עומק רגשי

נשיות 

אנרגיות

אתה רואה תכונות טובות

אתה רואה כח נשי

יופי פנימי

זה מעיין תחושה של ("אנחנו יכולים להיות זוג מושלם") (רק חבל שממהרים וכתוצאה מכך=גירושין")

גם זוגות שחיו ביחד הרבה שנים לפני נישואין, נאלצו אחרי תקופה קצרה להתגרש.

אין בכך חוקים.

צריך לבדוק בנחת- אבל משך הזמן לא מעיד כלל על איכות הקשר וטיבו.

איזה תכונה אפשר כבר לראות?

אולי זה אשליה יש בחורות שמשקפות את עצמן ויש כאלה שלא

מחפשתותו- אני מדבר על המציאות שלראות אישה ביופי החיצוני (שכחתי להוסיף)

ולהתחתן רק בגלל זה.. וכן יש לי חבר שהוא התחתן עם מישי בגלל יופייה והוא התגרש חצי

שנה לאחר מכן..

דעתי היא שא"א להתחיל עם משהי ככה,ואני לא מבין את אלו שנענות להצעות כאלו.

שבחורה אחת מתי שהיה בתחנה גבר היא לא נכנסה מתחתיה למרות שירד גשם.

וראו שזה נובע מצניעותה וזה היה באופן שיטתי (מתי שהלכתי לבסיס אז שמתי לב)

בפגישה אני (ושאר הבנים) שם לב לדברים מאוד קטנים, אך משמעותיים

חיוך, זיו הבעת הפנים באופן כללי, דרך דיבור, אבחות הידיים.

חלק מזה אפשר לראות על אדם גם כשהוא עומד בתחנה.

ממבט אחד אני מקבל לא מעט אינפורמציה.

אביא לך דוגמא קטנה:

היא עומדת עם אוזניות גדולות ולועסת מסטיק, מזיזה רגל בעצבנות.

מצלצל הטלפון."איייימא!!!! אבל אמרתי לך שמתי את זה ב....."

לעומת

היא עומדת עם מטריה בשלל הצבעים ובצורה מאוד מיוחדת (לא רואים מטריה כזו כל יום), לבושה בצבעי פסטל, זזה בעדינות. הטלפון מצלצל. היא משתהה כמה שניות כדי להבין מי מתקשר ולמה. עונה בעדינות.

לעומת

זרוקה על הרצפה, היא יושבת וקוראת ספר, שקצת בלה.

הטלפון מצלצל. היא עומה והחל ממילה שניה - כל הסובבים שומעים - או לכל הפחות רואים. אי אפשר שלא לראות. התיק 100 ליטר, שידע זמנים טובים יותר בעברו, עומד לו להיקרע מרוב ניירות צבעוניים ולבנים שהוכנסו בו ברגע אחרון. זוג נעלי ספורט קשור לתיק, מתנענע לו באוויר בתקווה לברוח מבעלת התיק בהזדמנות הראשונה. הגיטרה עומדת לה ונעלבת בשקט בפינה - היא כל הזמן שוכחת אותה בכל אוטובוס וטרמפ.

אני לא מכיר אף אחת מהבנות הנ"ל. רק ראיתי אותן מהצד בסיוטאציה פשוטה מאוד.

מכאן אוכל להסיק כבר לא מעט מסקנות.

(אגב - הייתי מנסה להכיר את הבחורה השניה אבל לרוב יש לי קצת בעיה עם הערכה עצמית נמוכה - ולא בטוח שהיא בכלל תסתכל לכיווני)

תפסיקו לחכות לאוטובוסים...

עדיף שתחכו לחתן

חשבנו שאולי באוטובוס כן..

בתא מטען

בגלל הדלק 

אם רואים שהיא מפרגנת על חברותיה, מדבר בצניעות על עצמה, עונה על ראשון ראשון ועל אחרו אחרון.

אז אני מבין שנפלתי על החורה טובה ושווה לנסות עימה.

כמובן שזה תלוי בפתיחות שנוצרה וכד' במציאת טעם לדבריה.

אפשר ללמוד הרבה מכתיבתו של אדם.

בציבור שלנו בנים הרבה פחות מתחילים עם בנות....לטוב ולרע.

שאלה לבנות

אתן רוצות שיתחילו אתכן או לא???

זה מרגיש ממש זול וחיצוני!

הרי הוא לא באמת מכיר אותי?

ומשו כנראה גרם לו לרצות להתחיל איתי..

לדעתי- כשבן מתחיל עם מישי זה בעיקר ממראה חיצוני, אלא אם כן הוא היה בסביבתה מספיק זמן כדי לראות איך היא מתנהלת.. תקנו אותי בנים, אם אני טועה..

אם הוא רואה אותך ומתחיל איתך או שקובעים דייט ואז הוא רואה אותך  ומתחיל איתך.......???

לדעתי לדייט את מגיעה ממקום יותר מבורר שכלית (בין אם את מבררת עליו קודם או לא- למתנגדים),

את כביכול מוכנה לסיטואציה ולכן גם מתכוננת בהתאם (מקווה לפחות..),

כי אין מה לעשות למציאת חן יש תפקיד גדול בפגישות הראשונות..

אבל בכל זאת את החלטת שאת רוצה לצאת עם אותו בחור ספציפי לפי הנתונים הספציפיים ששמעת ממי שהכיר בינכם ,וההיכרות לא מתבססת או לפחות מתחילה ממראה חיצוני מה שכן קורה לדעתי, כשבחור מתחיל איתך..

יש לי כאן נקודה למחשבה.

נא לא להגיב מייד, אלא לנסות להפנים.

אני לא בא ליצור פרובקציה אלא אומר דברים שיושבים לי בראש כבר המון זמן (לא שאני מישהו מיוחד).

התרגלנו להגיד "לא".

להחמיר גם כשלא צריך.

מרוב רצון לשמור על עצמנו, חרגנו מהגבול הנדרש.

אין הבדל בין "להתחיל" לבין דייט. הכל בראש. ההבדל הוא במה שהכניסו לנו לראש.

אני לא אומר חלילה להתחיל להקל בכל דבר, אבל כולנו יודעים שכמו שצריך לשים גדרות לכל מיני דברים, כך גם קיים מהצד השני "כל המוסיף גורע".

בנות, כשבחור דתי מדבר על "להתחיל", על מה אתן חושבות? על איך מתחילים בעולם החילוני? על איך גבר מתחיל עם בחורה בסרט? על מה אתן חושבות?

ומה ההבדל בין זה לבין מה שנעשה כאן בפורום הזה? תענו על זה בכנות!!

אם אנחנו כבר בקטע של לדון כל אדם לכף זכות (וואו, הלוואי עליי), בואו נתנהג כך גם לגבי "טובי בנינו".

מיותר לציין שאני לא מדבר על מקרים קיצוניים או חריגים.

לסיכום:

תתחילו להתרגל לחשוב גם בעצמכם. להפעיל את הראש ולא להתנהג כמו רובוטים.

שוב, אני לא בא לקנטר, אבל אנחנו חיים בדור של "שות' sms " , שכל פעם שאני רואה את השות' הזה בא לי להיבלע באדמה.

אז בלי קיטורים ועם קצת נשימה לפני שמגיבים, אשמח לתגובה.

(אגב,למי שלא מכיר - תגובה לא חייבת להיות חולקת על הנאמר... אבל כאן זה דמוקרטיה...)

הכל תלוי "איך" הוא מתחיל איתך....אפשר לעשות זאת בעדינות וחכמה,

ויש לי עוד משהו....

אתרי היכריות למינהם, פועלים באותה דרך, בדרך כלל רואים תמונה (ולא טורחים להסתכל על כרטיסיות של כאלו שאין להם.....),ואח"כ בצ'אט וכו' וכו'

לייק!

בס"ד

אני חושבת שזה תלוי בכל אחת ואחת, בעלם ובסיטואציה.

אני יכולה להעיד על עצמי שבפעמים המעטות שאני זוכרת שהתחילו איתי רציתי רק להעיף להם סטירה.

כי או שהם היו חפרנים ולא קשורים אלי או שהסיטואציה לא הייתה מתאימה בגרוש!

ודווקא לפעמים את רואה מישהו ואומרת "הלוואי והוא היה מתחיל איתי", אבל הוא לא!

בשביל זה צריך טאקט ושכל.

אני חושבת שגם בנים צוידו בתכונות אלו,

אז שישתמשו בהם בחכמה!

אז בגדול לא..

יש מקרים חריגים שבהם היית רוצה שבנים מסויימים יתחילו איתך...וכנראה שהם במקום אחר קצת..שהם לא מתחילים עם בנות..

חשבת אולי לסמן להם?לרמוז להם?משהו?

טוב את עוד צעירה...חכי כמה שנים אולי דעתך תשתנה, אבל גם אם לא - נפלת לציבור צדיק שמעט מאוד מבנינו מתחילים עם בנות...שמעתי על מקרים בודדים שבנים התחילו עם בנות וחלק מהם נשואים באושר עד היום!

אז אני לא כ''כ צעירה ובכ''ז אני שמחה ש'נפלתי' ושאני שייכת לציבור הזה..

בהתחלה אמרתי לא ולא ולא ולא  לא לא.

 ואז מתבגרים קצת ורוצים  ומחפשים ולא תמיד יש מליון הצעות ובחור חמוד פונה פתאום אז למה לא לנסות מה יש להפסיד?

כי אפשר קצת לראות על הבן אדם

ואני לא אומרת להגיד כן לכל יצור שניגש פשוט לשקול רגע ולא ישר לפסול

שבחור באמת רציני בחיים לא יפנה..

בשביל זה יש עוד הרבה אנשים בעולם..שיעזרו בתיווך

אגב-מי שצריך עזרה..אני פה=]

"כי אפשר קצת לראות על הבן אדם"- זה בדיוק זה!

מה את רואה\חושבת על בחור שמתחיל איתך?

היא אמרה שתלויי איך הוא יפנה ואם הוא יראה לה  והיא תתלהב עליו או לא

אז ככה - 

א. עוד לא יצא לי לפגוש מישהי ש'תסמן' משהו, אני בכל אופן בחיים לא יעשה את זה.

ב. אני אבהיר את עמדתי- אני לא שוללת לגמרי את הרעיון אם הוא בא בצורה נורמלית מבחור בוגר ובעל טאקט,

בד"כ מה שקורה זה שבנים שמתחילים עם בנות הם לא כאלה ואז הרושם שנוצר הוא שכשבנים מתחילים עם בנות זה מזלזל וכו'..

הגיוני שמישהי תמצא חן בגלל איך שהיא נראית כמו שיש גברים מוצאים חן בעיני.. אבל באופן אישי הייתי מפחדת, רק הקטע של אין לי מושג מי הוא, מה הוא, ושום דבר אחר עליו.. די מלחיץ, לך תדע..

ולפינת הסיפורים : אני מכירה מישי שירדה מהאוטובוס ושניה לפני שהדלת נסגרה מישהו העביר לה מכתב.. היה כתוב שם את השם שלו, שם של רב ושם של חבר, ושהיא ממש מצאה חן בעיניו היא התקשרה אליו, לא כדי לזרום אלא כדי לצעוק עליו שמה הוא חושב שהוא, וכמובן, היום הם נשואים בשעטו''מ!

תמציאי איזה עלילה/התרחשות קטנה באוטובוס

ממש אדיר למרות שלא הייתי מתקשרת...

כן כן, אני יודעת שאני פחדנית!

שההתנגדות שלכן לכך שיתחילו איתכן נובעת מפחד ולא ממשהו אחר?

(שזה לגיטימי לכשעצמו).

סתם בצחוק.

אבל אם את באמת מסכימה עם זה, אז זה אומר שאין לך בעיה שיתחילו איתך, נכון??

זה עדיין מפחיד..ואם זה הסכמתי =]

אבל אני עייפה מידי בשביל לפרט..

סורי, אולי מחר..

לילה טוף...

אל תשאירי אותנו סקרנים!
אם כבר הגענו עד לכאן...

תני מאמץ אחרון ותפרטי

בבקשה...

כשבן "מתחיל" עם בת,הוא יודע האם כוונותיו רצויות ואף מעשיו,

אבל לבת אין שום דרך לדעת את כוונותיו של הבחור,ולא יעזור לשאול אותו....

אם צריך יותר פירוט מזה....אני אשמח

אני לא מבין.

את מתארת סיטואציה כזאת: בן מתחילה עם בת, הבת מרססת אותו בגז...

את רוצה להגיד לי שאת אף פעם לא מרימה את העיניים כדי להסתכל על אנשים (לא כדי להתחיל איתם, כדי לראות שהם נראים שפויים)?!

פירוט!!

אני פוגשת בחור ברחוב (לצורך העניין...),הוא מתחיל איתי ,אין לי שום דרך לברר עליו כמעט...

אני אמורה להביא לו את המספר שלי,להגיד לו את השם שלי....(אם אני אמורה להיות רצינית....)

וכל זה לפני שיש לי מושג מי הבחור הנ"ל!!!

לא יודעת מה איתך,אבל בתור בת, זה מלחיץ!!

אולי נגיד אם זה בחתונה כלשהי,או משהו בסיגנון ,זה יהיה שונה.

אולי אם פעם תהיה בת,תבין...

מי אומר שלהתחיל ברחוב חייב להיות דווקא בסמטה חשוכה ונטושה לצד מסוממים וכו'.

אני לא הכנסתי את המילה ברחוב (לא שברחוב המואר והומה האדם יש בעיה)?

קחי את המילה ברחוב ותשני אותה למה שנוח לך - חתונה\ברית\בר מצווה\שאר חגיגות\אוטובוס\ בילוי עם חברות\מפגש פורום...

או בית כנסת\חתונה\ברית\בר מצווה\שאר חגיגות\אוטובוס\ בילוי עם חברות\מפגש פורום...

??????????

הסבירי, נמקי ופרטי...

יכולה לראות את הסביבה שלו,כלומר את האנשים איתם הוא בא לאן שזה לא יהיה...

כשבן אדם הולך לבד, אין לו שום משמעות בעולם.

הוא חייב ללכת בקבוצה כדי שיוכלו תמיד לבחון ולדעת אם הוא שווה משהו...

נשמע די מעליב

התכוונתי,שאם אני לא יודעת עליו כלום כלום,אז שלפחות אני אראה עם מי הוא נמצא 

רק בשביל להבין את עצמי טוב יותר, אני חייב לשאול אותך שאלה.

אנא ראי בזה שאלה לגיטימית ולא שום נסיון של פרובוקציה (?) או משהו כזה...

בשורה התחתונה: אם אני ברגע זה אתחיל איתך, את תגידי מייד לא?

בכל מקרה, סליחה אם הבכתי, לא זאת הייתה הכוונה

אני פורשת לאחר מאבקים קשים.....

לילה טוב

לילה טוב!

אדם ברחוב- מה אני יודעת עליו?

אדם שבא לכל אחד מהדברים שהיא תיארה קודם- יש לי בסיס לברר עליו.. לדעת עליו יותר..

חתונה-ברית-בר מצווה... אתה מכיר אנשים שמכירים את הבנאדם.. וחוץ מזה- אתה סומך על מי שהזמין אותך שיזמין אנשים נורמליים (וסליחה על ההקצנה..)

מפגשי פורום- אני עדיין מתלבטת.. אבל לגופו של עניין-

כל מקום שהבחור מתחיל איתי על סמך כמה מפגשים.. על סמך התנהגות שמצאת חן בעניו וכו'- יש יותר סיכוי שאסכים מאשר בפגישה חטופה...

אגב- חוושבת- לדעתי בבילוי עם חברות זה בדיוק כמו רחוב/אוטובוס.. רק שאת עם חברות.. מה ההבדל?

בשורה התחתונה, אם מישהו יתחיל איתך, תסכימי? (כמובן שלא בבוטות)?

 כמו שכבר אמרתי-

אם מישהו יתחיל איתי על סמך בסיס של היכרות מסוימת- אז אני אסכים בשמחה (כמובן-אם מתאים וכו'..)

אבל אם אני ארגיש שהוא מתחיל איתי כשאין לנו שום היכרות ואפילו לא קלושה - והוא מתחיל איתי על סמך מראה וזהו- לא.

בסיכומי הסיכומים- אני לא שוללת לגמרי. רק שזה יהיה מתוך היכרות כל שהיא..

כפיש?

את כן שוללת לגמרי!

"על סמך היכרות" - אבל ברור שב"להתחיל" אין היכרות!

אני אשאל אותך אחרת - את מבינה שבזה את בעצם פוסלת את כל הבחורים שמתביישים מבליינ דייט??

חוצמזה - גם דייט שמבררים לפניו הוא בעייתי, כי הבן אדם מקבל נתונים עלייך ומתחיל לדמיין דברים שברוב הפעמים רחוקים מהמציאות

אם אתה מגדיר אותה ככזאת של- תשמעי,אני לא מכיר אותך וגם את לא אותי אבל מצאת חן בעני ולכן בא לי לצאת איתך- אז ברור שלא..

אם אתה מגדיר את זה בתור- ראיתי אותך כמה פעמים.. וממש מצאת חן בעני.. יש מצב שנצא.?-אז יש סוג של היכרות..

ולכזאת "התחלה" אני מתכוונת.. וכזאת התחלה אני כנראה גם לא אפסול..

(ונא לא להיתפס למילים-זה בכוונה מוקצן..)

מה זאת אומרת מתביישים בבליינדייט? זה לא יותר מביך אותך להתחיל עם מישהי? בבליינדייט זה לפחות חוסך לך את הפאדיחה.. כי שם-ברור שהיא מעוניינת..

וא-נ-י משתדלת לתת לבירורים טלפונים של אנשים שאני יודעת מה דעתם עליי- ולכן אין הרבה מקום לטעויות או לדמיונות.. והייתי מאוד רוצה לקוות שככה זה אצל כולם..

מסתבר שלא..

שהיה פעם:

מעשה בבחור חשוב, שנסע על אופניו לכותל המערבי - והתפלל מקירות ליבו לה' שישלח לו את זיווגו..

והנה, הוא עולה חזרה מהכותל - ובתוך ידית אופניו פתק "אם אתה רווק - נא התקשר" וכו'.  מופת?

הבחור הזה היה "יקה"  - ואמר: מה זה, ככה מציעים שידוך?!  לא התקשר.

לאחר זמן, הוצעה לו איזו בחורה. ראו כי טוב, והחליטו להתארס.

כשהכירו את ההורים, בהתגלגלות השיחה, התברר שאת הפתק ההוא שם אבי הנערה... (שלא היה מעורב

בשידוך אח"כ). הוא לא הבין הרבה בבחורי ישיבה... ראה בחור שנראה בחור ישיבה, תורני, גבוה - ידע שזה

מה שביתו (הגבוהה גם היא) מחפשת - ושם את הפתק...  מה' אשה לאיש.  הקימו משפחה נאה בישראל.

ואת הסיפור שמעתי ממנו עצמו...

מרגש!

אבל...  מה זה סותר???

פשוט ראיתי את הסיפור של "אנדרלמוסיה" - אז נזכרתי בסיפור עוד יותר "בלתי אפשרי"...

אמרתי - אשמח את החברים הנחמדים; וגם - מחזק באמונת מה' אשה לאיש...

לא התייחסתי כלל לשירשור וגם לא לדרכי ההשתדלות...

חשבתי שזה בתגובה אליי... אולי אני צריך לחשוב פחות..

אה, בנות...?

אין שום הבדל אם מתחילים איתי בחתונה או ברחוב הומה אדם באמצע ירושלים. אין שום הבדל כי בשניהם אשתדל טיפהה להבין מי הוא- לבוש, תווי פנים, דיבור, הסתכלות- ולפי זה להחליט. (אם להחטיף כאפה, אם לשלול בנימוס, או אם לקחת מספר ולהעביר לחברה.. ) 

בנות, אין שום בעיה בלהתחיל עם איזה בייניש מקסים שנראה לכם שזה ילך. הוא מתפדח, הוא לא שם לב? לדעתך זה ילך? למה לא? מעצבנת אותי הגישה שהגבר צריך לפעול. זה עניין של אופי ולא מעבר. מה יקרה אם לא תעשי כלום? תגיעי הביתה, תחלמי עליו בלילה, אולי, ואז תתבאסי?   את הצעד הראשון צריך מישהו לעשות? למה לא אני? (מומלץ בחום! מנסיון..

סוף סוף מישהו שמסביר את עמדתי מצויין!

כמו שלגיטימי "להתחיל" עם מישהי, ככה לגיטימי לגמרי שבת תתחיל עם בן.

אין בכך שום דבר רע.

כמו שאומרת ויקי, בצדק - טיפת שיקול דעת עוזרת מאד!

בתור חברה. זה הכל

צריך לשכור אותה בתור חברה...

העיקר שהיא ראתה אותך פעם אחת.

בתור אחת שניסתה, זה לא כל כך נורא ;)

תודה לכן על החיזוק...

אל תהרסי לי...

אני מקווה שבסוף יובן מכל השרשור הזה הדבר הנכון ולא מסקנה מוזרה...

לא שאני אומר למישהי לא להתכונן

המטרה היא ברורה וכולנו מאחלים לך את ההצלחה במה שתבחר לעשות. פשוט כמו ששמחת לשמוע שמצודדים בך אל תשכח לקחת בחשבון שזה יכול להיתפס בעיניי אחרות כלא מתאים. פשוט שיהיה בראש, באיזה תא אפור אי שם..

פשוט, מנסים, מתחילים...

אם לא נראה לעלמה, מוותרים

תמר, אני אף פעם לא חיכיתי לשמוע שיגידו עליי דברים טובים.

אבל בגלל שביקשת ש"אל תשכח לקחת בחשבון שזה יכול להיתפס בעיניי אחרות כלא מתאים", אני חייב להפנות אותך לכל תגובותי הקודמות בשרשור ותשימי לב שכל הזמן אמרתי שאני מבין, מקבל, רק חושב אחרת...

שלא מתנגדת עקרונית שבנים יתחילו איתה (אם זה שטקט  והכל בלה בלה בלה) אינלי מושג מאיפה זה בא, אבל בחיים אני לא אתחיל עם בן ברחוב. כן אני אזרום איתו מאוד אם ישאל משו, ידבר, אבל באמת לא יודעת למה, לא מעיזה להתחיל, גם עם מישהו שמוצא חן בעיני. ואני לא בחורה ביישנית..

שהבן תריך ליזום. ובכל זאת, אם את מרגישה צורך עז, מה הבעיה?..

לא יודעת מה להגיד.

תשמע, אני באמת אראה לו את הרצון שלי ברגע שתהיה הזדמנות, אבל פשוט לא מעיזה לבוא ומעצמי מאמצע שומקום.

תכל'ס גמאני מנסה להבין למה זה ככה כי אני לא ביישנית כמו שאמרתי ואני ממש בחורה זורמת. אולי כי ככה התרגלנו? אולי כי יכוליות שהוא נשוי? (למרות שזה ככה גם כשיודעים שהוא רווק.)

יש לך רעיונות לניתוח?

איזה מצחיק הקטע הזה ש"אולי הוא רווק"...

זה בטוח לא מה שמפריע, כי אצל בנים רובם יתביישו להתחיל איתך אפילו שאצלך הרבה יותר קל לדעת אם את נשואה או לא...

רעיונות לניתוח? 

קצת..

קודם כל, בלי שום שיפוטיות, באמת ככה הרגילו אותנו...מסכימה?

תכל'ס? מסכימה.

אבל דוגרי אני גם ממש ממש מבינה מאיפה זה בא ששוללים. 

כי זה כל כך תלוי ספציפית במקרה. וכל ה"התחלות", האלה לפעמים כ''כ בעייתיות.

ות'אמת אתה צודק- הקטע עם זה שאולי הוא נשוי לא באמת הדבר שחוסם אותי.

בקיצור- אנחנו די מסכימים אני חושבת.

השאלה אם זה דבר שאני יכולה לפתור?  לא יודעת בעצמי

ולגבי אם את יכולה לפתור את זה? מעבר לזה שאין דבר העומד בפני הרצון (אמיתי...), אני לא אומר לך לשאול את עצמך מה מפריע לך לגשת וכו'. אני יודע כמה זה מעצבן!

אני אענה לגבי עצמי - אולי זה עניין של קצת... גאווה. שחבתי שאני כאילו תותח ומסתבר שאני גם יכול להתבייש מכל מיני דברים...

מה אומרת?

למה גאווה?

אולי יותר בושה? בעצם מה שאמרת זה היה -גאווה בכך שלא מוכנים  להודות בעצמנו שאנחנו מתביישים אז מה בעצם זה אומר?  זה מסובך לי, אתה יכול לנסות עוד לפרט?

מבינה את המשפט לא למה זה מסביר את זה שאני לא אגש אל בחור.

זה פשוט דבר שאני לא יעשה. מה שכן זה שאולי אני אנסה ליצור איתו יותר מפגשים,

או אולי אשאל אותו משהו טכני ואם יזרום, יזרום. זה כן.

לא יודעת. בחיים לא אבוא לבחור ואשאל אותו ישירות. בחיים.

וזה נכון שאני כנה, למה לא?

אינלנו מטרה להסתיר משהו..

כשאת אומרת את זה, אני חושבת על זה ובאמת זה נכון.

למרות שאני בעצמי אמרתי שוואלה זה עוד לא חתונה, כולה להתחיל לדבר,

אבל כנראה שבביצוע זה כן יותר קשה

מה שהתכוונתי זה לא באמת גאווה, זה מין קטע שאתה אומר לעצמך "יאללה, מה זה כבר"... וז מגלה שזה באמת קשה.

אני גם חשבתי כמוך, שאני בחיים לא אפנה לבחורה. החיים מפתיעים...

תופסת עליי טרמפ?..

אף פעם לא אמרתי שזה פשוט.

רק לגיטימי ולפעמים עדיף... תלוי למי.

שזה כזה דבר שבשיגרה ,בלי בעיות...

הפתעת....

בפעמים הראשונות - זה קשה. מאד קשה.

אבל כמו כל דבר בחיים, אין חכם כבעל ניסיון...

ואגב, למה בשגרה? כבר הסברתי שלא פונים סתם לכל אחת...!

מבטיחה לכם שעדיין לא קלטתי מי נגד מי..

ומה הדעה של כל אחד...

הדעה שלי היא לחשוב שחושבת חושבת מחשבה הפוכה ממה שאני חושב שחושבת חושבת...

סליחה מראש

ואל תהפוך אותי לשרה שרה שיר שמח

מיותר לחלוטין (דעתי הצנועה)

כמובן שהכל בצחוק.

לפעמים הסבר פשוט הוא כל מה שצריך...

להבא...."תחשוב" לפני כל תגובה......סתם....

קודם כל אל תקלי ראש ב-'יפה וזהו'. אחוז לא קטן מהפגישות

נגמרים על מראה חיצוני ואם אפשר לחסוך את הפגישות הלא נעימות האלו

מוטב.

דבר שני- לא מתחילים עם מישהי שלא נראית לך מתאימה גם בשאר הפרמטרים

שאתה יכול לדלות. למשל- לא עם בחורה חילונית או חרדית.

לא עם בחורה דתיה שאל לבושה לפי ההלכה. לא עם בחורה שנראית בגיל לא רלוונטי

(נניח 30 או 15). חוץ מזה יש הרבה פעמים משהו בהתנהגות שמשדר משהו-

אנרגיות, אופי מסוים. גם צורת הלבוש יכולה להעיד הרבה-לפחות על איך האדם רואה את עצמו

או מדיר את עצמו-כמו שבחורים שיש להם זקן ופאות וציציות בחוץ עם כיפת צמר ענקית מצהירים הצהרה מסוימת

כלפי חוץ- כך גם צורת לבוש מסוימת של בנות: אדם שמחפש בחורה פשוטה יתחיל עם בחורה שלבושה בפשטות.

אדם שמחפש בחורה יותר מתוחכמת-עירוניסטית יתחיל עם זאת שלבושה במגפיים ומעיל יוקרתי.

והדבר הכי חשוב-  'להתחיל זה לא  הצעת נישואין. זה בקושי הקדמה לדייט ראשון.

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

יש את אסף זולדן הוא תותח

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

אבל הוא כולו בראש שלי.

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר