע על חתימה של קבע נוסף..
(במאמר מוסגר אני חושבת שאם החלטת לצאת לקורס קצינים זה היה מבחירה וזה בטוח בא מאהבה למסגרת הצבאית, הסגנון הצבאי וכו' וכו' )
החלק השני זה השאלות שהחברה שלך צריכה לשאול את עצמה ולשתף אותך במה שהיא חושבת
כי זה הרבה תלוי בה..
ז"א שאם אתה בצבא ואתם מתחתנים היא מתחתנת עם הצבא..
העניין הוא אם היא מוכנה "לישון באלכסון"..
או במילים אחרות להתמודד עם כל מה שמשתמע מכך..
בלי בעל בבית כל יום, עושה שבתות לבד ודואגת בלי סוף... קרבי או לו?! עוד שבת של קצין תורן..
ללכת לטבול לבד לבכות למה הוא לא יכול למה אי אשר אפילו לדבר בטלפון..
לספור ימים עד לאפטר המיוחל..
וכו' וכו' וכו'....
אבל אני חושבת שזה לא משנה אם תתחתנו עכשיו או בעוד כמה שנים..
מי שבנויה לזה בנויה לזה!
מזה מתחיל עוד מהקשר של החברות כי גם עכשיו היא מתמודדת.
אולי לא באותה הצורה אבל גם עכשיו זה לא פשוט..
אבל אם אתה רואה שזה היעוד שלך וזו הדרך שלך לתרום הכי טוב לעמ"י אני לא הייתי מוותרת על זה..
וכבחורה לא הייתי מוותרת על הקשר..
אני חושבת שניתן להתחתן אם יודעים (הכל יחסית כן..) לאן נכנסים..
זה לא פשוט.. אבל אנשים חיים ככה מתוך אמונה גדולה שזה הדבר הנכון..
ובעיקר אם מתחתנים לעשות הכל שזה לא יפגע בזוגיות.. להשקיע בבית שלכם וכמעט שלא לנוסע אפילו שזה יכול לעצבן את המשפחה.. להקדיש אחד לשני כל יום מס' דקות לדבר ובעיקר להעריך אחד את השני בלי סוף על ההקרבה..
שבע"ה יהיו לכם החלטות נכונות!!
ומה שלי נשאר לאחל זה רק מזל טוב (: